לתגובות הקוראות

מלכודת

האמת, לא קל לבחור סיפור מבין שלל הסיפורים המגיעים ל’שמורה’ (וזו אגב, עוד סיבה מדוע אנחנו מפרסמות את הסקר ‘נושאים קדימה’ שיאפשר לנו להבין טוב יותר, מהם הדברים שאתן מתעניינות בהם יותר ומה פחות) בכל זאת, הסיפור הזה הבהב לי לפרסום… לא רק בגלל שבאמת מדובר פה בדרמה של ממש, אלא, גם מרגיש לי שיש כאן משהו מאד סימבולי:

עכבר קטן ולא מזיק (למי היום אין לפחות אחד כזה…?)  שגורר בעקבותיו….

טוב, בואו נקרא מסודר:

 

שלום וברכה

אני בטוחה שיש חברות שללא ספק יזהו את הסיפור שלי. טוב, הן לא יודעות את הפרק הראשון, שלא סופר באותה התרגשות של הנס בעצמו… אבל לכן, חברותי מה’שמורה’ שחלק מהקרדיט הוא וודאי גם שלכן, אני מתגברת על נטייתי הטבעית ומשתפת אתכן גם בו:

כפי ששלחתי כאן במייל אחרי הכנס, כשחזרתי הביתה מהכנס בירושלים הרגשתי שאני חייבת לקבל משהו, כשהלב עוד היה חם ומרוגש. הרגשתי שהקב”ה קורא לי… יחד עם בעלי ישבנו וחשבנו במה אפשר להתקדם, וקיבלנו כמה החלטות עוד באותו לילה. קבלות מסוימות בענייני תקשורת….
זה לא היה קל אבל הרגשתי שאם אני רוצה לקבל מהקב”ה, (ויש לי המון מה לרצות לקבל…), אני חייבת גם לתת…

ההארה הראשונה התקבל מיד, בדמות ‘צ’ק’ מכובד שהתקבל מהכולל של בעלי אחרי חצי שנה של עיכוב במלגות… לשלם בבת אחת תשלומים של חצי שנה, זה משהו שלא קרה מעולם, ואנחנו שמחנו והרגשנו שקבלתינו רצויה…

בעצם הסיפור היה יכול להסתיים כאן, אבל ההמשך הרבה יותר דרמטי:

בחול המועד סוכות, ככה כשאנחנו יושבים ומתכננים את מי נזמין ומתי, אנחנו מגלים פתאום אורח שצץ במתחם הבייתי שלנו , בלי שום התרעה מראש: קטן, אפור, פרוותי ו… דוחה – עכבר!!!
מפני כבודכן אני מדלגת על תיאורי ההסטריה והחלחלה, רק אסכם שבעלי הצליח להשיג למרות החג והחנויות הסגורות, מלכודת עכברים לטיפול במפגע. העכבר נלכד וחשבנו שנגמר הסיפור, אבל השארנו מלכודת דבק פתוחה מתחת לארון על כל צרה שלא תבוא.

ביום שישי האחרון כששטפנו גם מתחת לארון בעלי מוציא את המלכודת ולא, לא היה שם עכבר.
היה שם עקרב – ועקרב צהוב!
הצילו… אני לא מצליחה לחשוב מה היה יכול חלילה לקראת, אם הדבר הזה היה עושה עוד קפיצה אחת לכיווני של בני התינוק שמבלה על הרצפה שעות רבות כל כך… האמת, לא נראה לי שאני או אפילו בעלי, היינו יכולים לשרוד מהעקרב הארסי הזה. מדובר בעקרב מזן ארסי במיוחד, שההלכה אומרת שאם הוא נלכד בשבת, מותר להרוג אותו משום פיקוח נפש…

אני עדיין לא מעכלת את גודל הנס שקרה בביתנו ורועדת כל פעם שאני חושבת על זה.
הארה גדולה מזו לא יכולתי לקבל. חבל שאין לי תמונה של המלכודת לשלוח.
וואו… כמה ארס יכול להיכנס הביתה, בעקבות עכבר תמים…

ואם כבר קיבלתי את הבמה, אני רוצה להוסיף עוד מילה קטנה:
כל כך התעצבנתי כשגיליתי עכברים – כאמור, אני לא נכנסת לתיאורים:)… אבל לפעמים הקב”ה שולח לנו קושי כרפואה למכה גדולה יותר.
נקודה למחשבה.

תודה רבה על החיזוקים המדהימים – אני ממש מחכה כל שבוע לסיפורים!!!

 

תזכו למצוות ושבת שלום.

 

 

תגובות הקוראות לסיפור מלכודת

כל הכבוד לכם, אין עליכן בעולם!

זה מחזק, מרגש ונותן כוח להמשיך לעבוד.

וואו!!!! מצמרר!!ומחזק !!

כשחושבים פתאום עמוק על המילים של הפסוק המתנגן המון לאחרונה “ואני קרבת אלוקים לי טוב”

זה כ”כ פשוט וכ”כ אמיתי וכ”כ נכון

כשאדם נמצא בקרבת אלוקים זה טוב זה פשוט טוב!

שהקרבה הזאת לא תקהה!

וואוווו איזה מטוררררףףףף הזזזזזווווווווייי

אני הרגע סיימתי לקרוא ופשוט בהלללםםם

זה ממש הכי אות משמים והכי סמלי שיכול להיות שהעכבר מנע ארס לביתכם.

בדיוק כמו קבלתך בענייני תקשורת, שהרי ה’עכבר’ של המחשב יכול להביא את הארס הביתה…

וואווווו

זה חזק !!! זה אדיר !!!

מכל כיוון שאני לא אסתכל על זה….

כל הכבוד !!

פשוט צדיקים !! 

יש לכם זכויות אדירות !!!

 

מאחלת לכם תמיד זכויות וחיים טובים ומאושרים !!

בהערצה אמיתית

סיפורים מדהימים

אבל…

לא נראה לכן שנמאס מהתן וקח הזה שהתחלחל לציבור שלנו

תרמו ל… והילדים מוגנים

הוראת קבע ל… ואין צרות

ועכשיו קבלה תקשורתית ואין עכברים

אולי כדאי לקיים את את המוטל עלינו כי זה מה שמוטל עלינו

ולא להפעיל את הסטופר מתי יגיע הנס

אין שום הבטחה למלגה מיידית

אני גם מאלו שמחכות לסיפורים של יום שלישי בכליון עיניים.

זה באמת סיפורים מרגשים ומחזקים..

רק שלאחרונה – הסיפורים קבלו סגנון של סיפורי ניסים ומופתים.. 

לא חושבת שזה מה שאמור לדבר אלינו… מי שזכתה וזה קרה לה- בודאי מאושרת להרגיש את יד ד’

אך בתור קוראת שלא מכירה, זה ממש לא זה…

מי אמר לנו מה קרה ולמה קרה?

לא זה החינוך שקבלנו לחכות לנס, אלא לעשות את המוטל עלינו בכל מצב, גם בלי הרגשת הארה כלל.

השמורה נראה לי מידי “הלך” על הסגנון הזה…

קראתי קצת את התגובות מהסיפור הקודם,

(נהניתי לקרוא גם את שלי, ושמחתי מאוד עם התיחסות המערכת … 😉

והסיפור מלכודת’ יותר מתון מבחינת סיבה ותוצאה

חשבתי שאולי בסיפורים כדאי לשים דגש על ההרגשה,

ההתקרבות, התחושות הטובות שבאות אחרי מעשה טוב,

ומראות טוב טוב ליצר הרע מי כאן בעל הבית,

למשל בסיפור מלכודת 

אולי היה כדאי לשים דגש על הקבלה שהיא קיבלה,

(אם היא לא רוצה לחשוף שתתן כיוון 

כמו למשל- ‘קיבלתי ע”ע להגביל את שעות השהות מול המחשב’,

החלטתי להוציא מהבית מכשיר טכנולוגי, וכו’)

על הקושי ביומיום לעמוד במשימה,

על השלמות הפנימית,

על תחושת השחרור,

אולי גם על החששות והמחשבות שמלפני קבלת ההחלטה 

לוידעת, 

להדגיש יותר את הענין של ההתחזקות וההתקדמות 

מאשר את הארות משמים וכו’

 

ולמה?

א. לדעתי הרעיון המרכזי בשמיעת סיפורים שכאלה,

זה שכל מי ששומע יקח את זה למקום שלו,

ואת הארות, הנשיקות הדרישות שלום מהשמיים א”א לקחת…

ב. ההדגשה של הניסים והארות עלולה לגרום למתמודדות הנוספות,

לסוג של ציפיה, לכזו הארה משמים ות’כלס זה לא תמיד קורה..

וזה לא אומר שלא רצה ד’ את המנחה…

 

מה אומרות?

 

קחו את הדברים בערבון המתאים

וחשוב להדגיש– התוכן והסיפורים מרתקים ומענינים,

רואים את ההשקעה שלכן, החשיבה שעומדת מאחורי,

האכפתיות והמסירות…(רק לכן העזתי לשלוח את דעתי)

כל שבוע עם ההפתעה שלו,

וכל סיפור עם המתיקות שלו…

או החמיצות שלא…

ונראלי שכל דבר חיזוק שתשלחו יהיו את אלה שיותר יתחברו ויהיו את אלה שהכי…

קיצר מידי הארכתי אז שיהיה המוני הצלחות בהמשך,

ותודה ענקית!!

אההה ונ.ב. 

הזכרת מושגים מעולם החי בהחלט מגוונת ומרתקת…

קראתי קצת את התגובות מהסיפור הקודם,

(נהניתי לקרוא גם את שלי, ושמחתי מאוד עם התיחסות המערכת … 😉

והסיפור מלכודת’ יותר מתון מבחינת סיבה ותוצאה

חשבתי שאולי בסיפורים כדאי לשים דגש על ההרגשה,

ההתקרבות, התחושות הטובות שבאות אחרי מעשה טוב,

ומראות טוב טוב ליצר הרע מי כאן בעל הבית,

למשל בסיפור מלכודת 

אולי היה כדאי לשים דגש על הקבלה שהיא קיבלה,

(אם היא לא רוצה לחשוף שתתן כיוון 

כמו למשל- ‘קיבלתי ע”ע להגביל את שעות השהות מול המחשב’,

החלטתי להוציא מהבית מכשיר טכנולוגי, וכו’)

על הקושי ביומיום לעמוד במשימה,

על השלמות הפנימית,

על תחושת השחרור,

אולי גם על החששות והמחשבות שמלפני קבלת ההחלטה 

לוידעת, 

להדגיש יותר את הענין של ההתחזקות וההתקדמות 

מאשר את הארות משמים וכו’

 

ולמה?

א. לדעתי הרעיון המרכזי בשמיעת סיפורים שכאלה,

זה שכל מי ששומע יקח את זה למקום שלו,

ואת הארות, הנשיקות הדרישות שלום מהשמיים א”א לקחת…

ב. ההדגשה של הניסים והארות עלולה לגרום למתמודדות הנוספות,

לסוג של ציפיה, לכזו הארה משמים ות’כלס זה לא תמיד קורה..

וזה לא אומר שלא רצה ד’ את המנחה…

 

מה אומרות?

 

קחו את הדברים בערבון המתאים

וחשוב להדגיש– התוכן והסיפורים מרתקים ומענינים,

רואים את ההשקעה שלכן, החשיבה שעומדת מאחורי,

האכפתיות והמסירות…(רק לכן העזתי לשלוח את דעתי)

כל שבוע עם ההפתעה שלו,

וכל סיפור עם המתיקות שלו…

או החמיצות שלא…

ונראלי שכל דבר חיזוק שתשלחו יהיו את אלה שיותר יתחברו ויהיו את אלה שהכי…

קיצר מידי הארכתי אז שיהיה המוני הצלחות בהמשך,

ותודה ענקית!!

אההה ונ.ב. 

הזכרת מושגים מעולם החי בהחלט מגוונת ומרתקת…

תגובות הקוראות לסיפור ילד ב(מ)ענק

ראיתי הרבה תגובות של איך את יכולה לקשר בין ההתחזקות בצניעות לנס שקרה לך וכו..

אז אני ממש מרגישה צורך להגיב ואשמח שתתיחסו,

שמעתי סיפור על משהי צעירה שגילו לה את המחלה, והיא היתה שבורה,

הרב אמר לה שתקבל על עצמה כיסוי ראש, והיא קיבלה על עצמה לתמיד ובמסירות נפש, כי היא רצתה להבריא כל כך, באותו שבוע היא עשתה בדיקות שוב והן יצאו נקיות.

זה סיפור בסה”כ דומה לסיפורי ההשגחה המדהימים שהנשים השמורות מספרות,

וכן, אני חושבת בהחלט שלפעמים השם מאיר את עינינו וכאילו אומר: המתנה שלך התקבלה, אני אוהב את ההתחזקות שלך, תמשיכי!

זה לא חשבונות שמים זו תחושה חזקה של חיבוק מלמעלה ומותר וצריך להקשיב לזה, ולהתחזק באהבת השם בדור שכולו ניסיונות כל כך קשים…

הלוואי ונזכה כולנו להרבה הארות פנים! 🙂

קראתי את התגובות על הספור ילד במענק והתהיות לגבי התגברות העם הגמול בצידו.

נזכרתי במשפט יפה ששמעתי בהרצאה מהמו’ פ. שוב:

כשמתגברים לא פותחים את הדלת לחפש את המתנה העטופה בצד השני… (לא מתחייבת שזה היה המשפט המדויק…)

זה נכנס לי מאוד למודעות והזכרתי את זה לעצמי המון המון פעמים.

מגיל צעיר אנו מחונכים/מחנכים לקבלת תגמול מידי (מי שיגמור ראשון יקבל.., אם תלמד תצליח וכדו’)

הרגשתי שאם לא אחדד זאת לעצמי 

א. ארגיש שאחרי שותרתי מגיע לי – אם עזבתי עבודה טובה, מגיע לי עכשיו משהו עוד יותר טוב…

ב. הויתורים/התגברויות לא יעשו לשמה אלא למען קבלת התגמול. 

חושבת שזה מסר שחשוב לנו וגם לילדים, 

(כשהם מתבקשים לסדר את הבית, הם שואלים לפעמים ו”מה נקבל”, אני עונה: “בית מסודר”..)

כמובן שהערה לא קשורה למספרת שעשתה את הקישור בין הויתור לנס רק לאחר מעשה. 

(לא מביעה דעה אם זה נכון או לא,רק מזכירה שבניגוד למגיבות במצוות צדקה הרי נאמר שמותר ליתן סלע ע”מ שיחיה בני, ובחז”ל מופיעים ספורים של ניסים שקרו בעקבות קיום מצוות)