מאוד מחזק, הסיפורי יום שלישי, כתובים ברהיטות ובשפה קולחת ומעניינת!

יישר כח גדול על ההשקעה והמאמץ שכרוכים מאחורי כל המפעל ענק- הרוח הזה!!

אני רוצה להגיד שכשהיא כתבה על ההרגשה שלה

שהיא נמשכת לקבל על עצמה חיזוק בצניעות 

זה מאוד נגע בי,

צניעות זה נושא שאני מרגישה אליו חיבור חזק,

אני חושבת שכל אישה יש לה נטייה בסיסית ובראשיתית להיות צנועה,

זה משהו שה’ טבע בנו, (היי צנועה, היי צנועה..)

רק שמה שאנחנו רואות בחוץ,

ואיך שכולן (רובן..) הולכות,

זה משפיע ומטשטש לנו את הרגש הכל כך טבעי והנשי הזה,

הצניעות חשובה לי, מאוד.

ולמרות שאני תמיד נראית מטופחת, לבושה בטעם ואפילו אופנתית,

אני מקפידה מאוד על ההלכות – פתח צוואר, אורך, שלא יהיה צמוד, וכו’..

וכמובן צניעות בהתנהגות,

לא מזמן ניגשה אלי מישהי, וסיפרה לי שאישה מסויימת, מיוחדת וצדיקה

אמרה לה עלי שרואים שאכפת לי מצניעות,

וזו הייתה מחמאה כל כך גדולה

כי אני חושבת שבעיני רבות ‘צניעות’ נתפס כשווה ל’להיות יאכנע’ ולהראות מיושנת,

אבל זה כל כך לא נכון,

ויש היום כל כך הרבה ביגוד יפה ומתאים ו–צנוע!!

מהניסיון שלי –

החכמה היא לעשות את השינוי בהדרגה,

ככה לעבוד על היצר, שהוא לא ישים לב..

כל פעם להאריך עוד קצת,

לקבל עוד משהו קטן,

זכור לי שכשהתקדמתי בנושא (וזאת עבודה תמידית!)

היה חורף, והייתה לי חצאית שזכרתי מהקיץ הקודם שהיא באורך ארוך ומצויין,

היא הייתה אהובה עלי מאוד וחיכיתי ללבוש אותה,

הגיע הקיץ וכשלבשתי אותה לא האמנתי, היא הייתה קצרה!

לא הצלחתי להבין איך חשבתי שהאורך שלה טוב!

אבל כנראה עשיתי עם עצמי התקדמות, ממש בלי לשים לב!

אשמח שתפרסמי, אולי מישהי תתחזק מזה..

ושוב, תודה על הסיפורים המחזקים!!

צניעות היתה ותמיד תשאר המלחמה שלנו

וזה נוגע בכל תחומי החיים

בעבודה בבית בחברה ביומיום ובחגים ..בהכל

ודווקא לכן הספור הזה כ”כ נכון

ואמיתי

חזקת אותי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני דווקא עובדת במקום ממש חרדי

אבל ממש לא לגמרי חרדי

וזה מאד מאד קשה 

ולעיתים אף יותר כי

הרי הוא עם כיפה שחורה 

ואשתו נראת כמעט כמוני

ופה המוקש

והמון כח צריך

מאחלת אותו לכולן

שנעלה למעלה אחרי 120

ונקבל 100 במבחן הזה

שלום!

אני ממש נהנית כל פעם מחדש לקרוא את הסיפור של יום שלישי,

זה פשוט סוג של זמן איכות.. במובן האמיתי..

לגבי הסיפור , ממש התחברתי,

צריך לזכור שאחרי הכל מצוות הצניעות היא המצווה היחידה שהיא ממש שלנו..

מצווה שאנו זוכות לקיים אותה בכל עת ובכל זמן ובכל מקום…

וכשהקב”ה ברא את חוה הוא לא אמר לה “היי צדיקה” ,היי טובת לב” וכו”,

אלא אמר “היי צנועה”, כפשוטו..,

אז פשוט נזכור שטוב להתפלל טוב וטוב לעשות חסד ולעסוק במצוות ובמעשים טובים,

אבל בל נשכח את העיקר..

יה”ר רצון שנזכה להרגיש ביופי ובזכות,

ושנכיר בכך שהיכן שיש כסות, שם האיכות!

בהתחלה אמרתי לעצמי– יופי אז היא לא ידעה ש-X זה אסור ואני ב”ה יודעת ונשמרת

מה הרעיון בכלל בסיפור?

אבל במחשבה שניה-

גם מה שתמיד ידעתי שאסור והשתדלתי להשמר — רצוי ואהוב לפני ה’ לא פחות ממי שלא ידעה והתחילה פתאום להזהר

ואדרבא- אתן אני לעצמי טפיחה על השכם 

אם נעריך את עצמנו יותר יהיה יותר קל בעז”ה להתגבר

(כמו שאני אומרת לבן שלי כשהוא מפחד מאיזה רעש – אה אתה יותר חזק מהרעש! )

על זה נאמר “לב יודע מרת נפשו”

כל אחת מרגישה היטב מה הניסיון העיקרי שלה

וברור שאשה שמקפידה על צניעות היא אשה שנמצאת בדרך הנכונה בכל המובנים.

אבל צניעות היא לאו דווקא בלבוש. צניעות היא מידה.

והתחזקות בצניעות בפועל צריכה שורשים בנפש, של רצון, של הבנה מהי צניעות, של עבודת המידות.

להיות צנועה זה להיות “ראש קטן” במובן הטוב של המילה- כמו שדוד המלך אמר- “לא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני”

מצ”ב קטע קצר על צניעות.

הבל היופי

כמה נחמד לי, וכמה נעים

כשכולם אודותיי משיחים,

ואפילו רק לעברי מביטים,

ואפילו רק עליי חושבים;

מתרשמים מגינוניי המקסימים,

מתפעלים מהחוכמה שלי,

אולי קצת מקנאים בכשרון שלי,

נהנים מתכונותיי המועילות,

ומבקשים קורטוב

מטעמי הטוב.

כן, כמה נחמד לי, וכמה נעים

להיות במרכז העניינים.

אך פי כמה נחמד לי, פי כמה נעים

להיות רק אני עם עצמי, בלי עדת סובבים.

להפסיק לחייך בלי סיבה,

להשיל כשרונות,

לעזוב גינונים

ולדבוק רק במעשיי המתוקנים

שמוצאים חן בעיניי אלוקים,

ולהרגיש פשוט יפה-

יפה מבפנים.

אמת!!!

 שמעתי אתמול שיחה חזקה מאוד מהרב נויגרשל שליט”א.

 דיבר בקשר לפרשת השבוע וקישר ל’סערת הרב פירר’.

 דבר פשוט מאוד שאנו כולנו יודעות אותו מאז היינו בגן.

 כל דבר חשוב מאוד/בעל ערך  אנחנו- וגם העולם- שומרים בכספת.

 מאז אברהם אבינו ושהסתיר את שרה אמנו ויעקב שהסתיר את רחל ודינה,

 כי דבר בעל ערך לא ניתן לכל בלי עול לראותו.

 ונשים היום לא מבינות את זה דורשות ‘שוויון זכויות’,

 ולא מבינות שדווקא ההסתרה המיוחדת הזו היא המעלה שלהן.

 וכל דבר אחר הוא פחות זכויות. תרתי משמע.

 בעז”ה שנזכה להיות כאמותנו הקדושות “הנה באוהל”…

 שבזה אאע”ה קיבל שבח לאשתו.

 יישר כוח!

 תמשיכו! (במיוחד בנושא הזה)

זה ידוע שככל שיותר קשה לעשות משהו מקבלים על זה יותר שכר ושהיצר משקיע את כוחותיו בדברים הכי חשובים.

ולכן ברור שכל חיזוק בצניעות הוא קשה אבל הוא שווה בהתאם.

תודה על השיתוף!

שלום וברכה

אין לי מילים להודות על כל מה שאתם, תמשיכו לעשות חיל.

פעם ראשונה שאני מגיבה ודווקא לא על הסיפור אלא על התגובות.

אני חושבת שיהודי צריך לחיות בצורה של התבוננות וכמו שכאשר קורה חלילה מקרה רע צריך לעשות חשבון נפש ולבדוק על מה באה הרעה, ככה יכול יהודי שחווה נס להרגיש בנשמתו את ההארה הזו.

וזה גם לא דבר שהתחדש בסיפורים כאן, יש הרבה סיפורים מחז”ל שהם עצמם שאלו אנשים שקרו להם ניסים, בזכות מה זכית לנס?

מה עם הסיפור על האדם שזז מהמקום שעמד ואז נפל הכותל שהיה קודם לידו ושאלו אותו איזה דבר מיוחד הוא עושה שבזכות זה ניצל? 

ובתו של ר’ עקיבא שניצלה מהנחש בליל חתונתה ור’ עקיבא שאל בזכות מה ניצלת?

ואדם שהלך לעבודתו ואמר חוזה בכוכבים שהוא ימות ולא יחזור וכשראו אותו חוזר שאלוהו איזו מצווה עשה שבזכותה ניצל (סיפור שמופיע ב”כה עשו חכמינו”)

ולא חסרים סיפורים כאלה….

ברור לכולנו שההתגברות וההתחזקות בעבודת ד’ היא לא בשביל הנס , אבל להרגיש את החיבוק וההארה משמים ולהתבונן.

תודה רבה רבה על הכל

מרגש נורא

זה תחום שחשוב לכולנו להתחזק 

ואמן שתזכו אתן להיות השליחות לעלות שוב ושוב את המודעות בנושא

אשרי המתחזקות ואשריכן המחזקות!!!!!!!!!

הסיפור הגיע בדיוק בזמן.

בדיוק היה לי נסיון בענין הכניסה לאתרים, וכמעט שנכשלתי,

 ואז הגיע המייל והזכיר לי לאן אני שייכת, תזכו למצוות!

תודה רבה על הסיפור! מרגש ומחזק!

אשמח לשמוע איזה ספר הלכות היא למדה עם הוראות ברורות בנוגע לעבודה עם גברים.

המערכת: יש את הספר “עוז והדר לבושה” / “הלבוש כהילכתו”

ניתן לקבל מייל יומי עם חיזוק בצניעות בכתובת: ofraw@justice.gov.il

כל מילה אמת. מזדהה מאד עם התחושה ועם המילים :  אני מרגישה במקום הכי פנימי שלי, שברגע האמת, הכח האמיתי שלנו, זה החיזוק דווקא בנושא הזה.  

שה’ ייתן ויוסיף לך עוד הרבה שנים בבריאות איתנה.

אשרייך שהשכלת להשיב לה’ את הדבר האמיתי ולא התעלמת מהמצפן הפנימי שלך…

אני בד”כ לא מגיבה, לא מחוסר ענין, אלא מחוסר זמן, אבל לא יכולה שלא לנצל את ההפסקה היום בשביל לכתוב עד כמה אני שמחה שהנושא עלה על השולחן

לא מזמן היו לי שיחות עם בעלי בנוגע ל’מה צריך להתחזק’ מכל מיני סיבות, הרגשתי שמרוב שכ”כ הרבה שטחים בחיים שלי שצריכים חיזוק, אני לא מוצאת מקום להתגדר בו 

ואז בעלי אמר לי משהו שוודאי מוכר וידוע לרוב רובן של בנות השמורה, אבל לי היה חדש לחלוטין-

כמו שלימוד תורה עבור בנים הוא חומת מגן, ושמירה מצוינת מכל הרפש שבחוץ, כך בדיוק עבור הנשים- הצניעות

אין לכם מושג איזה מהפך בחשיבה יצרה בי הידיעה הזו, הדרך פתאום היתה ברורה ונהירה, אין ספקות במה צריך לבחור.

תודה רבה! וישר כוח!

מזדהה מאד עם השורה האחרונה..

גם אני מרגישה שיותר מקבלות אחרות, כמה שתהיינה- קבלות בנושא הצניעות הן הכוח האמיתי זה זה כל מהותה של אישה-  צניעות, וממילא זה משפיע על הרבה דברים נוספים..

מרגש ומחזק,

תמשיכו להעלות את הנושא החשוב!!!

סה”כ ככל שנתחזק בהנהגה בצניעות יהיה לנו הרבה קל עם הנסיונות בעבודה

שהרבה מהם קשורים גם לכך.

קודם כל יישר כוח גדול לך על שסיפרת סיפור אישי כל כך, וכמו שכתבת בעצמך – שעדיין קשה לך להיזכר בתקופה ההיא

ותודה נוספת ועיקרית על ההצפה של הנושא החשוב ביותר הזה שמשום מה (ואולי לא משום מה, המלך הזקן והכסיל עושה את מלאכתו יותר מידי נאמנה) נזנח בצד

ולא מדובר ולא מדברים עליו והוא כואב לי, מאוד!

בתור אחת שכמו רוב השמורות עובדת עם נשים חרדיות אבל בתוך צוות או בתוך חברה חילונית

ושוב ושוב נתקלת בחוסר ידע ובהעדר תשומת לב להבדל העצום  שיש בין שיחה עם חברה חרדית לבין שיחה עם גבר ויותר מזה – עם גבר חילוני

לאן התדרדרנו?

בנות טובות, צנועות, יראות שמים (עד כמה שאפשר לשפוט במבט אנושי) ורוצות באמת לעשות רצון ד’

ובנושא החשוב הזה של ההבדל המוחשי שצריך להיות – זה נראה פתאום כאילו זה בנות אחרות

לא אפרט כאן אבל כל צורת התקשורת, את שמה לב עם מי את מדברת?

זה לא חברה שלך ואפילו לא אח!

ויודעת מה, גם אם זה לא גבר אלא גברת חילוניה, מה לך ולה? יש תהום ביניכן!

אם מישהו היה בא ומספר לך על גברת X שהיא מתחצפת לאבא שלך, היית מסוגלת להסתכל עליה? לחייך? לדבר איתה ולהנות?

היא תינוקת שנשבתה או לא, לא נכנסת לנושא אבל היא מכעיסה את אבא שלנו שבשמים באופן הלבוש שלה וההתנהגות!

סליחה אם הייתי חריפה מידי אבל זה נושא שכמו שכתבתי למעלה, כואב לי

אם אתן לא רואות לנכון לפרסם – אז בסדר

היה לי טוב גם לעורר ולו את עצמי

צנועה יקרה!!!!

מרגש מאוד!!!

ראיתי כבר כמה פעמים לאחרונה שהרב הגאון ר’ שלמה זלמן אויערבאך אמר “כל החומרות וההידורים לא ישוו להידור אחד קטן בצניעות. ובעניני קדושה יש לכל הידור קטן משמעון לאין שיעור, המרוממת ומקדת את האדם לבוראו כמאמר ז”ל: כל מקום שאתה מוצא גדר ערווה, אתה מוצא קדושה. מי שנפשו צמאה לרוחניות עיקר ותחילה הן הצניעות והקדושה” (שם ח”ב עמוד 351).

הגר”א היה משנן – כמו שבאנשים הדבר הגדול ביותר הוא לימוד תורה

כך בנשים המדרגה הכי גדולה ביותר היא צניעות , ובזה נמדד צדקותם.

עלי עלי עלי והצליחי

הצטרפתי לשמורה ממש לאחרונה, הייתי בערב הנשים שלכן באלול והתרגשתי כל כך שלקח לי לפחות יומיים- שלושה להפסיק לשחזר שוב ושוב את הסיפורים שסופרו שם…..

אז ראשית- תודה! לא הכרתי אתכם, ועכשיו גם אני זוכה לחכות לימי שלישי:):)

משו קטן שקרה בשבועיים האחרונים- סיפורי הגבורה(והם באמת סיפורי גבורה) עשו תפנית והם טיפונת לכיוון של קבלתי ונושעתי…..

אני מרגישה שאלי זה פחות מדבר ….

אני אוהבת לשמוע ספורי גבורה של נשים שעושות צעדים אמתיים, ולא לחפש את השכר, הנס והישועה.

אנחנו לא יודעות חשבונות שמים ומה קשור למה….

לא יודעת.

כך נראה לי

והעזתי לכתוב את דעתי כי לפי התגובות אני מרגישה ששמורה זה בית….

תודה על הכל

קודם כל תודה רבה על השמורה!!!

בזכות נשים צדקניות ממש.

ואני דווקא חושבת למרות שהרבה התנגדו לשיטת ה”תן וקח”,כך קראו לה,

שלמרות שנכון שזה האידיאל זה לעבוד את ה’ כי צריך וכי באתי לעולם לעשות רצונו, זוהי השאיפה של כולנו בעז”ה.

אבל לא נתיימר. כולנו בני אדם, ובני אדם אוהבים לראות בעיניים.

ו-כן, זה מאוד מחזק לראות שאחרי עמידה בנסיון מקבלים נשיקה מאבא, וכן זה נותן כח!

וזה דבר ידוע, שכשאדם מתקרב צעד אחד לכוון ה’, ה’ עושה לכוונו שני צעדים!

וכמו שצדקה מצילה ממות, ותפילה קורעת גזר דין ואף אחד לא חולק על זה,

יש למעשים כח! וה’ רוצה להראות לנו שהוא רוצה את מעשינו, אז הוא לא מתגלה אלינו במעמד אורות וברקים וקול שופר, אלא דווקא במקומות האלה של התגלות ניסית, כי אנשים אוהבים לראות, וזה מחזק מאוד.

חיזקן ואימצו כל הנשים המתחזקות, ו-כן, תזכו לראות ישועות ולספר לנו עליהם! זה נותן לכולנו כח!

תודה רבה זה כ”כ מחזק ומעורר לחשוב הלאה …