כתבה מישהי:

למה מפריע לנו לשמוע על הארה משמיים?…

אז רציתי לענות, לי באופן אישי מה שמפריע זה שכל הסיפורים האלו גורמים לי לצפות לתמורה

אני יודעת מצוין שה’ לא חייב לי כלום, גם אם ויתרתי\התחזקתי\התגברתי

אבל ברגש, אני מחכה, מה יקרה עכשיו? בטוח שחיב לבוא משהו טוב, שלא ציפיתי לו, אבל אני כן מצפה, אז איך יגיע משהו לא ציפיתי לו?

והאמת שלא תמיד מגיע משהו, ואז מה אני אמורה להרגיש? מה יתן לי הכוח לשמוח שעשיתי את הדבר הנכון, אם ציפיתי לתמורה\הארה\משוב\מתנה אבל שום דבר לא הגיע? ומה אם- וזה קורה! רק יסתבכו הדברים יותר? ונהיה קשה יותר?

פעם אחת הלכנו לשאול אדם גדול, על נסיון מסוים שיש עליו הרבה מאד סיפורי ישועות, אבל אנחנו – מה לעשות – לא ראינו את הישועות המסופרות

אז הוא אמר: סיעתא דישמיא יש! גם אם לא רואים אותה! ומה אתה רוצה? שלא יהיה בחירה? (ז”א אם תמיד יש ישועה, זה נוגד את הבחירה החופשית)

אני אוהבת לקרוא סיפורי השגחה, מאמינה בכל ליבי שהם קרו והם מחזקים את האמונה – ואני יכולה לספר מספיק כאלה בעצמי, אבל סיפורי ונושעתי, אני לא אוהבת, כי לי כאדם שלא קרה לו עכשיו הנס, מה אני אמורה ללמוד מזה שמישהו אחר נושע? 

פעם שמעתי סיפור שסיפר אדם גדול, על היהודי שהפריץ רצה שיחלל שבת, (או יעבור על משהו אחר) ואים עליו- אני כבר לא זוכרת מה- והיהודי עמד בנסיון. ופה עצר הגדול את הסיפור

שאלו אותו ומה היה אחר כך? ענה, פה נגמר הסיפור. הסיפור הוא שיהודי עמד בנסיון!

תפקידינו הוא להתחזק, לא לצפות למה שיקרה כתוצאה מזה- נכון שכתוב: אין אדם שומע לי ומפסיד, אבל לא מתפקידי לחפש איפה לא הפסדתי…

מישהי יכולה לתת לי כוח לשמוח בנסיונות גם אם לא נושעתי אחריהם? 

אשמח לקבל רעיונות עצות וחיזוקים למייל email2me1000@gmail.com

תודה על הסיפורים המדהימים

לארונה היו הרבה סיפורי ניסים (וביניהם הסיפור שלי)

והרבה תגובות נזעמות

אז רק להוסיף משהו – 

כמו שכתבו פה הרבה אין משפחה אברכית אחת שלא חווה סיפורי ניסים – ונכון לא תמיד יש לסיפור סוף טוב, אבל כל הסיפורים האלו, כל ההארות האלו זה חיבוקים מהקב”ה, נכון זה לא תמיד קורה אבל ההארות האלו הם כמו דלק לנשמה שאנחנו צריכים לקחת איתנו לפעמים שקשה, וגם שם להאמין שהכל מהקב”ה…..

אני לא זוכרת את הפרטים המודיקים – אבל קראתי את הסיפור הזה בספר מתוק האור על הרב שטיינמן זצ”ל שהיה משולח שהיה נוסע הרבה לחו”ל לאסוף כספים והיה מגיע לרב כל פעם לקבל ברכה ובאמת הייתה לו הרבה הצלחה. פעם אחת הוא הגיע אליו שבור ורצוץ אחרי נסיעה שהוא אפילו לא כיסה את הכרטיס טיסה שלו. אמר לו הרב שטיינמן: “לפעמים אתה צריך גם נסיעה כזאת כדי לזכור מי אחראי על ההצלחה שלך..”

אז מי שבאמת מתעניינת הסיפור שלי היה עם המלכודות, העכברים והעקרב…. אני רוצה לציין לבקשת כמה – שברגע שקיבלנו את הקבלה ירדה עלינו כזאת שלווה, תחושה ש”עשינו את זה” ו שעד היום יש לנו שלוה בזכות הקבלה הזאת….. זה נתן לנו כל כך הרבה טוב שקשה לי לתאר – הכסף מהכוילל נאכל מזמן, העכברים חזרו ועדיין סובלים מהם למי שמוכרחה לדעת – אבל הקבלה נשארה, והתחושה של חיבוק מהקב”ה נשארת – ואיתה כל הטוב שהיא מביאה.

שלום,

רציתי להוסיף נקודה מעניינת ששמעתי לאחרונה –

לפעמים, כשמוכן שפע לרדת לאדם, השטן עומד ומקטרג, למה מגיע לו לקבל את השפע הזה? ואז נותנים לאדם מבחן… ואם עמד בו – הרויח גם את הניצחון, הקירבה והשכר האינסופי, גם חסך לסבול צער (שמילא נגזר עליו בר”ה בדיוק כמה יתאמץ ויסבול וכו והוא החליף אותו במאמץ להשגת רוחניות…) וגם קיבל את השפע!!!

אז גם אם לא קיבלת בדיוק את מה שרצית – מה את יודעת מה טוב לך?… וכמה צער או עגמת נפש אחרים חסכת…? וכמו שאמרה מישהיא שרק צריך לפתוח את העינים, ובינינו מה יכולה להיות נשיקה יותר גדולה מרוגע של תלות מוחלטת באבא, בלי לחשבן ולדאוג – רק לדעת שמה שעושה טוב לי…?

ובהשראת חודש כסליו – מהניסים הגלויים לומדים על הניסים הנסתרים…

ממליצה לכל אחת בחום לפתוח קובץ סיפורים פרטי של הארות, ובזמן של הסתר או חולשה – לפתוח ולהזכר מי מוביל אותנו הכי טוב בעולם… 🙂