לי קרה בדיוק אותו דבר יום אחרי שחזרתי מחופשת לידה ! עוד חודש של חופשת לידה על חשבונם!!

סיפור מרגש ומרתק!

היה לנו במשפחה סיפור שמזכיר את הסיטואציה. אחותי גם עובדת המון שעות סביב השעון בנוסף לבית ברוך ילדים הלעה”ר. יום אחד גם ביקשה מה’ הלואי והיה לה קצת חופש, רק איזה שבוע מנוחה היה מסדר אותה, כך חשבה… והנה בדיוק באותו זמן אבי נפטר בפתאומיות (לא היה חולה כלל) וישבנו יחד בשבעה והיא מספרת על השבוע מנוחה ששלח לה בורא עולם…

(שבוע שאפילו לטפל בילדים לא נדרש ממנה…) אז נכון שלפעמים השגרה היא מתישה ומעמיסה ומכבידה וכו’ ובדור שלנו אנו כנשים לקחנו על עצמנו את הכל גם פרנסה וגם גידול ילדים וגם לכל אחת עוד מטלות רבות נוספות, אז נדע להודות על השגרה ולבקש תמיד רק את הטוב מאת בורא עולם (ורק הוא יודע מה באמת טוב לנו…)

בשורות טובות

ושנזכה להשכיל לקחת מנוחת הגוף והנפש לפני שהקריסה מכריעה אותנו!

כי אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולבית שלנו…

חיזקת אותי מאוד, הקב”ה מתכנן לנו את החיים.

לפני שלושה שבועות בערך התינוק שלי לא הרגיש טוב.. ויש לי חוסר של שעות בעבודה.

מרדף תמידי כל חודש אחרי מספר השעות.

יום אחד בעלי לקח אותו לכולל, ויום שני אמא שלי ביום החופשי שלה ויום שלישי אחותי..

ואני הרגשתי שאני משתגעת..

אחרי שלושה ימים החום לא ירד וגילו דלקת אוזניים.

נשברתי, לקחתי שלושה ימי מחלת ילד רצוף הרגשתי שזה היה כ”כ טוב לי.

כאילו השם אמר לי תנוחי עם התינוק שלך שכבר הרגיש הרבה יותר טוב אבל עדין חלש מלחזור למעון ולחיידקים.. תרימי את הבית בניקיון, ארוחות צהריים, לישון בבוקר.

פשוט הרגשתי חופשת לידה:)

תודה לך בורא עולם.. המכין מצעדי גבר..

איזה עצוב, אבל חברה כותבת לי ככה על הסיפור:

“איזה דור הזוי

נכון לפחות 70% מהנשים שקוראות את הסיפור של שמורה של יום שלישי השבוע אומרות יאו הלוואי עלי

…הזוי שזה המצב שהגענו אליו  “

וכ”כ הזדהיתי…

יו!

את מדהימה!

אני בדיוק באותו מצב (מעבר דירה, מצב מיוחד +חתונה של אחות ונסיעות קשות לעבודה).

דווקא אני לא כ”כ הצלחתי לשמור על מורל גבוה כל הדרך,

אבל בדיוק הבוקר הגעתי במצב רוח הטוב שלי , ואיך שאני פותחת את המחשב אני רואה את הסיפור שלך…

ולא- אני לא רוצה להיות חודש בבית.

אבל אני נורא שמחה בשבילך ויודעת להעריך את המתנה שקבלת!

תודה שחזקת אותנו!

תגובה לסיפור של אמא של יהודה היקרה… 

דבר ראשון מזל טוב על הבית החדש והילד החדש ב”ה…

ולתגובה…

אני מגיבה מתוך מקום מאד מבין, גם אני לעיתים מרגישה שאני זקוקה בדחיפות למעט חופש והעבודה לא מאפשרת, ודווקא מכיוון שעברתי סיטואציה כלשהי שהזכירה לי את ספורך אני שואלת את עצמי האם לא השתגענו? האם העבודה לא העבירה אותנו על דעתינו?

היתה לי איזו נקודה רפואית שהיה ניתן להשאיר אותה כך ולחכות שתעבור לבד או לטפל בה באמצעות התערבות רפואית עם הרדמה כללית, כך או כך התוצאות אמורות היו להיות זהות בעז”ה. והשיקול שלי היה שאם אעבור את הפרוצדורה בהרדמה אקבל שבועיים חופש מהעבודה, מה שלא בטוח שאקבל אם אחכה שזה ייפתר לבד. והרגשתי קצת לא נורמלית שאלו הם השיקולים שלי.

אח”כ כששיתפתי חברות הם אמרו לי שהן מאד מבינות את השיקול הזה, משהו יכול לומר לי מה קורה כאן???

קראתי את הסיפור וחשבתי לעצמי

אולי מישהי כתבה את הסיפור שלי בשינוי פרטים מזהים?

אז הנה הסיפור שלי – דומה אבל שונה

גם אני הרגשתי את יד ה’ בשבר שהיה דווקא ברגל

ב”ה אני עובדת כבר כמה שנים רצוף בלי חופשת לידה

מרגישה שחוקה

צריכה קצת אוויר לנשימה

אוהבת את העבודה אבל – צריכה קצת הפסקה…

ופתאום – ה’ דאג לי לשבר.

ברוב רחמיו, שבר יחסית קטן, אבל לא מאפשר נסיעה ומאמץ קשה

חופשה גדולה 

בתשלום מביטוח לאומי

להיות אמא במשרה מלאה

להיות בבית

להתאוורר

להתרענן

תודה על ההזדמנות לפרוק את תחושותי

הרגשתי הזדהות כה עמוקה

אבל לפעמים דווקא אנשים מהסביבה, מרחמים יותר מאשר רואים בזה הזדמנות להפוגה מהשמיים.

וווואי

משום מה בדרך קבע אני מסיימת לקרוא כאן את הסיפורים- ומתפרצת בבכי.

ולא נעים אני בעבודה

אבל זה באמת באמת בכי של התרגשות עצומה

ה’ הטוב – כמה דרכים יש לו

כל סיפור מחזק יותר ממשנהו

תודה ואין מילים על העבודה המהממת שלכם.

חיזקתם!!

“נשיקות משמיים”

והשם “יהודה” מזכיר לי  ממש את הצירוף של “ה’ יודע”! הוא יודע מה אנחנו עוברים ועובר איתנו הכל ביחד.

וגם כשאדם מאמין באמת שפרנסה משמיים גם אם יטפס על עץ – המשכורת תרדוף אחריו… (כמובן שצריך לעשות השתדלות אבל הנה סיפור לאשה מאמינה שנמצאת בבית לרוקן קרטונים ומקבלת על זה כסף…)

מרגש מאד.

אולי קצת בהקשר אחר-

אומרים שאפשר לגמול חסדים, אבל גומל חסדים טובים- זה רק הקב”ה, שיודע מה חסד בשבילנו…

תודה על הכל!

הסיפור שעכשיו שלחתם ממש נגע לי ללב. כל הסיפורים הקודמים מי יותר ומי פחות היו מלחמות פנימיות שבנצחון שלהם פתאום יש ניסים גדולים, כאן זה סיפור פשוט על עזרה והצלה מפנקת מאת ה’, משהו שלא צריך היה להגיע והגיע…

אהבתי,

תודה ותזכו למצוות!

סיפור חמוד במיוחד!!

שבר ממש מושלם

כמה שידוע לי , נפילה בדרך לעבודה שגוררת השארות בבית (כ 30 יום) , יתכן ויכולה להחשב כתאונת עבודה, שווה בדיקה.

נהנית מאד מהמדור!!

תודה רבה!!

סיפור מדהים תודה על החיזוק!

כולנו מרגישות לפעמים שחוקות מהעבודה וחסרות כח כמו שכתבת ולא ח”ו שאני מאחלת לעצמי שבר ביד ע”מ לנוח חודש בבית אלא דברים משמחים יותר אבל הסיפור תואר בכזו צורה מתוקה ואמיתית ממש נגע ללב. תודה שחיזקת ונתת כח.

אם יש לך אפשרות לקחת עו”ד מומלץ לא לוותר לעירייה 

אם הייתה מדרכה לא תקינה את יכולה לקבל כמה אלפים 

תבדקי יכול להיות שאחרי שהתלוננת העירייה תיקנה את המידרכה, וזו עוד הוכחה שהיה לא בסדר

את יכולה להרוויח מזה כמה אלפים שווה להיועץ עם עו”ד וללכת איתם עד הסוף מבחינה משפטית

כמובן יש לשאול קודם רב על האופציות האפשריות מבחינת תביעה משפטית בגדר ההלכה

בהצלחה

ואווו! מדהים ומרגש! איזה סיפור מתוק!

מזל טוב על התינוק 🙂

~~

קצת מר לי עם זה שהדרך היחידה שלנו קצת לנשום זה דרך ימי מחלה

~~

איזה מיוחדת ומתוקה!

מדהימה!

~~

חסד ה’!

הרבה נחת אמיתית!

~~

מיוחד! נהנתי….

לראות ס”ד של היומיום.

~~