לתגובות הקוראות

תלת מימד ועוד אחד…/

מאת: לאה

כולנו חשות את ההבדל המהותי בין יצירה בשני מימדים ליצירה בתלת.
וזה בדיוק התחושה שעולה למקרא הסיפור המיוחד הזה, יש מליוני עובדים בעולם.
אבל אלו ש'מכניסים את הקב"ה לתוך חיי העבודה' – הריהם מועטים.
וכשזה קורה, התמונה באמת נראית אחרת לגמרי…

תלת מימד ועוד אחד…

יוהו, עשיתי את זה.
המייל כבר נשלח עם תזמון שליחה ומחר בבוקר, כמה דקות לפני שאני מעבירה אצבע, המנהל שלי יקרא אותו כנראה…
אין דרך חזרה, רק מרגישה שאני לא יכולה שלא לשתף… אתכן…
המייל כבר נשלח עם תזמון שליחה ומחר בבוקר, כמה דקות לפני שאני מעבירה אצבע, המנהל שלי יקרא אותו כנראה…

לפני כשנה התחלתי את עבודתי כמעצבת מוצר באחת מהחברות המפורסמות בארץ שגם מייצאות לשוק נרחב בחו"ל.
אני מאמינה שבכל בית חרדי יש לפחות אחד מהמוצרים שלהם…
לפי אופי המוצרים שהם מייצרים היה די ברור לי שבעלי החברה הם לפחות דתיים והופתעתי לגלות שהחברה חילונית לחלוטין, אבל לא היתה לזה הרבה משמעות בתפקיד שלי.
עבדתי רק יומיים בשבוע, בחדר לבד או עם גרפיקאית נוספת, התקינו לי חסימה מהודרת איזו שרק ביקשתי וממש השתדלו להתחשב בי ובצרכי הדתיים…
היתה בעבודה הרבה סיפוק והרבה הנאה- משכורת נחמדת, משרה חלקית והכי חשוב-סיפוק. לעבוד על מוצר ואחרי חודשיים לפגוש אותו בחנות מתחת לבית ולשמוע שגם מלאס וגאס התקשרו להזמין אותו…
כל זה היה רק בחודשיים הראשונים.
אחרי חודשיים פתאום שמתי לב שמתחילים לתת לי משימות נחשבות ואף מינו אותי לתפקיד זמני בכיר מאד.

בטיפשותי הסכמתי.

לאט לאט המשרה גדלה וגדלה וגדלה ותחומים רבים נוספים נכנסו תחת סמכותי.
הפכתי למין עוזרת לסגן מנהל כשאני מקבלת אחריות על שלושה עובדים תחתי (יותר נכון שתי עובדות ועובד…)
מצאתי את עצמי נאלצת לשבת עם עובדים ולהדריך אותם בתוכנה חדשה, להסביר על התנהלות נכונה ולנהל מעקב הדוק אחרי פעילויות של עובדים נוספים. מפה לשם גם התחילו קצת פטפוטים… (רק עם העובדות אומנם, אבל—) ועוד כמה עובדי חברה התחילו להרגיש שאני חלק מהחברה…
החלטתי שזהו, עד כאן.
ניגשתי למנהל וביקשתי לחזור לתפקיד הקודם. הסברתי לו שממש לא מתאים לי התפקיד החדש שהוא גם ניהולי, הוספתי גם על הקושי של הנסיעות והשכר הלא ממש מתגמל…
המנהל מצידו לא ממש נבהל. הוא נחוש, כך נראה, להמשיך לדחוף אותי כלפי מעלה.
הוא התחיל להסביר לי שרוב העובדים לא שורדים את שלושת חודשי העבודה הראשונים (וזה נכון, אני רואה מה קורה סביבי), הסכים להעלות לי את המשכורת בצורה ניכרת, להשתתף איתי בהוצאת רישיון נהיגה (לא, תודה!) ואפילו לתת לי רכב חברה…
המשכתי להתעקש שהתפקיד החדש הוא לא בשבילי.
המנהל היה המום וניסה להפעיל עלי לחץ. הוא גם אמר שהוא מנסה לקדם אותי לתפקיד של סגנית מחלקת יבוא…
הבנתי שהעניין לא עומד להיגמר כאן. וגם בעוד חודשיים, כשמזכירת החברה הוותיקה תחזור, אני אמשיך להתקדם ולהידחף בעל כורחי לתפקידים בכירים יותר… והרגשתי שהאוירה והסגנון ממש לא מתאים למה שאני שואפת להיות… ולמרות שרציתי את העבודה הזאת מאוד, מאוד, מאוד. זה התחומים שהכי מענינים אותי. גם עיצוב, גם תכנון, גם ייבוא, הכול. ובכלל, כבר מובטח לי קידום, שלפי מה שאני רואה בשטח, השמים הם הגבול… למרות כל זה, אני נדרשת לשלם מחירים כבדים.

חוץ מזה, שאני בחורה והכסף לא משהו שאני חייבת אותו עכשיו. וההרגשה שלי היתה מאד חזקה שהאוירה וסוג התפקיד הזה מאד לא מתאימים לי.
התחלתי לחפש עבודה לא דווקא כמעצבת מוצר, גם גרפיקאית בבית דפוס הסכמתי להיות, גם פחות מזה, כמו מעשה שטן, שלחתי קרוב ל-100 קו"ח ועד היום איש לא חזר אלי…
ידעתי שאם אני עוזבת את העבודה הזאת, אין לי לאן ללכת, רק הביתה…

אתן מכירות את ההרגשה הזו, שלפעמים אנחנו לא יודעות 'מה כן',
אבל אנחנו בפירוש יודעות 'מה לא' – וזה מה שאני הרגשתי: זה, לא!

אז בסוף החלטתי.
הנשמה שלי שווה יותר מהכול…
ותחת הכותרת החגיגית 'הודעה על הפסקת עבודה' נשלח לו המייל, בבוקר הוא בעז"ה יגיע…
ולא, לא שאני מרגישה שלווה נפשית.
ממש לא.
אני עדיין לא מרגישה שער שנפתח בשמים או הארה שנשלחה אלי, להפך
אני מרגישה שזה לא קל… בכלל…
קשה לי.
עוד שניה גם הדמעות תצטרפנה לחגיגה…
אבל אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון, הכי נכון שיש.

כי גם במקום עבודה שבתחילה היה בסדר והכל זרם טוב, צריך להמשיך להקשיב לנשמה ולראות שהכול ממשיך להיות בסדר…

יו, יצא ארוך…

לא ממש התכוונתי. רק הרגשתי שאני חייבת לשתף ולפרוק ולהגיד שמה שנתן לי את הכוח בהחלטה המאוד קשה שלי- זאת בעיקר אתם. כל המשתפות הנפלאות מידי שבוע… הרגשתי שיש גב חזק של קהילה מאחורי. (ולא במקרה המייל נשלח ביום שלישי, הסיפור האישי הפך אצלי את יום שלישי ליום קדוש משהו…) הסיפורים המדהימים שלכן עוזרים לי 'להתאפס', להמשיך להיות ממוקדת מטרה, והכי חשוב… לא להתבלבל…

ואם מישהי מכירה אולי עבודה, טובה ושמורה-

אשמח לשמוע 🙂

 

תגובות הקוראות לסיפור תלת מימד ועוד אחד

בכדי לראות את התגובה לחצי על הכותרת.

שלום,

אני מאוד נהנית לקרוא את סיפורי השבוע וגם מתחזקת מהם…

קצת צרם לי בסיפור של השבוע :

לא תוארה שום התייעצות עם רב או עם דמות ברת סמכא אחרת של הבחורה.

לא חוויתי את המצב שלה בעבודה,

אבל אני בטוחה שבכל מקרה התפטרות מעבודה אינה עניין של מה בכך.

(כן, גם לבחורה שלא מפרנסת בית…)

ולכן הייתי אומרת שכן היתה צריכה להיות התייעצות בדרך.

בכל מקרה, כמובן שאני מלאת הערכה על הצעד והיכולת לעשות זאת!!!

כלל לא בטוחה אם אני הייתי עומדת בנסיון שכזה…

אני לא רוצה "לקרר את האמבטיה"

אז אשמח לשיקולכם האם לפרסם את התגובה או לא…

אחת שגם רוצה להישאר "שמורה"

נראה שחסר כאן בסיפור את החלק של התייעצות עם הורים או רב, 

בד"כ זה לא דברים שמחליטים לבד.

אתן יודעות שלעזוב עבודה גם דורש שאלת רב?

תיזהרו לא לתת מסרים מוחלטים שכאלה.

לפעמים משהו שנראה לנו שחייבים לעזוב,

"דעת תורה" אומרת אחרת!

ולפעמים לעשות רשיון (לא, תודה! לעייל…) גם זאת דעת תורה.

אז שימו לב לא לתת מסרים קיצוניים מידי, שלא תמיד עולים בקנה אחד עם דעת תורה.

תודה

אשרי המספרת להיות ממוקדת מטרה !

רק כדאי  לוודא שהכל בהתיעצות עם דעת תורה

ממש יפה, מחזק מאוד

והיה מאוד מעניין אותי מה ההלכה אומרת במקרה כזה

כי בתור בחורה בכזאת סיטואציה הייתי מתנהגת בדיוק כמוה

אבל בתורה נשואה עם כמה ילדים

לעשות כזה צעד זה אומר לא לגמור את החודש

אין מאיפה לשלם גנים. משכנתא .. מחייה… וכו'

ובעצם לא היה איסור הלכתי ממש בעבודה

והיא יכלה רק לההקפיד על עצמה יותר בדיבורים עם העובדים

ולבקש מבעלה גם תזכורת כל יום .. האם הקפדת היום על הכללים וכדומה

כי אפשר להתכחש לעובדה שמוטלת חובת השתדלות, ונשים נטלוה על עצמן.

מאוד מעניין אותי לדעת מה אישה נשואה אמורה לעשות בכאלה מצבים

כי כשאתה חייב את הכסף הנסיון קשה פי כמה.

אפילוג:

לא. אין לנו סיום או בשורה, אבל כן קצת לשתף ממה שקרה בעקבות הסיפור.
הופתענו מעוצמת החיבור והתמיכה לה זכתה גיבורת הסיפור. אין ספק שהיא נכנסה ללב של אלפים מאיתנו, שחשו כמוה את המאבק היומיומי בקיום ה'בנפשו יביא לחמו' והנסיון לא ליפול חלילה ל'ברוחו יביא לחמו'…

עם זאת, היו לא מעט שהעירו על כך שבדורינו אלפי נשים עובדות במקומות שהן לא ממש 'בית הבראה לנשמה'… ובשעת הדחק של היום יש גדולי ישראל שנתנו לנשות דורינו לצאת ולהתפרנס.
בזהירות. בשימת לב. בהקפדה. בשמירה.
אבל, לצאת…

במיוחד היו את התהיות האם נכון עשתה הבחורה שעזבה מקום עבודה ללא 'נטילת רשות' מהרב על הצעד הזה.

חשבתי, שכדי לענות על השאלה, אני צריכה 'שאלת רב' בעצמי.
וזה מה שעשיתי.

אני מדגישה לכן שציינתי בפירוש שמדובר בבחורה שהמציאות הכלכלית שלה לא מחייבת אותה להיטרד בעניין פרנסה, ואלו היו דברי הרב:

הגמרא במסכת יומא פ"ג מתארת מצב של שאלה האם חולה צריך לצום או לא, ואומרת הגמרא כך:

אמר ר' ינאי חולה אומר צריך ורופא אומר אינו צריך שומעין לחולה מאי טעמא (מה הטעם) לב יודע מרת נפשו (משלי י"ד י')

שימו לב, מדובר במקרה שהרופאים הבקיאים אומרים שיכול לצום, ואף על פי כן, אומרת הגמרא שהרגשת האדם בעצמו עולה על החלטת הרופא. כי לב יודע מרת נפשו.

וכך המשיך הרב והסביר: כשעובדת חשה שסביבת עבודה מסויימת, מהווה היזק רוחני עבורה, יש מקום להניח שבאמת היא עלולה להינזק. לב יודע מרת נפשו.
הסכנה היא שפעמים רבות, הלב מרגיש אולם אין לנו פנאי או אומץ להקשיב לתחושות הללו, ואז… לאט לאט, הלב עלול להיפגע ולאבד את תחושת נפשו…
ההימצאות בחברה המתוארת בסיפור ובאופן הזה בו היא מצאה את עצמה יחידה באוירה חילונית ובנסיונות קשים היא אכן מסוכנת.
עם זאת, ברוב המקרים, כן מדובר בגורמים נוספים כגון: עול הפרנסה או אפשרות למניעת הסיכונים וכו' ובודאי ראוי בשעת הספק ובמיוחד טרם נקיטת צעדים מעשיים, לבצע את הדברים בהתייעצות עם גדולים, במחשבה ומתוך שיקול דעת.

ווואוו, ריגשת אותי.

רוצה לספר לך שבאמתחתי סיפור דומה, אמנם לא בגלל קידום וכדומה, אבל עזבתי מקום עבודה שווה במיוחד בתנאים מעולים, "על עיוור" בלי משרה אחרת באופק. (כמובן לאחר שאלת רב)
יש המון סיפורים על נשים שעזבו עבודה, אבל מה שמיוחד בך (ובי;)) שעזבת לפני שיקרה משהו דרסטי, אלא "רק" כי זה לא זה…
הזדהיתי מאד עם המשפט "אני עדיין לא מרגישה שער שנפתח בשמים או הארה שנשלחה אלי, להפך" – גם אני לא הרגשתי הרגשה כ"כ שמימית ורגועה, אבל ידעתי שאני עושה את המעשה הנכון.
רוצה רק לספר לך שאני אישית ראיתי ברכה וס"ד מיוחדת אח"כ.
האמת היא שבזמן מעשה לא הבנתי אפילו, אבל אחרי תקופה הבנתי שעצם עזיבת העבודה הייתה ברכה ענקית בשבילי, גם מטעמי נוחות (בעולם הזה…)
ולא, לא מצאתי עבודה שווה כ"כ, אבל את הברכה אני רואה בתחומים אחרים.
(אולי יום אחד אאזור אומץ לשתף ואשלח את הסיפור שלי ל"שמורה" :))
אני מאחלת לך, ובעצם בטוחה לגמרי שהקב"ה יגמול לך בס"ד ובהארת פנים.
 
ורק עוד משהו קטן: אל תיתני לתגובות משתוממות או עצות של אחר מעשה מחברות ומקרובי משפחה להחליש אותך! עשית מעשה גדול, ו"מה שרואים מכאן לא רואים משם"-  את יודעת שנהגת נכון, כי את היית במקום וחווית אותו, זר לא יבין!
 
 
 
 
 

איזה עוצמות רוח!!

מרגש!!!

מרגששששש!!!

למרות שאני ב"ה מפרנסת משפחה בס"ד, והעניין הכלכלי לחוץ אצלינו משהו….

התחברתי בעיקר מהמקום של הנאה מתחושת סיפוק בעבודה. 

והתחזקתי בלדעת לחפש את הסיפוק מההתגברות ועשיית רצון ה'.

הלוואי ותראי במהרה ישועה מוחשית 

מאחלת לך מכל הלב למצוא עבודה מעולה!

שמורה יקרה שלנו,

עם דמעות בעיניים קראתי את השיתוף שלך, ורק רוצה להגיד לך שכולנו כל הקבוצה המדהימה הזאת של השמורה נושאות אותך על כפיים!!!!!

לך נאה ולך יאה ההגדרה של "גיבורת כח", כשאת שומטת את הקרקע הבטוחה והמצליחה מתחת לרגלייך ויוצאת לארץ לא זרועה .

מתפללת עלייך שבקרוב ממש תמצאי עבודה טובה וכשרה , ותמשיכי לעשות נחת רוח לאביך שבשמים …

זה מעשה אדיר!!!!! 

אין לי ספק שיראת השמים של אותה עובדת בכירה, ממלאת את העולם בכבוד השם! 

בעיני זה אחד הביטויים למילות התפילה: "לתקן עולם במלכות ש-ק-י", 

איזו תרומה נכבדה, אשרייך!!!

סיפור מיוחד ועוצמתי!!!

אני גם הולכת לעזוב את העבודה בקרוב

כי כבר מידי נחמד שם (עם העובדות "החרדיות" והעובד…)

וגם כי העבודה השתלטה לי על החיים…

אמנם יש לי לאן ללכת

אין כאן כל סיפור גבורה…

אבל יש בזה מן הצער וההפסד…

מעריכה מאד!!!

אשרייך!!!

שתזכי לראות ס"ד ודור ישרים מבורך!

ואוווו!!!

אני קוראת את הסיפור וכולי צמרמורות

פשוט עולות לי דמעות לעינים-

לא מצליחה להכיל אלו בנות יש בעמ"י.

אני רוצה לחזק את השולחת-

את עומדת בנסיון שאני יכולה לומר לך שלא הייתי עומדת בו.

(אין כאן גדרים אסורים, זה פשוט רגישות- ויש לך את זה בגדול!!!)

כבר בהתחלה השתוממתי על העוז שלך לומר: לא מתאים לי

אבל הכי ריגש אותי הסוף- לקום ולעזוב ועוד שאין חלופה?!

אשריך!! 

חיזקת את כולנו

ובטוחה שלא תפסידי מכך מאום!

'אמר הקב"ה שמעו לי שאין אדם שומע לי ומפסיד'-

זה נכון שלא מדובר בהלכה פסוקה אבל זה ברור שאת רצונו מלאת כאן.

הרבה הצלחה ותודה על השיתוף.

ואוו!!!!! איזה מדהימה! לא יאומנת!

מי יודע מה קורה עכשיו בשמים…. 

מה שעשית- זה הדבר האמיתי וזה כל מה שישאר…

אל תדאגי- ה' אוהב אותך וגאה בך. את עוד תראי שזו הייתה נקודת תפנית לכל- כך הרבה טוב שבטח מחכה לך!

וואו,

אני חושבת, יותר נכון בטוחה שלעזוב עבודה מסודרת

הרבה יותר קשה מלא להכנס לעבודה בכלל

זה דבר שמצריך הרבה עוז ותעצומות נפש.

בפרט לבחורה, לא מבחינה כספית אבל מבחינת עבודה מסודרת.

ישלם ד' שכרך, חזקי ואמצי!!

חייבת להגיד שאני מאוד מחכה למייל של אישי בשלישי ובכל יום שלישי אני מתרגשת ומתחדשת.

מקבלת מטען לעוד שבוע של עבודה במשרד מעורב.

נזכרת מחדש במטרה ובשאיפה שלי כבת ישראל.

ויוצאת עם הבנות וכוונות טובות לעוד שבוע של להיות שמורה.

יישר כח גדול!!!!

אוהווהוהוהו!!!!

איזה סיפור מרגש!!! איזה עוצמות!!!

כל הכבוד!!

מעריכה מאד! הלוואי עלי להיות כזו חזקה!!

אני מרגישה זכות להיות חלק מהעוצמה הזו של השמורה

איזו גבורה יהודית בת ימינו

דמיינו מערה ארוכה ארוכה בסופה יתגלה משיח, כולנו צועדים בה באפיסת כוחות קרובים לקצה

והנה הסיפור שלך הקפיץ אותנו כמה עשרות ק"מ קדימה…אשריך

וע"כ נאמר "בזכותן עתידין להגאל"

הלואי במהרה בימינו

את גיבורה גדולה! באמת! 

זה כ"כ לא קל לקום ולעזוב…

תדעי לך שיש מאחורייך קהילה שלימה שמחזיקה לך אצבעות ומתחזקת מהמעשה שלך!

פשוט גיבורה!

מרגש מאד, הקב"ה ישלם שכרך.

מדהים !!!

סיפורים מופלאים ומחזקים

תודות!!!

וואו, אני ממש מתרגשת ומתפעלת ממך.

אני מקנאה בזכויות שלך, לעשות רצון ה' על חשבון "להפסיד" הרבה דברים בדרך 

זה פשוט עצום.

עשית קידוש ה' גדול בעולם, ורעש גדול בשמים.

הקב"ה לא מקפח שכר כל בריה, ובוודאי לא של מי שמוסר עצמו לעשות רצון בוראו.

היי חזקה והמשיכי בדרך הנכונה.

ובטוח יצא מזה רק טוב ותמצאי עבודה טובה ומתגמלת הרבה יותר בכל המובנים.

אשריך שזכית!!!!!!

חיזקת אותנו באמת.

אוואוו!! 

זה פשוט לא מתקבל על הדעת 

שיש בנות עם כאלה כוחות בדור שלנו!!

ואו,

מרגש לגמרי,

אני עם דמעות בעבודה, והבנות ליד כנראה לא יבינו מה עבר עלי

אבל את גיבורה!!!!!!!!!!

(תמסרו לה, טוב?)

במיוחד כשזה כזה מושך מאוד, וזה לא שחור לבן וכו'…..

ענקית!

כול הכבוד!!!

ותודה רבה לשמורה על הסיפורים המרגשים………..

זה כל כך לא קל

ובטח יש מסביב תגובות מחלישות ולא מבינות

ובכל זאת עשית את זה – למען שמו. באהבה.

מקנאה בך על הזכות

שמורה יקרה 

עולות לי דמעות לעיניים , 

את לא מבינה איך ריגשת אותי בסיפור הטהור שלך , 

בטוחה ששכרך עצום ורב !!!!

גם אם לא תמיד אנחנו רואים במיידי .

לא זוכרת מי מהגדולים אמר שאם נראה את השכר שצפוי לנו על כל מעשה טוב כאן ועכשיו , ולהבדיל את העונש …

לא היו בעולם כלל רשעים וצדיקים , אלא חכמים וטיפשים…..

שתזכי בקרוב לזווג הגון , ופרנסה כשרה ובקלות …

אין סוף הערכה !!!!!

וואו, איזה מרגש!

מחזקת את ידיך, עשית מעשה לא רגיל בכלל…

מאחלת לך בע"ה את הכל הטוב שבעולם.

אין מילים

כמה כח יש לבן אדם אנושי???

זה מעשה גבורה של ממש

וואו!

גדול!

אין מילים שיכולות לבטא התפעלות, הערכה, תדהמה אפילו מהסיפור הזה.

זה המון זכויות.

זה ענק!

תצליחי בכל. ששאיפותיך הטהורות יתמלאו ויתגשמו בכל התחומים.

וואו תמסרו לבחורה המדהימה הזאת: כל הכבוד לך! שתזכי להקים בית נאמן בישראל עם בחור שווה כמוך. ואני בטוחה שאת רק רק רק מרוויחה.

ועוד משהו קטן, לא לזלזל בכסף לפני החתונה. אולי את מגיעה מבית מבוסס, אבל עדיין, אחרי החתונה הכסף חשוב הרבה יותר! ממליצה לך בחום לחסוך כי אחר כך הרבה יותר קשה.

ולכן- צוות השמורה, פשוט תודה רבה. מחזק ומעורר בכל פעם מחדש.

ווואווווו איזה סיפור מרגש ועוצמתי!!

איזה כוח אדיר וברור! 

איזה בחורה מיוחדת! אין דברים כאלו!

הרבה לא היו מצליחות לעמוד בניסיון של שכר, קידום, ותנאים שאין בשום מקום.

מעריצה אותה כל כך!!

פשוט מדהימה!

שתזכי לחתן ירא שמיים וצדיק! ועבודה טובה שמורה!

ושלא יחסר לך דבר!

אני כ"כ מתרגשת ומצטמררת מכוחן של בנות ישראל!

מדהימה.

אני מרגישה שרק צריך לחכות להמשך הסיפור…. את מוותרת במקום אחד וה' משלם במקום אחר, גבוה יותר, שווה יותר…..

לא יודעת למה אבל הכי מזכיר לי את הסיפור על בת החתם סופר שבכתה… ואבא שלה שאל אותה מה קרה, אמרה שראתה שהולכים אחריה להביט בה (הייתה מאד יפה) והיא מתפללת שה' ייקח ממנה את היופי…

ברך אותה החתם סופר שתחת היופי תקבל בן שיאיר את העולם ביופי מעשיו ובתורתו,

ובאמת זמן קצר לאחמ"כ ילדה בן ובלידתו חלתה מאד על סף מוות, היא החלימה מחוליה אבל אור פניה לא היה לה עוד. ובנה זה היה גדול ממש בישרא (לא זוכרת שמו המדויק)

ככה זה!

ה' מחזיר בדברים הרבה יותר שווים……..

אין עלייך!

כל הכבוד

מהיום כשתגידי "ואהבת… ובכל מאודך" 

תדעי שאת מהבודדות שנתנו להקב"ה כיסוי לצ'ק הזה

אשרי הבורא שככה לו בנות בעולמו

שמורה יקרה!!!

מעולם לא הגבתי עד עכשיו… הזזת לי משהו ענק בלב,

וחיזקת אותי כ"כ!!!

אני בטוחה שאם זה אצלי ככה יצר זעזוע, אז בשמים בטוח עשית רעש ענק…

חייבת לשתף אותך, מבינה לגמרי על מה ויתרת וכמה קורץ ומושך זה,

אני בסיטואציה דומה אך הפוכה… איש לא הבטיח לי קידום לתפקיד ניהולי אך אני שואפת ומכוונת לכך, ומתאמצת שזה יקרה…

אז פתאום לקרוא על אחת שזה הוצע לה על מגש של כסף והיא דחתה זאת – עשה לי זעזוע פנימי,

אני פתאום מתחילה לבחון את עצמי מחדש, מה המטרות האמיתיות שלי בחיים והאם המקום שאילו אני מכוונת – הוא המקום שבו אני רוצה להיות…

בקיצור – נגעת בי, גרמת לי לבחינה עצמית מחודשת ובעז"ה אני מקווה – אולי אפילו לשינוי כיוון

יש לך הרבה זכויות!!!

תוד לך על השיתוף, ושוב, מעריצה אותך על ההתגברות, אישה גדולה שכמותך…

כשכתבתי את התאריך בכותרת פתאום הבזיק לי, אנחנו עדיין בחודש סיון, חודש קבלת התורה !

איזו קבלת תורה אדירה עשית, כן את, שולחת הסיפור  הנפלא של היום הייתי אומרת הירואי ממש !

אני בטוחה שהקב"ה  גאה בך , את מחזקת את ידי כולנו ומרימה אותנו לרמות אחרות של קדושה כשאת שוכנת ביננו ,את מהוה תמרור דרך לכולנו לעצור ולחשוב : מה איתי?

האם גם אני יכולה לאמר לעצמי, אני בת ישראל כשרה כמו שאבא רוצה?

אשרייך , אשרייך!

ובטוחני שהקב"ה לא יטוש אותך ותמצאי עבודה טובה פי כמה .

אגב, השבוע שמעתי שכאשר מתפללים כדאי לפרט בדיוק את הבקשה (גם בפרטים הקטנים ממש)

מודה לך מאד מאד

ומברכת בחום לב שיפתחו לך שערים נרחבים לכל משאלות ליבך הטהור.

וואוו!!

איזה סיפור עוצמתי!!!

אני מצדיעה לכותבת המדהימה והחזקה!!!!

שהצליחה לעשות את ההחלטה הזאת, שממבט של אנשים מבחוץ נוגדת כל הגיון…

אבל עם מבט אמיתי, מבט של תורה- זאת ההחלטה הכי נכונה ועילאית!

קראתי, ועלו לי דמעות לעיניים…

זה פשוט כ"כ מרגש לראות איך הבנות היקרות של הקב"ה נשארות נאמנות לו בכל מצב,

גם בנסיונות כ"כ לא קלים!!

אני מאחלת לך, שתזכי גם להרגיש שלווה פנימית עם ההחלטה הזאת,

שתחושי את הנחת והשמחה שאת גורמת לרבש"ע!!!

והוא יפתח לך את אוצרו הטוב וישפיע עליך שפע רב בכל הענינים!

ושתמצאי עבודה טובה ושמורה בקרוב! (מצטערת שאין לי מה להציע…)

תודה רבה רבה על השיתוף!!!

חיזקת את כולנו!!

כל הכבוד לך!!! מעריצה אותך!

זה זמן מסוגל בשבילך, ממש עת רצון… ממליצה לך להתפלל!

לשולחת הסיפור:

ממש ממש מרגש לקרוא

בחורה צעירה, בדור שלנו, שכסף וקידום כ"כ מפתים …

אני בטוחה שאם עשית צעד כזה יש בך כוחות

מאחלת לך למצוא מהר משהו הכי טוב עבורך מכל הבחינות

זכית לחזק את כולנו

אשרייך!

ואשרי כל הנוטלות חלק בתפעול וקידום מיזם ה"שמורה", זה הרבה בזכותכן..

איזה אומץ יהודי לעשות את הדבר הנכון מתוך מסירות נפש.

בטוח ישפיע שבזכות ההשקעה בבחירה שלך בחיים רוחניים גבוהים יותר תקימי בית של תורה עם יסודות חזקים!

מעריכה מאוד!!

חיזקת אותי!!!!!!

מעריצה

מחזיקה לך אצבעות…

שמורה יקרה – תודה!

חזק ואמץ! כל הכבוד לך!

שמורה, תודה לכן על כל החיזוק הזה! תמשיכו, עוד ועוד ועוד! צריך כל הזמן תזכורות.

אהבתי מאוד את הנקודה של: היה לי קשה, ועדיין ידעתי שזה הדבר הנכון. זה שיקול מאוד חשוב שצריך כל הזמן לזכור!

תודה והמון בהצלחה.

(לגבי הצעת עבודה, ידוע לי במעורפל על קבוצה של כמה חרדיות שעובדות בסנובול על סרטי אנימציה של דיסני. אני לא יודעת שום דבר אבל יכולה לברר, אם זה קשור אלייך תוכלי ליצור איתי קשר.)

המון בהצלחה! 

וואו! את ממש גיבורה!!!!! כי יכולת לנסות להישאר ולדמיין שאולי כן יסכימו בסוף להשאיר אותך באותה דרגה.

אבל חתכת. ולעניות דעתי עשית את הדבר הנכון אבל הקשה.

וגם אם לא יהיה לך קל בהמשך תשתדלי לא ל'תהות על הראשונות'

בע"ה תזכי רק לס"ד בגלל זה. 

אני בטוחה שעשית רעש גדול בשמיים

לא פשוט בכלל בימינו לעשות כזה צעד…

קידש שם שמיים…

אבל אני בטוחה שלא תפסידי מזה

אין עליך!!!!!! גיבורה!!!!!!

גיבורה! גיבורה!!!

שתפסת את עצמך בזמן

שעקרונותיך עומדים לך מול העיניים.

חזקי ואמצי

שתזכי בקרוב לבנות את ביתך עם בעל תורה, הוא יזכה באישה שהקריבה למען החיים, למען התורה!

תסכימי לשתף אותנו איך הבוס הגיב?

הוואאאאווווו מטורף!!!!!!!!

קראתי פה הרבה סיפורים, התפעמתי כל פעם מחדש מהגיבורות של העם שלנו בדור המיוחד שלנו-

אבל כזה דבר זה באמת רק בסיפורים….

אבל יודעת ומאמינה שזה אמיתי לחלוטין!!!!!

ממש אין לי מילים, את בחורה אלופה!!! גיבורה!!!

זו באמת גבורה אמיתית….

כי התנאים של החברה היו מעל ומעבר למשוער…

את פשוט אדירה!!!

כל הכבוד!!

מחזיקה לך אצבעות…

בטוחה שד' ישלם לך כגמולך הטוב…. הוא לא נשאר חייב!

אני גם בעבודה עם חילונים שב"ה כולם בסדר גמור ויודעת לשמור מרחק…

אבל תמיד צריך להישאר עם עיניים פקוחות ולשים לב לכל שינוי…

והסיפור שלך ממש במקום… מחזק ומרגש !!

יישר כוחך!!

בהערכה ענקית

מדהימה. הדמעות שלי הצטרפו לחגיגה, ואני מאמינה שכל הדמעות של מי שיקרא את הסיפור הזה יתאספו לפני כסא הכבוד ויפתחו לך שערי מרומים בכל התחומים.

כל הכבוד!

כל כך לא קל לעזוב עבודה, קל וחומר עבודה שנהנים בה, קל וחומר כשאין משהו אחר באופק.

תבורכי מן השמיים, בזכותך ובזכות נשים כמותך נזכה להיגאל.

הלוואי שתזכי להצלחה דומה בכל ניסיון וניסיון שמולו תעמדי.

הסיפור ריגש אותי מאוד. אהבתי שכתבת בכינות שלא הרגשת מיד שזה השתלם לך, אלא שזה היה קשה מאוד. אני חושבת שמשהו שיכול לעזור זה לחשוב על ההשפעה הגדולה שיש למעשה על כל העתיד שלך! אמנם את מפסידה הנאה רגעית שיש בהעלאה בדרגה, אבל את מרוויחה חיי נצח, יש לזה השפעה על כל החיים הרוחניים שלך ושל הדורות העתידיים שלך! אם היית ממשיכה שם, לאט אבל בטוח היית מתקררת ביראת שמים, באמונה וכו'.

בהצלחה בהמשך!

ממש ריגשת אותי עד דמעות 

שה' יזכה אותך גם בעבודה טובה

וגם בבעל טוב במהרה

זה לא פשוט בכלל להחליט החלטה שכזו

והאמת לפעמים נעדרת – ואז ההחלטה לא ברורה ועוד יותר קשה

אבל בסוף כשאת מתחברת אליו – אין נפלא מזה

בהצלחה בכל!!!

את פשוט גיבורה!!!!!!!!!!

ריגשת אותי מאד מאד.

ובעז"ה ה' ישלח לך משהו טוב פי כמה.

אין מילים!

זאת התחושה

תלת מימד ועוד אחד-

את ענקית!! ועצומה!!!

וכתבת שאת בחורה, לא יודעת אם תמצאי עבודה אבל חתן בטח תמצאי אחרי כזה עמידה בנסיון

ומהר מהר- אל תשכחי לבקש את המזל טוב שלנו—-

וואו!! תמסרו למספרת בשמי שזה ממש מסירות נפש! מי אמר שלמות על קידוש ה' קל יותר מלחיות על קידוש ה'!

איזה מסירות נפש!!!

"כי גם במקום עבודה שבתחילה היה בסדר והכל זרם טוב, צריך להמשיך להקשיב לנשמה
לראות שהכול ממשיך להיות בסדר…"

את חזקה

וגם אם לא קל לך

את חזקה

כי עשית את זה

עשית את הנכון לנשמתך

הקשבת לה

מעריכה אותך!!!!!!

הרבה הצלחה.

בדיוק אתמול נקלעתי לשיחה עם חברה לעבודה [לא דתיה….] 

אני שידוכית ממתינה לאביר שיבוא… מלאת אמונה ותפילות, וגם למודת אכזבות…

היא שאלה אותי לא ממקום מתריס, ממקום אכפתי: "לא קשה לך עם התורה והמצוות והגבולות וההגבלות? יכולת להיות הרבה יותר מאושרת אם היית עושה מה שבאמת מתחשק לך" [?!]

שאלתי אותה: "ולך לא קשה? לך אין נפילות ואכזבות ותקוות שמתנפצות וקשיים ונסיונות?" היא שתקה. המשכתי: "כל אדם מגיע עם הצרור שלו לכל אחד נכתב מה תהיה מנת הסבל, השמחה, הכשלונות, ההצלחה. כן. יש לי תורה יש לי ערכים יש לי אידיאל וכל אלו הם לא המחלישים, הם בטח לא הקשיים. הם הכח והיכולת שלי לעבור את המסלול שנכתב עבורי, אני וכל אחד מהמחנה שלי עובדים את אלוקים ממקום של בחירה של אהבה, וממש לא למרות. אלא בזכות!

היא שתקה… 

ריגשת אותי מאד. אחת כמוך מוכיחה שהמאבק שניהלו אבותינו על שמירת קדושת החיים כערך עליון, היה שווה!

אני לא מהאלה שמגיבות אפשר לומר ….

אבל הפעם לא התאפקתי 

ווואו כל הכבוד לך!

אני בטוחה שזה לא קל אבל הסיפוק העצום של ההרגשה שעשית את הדבר הנכון היא נדירה……

מאחלת לך רק הצלחות חיזקת אותי!!

אני פשוט דומעת בשבילך,

אמיתי, אמיתי!!!

את מדהימה וחזקה!

וזה ריגש אותי בטירוף!

ואני, אין בי מילים למול גדלות הנפש שלך…..

מלאכית, מכירה את השיר – מילות החזו"א זצ"ל: "אבל באמת הוא מלאך, הדר עם בני תמותה, חי חיי אצילות ומרומם על כל תהילה" ? שיר תהילה-  לך! לגיבורה!! זה מרגש שאת קיימת בינינו!! הצליחי מאד מאד בכל!! בבניית בית בעז"ה ובזכות לפרנס את אותו הבית בכבוד וביקר ובתהילה!! 

את מדהימה!!!!

 

עשית צעד מדהים ונכון!

 

בעז"ה את תראי רק ברכה והצלחה בכל אשר תפני!!!

 

מחכה לשמוע אלו ניסים קרו לך! J

 

באהבה רבה!

את מדהימה!! זה נשמע משהו מעבר ליכולת של הבן אדם. אני לא בטוחה שהייתי עומדת בזה.

כל הכבוד לך! אני מעריכה מאד.

והכי חשוב שהקב"ה מרוצה ממך ובטוח לא תפסידי מזה, גם אם לא תראי את זה מיד.

יכול להיות קשה, אבל אל תתחרטי על הדבר הטוב שעשית.

בהצלחה רבה רבה בהמשך, לא רק גשמית, אלא בעיקר רוחנית.

הלוואי על כולנו.

מרגש.

בוודאי מתאים כאן לצטט את ההבטחה ש"כל המגיע דבר ערווה לידו וניצל ממנו נעשה לו נס"

פשוט מעורר התפעלות!

ממש גדלות נפש

מאחלת לך שתמצאי עבודה טובה מהר מהר וגם זיווג הגון – ועם כזה ויתור , 

בוודאי מגיע לך משהו מיוחד!

ריגשת אותי עד דמעות!!

אני בוכה מול המחשב, ומתפללת שה' ישמור עליי, על בעלי, ועל כל צאצאינו-

שתמיד נצליח להקשיב לנשמה,

ולעמוד בפני כל הנסיונות הקשים שבדור שלנו.

את חזקה, את מדהימה, את עוצמתית!!!

ברור לי שהצעד שלך עשה רעש גדול בשמיים,

והלוואי שבזכותך התקדמנו עוד צעד לקראת הגאולה!!!

כל הכבוד!

מרגישה קטנה לידך

עשית מעשה גדול

וגם אם עדיין לא הגיע האור הגדול

לבטח מחכה לך שם, במקום הצפון לצדיקים לעת"ל

עלי והצליחי!

כמה עוצמה!! כמה כח!! נתת לי מוסר מאין כמותו!! את בחורה צעירה, נתת לי – אשה עם "נסיון חיים" – טלטלה!!! זה שאני נשואה זה לא שומר אותי. תמיד היתה לי התחושה שהרווקות צריכות שמירה יותר מהנשואות.

והיום הפכת לי את המציאות!!

כי יש בחורות שמורות מאוד!!! ולא רק אלא שומרות!!! עומדות על המשמר!!

אשרייך! שתזכי לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והקדושה עם דורות ישרים מבורכים!!!

וגם תמצאי עבודה שמורה, שעושה נחת רוח לקב"ה.

מקווה שברגעים הגדולים של שליחת המייל / קבלתו – התפללת כמו בזמן שמקריבים קורבן בבית המקדש, אני באוזני רוחי גם שומעת את נגינת הלווים…….

שמורה יקרה!

את מרגשת, אמיצה ורגישה

 

תצליחי אני מאמינה…!