מונולוג כואב. לא נגענו:

אני כותבת את המילים האלו עם דמעות בעיניים

מקווה שיהיו לתועלת ולעזרה לבנות אחרות כמוני, ששואפות ליותר.

אני עובדת במקום עבודתי כבר קרוב לשלוש שנים, ומאז ומעולם היו קווים מאד ברורים ביני לבין שאר חברי הצוות.

'בוקר טוב', פה ושם נימוסים בסיסיים ו- ומקצועיות נטו. אומנם ההתחלה הייתה קשה, אבל אני בשלי- עניינית וקצרה, בטעם טוב ובכבוד.

אפילו הייתה ההערכה משאר הצוות על השקט מצידי.

עד שבאת את— וטרפת את כל הקלפים—-

באת עם כל הרצון הטוב "להרשים" ו"להיות חלק" ולא להיראות פנאטית.

ושלא יתבלבלו- את חרדית לכל דבר, גרה בעיר חרדית, ואפילו בעלך לומד בכולל.

כל הגבולות שהיו קיימים עד היום, היטשטשו. הצוות מרשה לעצמו יותר… כי מה ההבדל לכאורה ביני לבינך? שתינו חרדיות, אז למה היא כן יכולה ואת לא?

שברת את כל המיתוסים והגבולות שבניתי ונלחמתי עליהם בידיים חשופות ופצועות.

אופן התקשורת בצוות נעשה חופשי ואישי יותר, ואני נהייתי אחת "צ"ולית" שלא מבינה עניין וסתם עושה עסק…

אם לא שמת לב, מאז שהגעת אני משתדלת להיות כמה שיותר עם אוזניות, להיות עסוקה ולא לאפשר להתקרב אלי.

(לפעמים כבר נמאס לי לשמוע את השמע באזניות ואני רק רוצה שקט, אבל מעדיפה לשמוע שוב את אותו שיר רק כדי לא לשמוע את הליהוגים שלכם…)

היום היו כמה דקות בהן הורדתי את האוזניות, ואתם הייתם באמצע לדבר על משהו. המשפט ששמעתי מעלה בי בחילה עד עכשיו,

לא מסוגלת לנקות לי אותו מהראש.

בחיים לא היה אצלינו שיח כזה בעבודה, לידי לא היו מעיזים לומר כאלו משפטים בחיים!!!

לכן אני כותבת לכן אחיות יקרות, בכאב ובעצב רב.

לך, שאני בטוחה שבתוך ליבך כן אכפת לך. שרצית גם את מאד את כל מה שאני רוצה. רק אולי שכחת… נסחפת… התבלבלת.

רציתי מתוך הלב לקרוא לך קריאת התעוררות.

תחשבי עלייך, אבל תחשבי גם עלי.

תחשבי עלי, על החברה שלך שרוצה מאד, ואת ממוססת לה את כל התקוות והמאמצים.

תחשבי על התחושה הרעה שאני מסתובבת איתה כל היום.

תחשבי עלי שצריכה עכשיו לחפש עבודה חדשה, כי את מה שהיה אי אפשר להחזיר.

תחשבי עלי, אני זו שעזרתי לך להתכונן לראיון בעבודה שלי כששאלת על אופי הראיון וביררת עוד אין סוף פרטים, וכמה שמחתי שנכנסת עוד חרדית…אילו הייתי יודעת…

(ברור שבאמת הכל משמיים. אני מאמינה בזה בכל ליבי, ובעז"ה מחכה לי רק טוב בעבודה הבאה. אבל חבל שאת השליחה לתהליך שכזה…)

שימי לב, את משפיעה גם על הסביבה שלך .

זכרי, וחיה אחותך עימך, אנחנו ציבור שלם. ערבות זו לזו. יש לנו מחויבות גם לאחיות יקרות שלנו.

אם עזרתי ולו לבת אחת לשים לב יותר להתנהגות עם גברים בעבודה, ולו בשביל חברה שלה שמקפידה יותר,

על זה לבד אומר תודה לה' שהשמיע באוזני את המשפט המבחיל וגרם לי לעשות סטופ.

בתפילה שלא נכשל אף פעם, ונעשה תמיד הישר בעיני ה'. אמן.