שמירת הלשון ואהבת עם ישראל-

יש דברים נווראים שכתובי על לימוד קטגוריה על עם ישראל… הלוואי שנמצא את הנוסחה המדויקת- איך לשמור על עצמינו היטב, אבל עדיין לאהוב ולהעריך ולא להתעסק כ"כ הרבה במפלג ובמחלק…

כדברי הרב שלום כהן…

להתבונן בדברי הגמרא: "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה"…

זה זועק לשמים שכזה דבר קורה במקום שדווקא כולם מתאחדים…

בית שלישי לא חרב אלא על שנאת חינם…

סערות של יום שישי

ניסינו לחשוב במה מוטל עלינו להתחזק

ברשותכן אני רוצה לכתוב מה שבעלי אמר

בתחילה לא רציתי לכתוב

כי שמעתי מהרב בויאר שלא טוב לדבר על כך בקול

כי גם אם לא נגזר כך המילים שלנו יש להן המון משמעות בעולם

אבל מכיוון שכך הביאו פה בשם הרב גלאי אני מעיזה

הסיבה המקורית והעמוקה יותר שבשלה נפסקים מנהגי האבלות בלג בעומר

היא בעצם סיום המגפה

כן, תלמידי רבי עקיבא פסקו מלמות

וגם אצלינו

היתה התחושה והמציאות (ברוך ד'!!!) שנגמרה המגפה

והיתה השמחה גם על ההילולה הקדושה

וגם על כך שב"ה השגרה המחוברת האנושית והשמחה שבה אל גבולותינו

אבל בדיוק ביום הזה

בלילה הקדוש הזה

נלקחו מעמנו יקירי קרתא

אנשים זכים טהורים וברים

זקנים עם נערים

מכל העדות והחוגים

אסון לא נתפס

הם נלקחו במיתת חנק

גם תלמידי רבי עקיבא נפטרו מאסכרה – מחנק

וגם נפטרי הקורונה – נפטרו באין נשימה – בחנק

הקו המבהיל בין הדברים

אומר לנו משהו

הוא קורא לנו לקחת משהו לדרך

להבין

ללמוד

לתת מרחב לכל אדם וסוג דעת

לא לחנוק דעות

לא לחסום דרכי מחשבה

להסכים

להכיל

לאהוב

לאהוב!!!

התנתקות מצאטים עם הרבה חברי קבוצה. מילה אחת שיש בה שמץ של ציניות -לשון הרע -רכילות -הלבנת פנים ובשניות זה נשלח לכולם, המילה הכתובה לא תימחק כ"כ מהר…(מנסיון כואב )

באסון בו נפגעו מכל גווני הקשת הקהילתית, מכל שכונה ועיר ומדינה. אולי נכון לחשוב על חיזוק בכבוד הזולת. היופי של עמ"י הוא ביחודיות של כל קהילה ועדה, אבל חסרה מאוד תחושת כבוד פנימית אמיתית לדרכם של אחרים (כמובן מקהילות שומרי התורה), עוד הרבה לפני שמזכירים מחלוקות גלויות ומצערות. לא לזלזל, לא לבקר ולא להקטין.לתת מקום לכל אחד ואחד וכל קהילה וקהילה. כולנו בנים למקום.

אחדות בין הקהילות, לנסות לפחות לא לדבר אחד נגד השני לשמוח בשמחת השני!!! שמעתי ממשהו ירא שמים קללות נמרצות על אחד המגזרים – וזה מזעזע כל פעם מחדש! הקב"ה מצפה מאיתנו לאחדות! מי שיש לו יכולת להשפיע על אחרים שישפיע ומי שלא שישפיע על בני ביתו ועל עצמו ויזהר מאוד לדבר טוב על השני ולהיות בעין טובה כלפיו גם אם הוא שונה. זה לא אומר לעשות כמוהו וללמוד מדרכיו, אלא לאהוב ושמוח בו כיהודי, כבן של אבא משותף!!

יש לדייק באופן ואופי האסון. אנשים קיפחו חייהם ברמישה פיזית. רמז ומידה כנגד מידה לרמישה המילולית הקיימת במחנינו. אנחנו מזדעזעים ממוות ובמיוחד ממוות בטרם עת. עלינו להזדעזע לא פחות מגילויים של שנאה, השמצה קטרוגים, האשמות, לשון הרע, הכפשה, הפליות חברתיות בין עדות ובין קהילות. אבל השינוי צריך להתרחש מלמעלה. צריך להמתין לגדולי ישראל שיתנו הנחיה ברורה בנושאים הטעונים תיקון. זה חשוב שכל פרט יקבל על עצמו תיקון וחיזוק קטן אבל מערכתית זה לא מה שיצור שינוי חברתי בעם ישראל.זה יעזור לי להיות טובה יותר וזה ודאי חשוב, אך זה לא ישפיע על מחדלים במחנינו שחייבים להשתנות מהשורש…. וה' הטוב יאיר את עינינו שלא נזדקק לקבל חלילה "שיעור" נוסף. תודה 'שמורה' על הדברים שלך . כולנו פצועים וכולנו זקוקים כרגע לרפואה נפשית ורוחנית ויש בכוחן של מילים נכונות לנתב את הכאב למקומות הנכונים………ולוואי ונזכה להתעורר למציאות מתוקנת יותר ולהשתחרר מחלום הבלהות הזה !

שלום שמורה,

תודה רבה על המיזם החשוב הזה שמסייע לא לשוב לסדר היום! (כאילו שאפשר לעשות את זה…)

ראיתי שכמה מהמגיבות ביקשו חיזוק בהלכות שמירת הלשון

אם תרצו – זכינו כבר להתחיל סדרה שניה של לימוד הלכות שמיה"ל במייל

השיעור נשלח כקובץ שמע (!) מתוך הספר “שמירת הלשון השיעור היומי” בהוצאת בלום

קצר (כ- 3 דק’ לשיעור), קליל וקליט הגרלות משתלמות מידי 40 שיעורים 🙂

ניתן לשמוע גם בקו 077-3234045 (בקו הטלפוני אוחזים כבר בשיעור 30 מתוך 180)

נשמח לפתוח קבוצה חדשה במיל ל'שמורה' ולמצטרפות חדשות

ניתן לפנות במייל: shmirat613@gmail.com

תודה על כל השיתופים המחזקים!!

לטובת מי ששאלה ובכלל לכל מי שרוצה מצרפת כאן מייל שמפיץ מידי יום 2 הלכות משמירת הלשון וכן במייל נוסף 2 הלכות מבן אדם לחברו- ניתן לשלוח להם מייל לבקשת הצטרפות.

adamlechavero+subscribe@googlegroups.com

בעלי היה במירון, וראה ניסים גלויים, אנחנו מתקשים לעכל.

קשה לי לשתף בסיפור המלא, אבל בעלי חזר הביתה באחד האוטובוסים היחידים שיצאו ממירון לחניון פרוד עוד בזמן האירוע (אלה שלא עלו על האוטובוס הזה חיכו עד הבוקר כדי לצאת ממירון, והוא כבר היה בבית בנץ)

האוטובוס היה מלא אנשים ונשים הלומים והמומים אחרי טראומה מטורפת כולל דחיפות של שוטרים וכו', וגם המתינו המון זמן והלכו ברגל דרך ארוכה.

והנהג ישב ולא הסכים לזוז, לא פתח דלתות, לא הדליק מזגן, ולא תיקשר עם הנוסעים. פשוט ישב כמו גולם.

מישהו מהאוטובוס התקשר למשטרה ואז הגיע קצין. הקצין הורה לנהג לנסוע, ואז התפתח דו שיח כזה (אולי לא במילים המדוייקות אבל התוכן דומה):

הנהג: מסמן באצבע לקצין שיגיע לחלון.

הקצין: (מגיע לחלון) "סע!"

הנהג: "אני לא רואה כלום מאחורה, לא יכול לצאת רוורס"

הקצין: "סע!"

הנהג: "אין לי שדה ראיה, אני לא יכול לצאת"

הקצין: "סע כבר!!!"

הנהג: "אין מצב שאני יוצא ככה, אתה לא רואה שאין לי שדה ראייה? אנשים יידרסו מאחורה"

הקצין: (בצעקות) "אתה לא מבין מה שאומרים לך? סעעעע!!!"

אחרי עוד כמה צעקות מהקצין הנהג פשוט הבין שהוא צריך לנסוע, התניע ויצא.

האנקדוטה הזו מאוד תפסה אותי כשחשבתי על ההתחזקות בבין אדם לחברו והיו לי כמה הירהורים על אהבת חינם.

חינם זה בעצם אומר, לסגור את פנקסי החשבונות.

ראיתי שהבאתן תגובות על הפילוגים שיש בציבור שלנו ועל ענייני בין אדם לחברו.

ובמהלך הימים האחרונים חשבתי שבעצם אנחנו מנהלים את אותו דו שיח כביכול, עם ריבונו של עולם.

הוא קורא לנו לסגור את הפנקסים, ואנחנו: אבל…. ואבל…. ואיך אפשר?…. ותראו את…. ואי אפשר לתת לגיטימציה ל…. והם קודחים חור בספינה…

הכל נכון, אבל מה שהכי חשוב עכשיו זה לנסוע! לסגור את פנקסי החשבונות ולתת אהבה בחינם, כן בחינם!!! לאהוב כל יהודי רק כדי לאהוב. לוותר על רצונותינו בשביל רצון הזולת, רק כדי להיות נעימים ולהשרות אווירה של שלום. לתת בחינם גם למי שלא יוכל להחזיר לנו טובת הנאה. פשוט לאהוב בחינם. (מקווה שהמילים מצליחות להביע את התובנה…)

תודה רבה.

כתוב בדברים ל"א, ז: "והסתרתי פני מהם והיה לאכל, ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלוקי בקירבי מצאוני הרעות האלה. ואנוכי הסתר אסתיר פני…"

אומר הגר"א שלעמ"י אין מזל. הם מונהגים רק ע"י השגחה פרטית שהיא ע"י השכינה. וכאשר עמ"י לא דבוק בה' יש סילוק שכינה – הסתר פנים – ממילא מוצאות אותו צרות.

כולם שואלים – איך לא קרה אסון כזה כל שנה? ואומרים – כל שנה היה נס. השנה לא היה נס…

כתוב שהקב"ה משרה את שכינתו על עם ישראל שהוא כעם, מאוחד.

השראת השכינה היא על עם ישראל כעם. (אמנם יש השראת שכינה גם על יחידים, אך ברמה נמוכה בהרבה ולא מושלמת). כמו שנאמר במתן תורה – "ויחן שם ישראל" – כאיש אחד בלב אחד. בשביל להשרות את השכינה על עמ"י הם היו צריכים להיות מאוחדים.

גם במגילת אסתר – ר' יהונתן איבשיץ מסביר שאסתר המלכה ביקשה ממרדכי "לך כנוס את כל היהודים" – דבר ראשון תהיו מאוחדים. ורק אחר כך – "צומו עלי ואל תאכלו…" רק כך יזכו להשראת שכינה ולשמירה.

בגלל שנאת חינם שהיתה בימי בית שני נחרב בית המקדש. משום ששנאת חינם הדבר שהכי מסלק את השכינה.

ולכן לשון הרע חמור יותר מ ג' עבירות חמורות.

כשיש מחלוקת בעמ"י השכינה מסתלקת, ואז אין את השמירה המיוחדת על עמ"י, ואז – "ומצאוך רעות רבות וצרות" – לשון מציאה. והסיבה היא: "כי אין אלוקי בקירבי" כשהשכינה מסתלקת אין שמירה מיוחדת, וממילא 'מוצאות' את עמ"י צרות. לא כעונש, אלא ממצב של הסתרת פנים – סילוק שכינה.

אולי בזמנים כאלו, כשמרגישים הסתר פנים כל כך גדול, מוטל עלינו להתחזק באהבת חינם, להתרחק מהמחלוקת, ולהזהר מאוד אחד בכבוד השני…

מנצלת את ההזדמנות להודות לכם מאוד על הכל!! אני מקבלת מהשמורה המון כח לשמור על 'שפיות' בעולם המבולבל שלנו…

תזכו להמשיך לפעול תמיד מתוך בריאות שמחה ונחת!

בתפילה לבשורות טובות ומתוקות ולגאולה השלימה, אמן!

"תנו רבנן: 'בזמן שישראל שרויין בצער ופירש אחד מהן, באין שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם , ומניחין לו ידיהן על ראשו, ואומרים: פלוני זה שפירש מן הצבור – אל יראה בנחמת צבור'.

תניא אידך: 'בזמן שהצבור שרוי בצער, אל יאמר אדם: אלך לביתי ואוכל ואשתה, ושלום עליך נפשי, ואם עושה כן – עליו הכתוב אומר: (ישעיהו כב יג) והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות; מה כתיב בתריה – ונגלה באזני ה' צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון [אמר ה' אלהים צבאות];

עד כאן מידת בינונים אבל במדת רשעים מה כתיב?

(ישעיהו נו יב) אֵתָיוּ אקחה יין ונִסבְּאָה שכר והיה כזה יום מחר [גדול יֶתֶר מאד]. מה כתיב בתריה? – (ישעיהו נז א) הצדיק אבד ואין איש שם על לב [ואנשי חסד נאספים באין מבין] כי מפני הרעה נאסף הצדיק [13]! אלא: יצער אדם עם הצבור, שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו עם הצבור, שנאמר (שמות יז יב) וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה [ואהרן וחור תמכו בידיו, מזה אחד ומזה אחד, ויהי ידיו אמונה עד בא השמש]; וכי לא היה לו למשה כר אחד או כסת אחת לישב עליה? אלא כך אמר משה: הואיל וישראל שרויין בצער – אף אני אהיה עמהם בצער; וכל המצער עצמו עם הצבור – זוכה ורואה בנחמת צבור.

וחוץ מזה אולי אפשר לבקש לחזק גם בנושא הקריטי של 'שלא נהגו כבוד זה בזה' על בסיס מה אנחנו מכבדים בני אדם אולי זה יתן טיפול עומק לתחושה הנוראה אחרי האסון הזה שאין בריה כלשהי בעולם שסתם 'נמחצת' כולם מושגחים בהשגחה פרטית ואוהבת מאוד מאוד של אבא ועל הבסיס הזה אנחנו מכבדים אותם (ולא ממתינים דווקא למישהו שהוא 'משהו מיוחד' כדי לכבד אותו).

תראו איך ברגע אחד העם שלנו כולו מתלכד, ללא הבדלי מגזרים,

כל אחד ואחד הוא אח שלנו, חלק מבשרנו,ל מה הקב"ה צריך לנער אותנו כל כך כדי שנבין את זה?

בשיחה עם מישהו שחזר מירון נפלטה לו קריאת בהלה, כששאלתי מה קרה? התשובה הייתה: הנהג עשה ברקס וכולם התעוררו.

הנהג- הקב"ה עושה ברקס וכולנו מתעוררים, אבל צריך לקחת איתנו את הזעזוע הזה לקבלה של אהבת חינם שלא במהרה תשכח.

כבוד הבריות. "כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכםם ומה אני מבקש מכם אלא שתהיו אוהבים זה את זה ותהיו מכבדים זה את זה". משהי האירה את עיני שגם תלמידי ר' עקיבא ל"ע מתו בחנק. היום העולם מלא דעות "והאמת תהא נעדרת" עדרים עדרים . עם כל העדרים והדעות צריך זכור לכבד את האדם החביב שנברא בצלם.

הנצי"ב בהקדמות לחומש בראשית מסביר למה נקרא ספר בראשית, ספר הישר. זהו הספר של האבות הקדושים שהיו נקראים ישרים כפי שכינה אותם בלעם הרשע "תמות נפשי מות ישרים"  מה הכונה "ישר"? "משמעות ישר הוא הנהגה ישרה בהליכות עולם בין אדם לחבירו". כך חיו האבות נהגו לפנים משורת הדין זה בזה וגמילות חסדים וכו'. ומביא דוגמא על כל אחד מהאבות – אברהם אבינו כמה שהיה חלוק על דרכו של לוט, יצא מגדרו כדי לעזור לו, יצא להלחם עבורו וכן התפלל והשתטח עבור שתנצל סדום "אע"ג שהיה שנא אותם ואת מלכם תכלית שנאה עבור רשעתם… מ"מ חפץ בקיומם" וכן על יעקב למרות שחרה לו על לבן שידע שביקש לעקור את הכל מ"מ דיבר עמו דברים רכים והתפייס עימו. ועל חסרון במידה זו חרב בית שני "שהיה דור עקש ופתלתל. ופירשנו, שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמם, על כן מפני שנאת חנם שבלבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו עי"ז לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה (הכוונה פעולות ששוות לשפיכות דמים כגון הלבנת פנים וכו') ולכל הרעות שבעולם עד שחרבה הבית" וידוע שכל עוד לא נבנה בית המקדש עדיין קיימת הסיבה שבשלה הוא נחרב. בדור שלנו כשיש כל כך הרבה זרמים ביהדות, ודרכים שונות לגמרי בעבודת ה' כשאין האחד נותן מקום לדרכו של השני, בא וקרה אסון זה שהוא בעיני כמו משל איך שאחד לא נותן מקום לדרכו של השני, כך נפלו זה על זה ולא נתנו זה לזה מקום לנשום שה' ישמור. בעיני ה' קורא לנו להתחזק באהבת חינם, לחיות יותר באחדות לאהוב כל אחד כפי שהוא.  

אולי זה בשביל לעורר כל אחד אחד ואף אחד לא יוכל לומר זה לא בגללי?

ר' גרשון אדלשטיין אמר שכל הדור צריך תשובה. לצערינו אנחנו נמצאים במצב שאין אחד שיכול לומר זה לא בגללי.

אני בטוחה שאינני היחידה ששמה לב לכך, אבל מדהים היה לראות שבקבוצה של עשרות בודדות בלבד של הרוגים יש מכל כך הרבה עדות וחצרות וישיבות וערים וארצות..

אולי זה בשביל לעורר כל אחד אחד ואף אחד לא יוכל לומר זה לא בגללי?

הלם. אי אמון. כאב שלופת את הלב כמו סרטן ולא משחרר ועצב גדול שאופף את הכל. כולנו מרגישים שלקחו לנו חתיכה מהלב, אסון כל כך נוראי שיהודים רומסים את אחיהם בחוסר אונים מוחלט, ביום הקדוש, דווקא בציון הרשב"י במקום שיהודים בס"הכ הגיעו לשמוח ולהתעורר, זה לא נתפס ולא מתחיל להתעכל

אבל מה כן? יש לי הרגשה מן קול קטן שלא מרפה ממני מאז. אני לא במקום של להגיד מוסר אבל אולי נקודה לחיזוק. אני חוזרת לתחילת ליל ל"ג בעומר. עמדתי במדורה במרכז השכונה והתחלתי לבכות. נזכרתי בל"ג בעומר של שנה עברה כולנו היינו בבתים, מופרדים בכח, ללא חגיגות, ללא מדורות, וכל יום עוד ועוד חולים ונפטרים. והנה השנה עמדנו כולנו בחוץ , ביחד, רקדו במעגלים, שרו ושמחו. בקורונה היינו כל כך לבד ועכשיו נוכל שוב להיות יחד. אבל זה לא קרה. הקורונה הסתימה וחזרנו למריבות ושנאה בין אחים, זלזול של ממש רק כי הוא לא לובש כובע כמו שלי או כי הרב שלו אומר אחרת משלי. חוסר יכולת לקבל אח מעדה אחרת ולשון הרע בכמויות בלתי נתפסות

ואז מגיע כזה אסון, אסון של דיבוק חברים, בזמן שכל עם ישראל מתלכד ביחד, ומתוך אחדות הזאת אנחנו מאבדים כל כך הרבה יהודים יקרים. כבר אז לאף אחד לא היה אכפת אם הם חסדים ליטאים או ספרדים, לאף אחד לא שינה לאיזה זרם הם משתייכים , למי הם מצביעים בבחירות או איפה הם גרים. כי היינו אחד, עם אחד שאיבד מעצמו ובשרו.

במוצאי שבת התפרסם סרטון של קבוצת יהודים שחזרו למקום הארוע, הדליקו נרות ושרו – הסרטון הזה גרם לי לבכות ממש, עמדו שם ספרידם לצד אשכנזים, כיפות סרוגות עם שטריימלים כלום עם ידיים על הכתפיים שרים ובוכים – ולמה?? למה צריך שיקרה כזה אסון שנבין שכל יהודי הוא אח שלי? למה אנחנו צריכים לאבד 45 יהודים יקרים כדי לקבל את השני עם הדרך שלו בתורה, מלי לשנות אותו ומבלי לשנות אותי, פשוט לקבל אותו ולאהוב אותו כי הוא יהודי?

מרגיש לי שאבא שבשמים זועק לנו להתחזק באהבת חינם!!! על מה נחרב בין המקדש השני אם לא על עוון שנאת חינם?. 

זו גם היתה בקשתו של אביו של ישראל אנקווה מבית שמש שנהרג במירון. לפרגן ולא לחכות שמיהו ימות כדי לדבר בשבחו.

***

כדאי לקרוא את המאמר שנכתב בגליון "אז נדברו" בנושא שנאת חינם,

לפני שבוע או שבועיים.

***

מרגישה שזה סימון של יום שבו פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות, ודווקא אז נפטרים לנו כ"כ הרבה יקרים וקדושים, אני לא נביאה אבל זה קצת צורם… התקופה ומשמעותה: חיזוק בשמיה"ל, ואהבת חינם.

***

ההרגשה שלי היא, שאסון זה קרה בדיוק ביום בן פסקה המגפה שהגיעה ע"כ שלא נהגו כבוד זה בזה… כמדומני שצריך להיות עיוורים כדי לא להבין שהקב"ה רוצה שנתחזק בב"א לחברו, פחות ביקוריות, פחות שיפוטיות, יותר הבנה, קבלת השני… וד' יאמר לצרותינו די…

***

שמעתי אתמול בהספד של אחד ההרוגים אמרו להתחזק בשמירת הלשון באופן של לימוד הלכות יומי. אולי נוכל לקבל במייל הלכות יומיות מ'שמורה'? אולי בעצם יש כבר ארגון ששולח הלכות באופן יומי? תזכו למצוות על כל התכנים המחזקים ומקרבים לאבינו שבשמים.

***

אהבת חינם!! בדיוק סיימנו ספירת העומר- זמן בו ההינו צריכים להתחזק באהבת חינם וכזה אסון! הגיע הזמן להרפות! לדאוג לאחר לפני שדואגים על המקום שלנו, על ה"אני ראשון ויהי מה—"

***

ידוע אבל תמיד כדאי להתחזק – הקב"ה רוצה אותנו מאוחדים, ורואים שהאסון קרה דווקא במקום בו היו מכל גווני הקשת, ופגע בכל העדות, בכל החוגיםב מכל המגזרים, , ובכל תתי המגזרים. להימנע מלשה"ר , בעיקר על ציבור.

***

להרבות כבוד זה לזה, להפחית ביקורת.

***

לראות בשני אך טוב!! גם אם הוא מקהילה אחרת ושונה. יש הרבה דרכים לעבוד את ד'!!!

***

להתחזק בעין טובה על אנשים.

***

די למחלוקות לדיבורי לשוה"ר ושינאה אנו זקוקים לגאולה וחייבים לעבוד על שנאת חינם וכמובן חשוב ביותר נושא הטכנולוגיה

תודה שאתם נותנות כח !!!!

***

להשתדל לא לדבר נגד קהילות/ציבורים/מנהגים של אחרים גם לא בצחוק.

***

שמירת הלשון,המנעות מאינטרנט פרוץ ומכשירים פסולים.

***

שכל אחד יראה מעלת חברו ולא חסרונם, מספיק למחלוקות , 12 שבטי קה, הרבה דרכים לעבודת ה', כל אחד יקבל את דרך עבודת ה' של השני, בכבוד

***

בין אדם לחברו / כבוד לכל יהודי, בכל גיל ובכל מגזר / בריחה ממחלוקת.

***

לא לחפש במה האחר צריך להשתפר, אלא להסתכל על עצמינו!

***

בימים של ספירת העומר, רואה מן הנכון שזהו זמן בו הראוי להתחזק באחדות ואהבת עם ישראל. כל אחד איפה שזה פוגש אותו ביום יום.

***

הקב"ה נוהג מידה כנגד מידה ויתכן שבה לרמוז לנו שכאשר דוחפים אחד את השני – כולם נפגעים ואין שליטה, זה שהנספים באו כל אחד ממקום אחר בעלום הן גאוגרפית והן קהילתית יתכן ומרמז לנו לא לדרוס אלו את אלו זהירות מפגיעה הזולת , דחיפת השני רמיסת קיהלות שונות.

***

שמירת הלשון- בן אדם לחברו.

***

לקבל ולהעריך גם את השונה, לא לקטלג\ לדבר\ לזלזל..

***

עזרה קהילתית לחברות בעבודה, לבדוק אם יש משהי בודד שזקוקה לעזרה.

***

אהבת חינם- לחשוב טוב על כולם, להבליג ולדון לכף זכות.

***

לפתוח את הלב לשכנה/מכרה שונה – מסגנון/קהילה או עדה אחרת. לחייך, לשאול מה שלומה ולהיות חברה ואחות באמת.

***

חיזוק בלשון הרע. שמירת הלשון. לדבר טוב אחד על השני.

***

שמירת הלשון, אחדות…

***