ונצעק…./ מכתב לליל הסדר
- י'
- ניסן
- תשפ"ה
- תגיות: טכנולוגיה
מפה לשם לתפילות החל להתלוות רגש דק של אכזבה אולי אפילו תחושת בגידה. מישהו רוצה בכלל את התפילות שלי?! יש טעם להמשיך לבקש ולהתחנן?!
שלום,
כאן "אתי מירושלים", מהמכתב שפורסם בתשפ"ג.
קראתי את הסיפור של השנה והתרגשתי.
התרגשתי לדעת שהמילים שלי חיזקו יהודיה נוספת,
ועוד יותר שב"ה הגעת לסוף הטוב והשמח…
מאחלת לך מכל הלב שתדעי רק נחת, אושר ושמחה!
אהבתי כל כך את המשפט " מה שחשוב זו האמונה, זו התלות שלנו בו."
כי תפילה היא לא רק אמצעי לקבלת ישועה, היא מטרה בפני עצמה.
מטרה של קרבת אלוקים, של תלות מוחלטת בבורא עולם
של תחושה חזקה ועוצמתית שאין, אין, אין עוד מלבדו!
מרשה לעצמי להגיב בארוכה
כי משום מה אני חושבת שאני לא היחידה שמתמודדת עם תחושה חמוצה משהו
כביכול כ-ו-ל-ם במצב של 'טרם יקראו אני אענה', וקל וחומר כשהם קוראים, הו, הו איך שהם נענים… ורק אני- גם כי אזעק ואשווע סתם תפילתי…
פעם, לפני שני עשורים ויותר עמדתי על הבמה, מול תאורה צבעונית מרשימה וחיבקתי חזק חזק את הסידור הראשון שלי. זה היה כל כך מרגש
אחרי שהסתיימה המקהלה, היה גם מחזמר והצגה…היו שם ילדות שמאוד מאוד רצו לקבל תפקיד ראשי בהצגה, הן התפללו מכל הלב והנשמה, וכמובן שהמורה בחרה בהן.
היו פועלים וילדים, זקנות עם סלים, מוכרות כעכים ועוד המון תפקידים וכולם התפללו, .
כילדה קטנה זאת היתה נראית לי נוסחה כל כך פשוטה- מתפללים ומקבלים.
כמו מכונת משקאות, מכניסים מטבע ויוצאת פחית, נפלא!
לאט לאט גדלתי וראיתי שאממ… לפעמים זה לא עובד… חזק חזק, מכל הלב, כל אחד על צרתו שלו ונענו.
אי שם, בחורף של כיתה י', נרשמה בכיתה התעוררות גדולה לתפילה.
לא, ב"ה אף אחת לא חלתה או נזקקה לישועה מופלאה.
כן היתה תוכנית שנתית, מקהלה והצגה. וכל אחת רצתה להיבחר לתפקיד משמעותי, לא לעמוד בשולי הבמה ולגלם את דמותו של התלמיד העשרים וארבע אלף…
אז התפילות התארכו וכולן עמדו והתחננו לבורא עולם שיפנק אותן בתפקיד שווה.
באחד הימים האלו, מצאתי את עצמי מהרהרת האם שווה להשקיע תפילות בתפקיד, בהצגה…
ישבתי עם עצמי והבנתי שיש דברים שחשובים לי בהרבה- הבית שאקים, הבעל, הילדים, העתיד שלי, הדורות הבאים…
לא יודעת אפילו איפה, מצאתי תפילה קטנה כזו של השל"ה, לא זו המוכרת להצלחת הבנים, אלא תפילה אחרת למציאת בן זוג.
הצמדתי לי אותה בסוף הסידור, בכיתי אותה והתחננתי וביקשתי.
לא נבחרתי לתפקיד הראשי, גם לא למשני. לא זוכרת בכלל מה היה תפקידי (אם בכלל) באותה תוכנית סוחפת.
לאט לאט התרופף ה'חיזוק' שנתפס לתפילה ואני נשארתי לי עם הסידור ואותה תפילה קטנה לבכות, להתחנן אותה.
עברו שנתיים ושלוש. אותן החברות שכיכבו בהצגה המשיכו להציג על בימת החיים את המסלול היפה, התקין.
השיחות עסקו בפגישות ומלונות, והפטפוטים התמקדו באולמות, צלמים ופאות…
עברה עוד שנה, שנתיים ושלוש, ונושאי השיחה התלבטו בין אפידורל לגז צחוק, ביות מלא וחלקי ומותגי עגלות נחשקות…
עוד שנתיים ושלוש, אלו שביקשו והתפללו אז בדמעות לזכות לעלות על הבמה, מצאו את עצמן מתחננות על הילדה שלהן, שה' יעזור לה, שתקבל תפקיד טוב במסיבת הסידור, לפחות במחזמר אם לא בהצגה.
ואני נשארתי לי לחבק את הסידור חזק חזק, להתפלל מכל הלב, לבכות ולהתחנן על הבית שאקים, או יותר נכון, שאקים כבר בית…
אני כבר לא ילדה קטנה. לאט לאט צמחה בי תמיהה על כל אותן פועלים וילדים, זקנות עם סלים, מוכרות כעכים ועוד המון תפקידים, אלו שמתפללים חזק חזק, (או לא מאוד חזק) ונושעים.
אלו שהעשב שלהם מחכה קרוב כל כך לפני הקרקע, ותפילתם החמה ממטירה ומצמיחה.
ואלו שמקווים, מחזקים ומאמצים את ליבם, ושוב מקווים ושוב מקווים…
מפה לשם לתפילות החל להתלוות רגש דק של אכזבה אולי אפילו תחושת בגידה.
מישהו רוצה בכלל את התפילות שלי?! יש טעם להמשיך לבקש ולהתחנן?!
הגיע ליל הסדר, לילה של קושיות ואמונה צרופה. כולם קוראים ביחד את ההגדה, דורשים את הפסוק- "ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו וישמע ה' את קולנו…"
האחיינית שאני מארחת על הברכיים מחליטה להעביר את תכולת הגביע לנעלי הבית שלי בזרזוף איטי, אבל אני מתעלמת. משהו אחר מציק לי הרבה יותר, שאלה שבוערת בתוכי פורצת החוצה-
בברית בין הבתרים כבר נגזרה הגזירה "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" עברו 400 שנה והקב"ה הוציא את עמ"י ממצרים. מה זה משנה אם היהודים נאנחו, זעקו או שיוועו?
כשהגיע הרגע שנקבע מראש, הגיעה הגאולה. מה קשורה לכאן התפילה?
האחיינית המתוקה סיימה לרוקן את הגביע ועברה לתלוש לי דפים מההגדה אבל אני מרוכזת בתשובה הבהירה-
באמת, נגזר על אבותינו במצרים שיעבוד של 400 שנה.
ארבע מאות שנים של עבודת פרך קשה ואיומה.
בזכות התפילות והזעקות, הקב"ה חישב את הקץ- עשה איזה שהוא חשבון מיוחד, בשיטה אחרת, והתחיל בספירת השנים כבר מלידת יצחק.
כך גם אצלנו, במצב של קושי וצרה יש שתי אפשרויות-
אפשרות אחת בה מגיע לאדם טוב ושפע משמים. כבר נגזרה לו הגאולה, חסרה רק התפילה כדי להצמיח אותה. כן, כן, כמו הדשא מששת ימי בראשית שרק חיכה לתפילתו של אדם הראשון כדי לצמוח החוצה.
ואפשרות אחרת בה נגזרת גזירה רעה חלילה. ואז אם יש צעקה, אנחה, זעקה ושוועה, הקב"ה מחשב את הקץ!
ריבונו של עולם מחפש איפה אפשר, כביכול, להשחיל איזה 'טריק', למצוא איזו 'תחנת יציאה',
כזו שלמרות הגזירה, תאפשר להביא לגאולה. ובאותו רגע שבו תיתכן הישועה, אם האדם אכן זכאי, הוא זוכה לה.
והבנתי.
יש אנשים שמשמים נגזר עליהם מצב של קושי ושיעבוד והם מתפללים, מתחננים, מבקשים, משקים את האדמה בדמעות ולא רואים קץ לימי הרעה.
אבל הקב"ה כבר חישב להם את הקץ, יש תאריך יעד ליציאה מן הגזירה. צריך רק להמשיך להתפלל ולהיות זכאים ברגע המתאים.
הבנתי.
חיבקתי את הסידור חזק חזק, שוב לא הרגשתי נבגדת או מאוכזבת, נתתי לעצמי להרגיש קרבת אלוקים.
להבין שלפעמים צריך רק להיות זכאים, להמשיך לשמור על קומה רוחנית גבוהה, (קשה! מי כמוני יודעת כמה…( ולחכות בסבלנות ותפילה לרגע המתאים.
ואיך שרתי אז, ילדה קטנה על הבמה?
"היהודי מבין שאי אפשר
שלא להיות כל כך מאושר
כי אין רגע בחיים
כי אין רגע כה נפלא
כמו רגע של תפילה…"
תגובות השמורות לסיפור
יפה כתבת. ואם תרשי לי להוסיף עוד, הסתכלות על תפילה כאמצעי להשגת דברים נחשקים היא באמת הסתכלות שמתאימה אולי לילדת כיתה א' במסיבת סידור, אבל האמת האמיתית היא שתפילה היא הקשר עם הקב"ה בעצמו. לספר לו מה אתה מרגיש, לכאוב, לפרוק, לשמוח, זה החיבור שלנו עם השם, וזה הדבר הכי טבעי, מתבקש, ומנחם.
בלי קשר בכלל למה שאפשר להשיג באמצעותה, קודם כל היא עצמה המטרה. השם רוצה לשמוע את קולנו. אז נכון גם, שיש לנו קשר עם אבא שהוא גם מלך, ואם כן אפשר גם "להשתמש בזה" כביכול, וגם זה אהוב ורצוי לפניו – לבקש ממנו ולהתחנן אליו, אבל מה אנחנו יודעים על מסלול חיינו? על הסיבה שבגללה נגזר עלינו לעבור דברים?
ייתכן שהקושי הזה שאנחנו מבכים עליו הוא הדבר הכי טוב שקרה לנו, ובמבט לאחור עוד נבין כמה גדלנו ממנו וכמה לא היינו מוותרים עליו למרות הכל. ייתכן שאנחנו מתחננים על משהו שכ"כ רע לנו, ולכן השם לא נותן לנו את זה עדיין…
ועוד משהו לגבי תחושת האכזבה והבגידה, כביכול אנחנו פחות טובים מכל השאר שחייהם נעים על מסלול חלק ומבטיח, פחות רצויים. אז האמת שאם נלך אחורה להיסטוריה ונסתכל, דווקא אבותינו שאליהם נשואות עינינו עברו מסלול חיים כ"כ לא פשוט. כ"כ לא חלק.
קחו את זה כשיעורי בית, לעבור ולראות את זה בעיניים חדשות – בחורה שיודעת מגיל אפס שגורלה להתחתן עם אדם רשע ואין לה מה לעשות בדבר, אישה שאין לה ילדים שנים שנים, ילד שגדל בבית שעובדים בו עבודה זרה ומכיר לבדו את בוראו, ואחר כך יוצא למסע נדודים ארוך עמוס קשיים, אחרי עשרות שנים זוכה לילד – אבל כמעט מאבד אותו, וילד אחר שלו יוצא לתרבות רעה…
ואלה רק כמה דוגמאות. ובכולן זה כ"כ ברור – השם מנסה את הקנקנים החזקים! השם בונה לאדם מסלול להתקרב אליו מתוך תחנות לא תמיד פשוטות וקלות. השם מתאווה לתפילתם של צדיקים (אם לא שהיה כתוב, לא היינו יכולים לומר זאת…)
לדעתי המסקנה מכל זה היא פשוטה וברורה – אם השם נותן לך כזה ניסיון, זה דווקא מפני שיש בך משהו שלחברותייך אין עדיין (ואף פעם אי אפשר לדעת, עם מה כל אחת מתמודדת בחייה). והוא רוצה את המשהו הזה חזק, מאמין בו, עומד בניסיון. הוא אוהב אותך! הוא מאמין בך! זכית, חברתי! השם נתן לך את ההזדמנות להראות כמה את אוהבת אותו ומאמינה בו – דווקא מתוך הקושי…
ורק אציין שגם לי יש הניסיון שלי. שלא תחשבי שאני מטיפה מעולם החיים המושלמים והקלילים… אם הוא קיים בכלל… אבל אני משתדלת להזכיר לעצמי שזו דווקא ההזדמנות שיש לי להוכיח ולחזק את אמונתי בהשם. חזקי ואמצי, השם איתך!
אתי יקרה, גם אני כמוך מאלה שממתינות, מחכה לזיווגי בכליון עיניים, חולמת בערגה על היום שיבוא, לא גומרת להתפלל עליו. חברות שלי עסוקות בלחפש לילדים בני 7-8 מתנה לאפיקומן, שכנות ובנות דודות שהיו אי שם בבי"ס כשאני סיימתי ואני עוד מחפשת ומבקשת מאבא שבשמים- חתן
ו…כמו שאת כותבת מגיעים גם הרגעים האלו של "הלו, מישהו שומע אותי?" וכשסבתא שלי מתקשרת שיש סגולה של "ונצעק" הלב שלי צועק, שכבר עשינו את זה גם שנה שעברה ולפני שנתיים וכו אחורה… ובכל אופן "זה" לא "עבד"
ואני יודעת – (וזה שיודעים את הדברים במח בהבנה הכי עמוקה ובהירה שיש זה לא תמיד מרגיש גם בלב – "וידעת היום, והשבות אל לבבך", לפעמים המרחק בין המח ללב הוא עצום) שתפילות הן לא כספומט ואבא לא חייב לי כלום והוא עושה איתי כ"כ הרבה חסדים גם בלי חתן בינתיים ושהוא יגיע בעיתו ובזמנו ושלאבא מותר לומר גם "לא", אבל עדיין זה קשה וכואב כל פעם מחדש.
וכמו שכתבת והיטבת להגדיר "מפה לשם לתפילות החל להתלוות רגש דק של אכזבה, אולי אפילו תחושת בגידה." פעם אבא שלי אמר שכל פעם שאנחנו מתפללים שוב זה אומר שאנחנו בדרגה יותר גבוהה מהפעם הקודמת, כי זה אומר שלמרות שלא נעננו אנחנו עדיין מאמינים ומתפללים ומקווים שוב ויודעים שאין עוד מלבדו ורק הוא יכול להושיע.
התשובה שלך נתנה לי זרקור במנהרה החשוכה הזו שהלוואי ובמהרה נצא ממנה כולנו אל הגאולה השלמה. בשורות טובות ישועות ונחמות ניסן שמח מלא ניסים בגאולת עולמים. אמן!
אתי יקרה, לא מסוגלת לא להגיב- לראשונה בחיי:) ריגשת ריגשת ריגשת! סיימתי את המייל עם דמעות בעיניים מזדהה כל כך עם הדברים!!
גם אני חוויתי את עמדת ההמתנה בחיי, יותר מפעם אחת והיו רגעים שנראו אין סופיים וחסרי תקווה (סיימתי סמינר עם שלושה אחים ואחיות מעלי, בגילאים מרשימים ובלי אופציה נראית לעין לעקיפה…), מזדהה כל כך עם התחושות, ועם ההרגשה שאצל כולם זה ״טרם יקראו…״
קודם כל- כנראה שנמאס לך לשמוע את זה, אבל באמת- ישועת ה׳ כהרף עין!! חוויתי על בשרי, פתאום הישועה מגיעה, אסור לאבד תקווה (אם כי זה באמת לא קל), מאחלת לך הרבה כחחחחח!! ותזכרי שגם בימים קשים, כשכבר אין כח להתפלל, גם אז הקב״ה איתך ואוסף את תפילותייך גם כשלא נאמרות…
הפירוש שהבאת פה הוא כזה מיוחד- ומחזק, ומעודד, ורלוונטי לכל אחד (הרבה פעמים גם למי שנראה שלא צריך תפילות…) יישר כח!
ומשהו אחד אחרון- אם יש משהו שאני מתגעגעת אליו היום, כשאני כבר עמוק בתוך המרוץ של החיים (בית, עבודה, ילדים ב״ה) זה הקרבת אלוקים המיוחדת בימים האלו של ההמתנה, משהו שלצערי היום אין לי רבע ממנו, ושמעתי את זה מעוד נשים שהתנסו… כמובן אף אחד לא רוצה לחזור חלילה לקושי ולכאב, אבל הלואי שנזכה גם מתוך הטוב והשמח להתקרב לקב"ה עוד ועוד ולהישען עליו בכזו רמה…
מתפללת שלא להגיע לידי נסיון, אבל אם כבר נמצאים בתוכו- זה רווח מיוחד, שלא תמיד נשאר אח״כ באותה עוצמה הרבה כח, יישר כח גדול על השיתוף ואל תשכחי לעדכן כשמגיעה הישועה… פסח כשר ושמח!
מרגש! מאד! לצדיקה שכתבה את המילים היקרות האלו:
גם אני חיכיתי הרבה שנים לזיווג (5) ולילד (כמעט 9) והקב"ה נתן והושיע כשהגיע הרגע, בניסים מופלאים וגדולים מאד ב"ה! אבל התובנות שהרווחתי משנות ההמתנה זו מתנה שלא כל אחת קיבלה ולחיות את החיים עם המתנה הנדירה הזו לא כל אחת זוכה.
בעל וילדים של תפילות זה בית אחר, שרק מי שחיכתה והצטערה והמשיכה להאמין על אף ולמרות היא זוכה וזוכה להיות אם הבנים שמחה. הבית שהיא מקימה, הוא עם קומה רוחנית גבוהה וגם היא כמובן, אשת חיל מי ימצא ובמיוחד בדור הזה, כמה לא פשוט לשמור על קומה רוחנית גבוהה ושמורה.
בטוחה ומאמינה שהקב"ה שומע תפילותייך ויושיעך בקרוב במתנות גדולות מאד שרק הוא יודע לתת אל תפסיקי להתפלל! היד ד' תקצר? כי הוא שומע תפילה…
אבאלה. כמה אמיתי ונכון, כל כך נכון…..
שמעתי פעם משפט יפה מפי המורה צביה וינברג, שיהיה לרפואתה המהירה והשלימה "תפילה היא כספת. לא כספומט". תפילה לא נועדה כדאי לעבוד על אוטומט של ישועות. ביקשת- קיבלת מידי… היא עצמה הכספת, התהליך של התהוות הקשר היקר עם הקב"ה.
ובבנק שלנו, למעלה, יש חדר אוצרות. וכל היהלומים שאספנו שמורים, ונזכרים. ואין שכחה לפני כסא כבודו. וכל דמעה נספרת שם, וכל תפילה, גם אלו שחשבנו שכבר הלכו לאיבוד, והתיבשו, ולא נענו. הכל קיים! הכל יקר! הכל אהוב ורצוי!
גם אם הכספומט הזה לא עובד בקצב והנפקת תוצרים שדימינו ותכננו. יש מי ששומע. הכללללל. אז רק נמשיך. לחבק את הסידור הזה חזק חזק. ונתפלל.
מה שהכי חיזק אותי זה להיזכר שיש מישהו שאכפת לו שאני עדיין בהמתנה (וכל אחד מחכה לישועה שלו…) והוא יעשה את כל מה שאפשר העיקר להוציא אותי ולהביא לי גאולה תחושת אכפתיות במקום חוויית בדידות על סף ייאוש שאולי אשאר במצב הזה 400 שנה ח"ו….
את שליחה טובה למלא אותי בתקווה שגם אם ח"ו נגזר 400 שנה לייסורים, יש מוצא! והבורא יותר יצירתי ממני כדי למצוא את הפתח! במיוחד שתיארת את נושאי השיחה המתרחקים שיוצרים לפעמים תחושת בדידות חברתית ה' איתנו! אנחנו אף פעם לא לבד במערכה!
שנזכה להאמין בלי קושיות מתוך רווחה והרווחה, גאולה וישועה כללית ופרטית וקורבן פסח בטהרה בירושלים עוד השנה! יישר כח! בשורות טובות
וואו ממש מדהים! עכשיו אני מבינה את התמיהה שלי של שנים. גם אני חיכיתי רבות לזיווג ההגון וכל הזמן התפלאתי איך זה יכול להיות שאני מתפללת על כל מיני דברים קטנים ונענית מיד, ואילו בדבר שאני הכי רוצה ומתפללת ובוכה, כביכול ה' "סתם תפילתי" והנה התשובה היפה, נהניתי מאוד
אגב שמחה לבשר לך שהקץ של ימי הרעה בסוף מגיע… (אני מאורסת ברוך ה') ויש סגולה נפלאה לכוון בליל הסדר ב"ונצעק" על הקושי שיש. אני עושה את זה כל שנה מאז שמעתי על הסגולה הזאת, ושנה שעברה זה "עבד"… הגעתי לתחנת היציאה… תודה רבה על החיזוק! מאחלת לך מכל הלב: "בקרוב אצלך!"
וואו חיזקת אותי מאד אני מחכה לישועה כבר כמה שנים, מתפללת, מייחלת ודומעת ומרגישה ממש כמו שתיארת.
בדיוק השבוע שמעתי על חברה טובה ועל גיסה שהכל אצלם מרגיש כמו שתיארת ועוד יותר… לא בהכרח שהדשא שלהם צריך תפילות… הוא מצמיח עוד לפני שמתפללות. היו לי כמה ימים קשים בנושא של אמונה ותפילה, להמשיך להתפלל ולהתחבר ולהאמין, והמילים שלך הגיעו כמו מים קרים לנפש עייפה… עייפה…
אז תודה ענקית ופסח כשר ושמח!! ושתזכי לראות ישועות גדולות בקרוב מאד!! ואל תשכחי לבשר לכולנו…
כל כך אמיתי! וכל כך מחזק!!!! לכל אחת ואחת שמתמודדת לפעמים מרגישה שכבר קשה לי להתפלל, ונופלת וקמה…
קוראת את מה שכתבת ובוכה. זה כל כך נכון והלוואי שאזכה לחוש כל הזמן את קרבת אלוקים המתוקה ואמונה תמימה, שגם אם אני לא יודעת מתי, הקץ מחושב, ידוע מראש, ונשמתי עמדה תחת כסא הכבוד ובחרה בקושי הזה. אפילו שהוא לא קל בכללללללל
שהקב"ה ישלח לך שפע של אור וישועה בכל הענינים, שיאיר לך את החיים!!!!! המון המון סיעתא דשמיא וקרבת אלוקים, לך, ולכל אחת ואחת מאיתנו
גם אני צעקתי. צעקתי שבורא עולם יוציא אותי משעבוד האינטרנט לגאולה שלמה.
אני עובדת בתפקיד ניהולי רב הזמן על המחשב מהבית. בתחילה האינטרנט היה לצרכי עבודה בלבד, אח"כ פה ושם התכתבויות, מתכונים, קניות, סרטונים, חדשות ויום אחד אני מגלה את עצמי עמוק בתוך הטיט והרפש. הכל מסונן וכשר ונטפרי. הייתי עמוק בפנים. יותר מידי עמוק. לא היו בי כוחות לקום ולעשות מעשה, דחיתי מיום ליום את החסימה וככה שרפתי שעות וימים יקרים בתוך הרשת.
עד ששמורה שולחים לי מייל- עם מבצע שווה ונקודות שמחייבות ונותנות צ'אנס. החלטתי זהו אין תירוצים אני הולכת על זה. במוצ"ש האחרון זכיתי לחסום יותר מחמישים(!!!!!) תגיות בחשבון האינטרנט שלי. היו לי דמעות בעיניים, זה היה קשה עד בלתי אפשרי. ביקשתי מהשם שאזכה לילדים עוד השנה.
ואז האירה בי תובנה ענקית, עכשיו תהיה לילדים האלו אמא ובית טהור לגדול בו. והשקפה צרופה ויסודות איתנים. אמא עם טוהר המחשבה ונקיות הלב. אמא עם זמן אמיתי להיות שם בהכי טוב שיש. עכשיו עשיתי את הצעד הראשון באמהות שלי. ובורא עולם הכל יכול נתן לי לפתוח פתח והוא יפתח לי פתחו של אולם.
תודה לך "אתי מירושלים" על הסיפור הכנה היוצא מן הלב. הסיפורים האלו תמיד הכי מפעימים אותי, אלו שעדיין לא רואים בהם את הקץ… ולמרות ועל אף – כן רואים בהם אמונה חזקה וקרבת אלוקים של המספר.
וזה קשהההההההה, מי כמוני יודעת, גם אני כמוך כבר שנים רבות צועקת (בקול ובלי קול) ומצפה לישועה… מאחלת לנו ולכולן שנזכה בקרוב לרגע הזה של "אחישנה", וכשהוא יגיע הרגע- נהיה, כמו שאמרת, זכאיות להבין את גודל הרגע ולתפוס אותו בשתי ידיים לצאת לגאולה! חג שמח!
תודה רבה על הסיפור!! אני ממש מעריכה שמפרסמים גם את הסיפורים האלו (ששייכים היום לכ"כ הרבה בנות לצערי:)….. ולא רק את הסיפורים שנגמרים ב-התפללתי ונושעתי..
נ.ב. אם תוכלו להעביר הלאה- אני אשמח אם תוכלו באופן כללי להעלות יותר תכנים על הנושא הזה. אני מאמינה שיש המון בחורות רווקות (לא צעירות…) שזה ממש מחזק אותם ונותן מים קרים לנפש עייפה. (כמוני למשל..) תודה רבה!!
תאמת שאין מילים! אמיתי כל כך! עמוק כל כך! עוצמתי כל כך! וכמה כח הוא נותן…. להתמודדות זהה כמו שלה ולעוד התמודדויות אחרות….
תודה שהעליתם את זה על הכתב! תודה שפרסמתם סיפור שעדיין הסוף הטוב (הנגלה) עוד לא התגלה……….. (שבעיני נותן הרבה יותר כח מכל הסיפורים עם ההפי אנד הקבוע והצפוי והמוכר…). שתזכה בע"ה לבשר רק טוב בקרוב מאד! ותמיד טוב!
לא תמיד מצליחה להגיע למיילים אומר את האמת.. הפעם פתחתי וזה בדיוק סיפור שנגע לליבי מאפיין את המצב שלי בדיוקקקק!!! והגיע לי בדיוק בזמן… מעניין שגם את השיר במסיבת סידור ששרו אצלה אני זוכרת מהגן…
מרגישה שהתובנה הזאת הגיעה לי בדיוק בזמן! בתקווה לגאולה ולישועה עוד הפסח הזה לי ולכל מי שממתינה.. יישר כח!!!
תודה על הטור. מעצים מרגש. לא אשכח את עצמי, איפשהו אחרי גיל 30, תוהה בכאב מנסר בליל שביעי של פסח: לכל עם ישראל ד' יכול היה לבקוע את הים – ורק לי לא? רק את הים שלי קשה לו לבקוע? וחודש אח"כ ב"ה הייתי מאורסת. זה קרה לפני 7 שנים. לפני חודש זכיתי ב"ה לילד רביעי…
***
תודה רבה על הסיפור!! מאד מאד התחברתי אליו וזה כ"כ כ"כ חיזק אותי! כמו כולנו, אני ממתינה לישועה קטנה ופרטית שלי בנושא אחר, ומרגישה שהשמים נעולים ומה הטעם של התפילה שלי… וכן מחכה שניייייייים לבני משפחה קרובים מאד לישועה שלהם, ומרגיש שהישועה לוקחת 400 שנה:( המילים האלו כ"כ חיזקו ונתנו לי טעם חדש בתפילה. תודה רבה!
***
האמת שאני ממתינה לעוד ילדים, והדרך לא קלה…. מצאתי את עצמי שואלת- באמת התפילה שלי עושה משהו? שעד שאני נענית זה מסתיים באכזבה? ולפעמים גם זה לא…. וחיזקת אותי כ"כ, והרמת אותי כדי שאמשיך להתפלל, ושוב להתפלל עוד ועוד, עד שתבוא הישועה! תודה רבה לך, ולשמורה שכ"כ נותנת לנו כוח פסח כשר ושמח לכולן
***
וואווו, חיזקת אותי אותי מאדד אני קוראת והעיניים שלי מלאות בדמעות! העייפות הזאת מתפילה שלא רואים בעין שמצמיחה היא קשה מאדד! נתת לי כוח ל"קווה אל ה' " ואם לא נענית -"חזק ויאמץ ליבך"-תתאמץ יותר ואז שוב קווה אל ה' אמן שבעזרתו יתברך תזכי לגאולה פרטית ונזכה כולנו לגאולה השלימה! תודה לך!
***
וואו. הפעמת אותי. ריגשת. צימררת. יהודיה קדושה ומדהימה שאת! בת מלך אמיתית. ראויה לכתר. איזה כיף שיש אנשים כמוך. מעריצה! הסיפור שלך הוא מתנה בשבילי. בשביל כולנו. התהליך שלך מדהים. בקרוב בקרוב השנה הזו! עם השידוך האמיתי משורש נשמתך. באהבת נצח! כל כך מגיעה לך!
***
תודה רבה על החיזוק המדהים!!! הרבה זמן לא אהבתי ככה מסר כל כך עוצמתי. בקשר להבדלים בין אלו שמקבלים הכל על מגש של כסף ולאלו שצריכים לעבור כמה תיקונים ומסעות בדרך שלהם… אני עצמי נשואה ב"ה אחרי מסע שידוכים ומסע אישי נבנה בזכות הדרך. תודה רבה חיזקת אותי ממש!
***
מרגשת!!! תודה על מכתב שכל כך מבטא את מה שהלב מרגיש, גם אותי פוגשות התהיות הכואבות האלו, והמילים שלך סידרו לי משהו…. רק הקב"ה ואת יודעים כמה את פייטרית! שולחת לך חיבוק גדול והמון כוח!!! מאחלת לך כל הישועות שתרגישי אהובה וחשובה באמת לפני ה' תמיד!
***
כמה שסיפור זה נתן חיזוק הלוואי ונראה שכל תפילותינו יתקבלו נאמץ לליבנו את הסידור ונדע לבקש את שבאמת אנו צריכים. לעיתים נראה שגם אם תפילותינו לא נענות ברגע זה נדע ואף על פי שיתמהמה אם כל זה אחכה לו והלוואי ותפילותינו יתקבלו לרצון. חג שמח!
***
מצמרר ומרגש. מכתבים כאלו מרגשים, מעצימים ונותנים כוח הרבה יותר מכל 'סיפור ישועות' אחר פסח כשר ושמח ובשורות טובות לכל עמ"י אחת שממתינה לישועתה.
***
וואי, זה היה חזק וכן, אפילו דמעות עלו לי כי מאיתנו לא מחכה, מצפה למשהו? בתור אחת שמחכה לילדים זה כ"כ נגע בי הסיפור, וחיזק! תודה רבה בעז"ה שנזכה להחזיק באמונה הזו, ובתפילה
***
אמאלה אני עם דמעות בעיניים. תודה על ההסבר הנהיר והברור וכל כך מדבר אל הלב. יש לי כמה חברות ממתינות וממתינות, לילד, לזיווג ולצערי- קצת התייאשתי, גם מלהתפלל. תודה שהארת את עיני פסח כשר ושמח ומלא ישועות!
***
שמעתי משהו חזק בשם אחד מגדולי הדורות האחרונים על זה שד' מתאווה לתפילתם של צדיקים שהתענוג הגדול ביותר בעולם הזה זה הקשר עם ד' וזו מטרת החיים, וד' כמובן מצטער הרבה יותר מאיתנו כדי שנתפלל מכל הלב וכך נזכה לקרבת ד' מתוקה! מתוך שמחות בעז"ה
***
סיפור יפה, מרגש ומחזק ונכון כל כך! ולוואי ותזכה לישועה בקרוב ממש! רק נקודה קטנה, אפשר וצריך להתפלל על כל דבר אפילו הכי הכי קטן ולא חשוב ה' מאזין לכל התפילות ומחכה להן ולא רק על דברים גדולים… תודה רבה ובשורות טובות
***
ניסיון זה אות כבוד משמים שהקב"ה מאמין בך בטח ניסיון כזה של תקופת שידוכים ארוכה כ"כ קטנה, כ"כ לבד בהערכה וחיבוק גדול לאלו מצליחות לצמוח ולהתקרב לד' בתקופה הזאת ובתפילה אינסופית שיגמרו אותה מהר אל תשכחי לבשר לנו את הבשורה
***
רק מילה אחת על הסיפור, אני יושבת בעבודה קוראת את המילים- וזולגות לי דמעות. כי זה תשובה כ"כ אמיתית לשאלה כ"כ נוקבת שבעצם עומדת לכולנו בלב ומתעצמת כל פעם כשהישועה לא ממהרת לבוא אחרי התפילה אז תודה, נתת לי המון כוחות!
***
מרגש עד דמעות! חיזקת אותי, אף פעם לא חשבתי על התובנה האמיתית והכנה הזאת. נתת לי כח להמון התמודדויות בחיים! (אשמח לקבל את שמך לתפילה. וגם אם לא, אני כבר מתפללת עלייך. אלוקים יודע בלי שאזכיר את שמך שאני מתכוונת אלייך….)
***
וואו איזה מכתב מרגש!!! הגיע לי בול במקום!!!!! תודה ענקית לאתי ולכן – שמורה היקרות על התכנים המיוחדים כל פעם מחדש!
***
לא מגיבה בדרך כלל. ריגשת מאד מאד! יש לי דמעות. הבנה עמוקה וקרובה שכנראה רק מי שעובר כזה מסע יכול להגיע אליה. ה' יתן לך כח ויאיר פניו אלייך שתזכי להיות קרובה אליו מתוך שפע בכל העניינים. מעריכה אותך מאד מאד מאד!
***
אני עם דמעות בעיניים תודה ששיתפת אותנו בסיפור המפעים הזה. נתת לי כ”כ הרבה כח חיזקת אותי באמונה ואני מרגישה שמשהו בתוכי יותר רגוע!!! שנזכה בעז”ה לישועות בקרוב ממש!!! פסח כשר ומלא בשמחה!
***
וואי כמה נכון! ומחזק לכל אחת, גם כמוני שב"ה נשואה עם ילדים. כי, לכולנו כל מיני דברים גדולים וקטנים שאנחנו מתפללים עליהם שוב ושוב ושוב…. והעיקר שנמשיך להאמין ולקוות! תודה ורק בשורות טובות!
***
וואו אין לי מילים. רק דמעות. ריגשת אותי מאוד. נתת כוח בזמן ובאופן כל כך מדויק להתמודדות שלי. התחברתי מאוד לדברים! הטענת אותי בטעם נוסף ומיוחד לתפילה… תודה!!!
***
יותר ממיוחד!!!!!!!!! חידוש אמיתי שלא שמים לב אליו כולנו יודעים לדקלם שחישב את השנים מאז לידת יצחק אבל לא שמים לב ליופי שברעיון הזה!!!!!! מיוחד מיוחד ונותן כח!!!
***
מרגש!!! תודה רבה על הסיפור המעצים ועל הקונוטציה שיש לו לפסח אנחנו מחכים כבר כמה שנים לילדים ומצאתי כוח וחיזוק גדול לתפילות שלי בסיפור תודה רבה וישר כוח!
***
וואו וואו את גדולה מהחיים רגשת ברמות ממש גרמת לי לדמעות… מאחלת לך שבקרוב בקרוב תוכלי לספר על הישועה ואל תפסיקי להתפלל!! מניסיון!!
***
וואוווווווו זה חיזק אותי מאדדדדדדד תודה רבה! נתת לי כוח בדיוק בזמן שהייתי צריכה, מאחלת רק בשורות טובות לכולנו. פסח כשר ושמח!!!!!!
***
וואו איזו תגובה מדהימה!! כל מילה טלטלה גדולה, אשרייך! חיזקת! העלת לי דמעות! רעיון מדהים! שתזכי תמיד להתחזק, לחזק ומתוך טובה וישועה!
***
ממש מחזק!! תודה רבה!! נותן כח, ומשמעות עמוקה למילים ההגדה! בעז״ה שהישועה תבוא מהר ונראה בקרוב את הגאולה השלמה הכללית והפרטית
***
מרגש אותי לקרוא כמה דרכים יש להגיע לאמונה הפשוטה שהקב"ה הוא מקור הטוב והתשובה לקושי שלנו, היא לחפש את הדרכים להתקרב אליו.
***
היי, תודה רבה על שיתוף מרגש כזה, מסוג הסיפורים שנותנים המון המון כח.. ישמח אותי מאד לקבל את המכתב הקודם שהיא כתבה, אפשרי?
***
אין- לי- מילים—- פשוט מדהים, ומחזק, ונכון כ"כ, והכי אמיתי וכן שיש תודה!!
***
איזה סיפור מחזק, כמה אמת יש בו! רואים שהכותבת חיה את הקב"ה! ש-ד' ישלח לה את גאולתה הפרטית במהרה בתוך כל המצפים לישועה
***
וואו קוראת עם דמעות בעיניים סופסוף מרגישה שיש מישהו במצב שלי מעורר תקווה ישנה ונוסך כוחות חדשים תודה באופן אישי!!
***
תודה! חזקת אותי ממש! מבט אחר כשנראה ששערי שמים סגורים, והתפילות לא פועלות שנזכה כולנו לגאולה פרטית וכללית
***
וואו, עוצמתי, מצמרר, מרגש. כל כך חזק ובמקום! כל מילה נוספת – מיותרת. זכויותייך רבות. יישר כח!
***
את צדיקה אני ממש עם דמעות ממך שה' ישמח אותך בקרוב ממש, אמן ואת כל אלה שמצפים חיזקת אותי תודה!
***
וואיייי מדהיםם.. מרגש עד דמעות ומחזק ומעורר ופשוט מדהים אשרינו שזכינו שיש לנו אבא רחום כ"כ..
***
וואו וואו אין מילה אחרת מחזק מאוד! זה הגיע כ"כ במקום…… ממש בנקודת שבירה של ייאוש תודה!
***
תודה! חיזקת אותי מאוד! גם בלי בעיות גדולות בחיים ב"ה, צריך את החיזוק הזה בעניין של התפילה!
***
תודה ענקית!!!!!!!! הזדהיתי מאד!!!! וכמובן התחזקתי… בעז"ה בשורות טובות אצל כולנו במהרה!!!
***
מהמםם כתוב בצורה כיפית לקריאה! שתזכה ושנזכה לגאולה פנימית אישית חיצונית וכללית!
***
איך מגיבים כשחשים צורך עמוק להגיב, והמילים דלות מדי? תודה! תודה! תודה! תבורכי.
***
תודה, אתי. ריגשת עד דמעות. חיזקת עד– בכלל. חג כשר ושמח וגאולה שלימה בקרוב!
***
וואו… מרגש…. מחזק…. מאוד!!!!!!! נותן כח להמשיך!!!! אשרייך!
***
אין מילים!!!!!!!! תודה לחברה ששיתפה, נתת הרבה כח! שה' תמיד ישמח אותך!
***
אני עם דמעות בעיניים תודה ענקית על המילים המחזקות באת בדיוק בזמן!!
***
סיפור מרגש ומיוחד.. בטוחה שהחתן של אתי מירושלים יהיה מאושר…
***
אין מילים!!! אז אני שותקת!! או ממשיכה ל"ונצעק אל ד' אלוקינו"
***
איזה מיוחדת! ואיזה מדהימה!! חיזקת אותי! תודה! וישועה במראה!!
***
וואו!! ריגשת אותי מאד! תודה על התובנה המדהימה והמעצימה!
***
מרגש עד דמעות האמת של החיים תודה מעומק הלב על השיתוף המחזק
***
מרגש. תודה על החיזוק. אשמח מאוד לעוד חיזוקים בנושא תפילה.
***
וואו!!! מרגש ומחזק מאד! תודה גדולה מעריכה את השיתוף
***
תודה רבה רבה!!!!!!!!!!!!! חיזקת אותי מאוד אשרייך!!!!
***
מרגש עד דמעות… תודה על החיזוק! מצטרפת לתפילות…
***
חיזקת אותי מאודדדד!! מאחלת לך את כל הברכות!
***
צמרמורות! אישה גיבורה. שתזכי לראות בישועת ה'!
***
מדהימה אחת!!! הלוואי שתראי איך הוא עונה לך!
***
את מדהימה!!! חיזקת אותי מאוד!
***
מרגש עד דמעות!!!! נותן המון כח!!!
***
וואו מחזק!!!! יישר כח על הכל!
***
ריגשת אותי עד דמעות.
***
מחזק מאד תודה רבה ממש במקום
***
מהמםם ומחזק ממש! נתת כוח
***
סיפור מחזק ביותר!!
***
עוצמתי ביותר!!!
***
תודה על החיזוק!!
***
תודה רבה!
***
יפה מאד!
***
עוצמתי!!
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
***
