סיפור מתאים בדיוק ליום הזה של סוף שנה אזרחית ולחץ גדול של השלמת שעות וכאלה…
רק להזכיר לעצמינו שאנחנו עושות את המקסימום שלנו-
אבל בורא עולם הוא זה שמנהל את העניינים,
וקובע לנו בדיוק, אבל בדיוק, את מכסת השעות המתאימה.
היינו באמצע תהליך של מעבר דירה.
זה היה תהליך ארוך ומורכב שכל מי שחוותה אותו יודעת על מה אני מדברת.
קניית דירה, מכירת דירה, שיפוצים, אריזה, גיוס כספים, ועוד ועוד.
חוץ מזה שהייתי ב"ה גם במצב מיוחד – וחולשה, עייפות, ובחילות היו חלק משגרת היום העמוסה.
השתדלתי לא להפסיד עבודה. נגמרו לי ימי החופשה, והיו ימים שהייתי חייבת להיעדר בגלל פגישות עם עוה"ד ודברים דחופים.
וגם לנהל שגרה מתוקה לששת הילדים הקטנים שבבית.
שמחנו מאוד על הדירה החדשה, ראינו ניסים גדולים בכל התהליך,
אבל, שבוע אחרי שעברנו דירה הרגשתי שאני מותשת
לא סתם עייפות וחולשה, אלא גמורה לחלוטין.
היה גם מתח שליווה את התהליך: האם נקבל את הכספים בזמן כדי שנוכל לשלם בזמן לבעל הדירה הנוקשה?
השיפוצים לא נגמרו, והיינו צריכים לפנות כבר את הדירה, איפה נהיה בנתיים?
והמעבר עצמו: אריזות, ארגזים, ילדים פעילים, בית מלא אבק שפועלים מסתובבים בו ואישה במצב מיוחד…
לא ידעתי איך לעזור לעצמי.
רק להתפלל.
להתפלל שה' ימצא דרך להטעין אותנו בכוחות.
כי אני כל כך מוגבלת, וכל המשימות גדולות עלי…
והנה, אני יוצאת לעבודה ובדרך נופלת.
נפילה קטנה על המדרכה, אני קמה וממשיכה.
מגיעה לעבודה ולאט לאט היד שלי מתחילה לכאוב ולהתנפח.
הלכת לקופת חולים, שם חבשו לי והציעו לי ללכת לאורטופד.
צחקתי. זה לא היה כל כך כואב. רק קצת.
אבל לאחר כמה שעות… היד החלה לכאוב יותר
והאורטופד שהלכתי אליו קבע – שבר ביד.
את נשארת בבית למשך כחודש!
הרגשתי שאני חוגגת. חודש בבית! זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו.
חודש להרגע, לארגן את הבית, קצת שקט בתוך המירוץ הסוער שהייתי בו.
כאבים ביד? זה החלק הזניח… באמת לא משהו…
שבוע הייתי מוגבלת ביד, אבל מאושרת.
הרגשתי שזה בדיוק המתנה שהקב"ה נותן לי.
הסתדרתי מצוין בעזרת הילדים והסביבה, וזכיתי למנוחה טובה ורוגע.
לאחר שבוע של ביקורת הורידו לי את הגבס.
האורטופד קבע שאני יכולה להניע את היד אבל לא כדאי להתאמץ מידי ולעשות בהדרגה..
וכן… לאור העובדה שכי הקלדות מפעילות בדיוק את השריר בו היתה המכה, כדאי שאני אמשיך להיות במנוחה עד סוף החודש בבית!
חסדי ה' כי לא תמנו…
זכיתי לחודש נפלא וחמים בבית החדש שלי
מקבלת דמי פגיעה (כי הנפילה היתה בדרך לעבודה)
ניסיתי להגיש גם תביעה לעיריה על המדרכה העקומה אבל בינתיים הם מתנערים… אולי עוד אקבל מהם משהו.
והכי חשוב-
מרגישה מצוין!!
ב"ה הנפילה לא הזיקה והתינוק שנולד כמה חודשים אחר כך זכה להיקרא 'יהודה'.
טוב להודות לה'.
ראינו בחוש איך יש לבורא עולם דרכים לתת לנו בדיוק את מה שאנחנו צריכים…
~~
