שלום לאה יקרה,
התפעמתי מאד מעוז רוחך ומעמידתך האיתנה למול מכתבי ההתגרות וכמעט-השמצה. חיזקי ואימצי! תשובותיך הבהירות מחד והכנות מאידך נפלאות ביותר!!
ברצוני להתיחס ולהוסיף לגבי השאלה מדוע אין חופש במה ואת מפעילה צנזורה על התגובות המתפרסמות.
אחד מכללי היסוד של "הדמוקרטיה הקדושה" הינו "זכות הציבור לדעת!", כל דבר יכול להתפרסם, כל אחד יכול להביע את דעתו וכולם ישמעו.
אצלינו, בחממה החרדית, יש כלל חזק יותר ושווה יותר- "זכות הציבור לא לדעת!" כן, זו זכות! זכותינו לא לדעת!! זכותינו לא להיחשף לעולם הפשע והאלימות. זכותינו. ובאותה מידה, ולא פחות מכך, זכותינו גם לשמור על טוהר הנפש ועל זיכוך ההשקפה, ולא לשמוע כל הגיג ורסיס מחשבה של אי מי שנטל מקלדת לידו ומצא לו במה להתפרסם בה. זכותינו!!
תארי לעצמך שקנית כרטיס כניסה להופעה מקהלה מוזיקלית, ועל כל כסא באולם האודיטורים מונח רמקול. כל הרוצה להצטרף לשירה – יבוא ויצטרף. היעלה על הדעת? חברי המקהלה נבחרים בקפידה על ידי המאמן המוסמך, ולשיר סולו – מתכבד רק זה שקולו מצוצח במיוחד.
גם אנחנו, כציבור בכלל, ופה בשמורה בפרט, לא רוצות לשמוע כל אחת! לאורך כל השנים בולט במיוחד שאין אינטרנסים מאחוריך – לא קמח, לא צמח, לא סולת ולא פסולת. שום לוגו של גוף כלכלי או אידיאולוגי, כזה או אחר, לא מתנוסס לצידו של דגל השמורה.
את לא מתחנחנת לאף אחד, כמה מפליא! יש מישהו שאומר את האמת הצרופה בלי להתבלבל!! תמשיכי לסנן, תמשיכי לצנזר, תמשיכי לשמור על הצלילים היפים של המקהלה שלך! תמשיכי לשמור על הזכות שלנו!!
זה אחת מנקודות החוזק של הפלטפורמה שלך, וזה אחת הבעיות הגדולות שיש 'שם'.
רציתי רק לחזק זה שלדרוזית קל ולנו לפעמים קשה זה לא כי היא ח"ו טובה יותר או ברורה יותר…. זה כי לנו זה מצווה, ולשמירת מצווה יש נסיון! וזה רק בגלל שאנחנו גבוהים יותר ובעלי בחירה!
לכן יש מישהו שיש לו תפקיד להקשות עלינו ולבלבל אותנו- מה שאין לדרוזית ולנו- יש תפקיד לבחור בטוב!
אז הרבה כח לכל היהודיות הבוחרות בכל רגע ותודה עצומה לשמורה שמעמידה לנו תמרורים ועמודי תאורה לאורך כל הדרך, ומזכירה לנו לאן פנינו מועדות… יש לכן זכויות לאין-ספור….
כבר תקופה אני קוראת כל שבוע את הסיפורים, בעבודה אין לי את הזמן לקרוא אותם, אבל לרפרף עליהם אני חייבת, זה פשוט מחזק ונותן כח, לראות שלכל אחת יש הנסיונות במקומות העבודה…
בנוסף אני מאוד נהנת ביום חמישי מתוכן ענייני פרשת השבוע שמקבלים, כך בכמה דקות אני לפחות יודעת בראשי פרקים….
אז תודה רבה
החלטתי לנצל את ההפסקה כדי לכתוב לכם, אני עובדת באחת החברות הגדולות בה למעלה מאלף עובדים במחלקות השונות. אתמול יום אחרי הכנס הגדול היתה בחברה הרמת כוסית, כמובן שבאנו רק להקשיב בצד וכו' ואז המנכ"ל דבר. במהלך ההרצאה, הוא דבר על כך שבמהלך השנה האחרונה הם התחילו להכניס כמה עשרות עובדים מהמגזר החרדי, ומדובר בעובדים חרוצים ומסורים.
אחת הבנות שעמדה לידי אמרה לי שזה גורם לה להרגיש מסכנה שצריך להתפאר בזה שמכניסים אותה לעבודה… אבל אצלי זה גרם לתחושה אחרת, אחרי שהשתתפתי בכנס והייתי חלק מהקבוצה העילית, לי זה גרם לתחושה אחרת לגמרי. נכון אנחנו שונים נפרדים, אחרים וגאים בזה, יש לנו הרבה מה למכור, ואני שמחה שגילו את זה, ויודעים להעריך את הכח המיוחד של המגזר שלנו.
ממש תודה על הקובץ המדהים שצירפתם!!
אחרי שקראתי את זה החלטתי להכין לעצמי כזה פתק (בפתקים נדבקים- sticky notes של אופיס) עם כל מיני פסוקים וציטוטים שלקחתי משם שקשורים לנושא. ואז בכל פגישת זום שיש לנו אני שמה את הפתק מעל החלונית של הפגישה ובמהלך הפגישה- מציצה לפתק מדי פעם. לי אישית זה מאד עוזר.
למעונינות, הנה המשפטים (אפשר כמובן להוסיף עוד:))
"אולם במעשיהם של ישראל תלה הקב“ה תיקון כל הבריאה ועילויה כמו שכתוב. ושעבד, כביכול, את הנהגתו לפועלם להאיר ולהשפיע, או ליסתר ולהתעלם ח“ו, על פי מעשיהם." (דעת תבונות)
__ "רק אין יראת אלוקים… והרגוני"
__ "דרך ברייתו של אדם – להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחבריו" (רמב"ם)
__ "שלא שם חלקינו כהם וגורלינו ככל המונם"
__ "ויש רשעים גמורים ומחללי שבת שעושים טובות לאנשים והוא עצת היצר כדי שאנשים ילמדו ממעשיהם." (חפץ חיים)
_ "והבדילנו מן הטועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו"
תגובה לתגובה: אחת המגיבות כתבה: "אז אולי בתור חרדיות, אוטומטית יש לנו רגשי נחיתות" והמשפט הזה הקפיץ אותי.
דווקא בגלל שאני מוצאת את עצמי במקום הזה כ"כ הרבה! איך? איך ייתכן שאנחנו, נבחרת הבריאה, שלא הולכות בשרירות ליבנו ותאוותינו, אלא לפי צו הבורא. בנות מלך אמיתיות שמצדיקות את המעמד ואת התואר, כאלו שמלכו של עולם מסתכל עלינו בגאווה ואהבה – עומדות ברגשי פחיתות מול אותם שליבם ויצרם מנהלים אותם, שהם יודעים הרבה יותר טוב מאיתנו כמה רפש יש בדיבורם, מחשבתם ומעשיהם??? איך יתכן?
האם אני זו שצריכה להתבייש בזה שמשפחתי מתרחבת משנה לשנה? אני זו שצריכה להתנצל שלא ניתן להעביר אלי הודעות טקסט לטלפון? אני זו שצריכה לתת הסבר מניח את הדעת למה אני נשארת עם ילד חולה? למה אני המפרנסת היחידה? למה אני לא משתתפת באירוע מעורב? למה אני מתעקשת על מהדרין בחלב? למה אני מתעלמת משאלות אישיות?
שמורה אהובה, בבקשה תעוררו על זה. תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ!! אנו חייבות גב חזק לעמוד איתן, להסתכל מלמעלה למטה, ברחמים, על אותם שלא זכו.
כמו ששמעתי בשם ר' הלל זקס (נכדו של הח"ח) שפעם הגיע אל ביתו פורק עול והתרברב: אני יכול לעשות מה שבא לי, אתם לא. אז הוא ענה לו: ואתה גם יכול שלא לעשות מה שבא לך??? פה טמונה היכולת האמיתית! פה החכמה והכבוד! על זה גאוותינו!!
כי הרי הכי קל בעולם זה לעשות מה ש"בא לי", החכמה היא להיות מסוגלים שלא לעשות מה שבא לי. אנא! כל אחת שיכולה לחזק בנושא הזה משלה, מנסיונה, ממורשת אבותיה – תעשה חסד גדול איתנו ועם הדורות הבאים אם תשתף. זה מה שאנו רוצים להנחיל לעצמנו ולילדינו, ואנו חייבות להיות ספוגות וגדושות בזה.
שלום. אני כותבת לא כדי לספר סיפור אלא להודיע. למרות שהידיעה הזו היא בעצם "ה"סיפור של הנשים המיוחדות שלנו….
לפני כשנתיים לערך, בנק לאומי על כל חברות הבנות שלו ושלל סניפיו ואגפיו, פתח לגמרי את האינטרנט ולא עזרו תחנונים ובקשות. טכנולוגית- לא ניתן לבצע כלום.
עכשיו פנו אלינו מהסיסטם של בנק לאומי, שבעקבות לחצים של כלל הבנות מכל הסניפים ואגפים ושלל התפקידים – נוצר לחץ עצום, וכן- יש קבוצה חדשה ללא אינטרנט כלל, מלבד אתרי הבנק הדרושים לפעילות השוטפת.
כל אחת שרוצה להצטרף- תפנה לאנשי הסיסטם במקום עבודתה שיבררו, וכן- ניתן להירשם לקבוצה זו בבנק. הלחץ יוצר תוצאות!! בהצלחה לכולן!!! יישר כח לכל המבקשות והפועלות בנושא.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.