וואו! כמה פעמים זה קרה לי!! כמעט כל עבודה אולי אפילו כל עבודה יוצא לבעלי להתייעץ עם הרב שלנו, וכל פעם ממש ראינו בחוש ש"רק "שאלנו, וכבר הכל מסתדר,

לדוג' לא רציתי לעבוד משמרות ערב, רק בוקר, ושאלנו האם לעזוב את העבודה כי יש שם משמרות ערב וזה ממש קשה גם רוחנית וכמובן נפשית ופיזית וכו' הרב אז יעץ שאמשיך (כי לא היה משהו אחר) לעבוד רק בוקר וערב לא לבוא פשוט לומר שלא יכולה ערב, עד שאפילו יפטרו… עדיף חצי משכורת מכלום.. ומה שקרה שפשוט אחרי ששאלנו מיד אבל ממש נכנס מנהל חדש שהסכים לי לעבוד רק בוקר, עד הלידה, ועוד המון סיפורים שאין לי זמן לכתוב כרגע.

לא מדברת על נושאים אחרים, כמו לוותר לשוכרים על דברים הזויים והפסדים וצער וכו, ופשוט ראינו ניסים ולא רק שלא הפסדנו ממש הרווחנו, וכולם היו בהלם! הפוך מהתחזית… (וכמובן שבנסיון היה קשה פרך וצפינו רק הפסדים, רק לאחר מכן…)

בקיצור מי ששומע לגדולים לא מפסיד!! עצם זה ששואלים גדול ומקימים את מה שאומר זה כבר נותן את הס"ד! (ואולי הוא אפילו מתפלל על כך…)והבא ליטהר מסייעין לו!, אבל כדי לבוא לפעמים זה ניסיון כי יש מחשבה שהנה אני יודעת! מה צריך לשאול וכו…. אבל רק מרוויחים מעצם השאלה והאמונת חכמים! וכמובן הברכה של הרב… והמילים שלו שמשפיעות בשמים!!

כל הכבוד שאחזת להציף את ההרגשה כזה מהר..!!!!! אני ממש מזדהה איתך, גם לי יוצא לשבת עם מפתח ישיבות ארוכות מידי, כי הוא אוהב להסביר ויש לו גם המון ידע וחשוב לי הידע הזה,

ברוך השם שעובדים מהבית, ואין לי מושג איך הוא נראה, אנחנו מדברים דרך המחשב(teams) בשיתוף מסך, כל הזמן אני חושבת לעצמי שאם היינו במשרדים זה לא היה שייך להמשיך כך!!! (כמובן שזה עניין תקופתי, כי אחרי תקופה הבוס ביקש שנרכז את השאלות שעולות במשך היום ונעשה שיחה אחת קצרה ומרוכזת).

תמיד עומד לנו במוח המשפט החזק הזה- בעבודה תמיד צריך להיות עם אצבע על הדופק ולשתף מישהו (בעל/אמא) כל יום מה היה. בהצלחה!

וואו מרגש ומחזק לשמוע! אני לא עובדת עבודה משרדית, אבל הסביבה מזרחיסטית וכמה שזה לכאורה "דתי" זה יכול להיות מבלבל..

אולי דווקא שההתנהגות היא יחד עם דת, הן יכולות להיות כ"כ מחוברות ומדהימות ואיזה דיבורים של אמונה.. אבל ויש אבל.. כי חרדי זה לא, והאוירה עשויה לקרר..

איך שאת עם יד על הדופק, והולכת להיוועץ ישר עם דעת תורה, את נותנת השראה כל הכבוד לך!! מעריכה מאוד!! שה' יצליח אותך תמיד, תודה על השיתוף:)

מדהימה את! ”פיתחו לי פתח.. ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם” רק לעשות צעד קטן לקראת הדבר הנכון וכבר קיבלת עזרה שמימית!

לפעמים זה הפוך.. כשהשם רוצה שנעבור הלאה לעבודה אחרת הוא דואג להכניס לנו איש צוות לא לעניין או חילוף עובדים בצוות שאז את כבר לא שייכת לחממה שהיתה קודם.. ולכן עושים גם שאלת חכם.

אין יותר הרגשה טובה מזו שאת עושה את הדבר הנכון! כל הכבוד!!

יישר כח על הסיפורים המחזקים והמעוררים!!!!!! רצית להעיר משהו קטן או יותר נכון לשתף את ההרגשה שלי (חלילה לא באה ממקום של להתקיף או כדו' רק פשוט אני עכשיו במקום של התמודדות קצת קשה בענייני עבודה אז רציתי לשתף…!)

אבל לפעמים אני קצת מתוסכלת כי אני חושבת וגם רואה במציאות שלא תמיד זה כזה ורוד ועוד לפני שאנחנו עושים פעולה כבר הכל מסתדר על הצד הטוב ביותר…… לפעמים נדרש מאיתנו הרבה אומץ לבוא ולבקש ולהסביר את העקרונות שלנו וזה נסיון מאד מאד קשה ויש גם הרבה ויתורים כשזה מגיע למקום שאין ברירה ולקום ולעזוב.

לא תמיד אנחנו רואים את הגמול על המעשה האמיץ שלנו בעיניים. אבל תמיד אנחנו מתפללים שד" יכוון אותנו בהחלטות הנכונות ויאיר לנו את הדרך!!!! ושנזכה לעשות את רצון ד" תמיד. יישר כח ותודה רבה על הכל!

ממש מחזק להתחזק! יהי רצון שד' יאיר את עינינו ויוליך אותנו בדרכים הנכונות והמוארות! יישר כח לכל העוסקות במלאכה, יבורכו המחזקות בשפע, נחת, בריאות ושמחה!

***

מפעים!! וואו, ללכת עם האמת, ודעת התורה, יד ביד. ולהבין שמוטלת עלינו רק השתדלות. לפעמים אלוקים כבר עשה את המהלכים לבד.. חיזקת מאוד. תבורכי.

***

וואו. הסיפור ממש מעלה חיוך. המון תקווה. וכל הכבוד לנשים הגיבורות שמוסרות את נפשן ולפעמים את רכושן/עבודתן בשביל לעשות רצון ה'

***

מרגש!! תחילתו השתדלות וסופו מתנה.. לזכור כל הזמן שאנחנו אחראים על הפתחו לי פתח ולא להיבהל איך אנחנו נסדר את כל העולם…

***

וואו סיפור יפה, אהבתי את המשפט האחרון, "בישיבה של מעלה סידרו לי ישיבה של מטה." מזכיר לכולנו את האמת של החיים באמת!!!!

***

(ישעיה פרק סה כד) וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע:

***

כמה נכון! [image: image.png] מידות טובות- א' ב'! בשביל זה באנו לעולם ‫

***

מדהים, איזו השגחה פרטית. וכמובן כל הכבוד שהלכתם לשאול דעת תורה.

***

הכותרת 'עולה' על הסיפור בישיבה של מעלה סידרו לי ישיבה של מטה.

***

וואו, מדהים! עשה לי צמרמורת, ממש פתחו לי פתח…

***

יואו כיף לך! איזו נשיקה מלמעלה!

***

ממש מחזק!

***

מרגש ומחזק!

***

חיזק אותי!

***

מדהים!

הפחד שלנו כנשים חרדיות לדבר, בפרט בעניינים המשיקים למנטליות וערכים שלנו שבהן יש לנו לרוב תחושת נחיתות כלפי העולם, הוא מוכר וכאוב…

אני חושבת שצריך להזכיר לעצמנו שלא מדובר כאן רק בעניין "דתי", אלא זו אתיקה בסיסית! בפרט כיום בדור הפרוץ ומתירני רח"ל, שהנושא נמצא במודעות הרבה יותר גבוהה בעולם הרחב, ובד"כ הגישה היא של אפס סובלנות כלפי הטרדות כאלה…

בחורות תמימות ושמורות שיוצאות מהחממה לעולם העבודה הסוער לא מודעות מספיק, ולא יודעות איך להתנהל מול "תיקים" כאלו…

לצערי בתחילת דרכי בעולם התעסוקה נתקלתי באנשים מהסוג הזה, וההתמודדות היתה קשה. במבט לאחור אני יכולה לומר בוודאות שאם הייתי מדברת, המעורבים בעניין היו מודחים מתפקידם מהר מאוד, או לכל הפחות מוזהרים ע"כ. אבל, לא היה לי מספיק אומץ…

אני פונה לצעירה המאותגרת באשר היא: קודם כל חשוב מאוד לשתף נפש קרובה, שלא תתבשלי עם זה בעצמך. (וזה בכל שלב בחיים…) כשמשתפים מקבלים פרופורציות ובהירות. ובמידת הצורך ליידע את ההנהלה HR בצורה מכובדת על חוסר הנעימות שלך.

ותדעי, שהעמידה האיתנה שלך בנסיונות היום-יומיים בשמירה על עצמך, היא עוצמתית מאין כמותה!! בין אם את אישה נשואה- באחריות השמירה על הבית ודקויות הרגש… ובין אם את בתקופת ההמתנה לבניית ביתך כשעדיין אין לך את "מצאנה מנוחה אישה בבית אשה", הנפש יותר סוערת, תזכרי שכל התגברות כזו תביא אותך יותר שמורה לבית שתקימי בעז"ה בקרוב…

הערכה ענקית לכל אחת ואחת מבנות ישראל הצדקניות בדור הזה, שנמנעות ככל יכולתן מלהכנס לנסיונות, ומקבלות באהבה ובגבורה את אלו שבאו עליהן בעל כרחן, ומקרבות את העולם לתיקונו על ידן… בתפילה לישועת הפרט והכלל בב"א

סיפור מטלטל וחשוב כל כך!!!! קודם כל-את גיבורה, ממש לא נעים לחוות דבר כזה בלי אהדה מהסביבה, אני דנה אותם לכף זכות-חששו שאולי היתה כאן התנהגות של "ילדה קטנה" כביכול, שנבהלת מזה שגבר מחליף איתה מילה (עבדתי בעבר במשרד שהיה עובד אחד עם נכות פיזית קשה, הוא היה טיפוס מאוד מכובד ומכבד, פעם אחת במסדרון נפלה לו ערימת דפים מהיד, כבן אדם, הרמתי את הדפים בענייניות ושאלתי אם להניח לו בחדר, הוא הודה בנימוס. אח"כ בנות הסתכלו עלי בעיניים פעורות כאילו מי יודע מה עשיתי….. ואני לא ילדה בת 20, מבינה למה אולי לא היה מתאים להן לעשות את זה, אני בגילי ובמעמדי כן יכולתי)

במקרה שלך זה משהו אחר, היתה כאן חדירה לפרטיות בגבול הטרדה מילולית. את יודעת שכל מקום מעל 20 עובדים חייב לפי חוק למנות עובד שאחראי שאף אחד לא ייפגע בעבודה? אני בהלם איך החזקת מעמד כל אותו זמן, בחורה בת 22 מנסה לחפוף גבר משועמם בן 32 שמדבר איתה ללא הפסקה, שמלות כלה וכו' זה לא בסדר! עובדה שמיד שאמרת הזיזו אותו.

בנות, תפסיקו להתנצל על מי שאתן!!! אם הוא היה מפסיק אחרי פעם אחת-הייתי אומרת שהוא תמים ולא מבין ניואנסים. אחרי שאת מבקשת והוא מפר את הבקשה-זה כמעט פלילי, אני לא צוחקת!

אבא שלי, שהוא לא אדם חרדי, היה מרצה באוניברסיטה, והוא מעולם (!) לא הסביר לשום תלמידה באופן פרטי משהו, רק בספריה (בשעות פעילות כמובן, כשהמקום הומה אדם) ולאורך כל השנים הוא מעולם לא קיבל לקוחה לבד, תמיד אמא שלי נמצאת בסביבה והוא מציג אותה.

גבר שיש לו שכל בקודקוד (מלבד יראת שמים שזה ב"ה יש לאבא שלי בשפע ובזכותו גדלתי להיות חרדית בסופו של דבר) לא לוקח סיכון בנושא הזה

את מדהימה שפנית וכל הכבוד! יש קטע אצל בנות חרדיות שמפחדות להגיב, להגיד, להתלונן ולבקש. זה כמובן נובע ממידות טובות ועדינות, וגם מתחושה שעושים לנו טובה שמעסיקים אותנו, אפילו אם אנחנו עובדות מצוינות ומגיע לנו.

אני נתקלת המון במקרים שלא מעיזים לבקש כי "בואו לא נכביד, ובואו נשמור על אש נמוכה" וזה לא נכון! כלומר, ברור שצריך להיות טקטיות ולא לנדנד על דברים שאפשר להסתדר, ולהבין את הצד שלהם שלא תמיד מתאפשר להם לעזור לנו, אבל!!

את עובדת במקום מסוים- הם צריכים אותך! ואם הם צריכים אותך- הם מעוניינים שיהיה לך טוב! וכיום בשוק העבודה הכללי יש מודעות של שימור עובדים, ויחסי אנוש, אז לא לפחד לפנות!

אני אומרת את זה בתור אחת שסבלה מאד תקופה ארוכה, ולא מבחינה רוחנית. לא העזתי להתלונן, ולא הייתי היחידה. ברגע שפנינו ופתחנו את הפה- מיד קיבלנו מענה. וקל וחומר על תקשורת בין גברים לנשים שמאד מובנת בדרך כלל.

מבחוץ אנשים יכולים להגיד לך- תיזהרי, תנסי להסתדר, אל תעשי עסק. אבל בסופו של יום את יושבת מול המעסיק הר"צ הלקוח העובד החדש ואת יודעת הכי טוב מה קורה!

אני קצת חוששת שיקחו את הדברים שלי קיצוני לכיוון השני- ולכן אני מחדדת לסיכום: אם מדובר בעניין שולי יחסית, לפעמים הנכון הוא כן למצוא פתרונות, וכן להתגמש ולהסתדר אם אפשר. ובעיקר כשפונים לבקשה כלשהי- לא לבוא בתחושת עליונות ובאופן תוקפני.

אבל לדעת שבהנהלה אמורים להקשיב לפניה שלך, ולהתחשב ולבוא לקראתך, את עובדת שלהם בדיוק כמו העובד שמולך, ואל לך להתנצל על קיומך. בהצלחה

לדעתי הכי כדאי לטפל בבעיות מסוג זה בצורה עניינית, זה לא קשור לחרדית או לא, זה נחשב הטרדה מבחינה חוקית ובמידה ומעסיק לא מטפל בתלונה כזו הוא חשוף לתביעה.

חובת המעסיק להגן על העובדות מהטרדה. ולמנות בכל צוות ממונה לטיפול בפניות מסוג זה. בעסקים מעל כמות מסויימת של עובדים חובה שיהיה שלט במקום בולט עם שם וטלפון הממונה על כך.

הקשרים והשיח צריכים להיות ברמה של – נטו עבודה ותו לא. ועלינו לעמוד על זה…

בת ישראל היא בת של מלך, ראויה לכבוד! אפשר להתייחס לזה כמשהו פרקטי וטכני לציין את זה באותה נימה כמו למשל: " המזגן נוטף על שולחן העבודה, אני צריכה שיזמינו טכנאי…. " "יש כאן רעש מהבניה, האם אפשר בבקשה להעביר אותי לעמדה אחרת?"

הזכות שלי לאורח החיים שלי היא משהו פשוט. זכות בסיסית של עובדת לכבוד, לפרטיות, עובד מספק שירות לחברה, הוא לא רכוש של החברה. ובטח שלא רכוש של אף אחד מהלקוחות או מהעובדים או מהשכנים.

כשבעלך יכריז תחת החופה אי"ה בלב שמח: "הרי את מקודשת לי"-תהיי שייכת לו ולא לאף אחד אחר! מזל טוב! שיהיה בניין עדי עד! קניין של שייכות נצחית מחוברת לדורות מבורכים.

זו נקודה מאד מאד חשובה ואני שמחה שהעליתם אותה.

זה ממש מצחיק שבנות חרדיות מפחדות לדבר ולהעיר על נושאים כאלו, מרגיש לנו לפעמים שבגלל שאנחנו חרדיות לא יבינו אותנו, אנחנו מבקשות משהו לא מקובל וכו' וכו', אבל האמת היא שונה לגמרי.

אצל החילונים מאד מכבדים את המרחב האישי של כל עובדת, והטרדות (כן, מותר לקרוא לעניין בשמו) זה דבר הכי נורא מבחינתם. לא צריך להיות חרדית בשביל שדבר כזה יציק ויפריע ואגב, לפי החוק בכל מקום עבודה צריך להיות מישהו שאפשר לפנות אליו בעניין הזה.

אז בבקשה- כל בת שסובלת מדבר כזה- אל תפחדי לדבר!! בבקשה!! ואם לא מטפלים- אפשר לפנות לדרג גבוה יותר, עד שמקבלים התיחסות הולמת. אין מה להתבייש או להרגיש לא נעים, זה הכי לגיטימי שבעולם! גם על נושאים חרדיים במובהק לא צריך להתבייש לבקש (למרות שזה לפעמים לא נעים) אבל זה עניין אוניברסלי לגמרי, והרבה פעמים בנות חרדיות סובלות מזה מאד וכל כך חבל! זהו.

תודה רבה על העלאת הנושא ושולחת חיזוק לכותבת הסיפור המקסימה!

אני אוהבת את הסיפור הזה!!! כל הכבוד לך שהיה לך את האומץ לבקש!!

זה לא קשור למקום עבודה אבל קרה לי פעם משהו באותו עניין במקום ציבורי, שהיה לי קשה מאד לדבר ולפתור את הבעיה.

כי אני בחורה שברוך ה' כמעט בחיים שלי לא דיברתי עם גבר שלא בן משפחה ואם כן אז מאוד עניני למה שנצרך. ואני וחושבת, מה אני אבקש? זה לא לענין אפילו לדבר איתו! ומה הוא יחשוב? וזה פשוט לא לעניין וכו וכו

שמעתי מורה שדיברה על העניין ואמרה שאנחנו החרדיות חושבות שזה מביך ולא לעניין, ומה יש לנו, ואין לנו את האומץ להתלונן/לבקש מגברים לשמור על דיסטנס (שמעתי את זה איזה שבוע אחרימעשה, והבנתי כמה היא צודקת!) ובאמת בעולם החילוני/ הגויי זה הכי לגיטימי לבקש מגברים לשמור מרחק ועוד יותר היא אמרה שאחרי שמבקשים והוא לא מקשיב זה כבר נהיה בעיה חוקית חמורה.

אנחנו צריכות לדעת שזה זכותינו כבני אדם שיהיה לנו נעים בסביבה שלנו ואם זה לא המצב אז לדרוש שינוי זה הכי יהודי וגם הכי מקובל בעולם בחוץ בגלל שאנחנו חרדיות לא בגלל! בזכות! ואשרינו! ואנחנו מאוד שומרות על מרחק והלכות וכו זה נראה לנו מבייש לבקש דבר כזה אבל זה ממש לא. אנחנו צריכות כמו שאומרת הכותרת- לדעת לדבר! שה' יתן לנו דעת מה נכון לומר מתי ואיך. תודה לשמורה על הכל!

סיפור כ"כ נכון ואמיתי. כמה חשוב לדעת לדבר. כשזה מדויק ונכון.

לצערי הרב אני נתקלת פעמים רבות(!!) במסגרת עבודתי שגברים פונים אלינו החרדיות יותר בקלילות ומנשים ממגזרים אחרים הם פוחדים יותר להתעסק. (למרות שכולם חושבים בדיוק ההפך,) כיון שאשה ממגזר אחר פעמים רבות לא תשתוק, תענה לו באופן חריף או תלך ותספר לאחראי עליה.

אצלינו לפעמים יש סוג של עדינות ושתיקה מחוסר נעימות או מחוסר ביטחון לעמוד על עקרונותינו, כמו שאמרו לך. פעמים רבות נשים חרדיות ובמיוחד בחורות אינן מודעות לסכנות והאיסורים הרבים שבדבר וזה לא נובע מחוסר ירא"ש חלילה, אלא מעולם מושגים שמור מאד.

סיפרה לי חברה טובה שהתקבלה לעבודה במשרד אדריכלות מפורסם, המנהל היה נחמד יותר מידי ולאחר שהבינה שהוא אינו מתכוון לשנות את התנהלותו קמה ועזבה את העבודה, למרות שהייתה לה שם משרה נחשבת. אני מעריכה מאד את ארגון שמורה שנותנים במה לכ"כ הרבה דברים חשובים.

איזה סיפור מרגש! איזה נס קרה לך. אני עבדתי במשרד חרדי, הבוס היה חרדי לגמרי ובכל אופן מינה מנהלת משאבי אנוש חילונית.. זה היה עדיין בסדר, כי היא היתה אשה וגם לא היתה לנו אינטראקציה איתה. מדובר במשרד ענק של כ50 עובדות חרדיות…

יום אחד המנהלת הראשית עזבה והיה צריך להביא מישהו במקומה. אבל מסתבר שהיא עשתה עבודה של שניים אז המנהלת משאבי אנוש החילונית הביאה 2 מנהלים גברים. הם לא ידעו לכבד בכלל. ויצרו אינטראקציה כמעט עם כל העובדות בצורה בכלל לא מכבדת.

פנינו למנהלת משאבי אנוש שניסתה לדבר איתם על זה, אבל הם פשוט לא הבינו את הבעיה… אז נניח הם ידעו שאסור להיכנס לחדר של הבנות, אבל לא הבינו שיש בעיה של שיחה עם גברים, אז במסדרון היו מתחילים לפטפט וכדומה…

בקיצור אני בסוף עזבתי שם כשהמצב רק הלך והחמיר, הודות למנהלת משאבי אנוש החילונית שלדעתי שמה לעצמה מטרה לחלן את המשרד בלי שהבוס ירגיש…

כמה זמן לא הגבתי, אבל הנושאים האלה מקפיצים אותי.

לצערי היחס לנושא הזה קצת לוקה בחסר במקומות חרדיים, חלקו מסיבות מובנות (צניעות וכד') וחלקו מתמימות וחוסר ביטחון. וממה שנתקלתי, דווקא בעולם החילוני יש יותר מודעות (לא מעשית בהרבה מקומות לצערינו) לגבולות השיח, והם יודעים שישפטו אותם לחומרה על כל דבר שמתפרש בצד השני (הנשי) כלא ראוי, ובמקומות עבודה יש רגישות מאוד גבוהה לנושא.

צריך להאמין באינטואיציה שלנו ובזכות שלנו למרחב עבודה מכבד ולא מעיק (רוחנית ופיזית), וגם אם יש משהו שנראה לנו, שאני זו הרגישה, ורק לי אכפת, ומה אני עושה עסק, צריך להיות עם מספיק ביטחון להגיד- ההתנהגות הזו לא מתאימה לי, וגם בשטחים אפורים להביע את הדעה שלנו באומץ בלי לפחד ממה יגידו ואיך זה יתפרש. "חייך קודמים…."

בעיניי הסיפור הזה הוא לא רק שאלה של הלכה וגבולות שלי כחרדית, זה משהו בינאנושי בסיסי.

היום דווקא בעולם החילוני יש מאד מודעות לא לאפשר פלישה למרחב האישי ולכבד את הגבולות האישיים. נכון שהגבול שלהם עובר במרחק של שמיים וארץ מהגבול שלנו אבל עדיין- פלישה למרחב האישי הוא דבר שלא מתקבל ואם ביקשת והסברת והבהרת שזה מדי אישי עבורך ושאת מרגישה לא בנח, אז אין פה מקום לחציית הגבול שלך!

זכותך וחובתך לעמוד על שלך ולפנות לאחראים אין לי ספק שזה יתקבל בהבנה דווקא ע"י מעסיקים חילוניים!!! החשש היום שדברים כאלו יגלשו ח"ו הלאה הוא מאד גדול ולכן הם יעשו הכל כדי לעצור את זה לפני שזה יעבור את הגבול:(

כל הכבוד! חשוב לשים לב להבדל בין גדרי צניעות שלנו שיכול להיות שיהיה יותר קשה לתווך אותם לממונים, לבין מוגנות וכללים בסיסיים של התנהלות (בד"כ גם יש אחראית לזה מטעם הארגון עצמו שאחראית לפגיעה ועבירה על גבולות מהסוג הזה) שברורים ומטופלים בדרך כלל בחומרה גם בחברות רחוקות מאוד ממחוזות הצניעות

בנוגע לסיפורים כאן, הרבה פעמים מתואר שהאישה/ בחורה מתלבטת ומתביישת אם להתלונן. כדאי מאוד להבין שיש מצבים שהמילים הלא מותאמות וההתעלמות מבקשות שנוגעות לגדרי צניעות הן ממש עבירה פלילית. זה דבר קריטי ממש ודיני נפשות, ולא נגמרת בהשפעה שלילית על הרמה הרוחנית. מקווה שהועלתי

אני חושבת שחשוב מאד להדגיש: עובדות חרדיות לפעמים מרגישות שאם עובד פונה אליהן אישית ומטריד אותן עם שאלות אישיות, אז זו בעיה שלהן כי הן חרדיות, אבל כל עובדת גם חילונית אם זה היה גולש למקום אישי היתה מתרעמת.

אנחנו לא מבינות את הדקויות והרגישיות של כל מגזר ובחיכוך מרגישות כאילו זו בעייתנו, אבל זו בעיה כללית.

כל הכבוד לך! הבית שלך יהיה איכותי יותר!…

"צריך לדעת לדבר, כשיש מי שלא יודע, או לא רוצה לדעת, איך להתנהג ולדבר." נכון! נכון! ושוב נכון! במקרה הזה ספציפי, גם אצל חילונים, אני חושבת שזה נחשב להטרדה… אסורה! אבל באופן כללי, גם אם לא יבינו דרישה מסויימת או ל מבינים… זה לא מעניין… . זה הדרישות שלי וזהו! רק לחילונים מותר שיהיה דרישות מוזרות בהתאם לצרכים האישיים שלהם?!….

ולמי שמחפשת בצורה יותר הגיונית (על אף שלא באמת צריך…): בשביל שאני אהיה עובדת טובה וארצה לעבוד כאן… זה התנאים שלי! סיעתא דשמיא והמון הצלחות בהכל מזל טוב לחתונה, שיהיה בנין עדי עד

וואי, ממש חייבים ללמד את הבנות בסמינרים לפני יציאה לעבודה כמה דברים.

זה למשל- לגיטימי לחלוטין לעובדת להתלונן על התנהלות כזו מצד עובד או עובדת אחרים. זה לא קשור לדת בשום צורה! אם ביקשת מעובד לשמור על תקשורת מקצועית בלבד והוא חוצה את הגבול שהצבת- זו לא סתם זכות להתלונן, אלא כמעט חובה.

שוב, לא קשור לזה שאני חרדית וזה עקרון הלכתי שלי, אלא עצם חציית הגבול שלי, שהצבתי בצורה ברורה, על ידי עובד אחר בצוות- זו עילה להתלונן עליו, ולא משנה כמה הוא בכיר, זוטר, חדש או ותיק. זה משהו שמקובל ומובן גם לאנשים שרחוקים עדיין משמירת מצוות. תודה על הסיפור הכל כך חשוב הזה!

מאד מאד מוכר. זה הטרדה לכל דבר ועניין ויש לצערי חוסר מודעות בציבור שלנו לעניין הזה. למשל שלא חשבת להתלונן לפני או שיעצו לך לא להתלונן.

עברתי משהו דומה, זרקו לעברי משפט מאד אישי ולא מכבד. אבל חשבתי שאני לא מבינה בדיחות כי אני חרדית. ורק כשספרתי לתומי למנהלת שלי (לא חרדית) היא היתה כל כך המומה שאמרה לי שאני חייבת להתלונן עליו מבחינת אתיקה.

אין פה קשר לחרדיות או לצניעות, יש דברים שלא אומרים ולא מתעניינים, נקודה. אולי שמורה יוכלו להעלות על נס את הנושא הזה בזהירות הנדרשת?

לפעמים למשל במצב שלי היה גבר וכן דווקא חרדי לגמרי שממש ממש היה מגזים והתלוננתי לבוס עליו יחד עם בעלי בשיחת טלפון מכובדת. עזר ליום יומיים ושוב העובד חזר לסורו.

הגשתי מכתב התפטרות ללא עבודה אחרת באופק, והיתה לי ס"ד לא רגילה, מצאתי תוך שבוע עבודה (לפני שסיימתי את תקופת הודעה מוקדמת שם) ועבודה יותר טובה מכל הבחינות מקצועית, קרבה לבית, שכר ב"ה רק להודות.

שה' יחזק את כולנו וייתן אומץ ועזות כנמר לעבודת ה'!

נראה לי שצריך יותר לחדד בסיפור את המסר המועבר לבנות הצעירות (וגם המבוגרות שאינן מספיק אסרטיביות בנושא) שצריך לפתח חיישני זיהוי לבעייתיות הגדולה בעבודה עם גברים, לא לתת לזה להמשיך להידרדר עד שמגיע לפסים כאלו..

כשמדובר בעבודה צמודה עם גבר, מראש צריך למנוע את הדבר עד כמה שניתן. לא מספיק ללכת ולבקש מהבוס ואם הוא לא פותר את הבעיה להמשיך הלאה. בתפילה שלא נבוש, ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד.

וואו, סיפור חזק!!! וזה חלילה יכול להיגרר… צריך לשים לב לעצור סיפורים כאלו מייד בלי לפחד!! על זה בדיוק צריך את ה"גיבור כארי"! ולא להקשיב לקולות שמשתיקים אותנו!!

ממש התחברתי לסיפור כי גם אני עברתי משהו דומה אבל שונה, שב"ה הסתיים בטוב בזכות הדיבור שלי- למורת רוחם של כל הסביבה שלי, וכך הצלתי גם עוד כמה נפשות… מעריכה מאוד את הבחורה מהסיפור! ומתפללת שכולן תהיינה כמוה!!

בקטע טכני, אצלינו במשרד היתה הרצאה על מוגנות, ואחד הדברים שדובר עליהם היה הנושא של הסיפור, ממליצה שלכולם תהיה מודעות לחוק ושבכל משרד תהיה כתובת לכל מקרה.

אחד הדברים שהיא העבירה זה גם הנושא של שיחות לא מקצועיות ופרטיות, כמו שגבר אינו אמור להחמיא לקולגה אישה על הלבוש…. (ומדובר על מקום חילוני- ועורכת דין חילונית לגמרי) אני החרדית כלומר שומרת מצוות יחידה במשרד שבו אני עובדת! יש חוקים ברורים לכל הנושא!!!

בציבור הכללי יש רגישות גבוהה לכל עניני ההטרדה, אבל גם בכל קונפליקט חשוב למצוא את הניסוח הנכון שיתקבל על דעתם מתוך העולם שלהם.

לדוגמא: ביקשו ממני להצטלם בצילום צוות, יכולתי להסביר שזה לא מתאים לי בתור חרדית גברים/נשים וכו', אבל בפשטות באותו רגע פשוט אמרתי "מביך אותי להצטלם מול ציבור"… קצר ולעניין ונגמר הסיפור.

יש אווירה של לכבד כל רגישות של השני (צמחוני/ חרדתי/מוצא אתיופי וכו'), גם לי יש רגישויות שונות וכל טוב.

כל הכבוד לך שאת שמת סוף להטרדות שלו!!! גם בחברה החילונית יש מושג (וחוק) שנקרא, "הטרדה". במקרים מוגזמים יכולים לשלוח לכלא!!! העובד הזה מההתחלה עבר על הטרדה.

בגלל שהסטנדרטים שלנו הרבה מעל ומעבר לסטנדרטים שלהם, אנחנו חוששים שלא יקבלו את הדרישות שלנו בעניין זה בהבנה. אז נא לדעת- יקבלו ועוד איך יקבלו! לכן, אם את רואה שמישהו "מטריד" את יכולה לאין לחשוש לומר להנהלה שיש עובד עובר על הטרדה ויטפלו בזה מיידי..

איזה מקרה!! אני כל כך בהלם על אותן נשים שאמרו לך לא להתלונן עליו! זה סוג הדברים שאסור לחכות איתם אפילו יום.

מה חיזק אותי בסיפור הזה? שאסור לקחת את ענין העבודה עם גברים בקלות דעת, גם אם זה נראה רחוק מלהיות בעייתי, גם אם אני חוששת על המשרה שלי, וגם אם זה נראה שלי זה לא יקרה. לימדת אותי שבמקרים כאלו צריך להגיב מייד בלי לחשוש.

כל הכבוד לך! תמשיכי להקשיב ללב שלך וליראת שמים שבליבך! רק עקביות משאירה אותה חמה ורותחת! מספיק פעם אחת של "להתבייש לבקש" בשביל להתקרר.

עם זאת, מכורח המציאות אני מוסיפה, שלא תמיד בכלל הדיבורים והבקשות נענות, וקורה לא פעם שנאלצים לשאול רב האם לעבור עבודה. לפעמים הניסיון הוא גדול יותר ועם כל זה לא כדאי להישבר! כי תכלס בשביל מה בסוף אנחנו עובדות? מי נותן לנו את הפרנסה..?

חשוב לי להדגיש שנעשיתי מאד רגישה לעניין בעקבות מה שקרה לי ולכן, לאחרונה, כששוב היה עובד שהחמיא לי מעבר לנורמה המקובלת והזכיר את שמי כל הזמן. הרגשתי מספיק בטוחה ללכת למנהלת שלנו ולהגיד לה בעדינות שה לא נעים לי היחס המועדף שאני מקבלת ממנו.

עצם זה שדיברתי כבר הקל מעליי את תחושת חוסר הנוחות. צריך לדעת לדבר, ותודה רבה שהעליתם את הסיפור הזה, חשוב ביותר!

זה סיפור מיוחד כי המספרת היא בסה"כ בחורה צעירה מאוד, ובד"כ המאפיין של הגיל הזה יותר לספוג גם כשלא נעים או לחילופין לעזוב עבודה, האסרטיביות שלה ממש מיוחדת, היא עמדה על העקרונות בצורה יוצאת מהכלל.

יש הרבה בנות בגיל הזה שהעקרונות חשובים להם ואין להן את הכלים להתמודד עם תופעה מצויה זו, ישר כח על השיתוף! זה ייתן לעובדות צעירות כח

מעולה שנגשת לדבר, גם אצלינו בעבודה היה מקרה דומה והעובדת מאד הססה לפנות לגורמים הרלוונטים עד שהוא עבר את הגבול וכשהיא פנתה כולם היו לצידה והבינו אותה ונפתרה הבעיה זה בכלל לא משנה אם לעובדת אחרת, חילוניה דתית או חרדית זה לא היה מפריע אם לך- צורת התקשורת והגישה לא מתאימים תגשי מייד לטפל בזה..

***

לא הבנתי את התדהמה, ולהיפך- בכל מקומות העבודה יש מודעות גדולה וערנות כלפי כל מה שיכול להוות הטרדה. וזה מקרה קלאסי של הטרדה! המודעות במקרים כאלו צריכה להיות דוקא אצלנו- לדעת בשניה הראשונה שזה לא נח ונעים לי שגבר זר ידבר איתי על עניינים אישיים ומייד לדווח על כך או לכל היותר להזהיר ואז לדווח.

***

באחד הסיפורים האחרונים מישהי כתבה בתגובות שכמעט לא מספיקה לקרוא את שמורה כי אין לה מייל בבית ובעבודה אין לה זמן לזה רצית להגיב לה ולומר שכל הכבוד אני ממש מעריכה אותה על זה ואולי היא יכולה להדפיס פשוט? אולי להעביר לאונקי ולקרוא בבית במחשב ללא מייל? סתם הצעה קטנה כי חבל להפסיד

***

הרבה פעמים אנשים מהצד כמו הורים מסתכלים על דיבור כן עם המנהלים כעל סכנה קיומית להמשך ההעסקה ומעודדים שתיקה והכפפת ראש מוחלטת כי כך זה היה פעם אבל היום, לגמרי לגיטימי לבקש דבר כזה, במיוחד על עובד שההתנהלות שלו בעייתית וניכרת גם לעובדים אחרים. טוב שהיא תפסה אומץ ועשתה את זה
***

מאד תפס אותי התגובות שקיבלת מהסביבה הקרובה. רוצה לומר- אם מישהי מרגישה לא בנוח עם משהו ולא מוצאת מענה מסביבתה הקרובה- כלומר הם לא מבינים אותה והיא מרגישה שיש משהו מהותי שהם מפספסים, לא להפסיק לחפש מישהו לשתף אותו, רצוי מקצועי או מבין בנושא, שיבין על מה את מדברת וידע להנחות אותה הלאה! כל הכבוד שלא הרפית!

***

כל הכבוד לך! מדיבור נכון לא מפסידים. אני עזבתי 3 מקומות עבודה בשל עבודה עם גברים שלא הבינו עניין ולא הצטערתי לרגע!!! מוטב להיזהר כדי לא להצטער!!! גם עם הבקשה שלך שלא לעבוד איתו היה לשנות לך מקום עבודה וכו' עשית את הדבר הנכון וטוב שעה אחת קודם

***

וואו, כל הכבוד לך על האומץ!!!! מכירה את התחושה הזו שאת מרגישה שמשהו חורק וכולם אומרים לך- תתגברי, תחליקי, תתעלמי. אז את פשוט אמיצה וגיבורה ענקית שהחלטת לשים לזה סוף ולשמור על עצמך!!! שיהיה לך תמיד כוח לעשות את הדברים הנכונים!!!!

***

מדהים! לפעמים צריך פשוט לקום ולעשות, בהתאם ללב ולרוח הרגישה שבתוכנו גם אם "כולם" אומרים ומשדרים אחרת כ"כ שמחה בשבילך שהסתיים ככה בקלות. ממש פתחת פתח כחודו של מחט וד' עזר לך ופתח לך אולם. תודה על השיתוף מאד מחזק!

***

כל הכבוד לך!! שאת באה בצורה יפה ומכבדת, לא מתנשאת ומדברת ברור, אין שום סיבה שלא יקשיבו לך, וזה שאת מבקשת להישאר בקשרים מקצועיים בלבד זה הכי הכי יעיל למערכת גם כן מכל הבחינות!! חבל שלא שאלת אותי…. כל הכבוד לך!!! אלופההה

***

את פשוט אלופה! לא יודעת אם כל אחת היתה אוזרת אומץ לגשת. אני חושבת שיש הרבה פעמים שאנו בטוחים שאף אחד לא יכול לעזור לנו. אבל בסוף היה צריך רק צעד אחד והכל יסתדר. "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח של אולם"

***

למעשה הוא גם עבר על החוק של הטרדה. החוק לצידך כשמטרידים אותך במה שאת לא רוצה, אבל צריך הרבה אומץ והרבה סיבה בשביל לגשת לומר כזה דבר. מעריכה מאד מאד! שבסוף תפסת אומץ להתלונן

***

וואו, כל כך חשוב החיזוק הזה, אני רואה שהרבה פעמים בנות חרדיות פוחדות להעיר על משהו שמפריע להן בעבודה, כי הן פוחדות מהמנהלים. ברוב המקומות בדרך כלל דואגים לרווחת העובדת ומכבדים את השקפותיה ודרך חייה

***

אוווואאווו גדולה מהחיים!! זה באמת לא ברור מאליו לאזור אומץ ולדבר…. בזכות זה תזכי לבנות בית נאמן וכשר בישראל עד 120 בבריאות ובשמחה

***

סיפור ממש מפחיד ומטלטל. המזעזע כמה אנחנו לא קולטים את הסכנה, אומרת שניסתה להסביר לאנשים ואנשים ביטלו את דבריה….. כל הכבוד ששאלה ולא ויתרה, ממש מחזק ומעצים את הפחד של העבודה עם גברים

***

כל הכבוד על הרמת הכפפה זה קורה בכל כך הרבה מקומות עבודה ובנות לא יודעות איך להתנהל מול זה, יישר כוח אני בטוחה שנת להרבה בנות תובנות ודרך התנהלות במצבים כאלו. ושלא נכשל…

***

אשרייך שלא הרפית! כך בת של מלך מלכי המלכים צריכה להתנהג אם כי יתכן שבשיחה השניה כבר היה אפשר לשים לזה סוף במיוחד כש"לא מבינים"

***

כל הכבוד לך שהעלת את הסיפור. לא הרבה בנות יודעות ומעדיפות פשוט להתעלם, אבל מה שהם לא יודעות שגם בציבור הכללי לא מקובל התנהגות כזו. זכות של כל אחת לשים גבולות

***

ווווואאאאאוווו!!!!! זה סיפור שהרב גואלמן צריך לשמוע ממנו…. הוא לימד אותנו בסמינר על הלכות בעבודה וזה נשמע כאילו הוא מספר את זה…. המסר חזק.

***

שלום! אני נהנית מאוד מהסיפורים! הצעת ייעול: לצרף גם קובץ להדפסה, כנראה יש עוד כמוני שאוהבות לקרוא בדף מודפס על פני מסך…

***

על זה נאמר "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו", כל הכבוד על האומץ, מחזק ביותר, ואף פעם לא מפסידים מהשתדלות רוחנית!

***

נכון מאד מאד, אין בעיה להעביר מסר לגיטימי בצורה מכובדת ונעימה, למה יש לנו משהו שלא נעים לעמוד על זכויות?

***

אני מעריכה אותך על האומץ לקום ולומר זה לא מתאים לי, וללכת לדבר עם ההנהלה. זה נותן כח לכולנו……

***

דוקא חילונים הרבה יותר מודעים להטרדה ומתייחסים מאד בכבוד לענין

***

וואו סיפור מצמרר! זו הטרדה וחבל שאמרו לה לא לגשת לפעול.

***

מדהים!! פשוט סיפור שנותן כוח!!! אשרייך!! (והרבה מזל טוב:)

***

לפעמים מרגיש לי קצת לא צנוע כל הסיפורים האלה:)

***

מדהים אשרייך נותן כח!

***

מאווד מרגשש