אני בחורה בשנות ה-20 המאוחרות לחיי. עובדת בהייטק בחברה גדולה, וקודמתי לתפקיד ניהולי לא מזמן. החברה בה אני נמצאת מאד תובענית ומחייבת, יש עלי המון אחריות ו"כאב ראש" מהתפקיד והניהול של הצוות, הגרסאות והקולגות. אני אוהבת את התפקיד, אך יש איתו חבילה של עוד המון דברים בדרך.
רציתי לשתף אתכם בסיפור די טרי שקרה לא מזמן. קיבלנו זימון רשמי לכנס שהחברה מארגנת. כשקיבלתי את המייל על האירוע, הוא היה נראה בקריאה שטחית די מקצועי ואפילו מפתה באופי התכנים המתקדמים שיוצגו בו. אך עם הזמן כשהדברים התבהרו, הבנתי שיש גם חלק נוסף לא קטן, פעילות "התנדבותית" משותפת, שממש לא הולמת את הערכים והגבולות שאני מציבה לעצמי בתור חרדית. אך עדיין, החלק השני של האירוע היה לגמרי מחייב בתור מנהלת צוות להיות שותפה ולהגיע.
המנכ"ל שלח מייל שהאירוע הוא חובה, ומי שלא משתתף מחויב לעדכן… מיום ליום הבנתי שבמידה ולא אגיע לאירוע אפסיד חלק מקצועי וחשוב שמשמעותי לי להיות בו, אך עקב סגנון האירוע והאווירה בה יתקיים שתהיה לא הולמת לחלוטין, אין לי אפשרות ליטול חלק.
יש לי גבולות מאד ברורים של טלפון כשר, וכן אי השתתפות או אכילה עם גברים, וכודומה. יתכן שלכן בשמורה זה אמנם נראה קל, אך מבחינתי כל פעם זה עולם ומלואו. בחברה בה אני נמצאת ובתפקיד הבכיר שלי, זה דורש ממני המון כוחות להישאר עם הטלפון הכשר, או לעמוד על העיקרון של אי השתתפות או אכילה במטבח עם חברי הצוות.
הימים קרבו ואני עדיין במלחמה פנימית- האם יש לי אופציה להגיע או בטוח שעלי לא להגיע, ובכלל, איך אני אומרת את זה? ואיך יקבלו הודעה כזו ממני בתפקיד שלי?
לאחר מאבקים פנימיים קיבלתי עלי לא להשתתף באירוע עם כל הכרוך בכך, ויהי מה. ההחלטה לא היתה קלה, אבל זהו, היא מאחורי.
האירוע התקרב, ואני עודי מתכוננת לשיחה הקריטית עם המנהלת ומכינה לעצמי תסריטי שיחה אפשריים. והנה התקבל במפתיע מייל מהמנכ"ל, עם הודעה שהם מאד מצטערים, אך יש אירוע חריג מול אחד הלקוחות והם מבטלים את החלק המקצועי של האירוע.
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות… התרגשתי. יכתוב המנכ"ל איזו סיבה שיכתוב, היתה לי תחושה שאני יודעת מהי הסיבה האמיתית. הרצון הטהור שפעם בי, רגע של התגברות של בחורה חרדית שמאד רצתה ללכת אך בחרה בערכים רוחניים- יצרו רעש בשמים, הזיזו גלגלים על פני הארץ והארוע בוטל מסיבות לא ברורות.
נותר רק החלק ההתנדבותי של הצוות שאותו לא היה לי בעיה להפסיד.
למפרע המידע המקצועי הוגש מאוחר יותר בזום, כך שכולם יכלו לגשת אליו מרחוק ללא כל בעיות ותכניות משותפות, וגם אני לא הפסדתי את התוכן שנאמר בו.
הרווח שלי מהסיפור הוא לא רק מידע מסוים שקניתי על טכנולוגיה פלונית, שעוד שנה כבר אשכח ועוד חמש שנים כנראה כבר תצא לגמרי מן המחזור… אני מרגישה שנשארתי עם נכס גדול הרבה יותר ביד ובלב.
נשארתי בהרגשה המתוקה ש-רואים אותי. נכון, לא קל לי, לעיתים קרובות אני מקריבה ביני לבין עצמי ומרגישה שאיש לא יודע, אך כמה טוב לקבל איתות כזה, מבחין ומרגש. יש מישהו בשמים שבוחן לבבות, רואה את ההתגברות העילאית, מעריך ורוצה בי, ומסדר את חיי מאחורי הקלעים.
