כל הבוקר אני מתעסקת עם טלפונים, למרות שאני לא טלפנית. שוב ושוב מתקשרות מגייסות למיניהן ומציעות הצעות עבודה שונות, אך רובן, לאכזבתי, לא רלוונטיות, וכולן לא מגיעות לידי חתימת חוזה.
תקופה ארוכה שאני מחפשת עבודה, ואין. השטח משמים. ריק. מלא בתפילות ובתקוות. מצב הרוח נע בין ייאוש – אחרי עוד תשובה שלילית, לאופטימיות – אחרי עוד חיזוק באמונה. ממש אחרי שסיימתי את הסמינר השתלבתי באופן זמני בחברה קטנה, אבל מהר מאד הפרויקט נגמר ומצאתי את עצמי במסע חיפושים מתיש ומייגע. הייתי בטוחה שאוטוטו אני על כסא משרדי אחר, אך זה לא קרה.
במקביל לחיפושים אני משתדלת לשמור על רעננות החומר בראש ולכן מפתחת לעצמי פרויקטים קטנים מהצד, אבל הפרויקט הגדול הוא לשלוח קורות חיים לכל כתובת אפשרית, לענות לטלפונים של משאבי אנוש, לבחון התאמה, לפסול או להיפסל, לברר על מקומות, להתראיין, לקבל תשובה שלילית, לא ליפול ברוחי, לנסות שוב ושוב ושוב…
לכן כל כך שמחתי כשבוקר מרנין אחד הגיעה ההצעה הקסומה. חברה מקצועית וטובה שמגייסת בדיוק לתחום בו רכשתי נסיון. עברתי תהליך ארוך ומתיש שכלל ראיונות מול כמה גורמים, מבחן לא קל והגשת פרויקט. אחרי כל המאמץ הגדול הגיעה ההודעה המיוחלת: את בפנים! התקבלתי.
המגייסת התרגשה איתי יחד, בטח גם היא סוגרת עכשיו דיל, ורצתה לשלוח לי הודעה רישמית הכוללת פרטים נחוצים. "אשלח לך בוואצאפ" היא אמרה. עניתי לה מיד שאין לי וואצאפ ואפשר לשלוח לי במייל, אבל פתאום נפל לי האסימון שלא בררתי אם יש חרדיות בעבודה…
"תגידי", מיהרתי לשאול, "כמה חרדיות יש כרגע בצוות הפיתוח?"
"אפס" היא ענתה, "הנה את תהיי הראשונה!" הזמינה בחגיגיות. חשבתי שאני מדמיינת, שאני לא שומעת נכון. מרוב הלם שגרר חוסר תגובה מצידי, היא אכן שאלה: "שומעת? את איתי?"
אספתי את עצמי אחרי התדהמה שאחזה בי והשבתי: "תקשיבי, זה לא מקום שמתאים לי, בעייתי בשבילי להיכנס לצוות שאין בו בכלל חרדיות. מתנצלת מאד שלא ביררתי זאת מראש, אבל לא אוכל לסגור אתכם חוזה".
היא היתה מאד נחמדה וניסתה להציע את עזרתה – "אל תוותרי כל כך מהר, זו משרה מעולה. לכל בעיה יש פתרון, תוכלי לשבת בנפרד מכל הצוות". אבל אני ידעתי שחרדיות נוספות במקום העבודה זה תנאי בסיס, איך פספסתי לברר את זה מראש?, ולא אוכל להיענות להצעה הקורצת.
בדיוק לפני שבוע שמעתי על חברה שנכנסה לעבוד במקום בו אין חרדיות, הזדעזעתי כל כך. אז הנה, עמדתי למבחן מעשי. בואי נראה אותך חזקה במעשים, לא רק בדיבורים, לא רק ביחס לאחרים.
התהליך נגמר.
רק למפרע הבנתי שכולו היה מבחן אחד גדול, ולא רק השלב בו עניתי על שאלות מקצועיות מתוך החומר. הקב"ה זימן לי מקרה מפתה, ורצה לבחון אותי, את הכח שלי, את האמונה שלי בו, את השייכות שלי אליו.
בטוחה ומאמינה שהקב"ה יוביל אותי למקום עבודה שהכי טוב בשבילי, בינתיים אני בשלב המבחנים.
המבחן הפעם היה קשה. מאד מאד.
אבל כמה מתוק לדעת שעברתי אותו בהצלחה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.