לתגובות הקוראות
אני עובדת כבר תקופה ארוכה בפרויקט מסוים דרך חברת כח אדם. העבודה מאתגרת ומהנה, והתנאים טובים גם מבחינה רוחנית.
לפני כמה שבועות פנו אלי מחברת הלקוח, זו שעבורם אני עובדת על הפרויקט, והציעו לקלוט אותי לעובדת מן השורה אצלם. השכר כמובן ישתפר, במקום שחברת כח אדם תגזור קופון בדרך.
המהלך מוכר לחברה הקבלנית, הם מאפשרים זאת תמורת תשלום חד פעמי.
כמובן שהתלהבתי מהרעיון – למה לא לקבל תשלום גבוה יותר על אותה תוצרת של עבודה?
רק מה, חששתי קצת שהעבודה הישירה מולם תגרום לקשרים עם העובדות האחרות שלא לרמה הרוחנית שהייתי בוחרת, להיות יותר קרובים ואישיים. התייעצנו עם רב. לאור הנתונים הוא הכריע שזה בסדר, אך חשוב לחזור היטב על הלכות הנהגה במקומות עבודה.
ההחלטה הוכרעה.
עם הרבה מתח והתרגשות ניגשתי לפגישה עם המנהלת מחברת המוצר, כדי לתכנן את המעבר בצורה הטובה ביותר. היא אמרה לי שלטובת הענין עלי להודיע לחברה הקבלנית שאני עוזבת בכל מקרה, כך יהיה להם קל יותר להתמקח עלי.
כשישבתי מולה על הכסא המשרדי הכל היה מושלם ומחייך. איזה יופי! אותה עבודה בשכר גבוה יותר!
ורק כשהגעתי הביתה ושחזרתי לעצמי בראש את הדברים – התעוררתי לחשוב שאולי זה לא בסדר. איך אני יכולה לומר שאני בכל מקרה עוזבת,
כשהמציאות לא תואמת לדברים? אם העסקה עכשיו לא נסגרת –
אני לא רואה את עצמי ממשיכה בחיפוש עבודה. טוב לי בחברה, אני נהנית מהפיתוח – לא רוצה לחרוש עכשיו את השוק… פה בדיוק נקרתה לי הזמנות להמשיך באותה עבודה עם תנאים משופרים – בסדר, אבל לא דחוף לי להפוך לתקן 'מחפשת עבודה'.
פנינו לשאול דיין חשוב המתמצא בדיני ממונות. הוא פסק שאסור לומר
בצורה חד משמעית שאני עוזבת, אפשר לומר שאני שוקלת אפשרויות נוספות.
היתה לי הרגשה מאד טובה ששאלנו וקיבלתי תשובה.
אמנם הלחץ טיפס במעלה גרוני – איך יתנהל המשא ומתן, ומה יקרה אם החברה לא תשחרר אותי, אבל חיזקתי את עצמי שאני נוהגת כפי דעת תורה והפסד בטח לא יצא מזה. מה שיקרה זה רצון ה'.
דיברתי עם המנהל בחברה בה אני עובדת – אמרתי לו שאני שוקלת אפשרויות נוספות, בלי לפרט מה מתי וכמה. הוא התייחס בכובד ראש לאמירה שלי – ובלי לסבך עם שאלות, ניגש ישירות לעניין: הציע לי תוספת שכר יותר ממה שחברת המוצר הציעה!
מדהים!
אני נשארת לעבוד באותה סביבה מוגנת, בלי לשנות מן האמת, ובשכר גבוה יותר!
ראיתי במוחש שה' יכול הכל – לא צריך להתפשר על סביבת עבודה בשביל תוספת בשכר.
וגם – לנהוג כפי דעת תורה ולדבר רק אמת – זה משתלם, באמת.