בדוק ומנוסה
- כ"ח
- סיוון
- תשפ"ה
- תגיות: טכנולוגיה
אם לצבוע את הסיפור שלי בצבעים – כאן הייתי בוחרת גוונים של ייאוש. די, כמה אפשר לנסות ללא הצלחה?
אני עובדת כבודקת תוכנה באחד ממשרדי הממשלה. הרכב הצוות מושלם: נשי-חרדי.
הוקציתי לעבוד בפרויקט בהיקף משמעותי, שהצריך בדיקות מקיפות וידע נרחב. השקעתי מאמצים רבים בלמידת האפיון והיכרות עם הצרכים והמטרות. הפרויקט צבר תאוצה, התרחב והשתכלל. כחלק מהמשך הפיתוח הוחלט להנגיש את שליחת הדיווחים גם דרך טאבלט, ומכשיר כזה נחת על שולחני לצורך הבדיקות.
עוד לפני שבררתי איך בדיוק מפעילים אותו, שאלתי אם הוא חסום, ונעניתי שלא. אין חסימה.
פניתי לצוות התמיכה בבקשה שיסדרו לי חסימה, הם טענו שאין להם אפשרות ויבדקו מול חברת הסים. גם שם נעניתי בשלילה, אין להם פתרון למבוקשי.
עברתי לנסות באופן עצמאי – פניתי לחברות המבצעות חסימה על פלטפורמת מובייל, אך גם שם הדרך לא היתה סלולה בפני.
חברה אחת אמרה שהחסימה שלהם עלולה לשבש את האפליקציות, הם לא לוקחים אחריות על המכשיר, ואין אפשרות להסיר את החסימה לאחר ההתקנה. מובן שלא אישרו לי דבר כזה במשרד.
חברה אחרת של חסימה הציעה פתרון שכן היה נראה מתאים, כבר הקמתי הוראת קבע מכספי הפרטי כדי להתקין את אפליקציית הסינון שלהם על הטאבלט, אך במהלך ההתקנה נתקלתי בחסימה מצד אבטחת מידע אצלנו. ההתקנה לא אושרה כי האפליקציה לא עומדת בתקנים שלהם, וגם המהלך הזה ירד לטמיון.
אם לצבוע את הסיפור שלי בצבעים – כאן הייתי בוחרת גוונים של ייאוש.
די, כמה אפשר לנסות ללא הצלחה? השקעתי שעות רבות של בדיקות מעמיקות, מחר אני אמורה להתחיל את שלב הטאבלט, ואין סינון באופק.
לפרוש בשלב הזה – ממש לא נעים לי. אני הבודקת היחידה שמכירה היטב את הפרויקט לעומק. מדובר בפיתוח מסובך ביותר, ולא אפשרי להעביר אותו בין יום למישהו אחר.
בעלי חיזק אותי מאד, ונתן לי כח לעמוד על העקרונות שלנו בצורה חד משמעית, אך יחד עם זאת מכובדת ונעימה.
כתבתי מייל לצוות התמיכה והסיסטם והודעתי להם שאני מנסה כמעט שבועיים לעשות הכל כדי לסנן את הטאבלט ללא הצלחה. אני משתייכת לקהילה שהרבנים שלה לא מאפשרים לעבוד כלל על מכשירים ללא חסימה הרמטית, ובמידה ולא יהיה לי פתרון, לצערי לא אוכל לבדוק את הפרויקט הזה.
אשמח מאוד אם למישהו יש פתרון בשבילי, ויוכל לעזור לי בעניין.
אציין שהמייל לא היה נשמע כהפגנה או איום, אלא כבקשת הענות לצורך שלי. הוא נכתב בצורה נעימה, אך לא משתמעת לשתי פנים. זה עיקרון שלא אוכל לוותר עליו.
שלחתי את המייל בלב כבד וחושש… פחדתי שזה יגיע לדרגים הגבוהים, ואולי ייראה להם שאני מחליטה על דעת עצמי באיזה פרויקט אני עובדת ובאיזה לא…
התפללתי מעומק הלב שיאשרו לי סינון הרמטי שמתאים לי, ושלא יפגע באפליקציה אותה אני בודקת.
לא חלמתי שההלוך ושוב איתו אני מסתובבת בשבועיים האחרונים הולך להיפתר בעקבות המייל הזה, אבל זה בדיוק מה שקרה! קיבלתי מענה ממש מהר. עובד בתפקיד בכיר מהסיסטם עדכן אותי שהוא ישמח לעזור לי.
למייל היה מכותב מישהו נוסף שמבין טוב באפליקציות וטאבלטים, ויכול להיות שיהיה לו פתרון יצירתי.
הוא שאל אותי מה בדיוק אני צריכה.
הסברתי לו שיש אפליקציה אחת אותה אני צריכה לבדוק, את הדפדפן וכל אפשרות גלישה אינטרנטית- שיחסום לחלוטין, שאר האפליקציות המותקנות – גם לא נצרכות לי ואני לא רוצה שיופיעו כלל, ובכל מקרה- חנות האפליקציות חסומה מראש בגלל אבטחת מידע.
הפתרון מומש תוך כמה דקות בלבד!!
קיבלתי טאבלט עם אפליקציה יחידה שמכילה את הטופס שנשלח מהמכשיר,
ללא דפדפן או כל אפליקציות אחרות, גם אם אין בהם בעיה כלשהי.
כשראיתי שהכל תקין, אין תקלות לאחר הסרת הדפדפן והאפליקציות, והחסימה הרמטית –
שלחתי מייל תודה כהמשך למייל הקודם בו ביקשתי סיוע.
כתבתי ששמחתי מאוד לראות איך כולם התגייסו לכבד את עקרונותי ולהגיש עזרה, וגם כשהיה נראה בלתי אפשרי חשבו על פתרון יצירתי, ונתנו הרגשה טובה לכל אורך התהליך.
מדהים מה שקרה פה, אבל זה לא הכל…
לא עברו כמה דקות, והאחראי הראשי על הסיסטם מחזיר לי מייל,
ובו הוא כותב שממש שמח שיש פתרון לסינון, וכך אוכל לבדוק את הפרויקט.
את השורות הבאות הייתי צריכה לקרוא כמה פעמים בשביל להאמין שזה אמיתי:
היות שאני עובדת רק עם נשים חרדיות בצוות שלי, הוא המשיך וכתב, וגם הן בטח משתייכות לקהילות שלא מאפשרות עבודה על טאבלט פרוץ,
לכן הוא מבקש ממני לעדכן את הצוות שיש פתרון לסינון, וניתן לפנות אליו בעניין זה.
קשה לי לתאר במילים את המייל המעריך שקיבלתי, היה בזה קידוש ה' גדול!!! התרגשתי מאוד לראות עד כמה עמידה על העקרונות מייקרת אותנו גם בעיני אנשים חילוניים, שגם אם כלפי חוץ נראים כלא מבינים את הצורך לסינון,
הם מעריכים מאוד!!! וברגע שרואים שיש עקרון חזק, ובקשה בצורה נעימה והחלטית, יש להם נכונות לעזור.
העברתי את המייל לשאר הבנות בצוות, נרגשת ושמחה על התפילות שהתקבלו ועל הזכות הגדולה ליישר את הדרך גם לאחרות.
באותו יום הותקן לכולן הפתרון לסינון, והפרויקט שלי התחיל להיבדק בזמן וללא עיכוב.
כנראה שלא רק פרויקטים נבדקים,
גם אנשים עוברים טסטים מפעם לפעם.
ובהם רוצה אותנו הקב"ה משתדלים ומתאמצים בכל הכח,
לא מתייאשים, לא נרתעים, לא מרימים ידיים,
לא מתקפלים באמתלות של צורך עבודה,
ולא מעגלים פינות בגלל חוסר נעימות.
כמה מדהים לראות בחוש את הסיוע השמיימי,
איזה טעם מתוק יש לעמידה עקרונית,
בדוק ומנוסה.
תגובות השמורות לסיפור
אני לא מאמינה אני פשוט לא—– הרבה זמן לא קיבלתי כזאת בומבה בלב—- הסיפור הזה הוא סיפור שאיזה גמד חמוד פשוט כתב עלי? אחד על אחד!!- אני עובדת כבודקת תוכנה- באחד ממשרדי הממשלה- הרכב הצוות שלנו- נשי חרדי- עובדת בפרויקט בהיקף משמעותי וגולת הכותרת (העגומה)- הבדיקות מצריכות בדיקה של אפליקציה במכשיר
נסיונות שלי לפנות לחברות, נסיונות שלי לדבר מול התמיכה, נסיונות שלי לדבר מול המנהלים מעלי, לעורר את הצוות שלי, בנות, איך אף אחת לא חשבה על זה לפני?? והכל נתקל באפס אחד גמור..
ולך יקרה וגיבורה- גיבורת הסיפור- שלחת מילים אל עבר צי מיילים בלתי ידועים.. וחזר אלייך, ושכרך לצידך. לא חושבת שאי פעם מילים עשו לי מה שהפגזים של הסיפור הזה עשו לי— אני הכי ביאוש מהסיפור הזה, של המכשיר שאני אמורה להשתמש בו- ועם אפס חסימה,
עוד לפני שאני מדברת על צו של רבנים ואיסור חמור, אפילו מבחינת טעם, זה פשוט מגעיל התכנים ששוכנים שמה (וסליחה על הביטוי..:) והאפשרות של לעבוד על זה ללא חסימה (שגם זה הרע במיעוטו..) היא לא אפשרות, נקודה. זה למצוא את עצמך בעבודה שלכאורה הכי חרדית שיש, והיא פתאום גונבת לך יותר מידי כוחות נפש על מלחמה בנושא הזה.
נתת לי בוסט מטורף של מרץ מחודש לנסות שוב מחדש למצוא פתרון, אולי יש איזה אחד שחמק ממני… הלוואי ויכלתי לדעת איך הגעת לפתרון של הסינון מצד התמיכה אצלכם-ואיך סידרו לך את זה- כי אצלי הכל נחל כישלון צורב…
ומי ידע, אולי והלוואי גם אני אוכל בקרוב לשלוח סיפור לשמורה עם סוף זהה ומושלם כמו שהקב"ה שלח לך משמים, ישר לידיים—-
מרגש מרגש מרגש!! אשרייך וכל הכבוד שלא נשברת.. אהבתי את משפטי הסיום: כנראה שלא רק פרויקטים נבדקים, גם אנשים עוברים טסטים מפעם לפעם. ובהם רוצה אותנו הקב"ה משתדלים ומתאמצים בכל הכח, לא מתייאשים, לא נרתעים, לא מרימים ידיים, לא מתקפלים באמתלות של צורך עבודה, ולא מעגלים פינות בגלל חוסר נעימות.
בעיקר עיגול הפינות ששם שם אנחנו נבחנות ולא תמיד מה שנראה לנו כעיגול פינה הוא אכן קליל הרבה פעמים פינה זו יש לה משקל כבד.. אשריך!
חזזק!! אני מסוננת בעבודה דרך חסימה כשרה מסוימת וזה עדיין לא מספיק לי, וגם אנחנו רק צוות נשי ורק חרדי אני חדשה ממש והגוף שאני עובדת בו הוא מאובטח ברמה מקסימלית שלא מאפשרת הרבה אופציות. אני קצת חוששת להתחיל לפתוח עניינים…
אבל הסיפור שלך ממש מחזק אותי לנסות לבדוק את הנושא! יישר כח! העוצמה השקטה וההחלטית שלך מכה גלים וממש נתנה לי אומץ!
הערה לצוות העורך: המיילים מדהימים וערוכים נפלא רציתי רק לצין שמשהו השתבש בזמן האחרון ונראה שהסיפורים ערוכים בצורה אחרת מהרגיל. למשל: במקום המשפט:??? חיזק אותי מאד, ונתן לי כח לעמוד על העקרונות שלנו…. מופיע: אני חיזק אותי מאד, ונתן לי כח על העקרונות שלנו בצורה חד משמעית, אך יחד עם זאת מכובדת ונעימה וכן במקום: חברה אחת השיבה לי שהחסימה שלה עלולה לשבש את האפליקציות, היא לא לוקחת אחריות על ה??? מופיע: חברה אחת שהחסימה שלהן על לשבש את האפליקציות, הן לא לוקחות אחריות על החולה לקחתי רק כמה דוגמאות מרפרוף ראשון. זה קצת מקשה על הרצף וההנאה מהקריאה. ובגלל שהתכנים שלכם כ"כ איכותיים וערוכים ברמה גבוהה במיוחד זה היה נראה לי קצת מוזר. (אולי ידה של "בינהלה" במעל? 😉
מעריכה מאד מאד את מה שאתם עושות, גרמתן לי לעבור למייל בלבד ממש לאחרונה ובמשך תקופה ארוכה להתקדם בצעדים מתונים ליעד הזה… הרבה פעמים התכנים שלכן פשוט השאירו לי את הראש מעל למים והמלצתי להמון חברות שלי עליכן! אשריכן ואשרי כל מי ששותף לכן! מתפללת להגיע גם לשלב הזה ולהיות שותפה בדבר הענק הזה!!
תגובת המערכת:
אכן, מדובר בפונקציה חדשה יחסית בג'ימייל שמשבשת פעמים רבות את הטקסטים במייל.
השגיאות הן לא במקור, אלא כתוצאה מהתרגום האוטומטי השגוי.
הפתרון הוא קל ומהיר:
אם בראש המייל מופיע סימון של "אנגלית -> עברית", יש ללחוץ על "הצגת המקור". וכך יופיע הטקסט המקורי.
לאחר מכן יש להיכנס להגדרות דרך לחיצה על גלגל השיניים, ולסמן את ההגדרה: "אין צורך לתרגם מאנגלית שוב". בהצלחה
את גיבורה!
מכירה עוד כאלה משדה העבודה שלך. לצערי הרב, אחת ממכרותי דיברה הרבה מאד על כך שלה לא תהיה גישה בחיים לשום מכשיר שיש בו אפליקציה, כמו אייפון או סמארטפון, ואפילו הסבירה לי איך הסבירה לילדיה עד כמה הדבר מגונה. היום היא בודקת תוכנה באחד המשרדים הממשלתיים ונכון שהרבה שנים שמרה, אבל כבר כשנה שיש לה מכשיר לא כשר. לצערי כל הבית שם השתנה, כולל המתכונת הרוחנית התורנית של בעלה.
רק מזכיר לנו להמשיך להיות בתשומת לב ולעמוד על המשמר תמיד, כי כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.
סיפור יפה! לגבי ההסבר למעסיקים על כך שהיא משתייכת לקהילה שהרבנים שלה לא מאפשרים- כמובן, כל אחת עם ההסברה שהיא מרגישה איתה בנוח ושעובדת לה במקום בו היא נמצאת.
אני אישית נכנסתי לעבודה במקום חילוני כחרדית יחידה והצגתי להם את הצורך בסינון כצורך שלי מבחינה עקרונית רוחנית, לא כצורך של השתייכות קהילתית או איסור של רבנים, לפעמים מול חילונים זה עובר פחות טוב להציג את זה כך. בהצלחה לכולנו.
ממש ממש חיזקת אותי. אני כבר תקופה מתגלגלת עם אינטרנט שמשמש אותי לעבודה בלבד, אך ללא חסימה כלל. רוצה לבצע את זה כל יום מחדש ושוב אומרת "מחר.." מחר בלי נדר ובעזרת השם אני ממש אשתדל שעד סוף השבוע הנוכחי אני אבצע את זה ובכל כוחי, ממש חיזקת אותי יישר כח.
***
יישר כח גדול על השיתופים המחזקים, מחכה לימי שלישי… כאחת שעובדת במקום חילוני ונתקלת באופן יומיומי בפרצופים המומים על כך ש"אין לך וואטסאפ? איך את יכולה? לא תצליחי להחזיק ככה הרבה זמן, את יודעת…" זה מחזק בכל פעם מחדש, אל תפסיקו!
***
כל הכבוד!!! איזה קידוש ה'!!! זה מה שכתוב, "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו אל יתייאש מן הרחמים!!!!". שתזכי תמיד לקדש שם שמים ולעמוד על העקרונות שלך!!!!!!!
***
מחזק מאוד גם אני היחידה בעבודה עם טלפון כשר וכשיש צורך לבקש משהו בענייני עבודה אני שולחת מייל או מתקשרת ומאוד מכבדים
***
הסיפור מקסים ומעורר נקודות מחשבה על הדרך שמבקשים.
***
כל הכבוד אני ממש מעריכה!! לא מובן מאליו לעמוד בכזה ניסיון הכי זורם להיות ממושמעת וקשה מאוד לעורר בעיות! נתת לי חומר למחשבה
***
מדהים. אשרייך. הבא להיטהר מסייעין בידו! רק מציינת שבהרבה מקרים גם הבעל לא תמיד רואה את זה כבעיה, והוא מתיר לכתחילה.
***
כל מילה מדויקת ומהלב! מרגש כמה ה' מחכה לנו, ומאיר לנו פנים כשאנחנו עומדות בניסיון, ועד הסוף…!!! תודה! נתת המון כח!!!
***
וואו! איזה סיפור מעורר השראה ומחזק! נהניתי מאוד לקרוא, חושבת עם עצמי מה אוכל לקחת בעקבות זה אשרייך
***
וואו כמה שאני מעריכה אין לי מילים כל הכבוד על העמידה האיתנה:)… מעריכה אותך מאוד מאוד
***
ממש מחזק!!! הסיפור גם כתוב בצורה טובה, שמלמדת באיזה צורה טוב לפנות כדי לקבל מה שרוצים..
***
ריגשת אותי! ועמדת בטסט בכבוד ובגבורה, עוד תראי את זה הלאה בדורות הבאים בע"ה!
***
מדהים!!! אתה עושה את חלקך, ואני עושה את חלקי! זכית לקדש שם שמים!!!
***
יש אנשים שמעריכים, ויש אנשים שלא. וזה בכלל לא משנה לעקרונות שלנו.
***
בדור של עקבתא דמשיחא… בזכות נשים צדקניות כמוך נגאל בס"ד!
***
מרגש מרגש מרגש! חיבוק מהקב"ה בכבודו ובעצמו ממש
***
מרגש ממש!!!!!!!!! אני עם דמעות בעיניים
***
הסיפור שלך נותן כח! מעריכה מאד!!
***
מחזק ומעודד מאד!!!
***
מדהימה! אין כמוך!!
***
יפה מאוד ומרגשש
***
מחזק מאוד
***
מחזק מאוד!!!
***
לבכות מהתרגשות
***
גיבורה את!!!!
***
את מעולה.
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
המסך הוא אכן ניסיון ויש בו הרבה היצע מגוון ומענין לכמות שעות שלא נמצאות לנו בשעון. והתסכול אחר כך על בזבוז הזמן בהתאם!
אך עדיין- נראה כי המסך משלים לנו איזשהו חסר- הוא לא מגיע על מלא. עלינו לברר עם עצמנו האם קיים החוסר ובאיזה תחום, ובהתאם לתת לו מקום ומענה אמיתי ולא סתם זמין וזמני.. משהו שממלא בסיפוק מבפנים 🙂
ברגע שבן אדם מרגיש שהוא מקבל את כל הצרכים שלו (הגשמיים והרוחניים) הוא מגיע לאיזון ולא מגיע לקיצוניות בחיים. חשוב לעצור לפעמים ולחשוב מה ייתן לנו כח להמשיך ולהשקיע- מה ימלא את מיכל הדלק שלנו. אמנם דורש קצת מחשבה, אבל שווה לעתיד שלנו. בהצלחה!
אני רוצה להגיב עוד על בין אדם לחברו בהמשך לסיפור שעלה כאן לפני כמה שבועות.
אני מסכימה מאד עם אלו שהגיבו שגם אם אותה עובדת "איטית" מצאה תפקיד אחר בו היא מצליחה, בשום פנים ואופן לא ניתן לומר שלא נגרם לה נזק מהביקורת ומהעלבונות. והמגיבות הקודמות הסבירו יפה למה.
אני חושבת שכדאי מאד להעלות עוד סיפורים כאלה ואולי כמו שהשמורה עשתה מהפכה בכל הנוגע לימי עיון מעורבים, יחס מול גברים, סינון על המחשב וכו' והכניסה את זה חזק למודעות, אולי גם בנושא הזה תצליחו. היו כל כך הרבה תגובות וסיפורים שסיפרו איך בזכות המסרים החוזרים ונשנים בשמורה הן הצליחו לעמוד בניסיונות. אולי גם בהתמודדות הזו, נשים ייזכרו בסיפור מחזק שקראו בשמורה ויקבלו כוח לעמוד בניסיון.
האמת שהתיישבתי לכתוב את התגובה שלי לאחר מייל לא מנומס במיוחד שקיבלתי ממישהי חרדית, לאחר שאולי הפרעתי לה עם כמה שאלות ממש טיפשיות שכנראה מבזבזות את זמנה היקר. היא לא פותחת ב"שלום" ובוודאי שלא עם "היי" משוקץ… ומבהירה לי במילים כאלה ואחרות, כמה השאלות שלי מיותרות וכנראה ממש לא הבנתי או אפילו לא קראתי את המסמך. קראתי את המייל בדיוק לפני תחילת ישיבה, וזה ממש הקשה עליי להתרכז!
אני לא עובדת חדשה בכלל ולא שהיא צריכה לחפוף אותי או משהו כזה ארוך ומתמשך, אלא במסגרת העבודה שלי אני צריכה להבין טוב דברים שבאחריותה. אני בכוונה לא כותבת מה התפקיד שלי או שלה, כי יש לי הרגשה שהיא גם בשמורה ואני לא רוצה חלילה לפגוע בה אם היא תזהה שמדובר בה.
לפני כמה שנים כתבתי כאן תגובה ובה תיארתי איך אמרתי שלום במסדרון למישהי חרדית צעירה, והיא פשוט לא ענתה לי ורק הסתכלה עליי בפנים חתומות. לעומת זאת, אישה חילונית באותה סיטואציית-מסדרון, חייכה אליי ושאלה אותי "מה שלומך? הכל טוב?" עוד לפני שאני הספקתי לשאול אותה (ממש "הוי מקדים בשלום כל אדם").
אני לא אומרת חלילה שרק נשים חרדיות לא מנומסות וקרות וכל החילוניות כאלה חביבות, אבל מניסיון של שנים עם עבודה עם נשים חרדיות וחילוניות, יש תחושה שמשהו התפספס בציבור (היקר!) שלנו בבן אדם לחברו. בזמנו, שתי נשים הגיבו לתגובה שלי ואמרו שהן מזדהות, כך שכנראה זה לא רק אני שחושבת ככה.
נשים יקרות, אני לא יודעת מה איתכן, אבל אני מרגישה שצריך להעיר את הלב שלנו, להזכיר לו שיש מסביבו לבבות של אנשים, שמספיק מתמודדים עם קשיים בחיים. מילה אחת פוגעת או פרצוף עקום עלולים להרוס למישהו את היום.
מצד שני, גם ההפך יכול להיות נכון, וזה לא צריך להיות קשה, סתם להיות נחמד! הרי אותה עובדת חרדית יכלה באותה הזדמנות להגיב לי בלי מילות זלזול ואפילו להוסיף "אם יש לך עוד שאלות, אני פה" חביב (הרי אני לא הייתי "מנצלת את ההזדמנות" וסתם ממציאה שאלות נוספות אם היא היתה כותבת את זה, נכון?).
אם אפשר, הבקשה שלי מכולן היא לחדד לעצמכן, ולילדים שלכן, שיראת שמים מתבטאת גם בבין אדם לחברו. תודה לכולן.
מזדהה איתך לגמרי, הסיפור שלי ממש דומה!!!
לפני כשנתיים הייתי בחורת סמינר תמימה שסיימה לימודים והתחילה עבודה במשרד של צוות חרדי ובוס חילוני. כמובן שכל המחשבים של החרדיות היו מסוננים, חוץ מהמחשב של השרת והמחשב של הבוס (אציין שתמיד הייתי סקרנית וכל מושג לא מוכר הייתי מנסה למצוא מידע לגביו בגוגל וכד', לא היה לי מחשב בבית אז בחדרי מחשבים ובהזדמנויות שונות. אך כמובן שהכל היה חסום מה שעוד יותר הצית את דמיוני)
כשפתחתי לראשונה את הכרום שלי במשרד בעבודה הופיעו לי כל ההיסטוריות חיפושים שלי…. כשבועיים אחרי שהתחלתי לעבוד התבקשתי לעבוד על המחשב הראשי לצורך תוכנה מסוימת שהותקנה רק שם ומאז התחילה הנפילה……
המחשב היה מבודד יחסית כך שאף אחת לא ראתה מה אני עושה. בין עבודה לעבודה מושגים שחיפשתי היו פרושים לי בהינף מקלדת כל טומאת העולם במסך אחד………. מקישור לקישור ומכתבה לכתבה ולחדשות ולתמונות——– יום אחד אף נשארתי אחרי שכולן הלכו וגלשתי וגלשתי……
לאמא שלי אמרתי שהיה עומס לא צפוי… אחרי כמה ימים כאלו שאני הולכת ונגעלת מעצמי מגיעה למקומות חשוכים שאפילו אצלם זה נחשב כבזוי, אך לא יכולה להפסיק, הניסיון היה גדול ממני.
שיתפתי חברה שידעתי שהיא הייתה במקומות דומים בעבר והיא התחננה אלי: "תפסיקי עם זה, את תתחרטי על זה כל החיים שלך, זה דרך אל חזור, זה לא מה שאת רוצה מעצמך ומהעתיד שלך, את רוצה הרי להתחתן עם בן תורה ולגדל ילדים צדיקים, את חושבת שזה יכול להיות ביחד?? תכף כבר לא תרצי את זה!!……"
ברוך ד' יצאתי מזה במאמצי על, ומאז אני רועדתתתת מהמחשבה על גלישה במקומות כאלו, זה נוראי וכל מה שכתבת, אי אפשר לתאר את עוצמת הנזק ואין סבון שיכול לנקות את הנפש!!!!!!!!!!!! רק רחמי ה' יתברך, התפללתי המון ודיברתי עם ד' על זה והתחרטתי והיום אני לא שם בכלל בכלל, אף אחד לא יודע מה שעברתי.
מאז כבר התחתנתי עם בעל ב"ה אברך ירא שמים וצדיק אבל- עם גישה טכנולוגית גדולה……. ואני לא יודעת, אי אפשר לדעת חשבונות שמים, אבל יש שאומרים שכמה שאת שומרת על עצמך בתור בחורה ומתגברת ומתחזקת זה משפיע על הבעל וכן להפך……
היום אני החזקה מביננו, הוא לא כל כך רואה בעיה להשתמש באינטרנט של נטפרי ובצאט GPT גם לא לצרכי עבודה, וגם הוא סקרן ושוחר ידע והייתה תקופה שעבדתי מהבית וזה עוד יותר היה לא טוב… ולי יש שנאה חזקה וכעס גדול על כל מה שקשור באינטרנט ומחשבים (ואני עובדת על מחשב מידי יום) גם נטפרי!!! יש בו אינסוף מידע וגם ההודעות "אופסססס מצאנו דברים לא טובים" גורמות ליצר לרצות לראות ולעקוף לא כולם כאלו, זה גם טבע שלי שסקרן לדעת הכלל
בקיצור אני מתחננת בדמעות, אם יש כאלו שקוראות את זה, אל תגידו לי זה לא יקרה!!! כמו שרשמת- הבחירה הראשונית היא להיכנס לזה, אחרי שאת בפנים זה כמעט בלתי אפשרי לצאת…… אל תשבו על מחשב לא מסונן אפילו לשניה זה סכנת נפשות כפשוטו!!!!
תגובה לבחורה שכתבה על הניסיון מול המסך (לא בדיוק בנושא השאלה שלה אבל בנושא הכללי):
תובנה שהגעתי אליה לאחרונה וחיזקה אותי מאד: ההנאות והצערים שאדם צריך לעבור קצובים לו. לא תרוויח עוד הנאה מהשתדלות אסורה, אפילו לא תרוויח עוד הנאה מהשתדלות מותרת… כי זה קצוב לך בדיוק כמה אתה צריך והולך לקבל.
לפעמים הקושי לא להשתמש באינטרנט בשביל משהו שמושך אותי הוא שאני מרגישה שאני מפסידה הנאה\ריגוש שיכולתי להרוויח, שאני לא מקבלת מידע שהיה מסב לי הנאה וכו'. לעומת מי שיש לו \ "מותר לו" ומשתמש בלי לחשוב פעמיים…
אבל אם אני מאמינה שההנאות שאני צריכה והולכת לקבל קצובות, אז אני יודעת שאם אתגבר עכשיו לא לקבל את זה מבילוי באתר מסוים- אקבל את זה ממקום אחר. אולי אמשוך עכשיו הנאה דרך ברז של השתדלות אסורה, ואז לא אקבל את ההנאה במקום אחר, פלוס אשלם את המחיר על ההשתדלות האסורה שעשיתי. (בדומה לרעיון המוכר של השתדלות בפרנסה.)
ומי שמרגישה שרוצה דווקא את איכות ההנאה שיש לה משימוש מסוים באינטרנט וכד', ומדמיינת שאולי אם תתגבר תקבל משהו שלא "שווה" לאותה רמת הנאה- נא לזכור שהקב"ה מודד את כמות ואיכות ההנאות בצורה המדויקת ביותר שאף אדם אינו מסוגל לה.
אם אמא תציע לילד טופי במקום חבילת ופלים- הילד יכול לטעון ובצדק שההנאה מחבילת הוופלים מתפרסת על פני זמן רב יותר מזמן אכילת טופי, או שהוא נהנה דווקא מהפריכות של הופלים וכד'… אבל אצל הקב"ה אין פספוסים והכל מדויק וצודק בתכלית האמת.
כמו"כ לגבי מידע שאני רוצה להשיג, אני מאמינה שאם נגזר עלי להשיג מידע מסוים- אשיג אותו לא באמצעות השתדלות אסורה. אולי פשוט לא נגזר עלי… ואפשר גם להתפלל ספציפית על משהו שאני רוצה להשיג ונמנעת מהשתדלות לא נכונה- פרט מידע, מוצר וכד', (כמו שאפשר להתפלל על כל דבר). אבל לא אקבל משהו שלא הייתי אמורה לקבל רק בגלל שעשיתי השתדלות שלא הייתי אמורה לעשות.
ולגבי מי שמרגישה שהיא רוצה דווקא את זה- הארה כללית לחיים: לכל דבר יש מחיר. אם תלכי לשבת לסבתא- תרוויחי שבת אצל סבתא ותפסידי את הדודה שהגיעה, אם תישארי בבית- תרוויחי את הדודה ותפסידי שבת אצל סבתא. לכל בחירה יש מחיר. את צריכה לבחור איזו חבילה את מעדיפה, איזה זוג של מוצר + מחיר את מעדיפה, ומאיזו חבילה חשוב לך מספיק להימנע, ששווה לך לשלם את המחיר וגם להפסיד את המוצר.
צריך לזכור, גם אחרי שבחרת, שזו היתה בחירה: אם בחרת להישאר בבית עם הדודה, אל תקפצי פתאום- רגע, אבל אני מפסידה את סבתא… ברור! את יודעת, זה לא חידוש, דיברנו על זה… ובחרת, כי זה מה שהעדפת. ה' קובע את כללי המשחק, הוא מסדר את חבילות הבחירה, ואנחנו בוחרים… ומרוויחים את החיים שלנו…
תגובה לתגובות על השימוש ב- AI: רק אמירה קצרצרה, אני עובדת בתכנות, וכמה לא להאמין- לא נכנסתי לאף כלי AI משום סוג שהוא, כלומר- לא רק לא GPT, אלא גם לא ישרי לב, או כל צ'אט מסונן אחר, וגם לא AI מסונן באמת שיש לי בעבודה (שלא חשוף לאינטרנט בכלל ומשמש רק ככלי עיבוד לחומר שמזינים לתוכו, חשוף למידע ארגוני בלבד)
נשמע בדיוני? כך עושה רושם, אז כן, זה אפשרי. ולכל מי שחושבת שאני משנות ה- 2000, ובגדול רק מעתיקה קוד, אז לא- התפקיד שלי בעבודה רחוק מלהיות העתקת קוד, ובכל אופן אני מסתדרת, כמו שהסתדרו כל המתכנתות עד ממש לאחרונה.
נכון, שאלתי את רשותה של המנהלת שלי, ודאי שיכולתי לעבוד זריז ויעיל יותר איתה (לפחות ברמה הישירה), והיא הסכימה. כותבת כי עושה רושם, וכך השיח הציבורי, ש- לא באמת אפשר בלי AI, ובנוגע לשוק התכנות ספציפית- לשאול לצרכי עבודה או אפילו להשתמש בכלי מסונן- מה הבעיה בכלל? אין יותר גלאט מזה…
אז שגלאט זה לא, כולנו יודעות בסתר לבב, או גם בגלוי, באתי לומר שזה גם אפשרי. לא מתחייבת על מחר, אני מנסה להחזיק מעמד כל יום בנפרד, וכשהמשיח יבוא (ולכולנו ברור שהיום הזה קרוב מתמיד)- תהיה לו עוד יהודיה אחת שלא נחשפה לשליחו של השטן (וודאי שגם מי שכבר נחשפה- אם תחשף פחות- ודאי משמעותי מאוד לפני הקב"ה)
זהו- רק רציתי לתת כח לכל מי שחושבת שהיא המוזרה היחידה- את לא היחידה- אנחנו לפחות 2… תודה על הכל!
תגובה לתגובה מ"זה לעומת זה" רציתי לחדד שמישהי שם העירה שגם באוטובוס אפשר להגיע למקומות לא טובים וגם בספריה וכו', מבינה את ההארה שלך אבל כאן ההשוואה היא קצת לא בדיוק… בגלל 2 נקודות- הגעה למקומות לא טובים בדרכים אחרות היא יותר מסובכת, וגם מוגבלת.
- מוגבלת כי אם לדוג' לא עלינו בספריה יש 5 ספרים על כפירה, אז יש רק 5 ספרים. גם אם מישהי תלך ל20 ספריות ותחפש ותקרא את החומר הכי גרוע, זה בקושי טפה מן הים לעומת החומר שהיא תמצא ברשת. ואם בחוף באותו זמן יש 10 מראות לא צנועים, אז זהו, זה מה שיש שם, אין לאן להמשיך יותר.
- מסובכת- כי בואו נודה באמת ובלי לתרץ תירוצים שיצדיקו את האינטרנט- מה הסיכוי שבחורה טובה תלך בפועל לעשות את זה.. וזה עוד לפני החשש שמישהו יראה אותה, כמה כבר בנות נפלו בצורה כזו לשאול תחתית, לעומת מס' הבנות שנפלו בגלל האינטרנט.
אפשר להגיע לכל מקום גרוע גם בלי האינטרנט זה נכון. אבל בשביל ליפול צריך לעשות דרך מאמץ, לאזור אומץ, להיות מוכן להתמודד עם תגובות הסביבה. באינטרנט לא צריך לעשות שום דרך ושום מאמץ. זה קיצור דרך להכל!
זו מגלשה שמקצרת את הדרך לא רק לספר הגרוע שיש בספריה העירונית או לחוף הים המעורב הקרוב אליי לבית, או לשכנים החילונים בבניין ליד או בקניון. אלא לכל הטומאה, הלכלוך והכפירה בכל הגלובוס, שהייתה קיימת אי פעם בכל זמן שהוא, בכל מדינה שהיא, גם בכפר הכי קטן באוסטרליה וגם בעיירה נידחת בקנדה, וגם דברים דמיוניים שלא היו קיימים באמת מעולם. והכל בלי מאמץ, בלי דרך, בלי מבטים, בסתר ובנוחות.
יש דרכים שמובילות למקומות גרועים, זה לא חדש, בכל הזמנים מאז היותנו לעם היתה לכולנו בחירה ועלינו תמיד לבחור בדרך הטובה, אבל אינטרנט הוא לא דרך. הוא מדרון לתהום ללא תחתית.
חייבת להגיב שוב על ענין בינה מלאכותית והאינטרנט. שוב אני מרגישה שיש פה שני סוגים של תגובות, אלה שב"ה לא מכירות מקרוב, ולא צריכות הרבה את המחשב. ויש את אלה שנמצאות עמוק בפנים בתחום המחשבים ופוגשות את ההתמודדות יום יום.
ברור שהכי טוב זה שלא נצטרך בכלל, אך לצערנו במקרים רבים צריך את האינטרנט לצרכים שונים. ואני רק רוצה להאיר שהיו פה תגובות של כאלה שלא מבינות מה הקושי ולמה להעלות את הנושא ולסקרן…. ב"ה שלכן זה לא ניסיון!
אך מי שנמצא בפנים, הסיפורים האלה והתגובות ממש עוזרים, יודעים שאנחנו לא לבד! שזה באמת קושי ולא רק אני נופלת. אך הכי חשוב, הרעיונות לדרכי התמודדות!
בבקשה תמשיכו לעלות את הנושא! תודה רבה
שלום, קודם כל- תודה רבה! באמת על הכל! רציתי לבקש אם אפשר, להעלות את השאלה שלי, כי אשמח לשמוע תגובות מאלה שמתמודדות יחד איתי:
אני כבר שנה בסטטוס של מחפשת עבודה. יחד עם עשרות (אם לא מאות) בנות שסיימו יחד איתי את הלימודים ונמצאות בסטטוס זהה.
עד שסיימתי את הלימודים, לא היה לנו אינטרנט בבית. הסתדרנו בלעדיו, ב"ה. למי שצריך- יש בעבודה, ואם היה צריך משהו דחוף- הלכנו לחדר מחשבים. לא תמיד זה היה פשוט וקל. היו זמנים מורכבים יותר, שהיה צריך לבחור בהם מחדש, להסתדר בדרכים יותר מורכבות. אבל היתרון המשמעותי של בית נקי- תמיד ניצח.
ואז, סיימתי את הלימודים. והתחלתי לחפש עבודה. על כל מה שכולל חיפוש עבודה בתכנות: הגשה של עשרות קורת חיים / למידת חומר חדש / עבודה על פרויקטים עצמאיים / וכו'… וכל אלו- מחייבים אינטרנט. בהתחלה ניסיתי להסתדר בחדר מחשבים, אבל מהר מאד גיליתי שזה לא מעשי: הסינון בחדרי המחשבים מוקפד מאד. לא הצלחתי להיכנס לכל אתרי הדרושים הרלוונטיים, לא הצלחתי להיכנס לאתרים עם חומרים נדרשים, לא יכולתי לעבוד שם בצורה הגיונית.
מעבר לכך- חיפוש עבודה דורש זמן רב, זה יצא יקר מידי… ובתור 'מחפשת עבודה', לא יכולתי להוציא כל כך הרבה כסף על שכירת מקום עבודה! הרגשתי שאין לי ברירה, ונאלצנו לקנות סטיק, ולהתחבר מהבית. הגבלתי אותו כמה שאפשר- רשימה לבנה בלבד, הגבלה בשעות, אבל עדיין- אני מרגישה שאני מבזבזת עליו הרבה מדי. אני מפסידה את כל הפלוסים של 'אין חיבור'.
רציתי לשאול, האם יש בנות במצב הזה- של חיפוש עבודה, שאכן מסתדרות ללא אינטרנט בבית בכלל? האם יש מציאות כזאת? יש מישהי שמצליחה לחפש בצורה אפקטיבית, אבל לא מהבית? אשמח מאד לשמוע תובנות בנושא! תודה רבה!
