תגידי, כמה היית משלמת כדי לקום לתינוק בוכה בלילה? לא, לא התכוונתי כמה תשלמי למישהו שיקום במקומך, כמה תשלמי בשביל שאת תקומי, בשביל לשמוע קול תינוקי צרחני, בשביל להתנער מהמיטה עם עיניים טרוטות, ולהרגיע את היצור הקטן כשאת חצי ישנה או שלושת-רבעי, וברבע הערני עובר לך בראש שהבוקר מגיע כבר עוד שעה וחצי, כמה תשלמי??
אני כל הון שבעולם. כל הון.
התחתנו בשמחה ובאושר, שקצת התאתגר עם השנים שחלפו ולא הביאו בחובם בשורות טובות. גלי התקוות והאכזבות שהתנפצו לנו בפנים שוב ושוב, בעקבות החודשים שעברו בזה אחר זה בלא שינויים מרנינים, הותירו אותנו עם הרבה דמעות מלוחות ועצובות, והביאו אותנו לזירת טיפולי הפוריות.
מי שלא היה שם – לא יבין, ורק מי ששם או שהיה – יודע בכמה מטבעות של ייסורי נפש ומכאובי גוף משלמים על הטיפולים האלו, מלבד העלות הכספית הגבוהה. רק הוא יבין לחץ נפשי מהו, מתח אמיתי כיצד מורגש, וצורתן של כמיהה עמוקה – עמוקה, תקווה והשתוקקות לזכות בפרי בטן….
כמובן ש"ירינו בכל החזיתות" – הלכנו להתברך מפי רבנים, ניסינו סגולות בדוקות ושאינן, קיבלנו על עצמינו קבלות טובות ומחזקות, ולאורך הכל הדרך – תפילות, תפילות ועוד תפילות…
אנא ה', תרחם עלינו ותשלח לנו בבקשה ישועה!
פתאום לומדים להעריך, פתאום הדברים לא מובנים מאיליהם, פתאום מגלים שהקב"ה לא חייב לנו כלום. כלום.
לפני שבועיים, כשהסיפור השבועי של שמורה בצבץ לו מתיבת המייל, קראתי את התגובות הנלהבות עבור אחת הגיבורות שלנו, והחלטתי אז שאני מקבלת קבלה. זו תהיה החלטה קשה, שדורשת ממש מסירות נפש וגבורה, אבל הקב"ה לא חייב לי כלום, ואני חייבת להראות לו שאני רוצה להיות יותר, להתאמץ מעבר, ואולי בזכות ההתקרבות הזאת הוא יחוס וירחם וישלח לנו את המתנה הנחשקת.
אולי יהיו הרבה שירימו גבה על הקבלה הזאת, אז שירימו. סך הכל זה מה שרציתי – להתרומם:)
ב"ה אני לא פותחת אתרים אינטרנטיים למיניהם, רק מייל ועוד 3 אתרים שקשורים לעבודה.
אבל באתר של קופת חולים הייתי עושה שימוש נרחב, לצערי הוא היה מאד שימושי בעבורי, והכל ממש סטרילי ונקי (קופת חולים, אחרי הכל:)) כך שבתוצאות הבדיקות הייתי מתעדכנת דרכו, מתקשרת עם הרופא בנוגע להמשך הטיפול, וכמובן לקבוע תור מיד לסיבוב הבא…
אבל בכל זאת, לאחר הסיפורים הקודמים מהשמורה ראיתי שההתדרדרות יכולה להגיע גם מהאתרים הנקיים,
כשמתרגלים לנוחות של האינטרנט וזה לא נשאר בגדר "צורך פרנסה"
ולאו דווקא התדרדרות קיצונית, מספיק לי התקררות קטנה, שאין מספיק מילים לתאר כמה בעולם הנצח היא ענקית ומשמעותית.
עצמתי עיניים חזק והתפללתי:
"ריבונו של עולם, רק אתה יודע באיזה מצב אני נמצאת, רק אתה יודע עד כמה אני מייחלת להתבשר בעוד ימים ספורים בבשורות טובות,
ואתה יודע כמה אכזבות עברתי בזמן האחרון, אחרי כל הטיפולים שניפצו בבום אחד גדול את כל התקוות שנתלו,
אנא ה', אני מקבלת על עצמי עכשיו קבלה קשה וחזקה,
בלי נדר, אני כבר לא פותחת יותר את האתר של קופת החולים, לא בכדי לקבוע תורים ולא לבדוק תוצאות בדיקות מעבדה, וגם לא התכתבויות עם רופא.
אהיה נקייה יותר, שמורה יותר, אבזבז יותר את זמני, אבל ארחיב את גבולות הקדושה עלי ועל ביתי.
ואנא, תעזור נא ה', שבזכות הקבלה אזכה ללכת בימים הקרובים לקופת החולים להוציא את תשובות הבדיקות, והפעם – לא כמו תמיד –
התשובה תהיה חיובית!!!"
אחרי הקבלה הזאת הלב שלי התמלא אמונה וביטחון מלא בה' שהפעם נושענו ונשמע בשורות טובות!
הימים הבאים היו רגועים בלי להשוות, לעומת התקופות המקבילות, שאנשים ברחוב היו יכולים לשמוע את דפיקות הלב הלחוצות שלי, הפעם הייתי רגועה ושלווה לגמרי, כי קיבלתי קבלה כה חזקה, והיא חיזקה אותי לבטוח בה' במאה אחוז בלי שום ספק!
כי ה' הוא בעל רחמים והוא ישלח את הישועה!
היום המיוחל הגיע. התאריך אותו רשם הרופא בדו"ח סיכום הטיפול לעשות בדיקה.
כן, הבדיקה הגורלית שתוצאותיה יהיו – הלוואי – מפתח הזהב לחיים מאושרים וביתנו יתמלא בקול מצהלות מתוק, או חלילה שתזרוק אותנו שוב לגלגל עינויים חוזר של טיפול-תקווה-ציפיה-בדיקות-אכזבה-בכיות-שברון לב…
בשעת צהריים קיבלתי הודעה קולית מהמערכת הממוחשבת של קופת החולים:
"שלום, התוצאות של בדיקות הדם שבוצעו לך חזרו
תוכלי לקבל אותם באתר או באפליקציה
תודה, לשירותך תמיד"
עכשיו הלב פועם. לא פועם, תופים. אני מתקשרת לבעלי: "התשובות חזרו!"
בעלי שואל: את בודקת את זה במחשב?
הוא היה בטוח שאני מתקשרת אליו כי אני רוצה לבדוק את התוצאות תוך כדי שהוא איתי על הקו, שנהיה יחד ברגעים הגורליים.
אבל אמרתי לו: לא, אני לא פותחת את זה עכשיו.
וסיפרתי לו על "הקבלה"
בעלי התרגש מאד ואמר, שכתוב בגמרא: "אין אדם שומע לי ומפסיד"
ואחרי קבלה כזו הוא בטוח במאה אחוז שהתשובות חיוביות ואין לנו כבר מה להילחץ.
נחכה בסבלנות, כי את התשובה הרי אנחנו כבר יודעים.
ניסיתי בכל זאת להתקשר לקופת החולים, אולי תהיה איזה אחות נחמדה שתסכים לעשות לי טובה ולגלות את התשובות בטלפון.
אבל בשעה זו כל הסניפים היו סגורים!
צריך לחכות בסבלנות עוד כמה שעות נוספות כשהסניף יפתח שוב אחר הצהרים.
היו אלו שלוש השעות הארוכות בחיי…
עכשיו רק מי שהתנסה בניסיון הזה ועבר את זה פעם, יודע מה זה אומר….
שלוש שעות שמקופלות בהן כל התפילות, כל הסגולות וכל הברכות, לציפייה אחת גדולה…
שעת פתיחת הסניף הגיעה.
בהרגשה מרוממת הלכנו יחד להדפיס את התשובות
והם? ח-י-ו-ב-י-ו-ת!!!!
"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"!
"חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו"!
חשוב לי לציין, כי כשה' שולח ישועה אי אפשר לדעת בזכות מה זה הגיע,
הרי עשינו כל כך הרבה השתדלויות רוחניות – סגולות, ברכות, תפילות,
אבל יש את ההרגשה…
וההרגשה שלנו הייתה, שכיון שקיבלתי על עצמי קבלה שדרשה ממש הקרבה מצדי,
זה חיזק בנו מאד את הביטחון בה'.
בטחון כזה שגם קודם לכן ניסינו להגיע לזה,
להיות שלווים ורגועים לגמרי כי ה' ישלח לנו את הישועה בלי שום ספק!
כמו שכתוב: "השלך על ה' יהבך" כפשוטו, ממש לזרוק את הדאגה על ה' ולא לדאוג כלל
אז זוכים לראות ישועות מעל לטבע.
שה' יעזור שנוכל תמיד ללכת להדפיס רק תשובות טובות ומשמחות
ושנזכה תמיד לחיות בכיוון כזה של לרצות להיות יותר, ולא להסתפק בלצאת ידי חובה.
וזכות השמורה תעמוד לנו לעד ולכל צוות השמורה.
אמן!
תודה על הכל!! בשורות טובות לכולן,
שרית.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.