שלום.
אני מורה.
כזו אמיתית, (אמנם צעירה) מחנכת בי"א, באחד התיכונים הטובים בארץ, אחת שאמורה בעיקר להתעסק עם תלמידות ולא עם מחשבים…
הכובע השני שלי הוא רכזת חברתית, והכובע השלישי הוא כותבת. שתי הכובעים האלו גרמו לכך שאזדקק מאד למחשב ובהמשך גם למייל…
ועדיין, לא הייתי מכירה את השמורה המדהימה הזו, אלולא המליצה לי מאד חברה וכך הצטרפתי גם אני, קוראת בשקיקה את החומרים המיוחדים, ובעיקר (כנראה כמו רובן…) את האישי לשלישי…
התוודעתי לעולם חדש, לנסיונות די זרים, ולעוצמות רוח מרגשות…
חשבתי שאני קוראת רק מתוך סקרנות, לא חשבתי שזה מטעין אותי כל כך הרבה מבפנים.
כאמור יש לי מייל, אבל רק מייל, ואין לי, ואף פעם לא היה לי, גישה לאתרים אחרים. ולמען האמת זה גם לא היה עבורי נסיון מיוחד, פשוט לא הכרתי… וקידישיק היה נראה לי הרבה יותר זמין מנקסט ועלי אקספרס…
לא מזמן היתה לי תקלה במייל (החסום חסום חסום). שלחתי את המחשב לסוכן והוא העביר אותי חברה.
כמה ימים אחרי, אני פותחת שוב את המייל , לא יודעת איך נלחץ לי (כי אני ממש לא יודעת להתעסק בדברים האלו…) וגיליתי שנפתחות לי מפות…
ניסיתי להקיש את האותיות של נקסט, ו…וואו זה פשוט נפתח לי….
המחשבה היחידה שלי היתה שכנראה אין בעיה עם האתר הזה, והוא פשוט עובר את החסימה… (וזה שזה לא נפתח לי עד היום, זה כי פשוט לא ניסיתי….)
כבר תכננתי מסע קניות משכר… התקשרתי לגיסתי האדריכלית (שמורה נלהבת!) לשאול אותה איך הולכות המידות באתר, התשובה שהיא השיבה לי הממה אותי: אף פעם לא הזמנתי בנקסט.
אמנם היא נמצאת יותר מחצי יום על המחשב, אולם התשובה שקיבלו כששאלו רב היתה, שאין היתר להשתמש באינטרנט שלא לצרכי עבודה.
למען האמת די התאכזבתי, (כמובן מיד שאלתי רב בעצמי, וקיבלתי את אותה תשובה) אולם לא פתחתי מאז את האתרים יותר, ובמקביל ניסיתי להתקשר לסוכן לשאול אותו אם האתרים הללו כלולים בזה שיש לי רק מייל.
תפסתי אותו אחרי שבוע, הוא השיב שלא, ביקשתי ממנו לסדר שיש לי רק מייל והוא הבטיח שמסדר….
בינתיים נסענו לנופש, וכשחזרנו פתחתי את המייל ומשהו לא היה נראה לי….
פרסומת גדולה על סרטים חילוניים, תמונות של אביזרי אופנה חדשניים ועוד כמה דברים שהדליקו לי נורה אדומה.
התקשרתי לחברה, אמרתי שנראה לי שהסירו לי את החסימה בכלל…
הפקיד ביקש ממני להקיש אותיות מסוימות (של אתר פרוץ מפורסם) וכשראה שאכן האתר עולה לי, הבין שאני צודקת, וניגש לטפל בבעיה.
יקירותי,
כאן מתחיל הסיפור שלי.
התחושה הזו, של הסקרנות העזה, רק להציץ רגע לראות… תנו רק לבדוק איך זה נראה…
בין כך עוד רגע זה יחסם…
מין משהו כזה שממגנט אותך לבדוק מקרוב דברים מעניינים…
זה היה חזק. ומאד מפתה.
פעם ראשונה שהרגשתי מקרוב כמה זה מסוכן, כמה כח זה מצריך, הכל היה פתוח לי ולמען האמת, באותו רגע, גם לא כ"כ מאיים… רק לרגע….
עשרות סיפורים ותגובות של שמורות גיבורות רקדו לי מול העיניים, ואני, המורה, שחשבתי שכל זה לא קשור אלי בכלל… סגרתי את המחשב בטריקה.
תודה לשמורה, המיזם האדיר שמשמר את הטוהר והאמת, ומזכיר ללא הרף את הכיוון הנכון,
תודה לכל אלו שהתגברו וטרחו לספר ולשתף,
ותודה לכל השומרות, השמורות, המשמרות כח גם לאחרות.
גאה להיות חלק ממשפחת השמורה!
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.