הייתי עמוק בתוך תקופה לא קלה של חיפוש עבודה. ימים משמימים של סף ייאוש, זימונים לראיונות שלא הגיעו לידי גמר, והמון המון תפילות וחיזוק באמונה היו בחודשים שחלפו.
יום אחד נקראתי לראיון בחברה המשווקת פרזול: אלומיניום, מנעולים ועוד. התנאים די חפפו לאלו שחיפשתי, וקיוויתי ממש להתקבל. מצחיק, אבל פשוט רציתי לשבת מאחורי סורג ובריח:)
אחרי תקופה ממש ארוכה, לא ברור למה הם נזכרו, הגיע הטלפון המיוחל ובו הודעה חגיגית שהתקבלתי.
שמחתי כל כך! נקבע מועד תחילת עבודה ליום ראשון הקרוב, והתחלתי להיערך בהתאם.
פתאום נפל לי האסימון שעלי לעדכן אותם שעוד שלושה חודשים אני יוצאת לחופשת לידה, בעז"ה. ואוו… עד שסוף סוף הגיעה תשובה חיובית, היא תתבטל עכשיו…
בלב כבד התקשרתי לדווח שתפוקת העבודה שלי רלוונטית רק לשלושה חודשים קדימה, והתכוננתי לשמוע את תגובת ביטול העסקה. אבל דווקא היא לא הגיעה. לא הטריד אותם שאני יוצאת עוד מעט, והם בכל אופן רצו שאבוא.
יום ראשון הגיע, וברוב חגיגיות אני נכנסת למשרד, מלווה בברכות ואיחולים מהמשפחה הסובבת. התיישבתי בעמדה שנתנו לי, וקיבלתי הוראות ברורות למשימות לימים הקרובים.
אחרי כמה דקות של עבודה אני קולטת שאין סינון על הרשת. הי! איך לא בדקתי את זה מראש? שאלתי את הבוסית אם יש אפשרות להתקין סינון אך נעניתי בשלילה.
חזרתי הביתה עם פטישים בראש. מה אני עושה עכשיו?? אולי לאור הנתונים האישיים שלי אפשר לעבוד ככה, רק עד הלידה? אחר כך אחפש מקום אחר. אך תשובת הרב שקיבלתי היתה ברורה: עלי לעזוב את העבודה. לא עובדים עם אינטרנט פרוץ גם לתקופה זמנית.
נפרדתי בליבי מהעבודה הזאת, ומכל עבודה בכלל. מי יקבל אותי עכשיו, שלושה חודשים טרום לידה?
התקשרתי אל הבוסית. הודיתי לה קודם שבכלל קיבלו אותי במצבי, אך אמרתי לה שלא אוכל לעבוד ללא סינון. היא דווקא הבינה אותי (או רק שידרה ככה) ונפרדנו לשלום.
לאחר שעה המספר שלה מופיע על הצג. היא מתקשרת ומודיעה שאחד המנהלים החליט שפשוט יורידו את כל החומר של החברה שנמצא בדרייב וינתקו אותי מהרשת. לא חלמתי שהם יציעו פתרון כזה!
וככה, שלושה חודשים לפני לידה, כשאני מתעקשת על מחשב ללא רשת שאינה מסוננת, אני בעבודה!
היה מפעים לראות את יד ה' הגדולה, איך פעם אחר פעם, כנגד כל הסיכויים, אף סורג לא סוגר לי את הדרך, ומה שנגזר עלי – פשוט הגיע.
