מרגש בכל פעם לשמוע סיפורי התגברות, זה נותן לנו המון כוח! אני מאחלת לך שתישארי חזקה ואיתנה ויתקיים בך: והסר השטן מלפנינו ומאחרינו.

זה מזכיר לי את עצמי לפני כ- 15 שנה, אז היה טלפון דור 3. לאמא שלי היה כזה מהעבודה, ואני זוכרת שהמורה דיברה איתנו על פגעי הטכנולוגיה והייתי ממש שרופה.. אמי בקשה ממני למשל תתקשרי לאבא שיבוא לאסוף אותנו.. וסירבתי לאחוז בידי את הטלפון הזה..

עד שתקף גם אותי יצר הסקרנות… ואז הבנתי שלאף אחד אין ביטוח ולפתח חטאת רובץ.

גם כשהצלחתי להתגבר, אני מתפללת שהשם יסיר את השטן ממני לפני הנפילה ואחרי ההתגברות ויגער בו ה' ביצר הרע כי הוא מאש ואני רק בשר ודם ורק הקב"ה יכול לעזור לי לנצח אותו כל פעם מחדש.

תגובה קשורה ולא קשורה.. תחליטו אם להכניס: אני דווקא רוצה להתייחס לפרט קטן בסיפור- השיר של רבי אלתר.

קודם כל אני חושבת שאין סוף לזכויות שיש לאדם היקר הזה! כמה ילדים גדלו על השירים שלו! כמה אידישקייט וחום יהודי מוכנס בכל שיר! כמה מושגים הקטנים שלי למדו רק מהשירים המדהימים האלה..

ולאמהות היקרות שממילא מדליקות לילדים בבית – תקשיבו גם אתן!! לא תאמינו כמה השירים הפשוטים לכאורה מכניסים גם בכן! לאחרונה מצאתי את עצמי מס' פעמים מזילה דמעות תוך כדי שיר שמתנגן בבית. הפשטות והטוהר חודרים עמוק ללב.. תנסו גם אתן!

למספרת הסיפור את אישה גיבורה – זה ברור, עשית מעשה ענק!!!

אבל, מה שבעיקר מחזק אותי בסיפור, זה כמה נכון לא להיכנס בכלל לניסיון הזה, לא להגיע למצב שנצטרך כ"כ הרבה לעבוד על עצמנו לשבור ולעמוד בניסיון הענק הזה. כי באמת מי שלא עמד בפיתוי בניסיון בצורך והכניס ואח"כ הרגיש על גופו כמה גרוע – ועשה את המעשה הגדול הוא ענק! אבל, למה להיכנס לזה בכלל? כי הרי לא כולם כמו אותה אישה שבסוף שוברת ומוציאה, הרבה הרבה סיפורים נגמרים אחרת לגמרי….

סתם לגבי העניין של החסום, פעם מישהו אמר לי (לא יודעת אם נכון, מבחן המציאות מראה שיש דברים בגו) – אין חסום, כל המכשירים האלה שמוכרים לך ואומרים לך חסום (נגן, טאבלט,מחשב נייד), אין חסום. כל מכשיר אפשר לפרוץ – פחד!!!

ווואו, הצלחת בסיפור שלך להעביר את התחושה של נקודת הבחירה הרגישה והפרטית הזו.

אני חושבת שהעובדה שהשיר מגן הילדים עורר אותך אומרת, שאיפשהו לא רק ידעת שנכון להתנתק מהמכשיר.. את אפילו רצית את זה! חיכית שיקרה משהו שידחוף אותך לעשות את מה שאת בפנים בעצם רוצה….לא התעלמת מההתעוררות שהשם שלח לך.

אני בטוחה שאלו כוחות של חודש אלול. השם ממש ניגש עד אלינו שנשוב אליו. שווה לנו, כמוך, להיות קשובות לקריאה הזו.. זו הזדמנות של חודש בשנה, להתחיל מנקודה טובה יותר. גבוהה יותר. תודה לך על השיתוף!

אהבתי שבאת הביתה ובלי לחשוב מידי הרבה ובלי להתמהמה שברת את המכשיר.

וואו מדהים!! מרגש במיוחד…

אהבתי שבאת הביתה ובלי לחשוב מידי הרבה ובלי להתמהמה שברת את המכשיר. כי יש הרבה מצבים בחיים שבהם אנו רוצים לעשות שינוי אבל דוחים ודוחים (יותר נכון היצר הרע משכנע ש"מה הלחץ?, נכון תשברי אבל לא היום…") וככה נשארים באותה נקודה בלי להתקדם.

בנוסף הסיפור שלך חידד אצלי את ההבנה מה מכשירים כאלו יכולים לעשות ואיך קשה להיפרד מהם אחר כך….

נ.ב אני חושבת שאת יכולה לבקש בקשה מהקב"ה אחרי מה שעשית כי זה מעשה עצום!! באהבה.

היצר הרע חכם יותר ממנו,וזה עצוב…. בתחילה הוא מגיע בשקט בלי שנשים לב שהוא כאן, ואח"כ -שכבר זיהינו שהוא איתנו, אנו מוכנות להשאיר אותו במחיצתנו עם כל מה שהוא מביא אותו…

לך גיבורת הסיפור, היה אומץ בדקה האחרונה לסלק אותו, אבל לא אצל כולם מתרחש הנס בדקה האחרונה. בואו נלחם בתחילה על נפשותינו, ולא נביא עצמנו למיטה חולה, שאז מי מבטיח שיהיה לנו כח לקום ממנה…

סתם טיפ, הרבה בנות כותבות על פריצת החסימה.

אני חושבת שאם שמים את הגדרות עוד הרבה קודם, אפשר להשיג הרבה יותר ולהיזהר הרבה יותר. סיסמה למכשיר היא הכרחית כשלב ראשוני, כאשר על שני בני הזוג מוסכם שרק האישה למשל יודעת את הסיסמה למכשיר ה'מוגן'. זה לא פחות חשוב מהכשרות על המכשיר עצמו וכו'. אישה מטבע הדברים יותר עסוקה בעבודה הכרוכה במכשיר, וכן עוצמת הניסיון עבורה בד"כ פחות.

כל גדר שהוא, כמו, משעה מסוימת עד שעה מסוימת זה בארון וכו'. הרבה הצלחה.

לך אישה יקרה!

הייתי יכולה לכתוב לך-מה? באמת חשבת לשמור את זה? זה אפילו לא נקרא ניסיון-כי זה פשוט מאוד -פשוט לא!

אבל, (אבל גדול!) מי שלא התנסה מול היצר לא יבין! הוא הרבה הרבה יותר ערמומי ממה שאנחנו מדמיינים! אני מאמינה שהיית בטוחה שתוציאי את זה באיזה שהיא צורה, אבל, ההתמהמהות— וזה בדיוק מה שהיצר רצה!…. למשוך זמן…. ולבסוף להצליח, ח"ו!!….. את אישה גדולה!!! כי בדיוק פה ניצחת אותו ובגדול!!

חשבת על זה-כמה אופייני: שירה זה משהו עמוק מאוד! (במגזין שמורה חודש סיוון פירטו על הנושא) יוצא מעומק הלב ונכנס עמוק לנפש. את-מלחינת השירים- אישה גדולת רוח. והסיפור יעיד! ור' אלתר מלחין השיר- לא במקרה קוראים לו רבי!

הנסיון שלך הגיע בעקבות השירה ומה שתפס אותך היה השירה, והלוואי שנזכה לשמוע עוד הרבה שירים כמו הסיפור שלך! מעריכה מאוד.

גיבורה! גיבורה! גיבורה!!! יש לך עם מה לבוא לראש השנה ויוכ"פ!!! כשהלב נקי המחשבות גם נקיות, כשהמחשבות נקיות התפילה מתקבלת יותר מהר לרצון!

זכית! הקרבת משהו מעצמך לכבוד רבש"ע עם כל הגשמיות שבדבר, ועם כל זאת שמלכתחילה כזה מכשיר לא מתנסים איתו… את הצלחת להוציא אותו, כמו שאמרת הוצאת משהו מעצמך!! הקרבת משהו לכבוד ראש השנה הקרב ובא!

את יכולה לבוא לפני יושב מרומים ולבקש – רואה אתה איך הקרבתי מעצמי בשביל קידוש שמך בעולם? אנא בזכות הקרבה זו שמע את תפילתנו ויתקדש כבר שמך בעולמך!!! שנה טובה ומתוקה!!!!

מעשים כעין אלו שאת חושפת, מחזקים ודוחפים לכיוון של החלטות אמיצות

שלום רב! וואו גדולה מהחיים.

זו הפעם הראשונה שאני מגיבה לסיפורים. ריגשת אותי מאד מאד. אני על סף פיטורין/פרישה וקשה לי הפרידה מהאינטרנט, למרות שאינני נמנית על הגולשים הכרוניים, בכלל לא.

מעשים כעין אלו שאת חושפת, מחזקים ודוחפים לכיוון של החלטות אמיצות. שתהיה סיעתא דשמיא להמשיך ולהתקרב אליו בטוב.

חיכיתי לשמוע שהבאת נגן חזק והעברת את הלחנים שלך, ואז שברת/זרקת וכו', אך את היית זריזה יותר. 

היה לי ניסיון לא דומה, לפני זמן קצר שאריות השייכות לעבר שלי שנרכשו בכסף רב, בעלי ציין מיד שמקומם בפח. הבנתי שלא מתאים שיהיו לי בבית גם בלי שימוש, אבל סירבתי להתנתק ממש, הסתרתי מעצמי מאחורי דברים אחרים ו.. שכחתי מהם.

במעבר הדירה הם התגלו לי, ורק לראות אותם עשה לי רע ממש. מיד הם עברו לפח האשפה ולי הייתה הקלה עצומה.. תודה להשם שהביא לי את ההזדמנות הנפלאה לחוש את הנקיות והטוהר של עשיית הדבר הנכון וההרגשה של להיות בלי…

כעת חושבת שיש עוד דברים הקשורים לאמנות שלי ולכן דומים קצת לניסיון של המלחינה האמיצה.. חיכיתי לשמוע שהבאת נגן חזק והעברת את הלחנים שלך, ואז שברת/זרקת וכו', אך את היית זריזה יותר. אולי כי הבנת שהמתנה עלולה להשאיר אצלכם… כן הזריזות פה חשובה.

בקיצור פתחת לי כעת דילמה חדשה פחות ברורה ובהירה מקודמתה.. שתהיה לי ולכולנו סייעתא דשמייא לפעול ולעשות מה שבאמת כל אחת צריכה לעשות…

שיר הזה בשבילך היה כמו בת קול מרבונו של עולם להחזיר את ליבך הטהור אליו.. 

את פשוט מורידה לי דמעות מהעיניים. ריגשת אותי ממש ואני בטוחה שעוד יתרגשו מסיפורך הנוגע ללב.

באמת יש קושי גדול להוציא מהבית אחרי שנכנס. פתאום נהיה איזה שכבה כזו אטומה, שלא נותנת לך לעשות את הדבר הנכון, גם מהניסיון שלי.. ופתאום שומעים איזה משפט או איזה שיר שנוגע לך עמוק ללב וזה הדבר שגורם לנו בעצם לקלף את הקליפות הללו.

בדיוק אתמול שמעתי מהרב בקו 'אמהות למען אמהות' שאמר שהיום בת קול זה יכול להיות איזה משפט או שיר שאדם שומע וזה מדבר אליו חזק מה שלאדם אחר זה בכלל לא היה מדבר… אז השיר הזה בשבילך היה כמו בת קול מרבונו של עולם להחזיר את ליבך הטהור אליו..

לי זה הגיע גם כן בהרצאה של הרב ארלנגר שכמה משפטים שלו גרמו לי לדמוע ובהחלטה של רגע לנתק הכל! כל אחת והבת קול המיועד ללב שלה.

מעריכה אותך מאד על מעשה הגבורה שלך זה רק מראה שאישה חזקה כל הבית יחד איתה וכן להיפך.

איזה תזמון מדהים. בדיוק היום שוב לחצו עלי מהעבודה להשתמש בטלפון חכם ושוב סירבתי. וכמה דקות אחר כך אני מקבלת מכם את הסיפור הזה, כמו חיוך משמים שעשיתי את הדבר הנכון.

מה שעמד לי בראש כשסירבתי להכניס טלפון חכם הביתה – תיבת נח. תפילה לה' שהבית שלנו ימשיך להיות תיבת נח ושה' יעזור לנו שהילדים ימשיכו להיות שמורים ומוגנים גם כשהם בחוץ.

אני מאמינה שאם אנחנו ההורים עומדים בניסיונות האלה ולא מכניסים את פגעי הטכנולוגיה הביתה, אז יש שמירה סגולית על הילדים, שגם להם יהיה כח לעמוד בנסיונות האלה כשהם בחוץ, כשחבר מגניב לפנימיה בישיבה מכשיר לא ראוי (עלול לקרות גם בישיבות טובות מאד) וכדומה. תודה

וואוו ווואוו ווואוו, איזו הקרבה, בעיניי מי שלא היה שם לעולם לא יוכל להבין. אבל זהו מעשה של גבורה! אז לא רק איזהו השיר, אלא גם איזהו גיבור!

יש לנו ב"ה גמ"ח לכל הסינונים, ובכל פעם שצריך ל"טפל" במכשיר וכיו"ב, אנחנו רואים שאנשים באמת לא מבינים לאן הם מכניסים את עצמם,. בסופו של יום הניתוק לאחר ההתחברות הוא קשה עד בלתי אפשרי, קשה! קשה! קשה!

כל הכבוד לך, שיעמוד לך לזכות בע"ה.

צדיקה!! קראתי את הסיפור שלך ועלו לי דמעות בעיניים…….

אנחנו כל כך רוצים שנה מתוקה באמת, וילדים טהורים וצדיקים שלומדים ומתעלים בחיידר.. ולכל אחד מאיתנו יש את הפינה החשוכה והאפלה, שם הוא צריך לשוב בתשובה שלימה באמת..

בדיוק כשקראתי הייתי באמצע רק לעבור על חדשות היום באינטרנט הכי מסונן שיש ובכל אופן…. כל היהודים לחזור בתשובה… ככה אני רוצה את השנה שלי??. הלוואי שנזכה.

הקרבה של היכל התשובה והיכל הנגינה: "זהו אותו היכל עצמו!"

מעלה דמעות. חובה להעביר לרבי אלתר. שידע איזו עוצמה יש למילים עם מנגינה טהורה.

לך יקרה, מדהים להרגיש את הנשמה המזוככת שלך. לא סתם את מלחינה שירים. ולא סתם אמר הרב ממודזי'ץ על הקרבה של היכל התשובה והיכל הנגינה: "זהו אותו היכל עצמו!".

מהמקום היפה הזה של הרגש הפתוח לכל צליל של קשר עם הקב"ה – עוד תשיגי ותבני עולמות! חזקי ואמצי.

מעשה קטן של האמא מוסיף המון ביראת השמים של הילד

היא ממש ריגשה אותי, אני בעלת תשובה והסיפור שלה ממש הזכיר לי את ההתמודדות של לשבור מכשיר לא כשר, אשריך זכית!

זה נראה אולי מעשה קטן של האמא, אבל זה מוסיף המון ביראת השמים של הילד, שתמיד יהיה לך כח להלחם כך ביצר ולנצח בכל מלחמות חייך.

אשריך – ממש ריגשת אותי ונתת המון כח, תודה לך!

תודה שאתם מכניסים לכאן גם נפילות גדולות יותר.

זה נותן כח למי שנמצאת במקום נמוך בעל כורחה ועובדת קשה כדי לצאת משם ולא מעיזה לשתף, שלא יעקמו את האף על תחומי ההתמודדות שלה שאצל אחרות הם בכלל לא בשיח.

תודה, ובעז"ה יחד נהיה קרובות יותר להשם.

רק לידיעה – למי שקשה לשבור, יש הרבה פתרונות אחרים שיכולים לעזור, כמו לנתק את האינטרנט/ למסור אותו/ לקבוע שעות מסויימות ולשים בכספת / לא להביא הביתה בכלל ולהשאיר רק בעבודה.

ואת השירים בוודאי אפשר לגבות וגם להקליט באמצעי אחר. לא מוותרות, ומחכות מעכשיו לשמוע שיר שלך:)

חייבת לשתף בניסים שאנו רואים מול העיניים:

דבר ראשון אנו תמיד מקפידים בס"ד לתת חומש. עבדתי בעבודה קבועה, הכל תקתק ודפק, אחרי כמה שנים הלכתי על חצי משרה+עבודות כעצמאית. אני יכולה להגיד לכן שראינו בחוש ניסים! ההורים שלי ששותפים קצת למה שקורה, אומרים לנו תמיד שזה מעל הטבע וזה כשבעלי לומד במיר- כך שמילגת הכולל לא ממש משהו שאפשר לבנות עליו.

לדוגמא היה חודש שעקב כל הקורונה והסגרים התלוש עמד רק על כ-2000 ש"ח. שזה אפילו לא מכסה את האשראי. שלושה ימים לפני סיום החודש- פתאום קיבלתי עבודה מהירה- עם שכר גבוה מאד מאד ויום אחד לפני סיום החודש- עוד עבודה צדדית ומפתיעה. היינו המומים מהס"ד. עוד חודש- פתאום בני דודים מחו"ל החליטו לשלוח לנו מעשרות של יותר מעשר אלף. בחודש נוסף- פתאום במיר שחררו כמה חודשים של תשלום. ובחודש נוסף- פתאום הביטוח לאומי שחררו לי חל"ת של יותר מחצי שנה קודם.

ככה, לכל חודש וחודש הסיפור המיוחד לו. ההפתעה המתוקה מהקב"ה ואכן שבדקנו מול עצמנו מדוע הקב"ה מפנק אותנו כ"כ? הגענו למסקנה, כי אכן אנו מקפידים על מעשרות וחומש. ואכן רואים בחוש את ההבטחה האלוקית!

תמיד נתתי חומש, לפעמים היה קל, לפעמים קשה. אבל יום אחד שמעתי הרצאה שהפכה לי את כל ההסתכלות על זה-

הרב דימה את העיניין למישהי שמקבלת עוגה מאמא שלה. ואמא שלה אומרת לה: העוגה שלך במתנה, אבל תהיי ילדה טובה, תכבדי את אחותך מהעוגה, היא מאוד תשמח… העוגה מאוד טעימה, קשה לך לוותר על חלק ממנה. אבל אמא ביקשה, נו טוב, ניתן פרוסה קטנה. אבל אם אמא שלה אומרת לה: אני נותנת לך עוגה, אבל חמישית ממנה היא של אחותך. פשוט עשיתי עוגה גדולה אחת במקום שתיים, אבל חמשית ממנה ועדה לאחותך! האם יקשה עלי לתת לאחותי את חלקה? לא. הוא שלה.

וכך צריך להסתכל על עיניין המעשרות והחומש. מתוך המשכורת שלי, חמישית שייכת לעני (מסכן… רק חמישית:) בכלל לא שלי. ד' יכל לתת לו את חלקו אבל ד' הביא את זה בתוך המשכורת שלי כדי לזכות אותי.

מאז קל יותר לתת חומש, ואפילו את רוצה יותר. כי למה שהוא יקבל רק חומש ממה שאני….

רציתי להגיב לזו ששאלה למי נותנים את המעשרות ואת החומש.

בעלי ואני מעבירים מדי חודש את סכום המעשר והחומש להורים, שמחתנים ילדים, וזו הנתינה הטובה ביותר שיכולה להיות. בעלי שאל רב מספר פעמים ותמיד הרבנים מאד מאד שיבחו את הדבר, למעט סכום קטן שאותו אנו מפרישים למטרות אחרות מהנתינה להורים, כך ע"פ מה שפסקו לנו.

אנחנו חושבים שלפני שתורמים לישיבות וכוללים ובתי כנסת ומשפחות במצוקה, שאלו מטרות חשובות בפני עצמן ואיננו מזלזלים בהן, אנו צריכים לזכור את ההורים (כמובן במידה והם זקוקים לכך) שמרביתם מחתנים ילדים וזקוקים לכל שקל.

למי ששאלה מה ההבדל בין מעשר כספים לבין מעשר מפירות וירקות.

מבחינה הלכתית זה נושא אחר לחלוטין, למי שאמרה שאסור להשאיר חובות פתוחים- מה פתאום? אם יש תאריך עתידי שהבטחת להחזיר את ההלוואה, מותר לך להשאיר את החוב פתוח עד התאריך המדובר.

למי ששאלה למי נותנים חומש לצערנו מרובים צרכי עם ישראל… קופות הצדקה למיניהן, קרוב רחוקים, ארגוני צדקה למיניהם, בנין בית כנסת בקהילתנו, חברים קרובי משפחה, אברכים נצרכים ועוד היד נטויה.

למי שכתבה שגם מעון נחשב בהוצאות תלמוד תורה – כדאי לכל משפחה לברר היטב עם הרב המקובל עליה, יש שיטות שונות ותנאים בעניין.

תגובה:

בשו"ת יחווה דעת "יכול להחשיב את פרנסת בניו הגדולים ממעשר כספים אבל מכל מקום, אין בזה את הבטחת הקב"ה לעשירות. "

התנאים לקיום הבטחת בשביל שתתעשר:

1. במדיוק, לחשב כל הכנסה, כולל מילדה, מענק, מתנה וכולי, ואם מעגל ללמעלה יאמר שמה שנותר הוא בבחינת צדקה (אבקת רוכל, רבי יוסף קארו)
2. לבדוק למי הוא תורם, ושהכסף הולך למקומות נכונים. ויברר למי הוא תורם מפני שאם נותן צדקה לאנשים שאינם מהוגנים אינו מקיים מצוות צדקה כלל (בבא בתרא) ויברר כמו שמברר היכן לשקיע את כספו, ושיהא העומד בראש הארגון אחראי לנהל קופת צדקה.
3. שזה יהיה חומש, 20 אחוז מההכנסה (שו"ת אבקת רוכל, בשם התלמוד הירושלמי ןכן ע"פ הח"ח בספרו "אהבת חסד")

ואומר הגר"א: הנותן מעשר מכספו – מובטח לו שכספו לא ינזק

והנותן חומש מכספו מובטח לו עשירות.

תגובה לגבי השיח של המעשרות/חומש. נכון שיש רבנים שמתירים לתת מעשרות לכל מיני מטרות (תלמוד תורה ועוד) רק רציתי לשתף במקרה אישי:

אחרי שהתחלנו לתת מעשרות לארגון כזה שתורמים לו במשך שנים, ואז מקבלים טובת הנאה – ראינו בצורה מובהקת ירידה בברכה בכסף, פתאום נולדו להן כל מיני הוצאות לא שגרתיות.

כשהפסקנו את התרומה הזאת וחזרנו לתת מעשרות כמו פעם – חזרה הברכה!

קראתי את הסיפור על המעשרות והייתי רגועה, ב"ה יש לי הוראות קבע לעמותות שונות בסכום אפילו גבוה מעל המעשר. (וכמובן, מתוכם סכום גבוה גם ל"שמורה" היקרה:) )

קראתי פעם שניה ופתאום חשבתי- אולי לא כל תרומה לעמותה נחשבת למעשר, חיפשתי קצת על הנושא ומסתבר שבאמת לא כל תרומה נקראת מעשר, יש לכם אולי רשימה מסודרת של עמותות שלהן אפשר לתרום מכספי מעשר? תודה מראש ‫

תגובה

ממליצים להתיעץ עם מורה הוראה שלכם בנוגע לתרומות למה אפשר לתרום מכספי מעשר

לא שאני כ"כ מבינה מה הקשר של הסיפור לשמורה, אבל אני חייבת להגיב..

במהלך השנה האחרונה ב"ה קנינו דירה אבל עם משכנתא מטורפת והיינו חייבים כל שקל לכל ההוצאות הנלוות, לא ידענו מה לעשות כדי לצלוח את התקופה ולקנות ולשלם כל מה שצריך.

ואז החלטנו לתת חומש מכל כסף שנכנס אלינו. היו כמה חודשים קשים שהיה מאד קשה לתת וכמעט התייאשנו, אבל אחרי זה ד' ממש פתח לנו. אני עברתי מקום עבודה עם משכורת שלא חלמתי לקבל ובעלי עבר לכולל אחר עם מלגה מסודרת והנה ההכנסות שלנו הכפילו את עצמן..

לא תמיד זה קל (למשל החודש אין לי שמץ מאיפה לשלם, אבל אני אשלם, כי זה הכסף הכי רווחי)

תודה רבה לכן על החיזוק!

סיפור מדהים, אני מזדהה עם כל מילה!!

גם אנחנו ב"ה משתדלים להפריש תרומות ומעשרות, בעלי שמע מאחד שהתעסק הרבה עם הלוואות של אנשים- שהיה נותן עצה לעושר: מלבד המעשרות להפריש חומש!!

הקב"ה אומר: 'בחנוני נא בזאת'!!!!!! ד' אומר תנסו אותי ותבדקו!!! לא תפסידו!!!

בעקבות הסיפור התעוררנו לחשוב שגם לנו כדאי להפריש בתחילת חודש- כי אחרת באמת מגיעים הרבה פעמים לחובות במעשרות,

יישר כח!!

שלום וברכה, את האמת שרציתי לשתף כאן מזמן בסיפור משלי, אבל כרגע אני בתגובה על הסיפור. פשוט הרגשתי דחף רציני, לנושא שממש בוער בי.

אני בחורה העוסקת בעריכת אנימציה ווידאו. יום אחד לאחר שהתחילו להגיע לי מספר עבודות החלטתי שאני לוקחת את הצעד הזה ונותנת חומש.

אני מעריכה כל אחת  שנותנת חומש מסכומים גדולים, אבל אני הרגשתי ממש הקרבה, ממצגת שאת מרוויחה 500 ש"ח את נשארת בקושי עם 400 …

אבל, אז קיבלתי כזאת הארה שנתנה לי כוח! התחלתי לקבל רצף של פניות לעבודות, המפתיע הוא שאני רק התחלתי לעסוק בתחום בלי הרבה ניסיון, וכבר התחלתי לקבל עבודות מסמינרים וריכוזים חברתיים, פשוט ס"ד.

ברגע שהבנתי  שזה לא כסף שנלקח ממני, אלא כסף שלא שייך לי, הנתינה באה מאהבה גדולה, זה פשוט לא שלי…., ביחד עם זה שראיתי בחוש את ההבטחה שהקב"ה מבטיח רק במעשרות שרואים את השפע מיד, והמצווה היחידה שהקב"ה נותן לנו לבחון אותו "ובחנוני נא בזאת"

תודה רבה על כל החיזוקים!!!

לא בטוח שהסיפור "הכי רווחי" תואם את ההלכה. אם משפחה ולא מסתדרת בחיי היום יום, דרושה שאלת רב לגבי הפרשת חומש (לעומת הפרשת מעשר).

רבנים הורו "שאין להפריש "חומש" אלא אם כן יש לנו את כל צרכי ביתנו, ורק לאחר מכן נפריש "חומש". "וכל צרכי ביתנו, פירושו אפילו כולל הוילונות והנברשות", אמר מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל. לדעתי הסיפור יכול להטעות קוראות אחרות, וצריך להבהיר את הנקודה הזאת. שכל אחת תברר זאת. תודה

תגובות לפולמוס האחרון בשמורה

אני מגיבה בקשר לדיון שעלה – מי הנשים שמתאימות לשמורה.

גילוי נאות- אני מורה לחנ"מ ועובדת במקום חרדי לחלוטין, שגם הגברים המעטים שבו הם חרדים, ועדיין! א"א לשער כמה חיזוקים נגרמו לי רק מעצם היותי מחוברת לשמורה.

לדוג'- בתחילת השנה חוייבתי להכניס מייל ואינטרנט הביתה (מה שהשתדלתי להימנע עד אז…) אבל בזכות כל המודעות והסיפורים שעלו באותה תקופה, סיפורים שחידדו לי מאד את הזהירות שחייבים לנקוט כאשר יש אינטרנט בבית- רק בזכות זה ידעתי להישמר ולצמצם למינימום את האתרים הפתוחים! לא חושבת שבלי שמורה הייתה לי את הרגישות הזאת…

דבר נוסף- גם כאשר הגברים (המעטים) בעבודתי הם חרדים, עדיין יש הרבה מקום לזהירות וריחוק כמו להימנע מדיבור קליל, מהומור דק וסתם דברים שלא ממש טכניים וקשורים לתלמידים… וגם את זה אני בהחלט תולה בחיבור לשמורה, כי הייתי מודעת כמה דברים כאלו יכולים להגיע רחוק:(

ושלא לדבר על כל הנושאים שלא קשורים בהכרח לעבודה מעורבת כמו אלישבע המרגשת עם הקריעה בין הבית לעבודה, או הסיפור המתוק על המעשרות.. בקיצור לכל אחת לא חסר במה להתחזק..

מה שכן- אני ממש מבינה ומזדהה בכל לב עם כל אחת שיש לה ניסיון, ולא משנה באיזה תחום, לעולם לא העברתי ביקורת חריפה או לא מזדהה, גם אם לא חשבתי כמוה.. אני חושבת שאם יש צורך בסינון של נשים אז כדאי לסנן בין טיפוסים ביקורתיים ובין אלו שיכולות להכיל ולהגיב יפה..:)

תודה ענקית לצוות המופלא של השמורה! מקנאה בזכויות שלכן!

בקשר לדיון על רמת השיח בשמורה ומי אמורות להיות שותפות בה – חייבת לציין שיש משהו מאד לא הוגן בחלוקה שכל כך הרבה מגיבות עשו: "המורות הצדיקות", מול "העובדות במחשבים וכדו' הפתוחות".

אפילו אם נוציא משמורה את המורות, אפילו אם נוציא משמורה את כל מי שעובדת בעבודה כלשהי בלי אינטרנט, או שנמיין שרק העובדות בחברה מעורבת יהיו חלק ממנה – מישהו באמת חושב שכלללל השמורות יהיו זהות ברמה הרוחנית שלהן? עזבו רמה רוחנית, כל אחת במקום שבו היא נמצאת, אם היא עובדת על עצמה כל הזמן ורק רוצה להיות טובה יותר – בטוחה שבעיני השם היא ברמה רוחנית גבוהה יותר ממישהי שנולדה על ההר עם כפית זהב בפה.

בואו נקרא לזה: רמת חשיפה. אם נצייר גרף ובו נמדוד את רמת החשיפה של השמורות, אפילו אלו שכביכול זהות ברמה החיצונית של העבודה, נקבל פערים ענקיים! יש מי שעובדת במקום קשה מבחינה רוחנית – והצליחה לשמור על עצמה, ויש מי שעובדת אפילו בתנאים יותר נוחים רוחנית – ובכל זאת היא חשופה לכל מיני….

אני חושבת שהפתרון האמיתי הוא לא לחפש את הזהים לנו, אלא ללמד את עצמינו (והלוואי שגם האחרים ילמדו:)) להיות מכילים יותר, שיפוטיים פחות. בסופו של יום כולנו הרבה יותר דומים מאשר שונים, ולפעמים הביטויים שעפים אחת על השנייה מלאים בכל כך הרבה ביקורתיות וחוסר הבנה, משני הצדדים. (ואני לא מדברת דווקא על שמורה המתוקה שיחסית שומרים כאן על נימוס, אלא על השיח החרדי-ציבורי הכללי).

בנימה אישית: הרבה שיעורים חשובים למדתי בארבע עשרה שנות לימוד, אבל השיעור שהכי נחרט לי היה שיעור שדווקא לא למדנו בו כלום, ולמדנו המון. זה היה שיעור הנדסת תוכנה בתיכון, כיתה י"ב, הייתה לנו מורה צעירה ומדהימה. בשיעור ההוא התיישבנו כרגיל בחדר מחשבים, פותחות את ויז'ואל סטודיו ומחכות שתתחיל, אבל היא רק התחילה לדבר איתנו שיחה מלב אל לב, מספרת על ההתמודדויות שלה עם המחשב, עם האינטרנט והמייל, היא דיברה איתנו בכנות, הזכירה את הקליפים והסרטים שישבנו עליהם בהפסקות, התקשורת בין חברות שעברה להתכתבויות במייל (זה היה ילדות בתיכון, לפני עידן הקורונה!).

היא לא הטיפה ולא הוכיחה, רק דיברה, שאלה אותנו מה אנחנו חושבות, הדגימה על עצמה כמה זה קשה לה וכמה היא רואה בעיניים שההתמכרות למסך לא עושה לה טוב, אפילו כשמדובר על דברים טובים וכשרים בתכלית. היא הייתה מורה, כל המזלזלות למיניהן, אבל הפתיחות שהיא דיברה רק עשתה לנו טוב. ישבנו, דיברנו, הסקנו מסקנות. שיעור שלם שלא כתבנו מילה אחת בC#, אבל הבנו כל כך הרבה מילים חדשות, אחרות, בשפת הלב.

הייתי אז ילדה תמימה שלא אוהבת דברים מרובעים ולא אוהבת הנדסת תוכנה ולא מתכננת להמשיך בה בסמינר, את המחשב הכרתי מהתיכון: להורים שלי היה מאד חשוב שכל עוד אנחנו יכולים להסתדר בלעדיו – לא מכניסים אותו הביתה. גם לא מחשב מנותק. הקשבתי למורה ולחברות, והנהנתי יפה, לא הרגשתי שזה קשור אלי בכלל. שנה הבאה אני אלך ללמוד הוראה וגמרנו עם המחשבים.

אז באמת למדתי הוראה, אבל בהמשך למדתי מקצוע נוסף. מקצוע יצירתי ולא מרובע, מקצוע שהוא לא תכנות ולא כלום, אבל מחשב ומייל זה ציוד הבייס שלו. ואינטרנט…? ופתאום כל הניסיונות האלו מהסיפורים הגיעו אלי.

דווקא כי הייתי עצמאית וכי התחום הזה פחות מוכר ונפוץ אצלנו, דווקא כי הייתי לבד ואף אחד לא עשה לי שיעורי העצמה בסמינר כמה צריך להישמר במקום העבודה, דווקא כי הכל היה חרדי כל כך, והאדם יראה לעיניים ורק השם יראה ללבב. וזה ניסיונות, קוראים לזה ניסיונות, ואני צריכה לשים לי גבולות ולשרטט לי חומות, כי חוץ ממני אף אחד אחר לא יעשה את זה. אני לבד. ואנשים אפילו לא מבינים את זה.

האם ראוי לי להיות בשמורה, חברות? אני לא עובדת בהייטק וכולם סביבי חרדים ממש, ובכל זאת אני רוצה לפגוש עוד פעם אחת את המורה לתכנות מכיתה י"ב ולהגיד לה שוב תודה, הפעם באמת. ‫

לדעתי צריך להיות כאן מקום לכל מי שמתמודדת עם האתגרים כפי שהשמורה מגדירה אותם – בעיקרם מקומות עבודה מעורבים וטכנולוגיה. על הסקאלה הזו יש בנות בכל כך הרבה דרגות (זה לא סמינר עם כמה רמות. זה כל הסמינרים ביחד)

לכן אם אני קוראת שיתוף שהוא לא ברמה שלי – או כלפי מטה או כלפי מעלה, אני שמחה או עצובה בהתאם לסיטואציה, אבל לא מבקרת את עצם העובדה שהמשתפת בחרה לשתף את כולן. לדוגמה בנושא התמודדות עם מייל שמחתי בשבילה שיש לה נקודת בחירה גבוהה. ואני מזדהה איתה לחלוטין. וידעתי שיש בנות שלא שם. אז מה? כולנו על אותה קרקע, והבוץ של כל אחת הוא שונה.

מתי כן מפריע לי? כשנחצה קו אדום שגדולי ישראל מורים אחרת, כמו שהיה כאן בעניין האקדמיה. אבל לא כשיש שוני בין הרמות. לדעתי כל אחת שמצטרפת צריכה לקחת בחשבון שהיא נכנסת לתוך שמורת טבע כזו, ולקרקע עם הבוץ המשתנה של כל אחת ואחת.

תודה לכולכן!! אוהבת ומעריכה.

רק להוסיף על כל התגובות, הבעיה הזאת של קריירה ולא להיות בבית ממש לא נמצאת רק בהיי -טק ובתל אביב.

הוראה היא לא פחות סוחפת! ולפעמים יותר מסוכנת, כי יש שם שליחות ונפשות ובקלות אפשר לשכוח את הבסיס והסיבה שבגללה אם יהודיה עוזבת את הבית. וגם שם אפשר להגיע למצב של הזנחה של השליחות כלפי היקרים ביותר.

הניסיונות הם תמיד נסיונות ותמיד יותר קשה לכולם להשקיע בבית, מהסיבה הפשוטה ששם זה באמת התפקיד שלנו שאף אחד לא יוכל לעשות במקומי, כי לבית הזה אין אמא אחרת. לפעמים אני מסתכלת בעיניים של הבתבן שלי ומזכירה לעצמי "את האמא שלו, אין לו אמא אחרת הוא צריך אותך ודווקא אותך".

אין צורך להרגיש נחיתות ולא לתלות הכל בסוג העבודה. זה הכל נסיונות ובחירות של כל אחת. אני כותבת בתור הייטקיסטית, בת לאמא מורה, שיודעת שלכל עבודה יש את החסרונות והנסיונות שלה.

חברות יקרות.. אולי הגזמנו? בואו נשמור על כבוד זו לזו..

הרי מול הקולגה הלא דתיה, או דתיה למחצה – אנחנו משתדלות לכבד, ולראות כאדם, ומצפות גם ליחס דומה. אז בואו נפרגן את זה גם לחברות מהשמורה, שהן אולי ברמה רוחנית קצת שונה, בדקויות, יותר גבוהה/ נמוכה ואולי גם משמיים החליטו שהן תהיינה מורות, ותחנכנה את בנותינו:)

בואו נזכור שכולנו עובדות למען אותה מטרה, גם אם הוצבנו בתפקידים קצת שונים. וכמו שמישהי כתבה פה באיזו שהיא הזדמנות – אל תמהרו לוותר על המורות בשמורה, הן מחנכות את הבנות שלנו, ואנחנו צריכות אותן מחוברות היטב לשטח.. נקודה למחשבה!

אני אישית כן רוצה שתשמרו על הרמה הגבוהה, ועל סיפורים עם רגישויות ודקויות, תודה רבה ותזכינה למצוות.

תגובות לסיפורים קודמים

מרגישה צורך להגיב לאחר התגובות על הקשר עם הילדים.

במשפחות רבות מקובל להמעיט בגילויי חיבה פיזיים ומילות אהבה וחיבה מפורשות מאבא אמא לילדים ככל שעולה הגיל, ואני שואלת למה? גם אני הורגלתי כך מהבית, אך לאחר החתונה ראיתי אצל המשפחה של בעלי והופתעתי. חיבוק, אהבה גלויה במילים, לא רק בגיל 4 אלא בגיל 40.

למה לא? זה יכול רק לתרום לקשר ולזרימה בין ההורים לילדים. גם חיים ולדר תמיד כותב על זה- תספרו לילדים כמה אוהבים אותם, אל תחכו שיבינו את זה לבד… כשלא רגילים זה לא זורם, אך אם משקיעים טיפה מחשבה מצליחים להתרגל.

גם ביני לבין אמי שתחי' התחלתי להרבות בזה בצורה עדינה ושתינו רק נהנות. הקורונה קצת גרמה לריחוק פיזי.. אבל אחרי החיסונים וכו' כמובן חזרנו לזה. ממליצה בחום לנסות! יותר קל להתחיל עם הקטנים ואז להמשיך עם הגדולים יותר.

הפתח שפתחת להם, ימשיך להזמין אותם לקשר עם אמא

תגובה לסיפור של אלישבע / בינהזמנים תשפ"א או איך שלא קוראים לה…

אלישבע אהובה, הצלחת לגעת בכאב עמוק קרע כאוב נוקב שלך וגם שלי. את מעוררת התפעלות שלקחת אחריות לאסוף מה שאת יכולה להתקרב לילדים מ כ ל הבחינות. השקעת טרחת במאמץ רגשי וטכני. אני בטוחה שהפתח שפתחת להם, ימשיך להזמין אותם לקשר עם אמא שנמצאת פה בשבילם ורוצה בקרבתם.

פתגם בנקאי : שני דברים חוזרים צ'קים וילדים:)

המלצה על קו להלכות הנהגה בעבודה

בקו "כוחה של צניעות" מבית קו "אילת השחר", בהכוונת הרב גנס שליט"א ובי"ד משמר התורה. ניתן לשמוע הלכות הנהגה בעבודה והלכות ייחוד בצורה מפורטת ונעימה.

מס' הקו: 077-4900752 הלכות ייחוד בשלוחה 5, הנהגה בעבודה בשלוחה 7. תזכו למצוות!

בס"ד ואווווו מדהימה! לא מובן מאליו! בעהי'ת שתזכי לכל הישועות! ואת פינת היצירתיות והכשרונות שה' יתברך נטע בך, יהי רצון שהי'ת יתן לך לפעול איתם דברים טובים ומתוקים בדרך שהכי טובה ומתוקה לנשמה ולנפש שלך! ממקום של קיום הנשמה והנפש האלוקית בפועל ממש, של אהבת ישראל אהבת ה' ואהבת התורה באופן מחיה ושמח! בתוך אושר ובריאות איתנה!

ויש לך כתיבה מאוד יפה! :)

***

את גיבורה! מרגש מאוד! יש בך עוצמות שהצלחת ומצליחה לממש. קפצת גבוה בימים מסוגלים, חזקי ואמצי. כאשר תרגישי שאת על סף תהום, אולי ההר גבוה מידי, תדעי כבר לרכוש חסימה מהודרת מוחלטת, שתאפשר את צרכייך וגם תתאים ליכולותיך. מאחלת לך המון ברכה!

***

וואו! כל הכבוד שהצלחת! כ"כ קל להתמכר למכשירים האלו, גם בלי אינטרנט. הם באמת נוחים וכיפים. וכשיש אינטרנט בכלל הכל קליל יותר. מבטיחה לך שפתאום תרגישי שחרור אישיותי כשאת בלי המכשיר. נכון שיהיו דברים קשים, אבל הקשר עם הבעל, היחס לילדים, השקט הנפשי שלך, הכל ישתפר. מעריכה מאוד!
***

סיפור מרגש כל כך! אני חושבת שמי שבאמת רוצה להתחזק, השם שולח מה שיעורר אותה – דברים על הדרך שאלף אנשים עוברים לידם כל הזמן וזה לא עושה להם כלום, ודווקא אותה זה הקפיץ, עשה משהו בלב… זה מרגש לדעת שאפילו רצון, בלי מעשה, השם מחשיב כל כך ועוזר לנו להתקרב… ‫

***

זכית. והדמעות שעולות לי בעיניים בזכותך, יזכו לשטוף את נשמתי שלי ולחדור את השכבה האטומה. יה"ר שהרעש הגדול שהיה בשבירה של המכשיר יזכה את ילדיך להרעיש עולמות בהמון מצוות וזכויות. ואני מגיבה לך, מהטאבלט שלי…. אמנם 'חסום' אבל זה עדיין מקוון):

***

וואו, את פשוט ענקית!! וזה רק מראה כמה כח טמון בימים המיוחדים האלו חודש אלול. מה שלא היית עושה אולי בכזו קלות בזמן אחר. בימים אלו יש סייעתא דשמייא מיוחדת לכל אחד שרוצה להתקרב. הלוואי על כולנו בכל התחומים. שנשכיל לא לפספס את הימים האלו והסיפור שלך הוא כמו שיחת חיזוק אמיתית לימים אלו.
***

את גדולה מהחיים, באמת!!!! למרות שהכי ברור שזה מה שהיית צריכה לעשות, ואין לי ספק שאת יודעת לספר עד כמה זה היה חשוב – לא פשוט בכלל בכלל לעשות את מה שעשית, זה קשההההההה. ורק הקב"ה יודע עד כמה, והוא נאמן לשלם שכר! מעריכה אותך מאד מאד.
***

איזה עוצמות!!! ברור שהרעש של שבירת הטאבלט קרע את השמיים והגיע עד למקומות הכי גבוהים ומשם יגיע אליכם רק שפע, לכם ולכלל ישראל. אשריכם שזכיתם שניסיון כזה יגיע לידיכם ולא רק שלא החמצתם אותו אלא תפסתם אותו בשתי ידיים ועליתם והתעליתם.

***

וואהוווו וואהווו וואהוווו!! דמעות בעיניים זה מה שיש לי עכשיו!!! תדעי לך שעשית מעשה שממש יחידים בדור מצליחים!!! בעז"ה בזכות זה יהיה לך ילדים צדיקים יראי השם!! אשת חיל!! אישה מיוחדת!!
***

כל הכבוד!!!!! כבר הרבה זמן שאני חושבת שהפשטות שבה מסבירים לילדים על ראש השנה ובכללי על הכל – נכנסת ללב, לעיתים הרבה יותר משיחות עומק….. וזה שעשית את זה מיד ולא נתת לעצמך להתקרר… אשרייך!!

***

עוצמה, עוצמה, עוצמה שיעמוד לך לזכות בזכות נשים נגאלו- ובזכותן ובזכותך גם עתידין!!! ממש מסירות נפש- זה לא למסור ולשבור חפץ אלא חלק מההוויה שלך!!!!!!!! מהנפש- מהשיר והלב שלך! הרבה נחת והרבה הצלחה וס"ד

***

כל הכבוד לך!! את גיבורה גיבורה גיבורה!!! יש תמיד כ"כ הרבה מה לומר למה הכל בסדר- ואת לקחת את עצמך בידיים!! אשרייך שזכית! ואת באמת שייכת לשמורה! שייכת באמת. שמורה באמת.

***

פעם ראשונה שאני מגיבה, פעם ראשונה שסיפור נגעה בי כ"כ עמוק!!!! וואו את אדירה וחזקה. קבלת רגע של כוח, וידעת להשתמש בו בצורה הטובה והנכונה ביותר, אשרייך!!!! חזקת!!!
***

יקרה! ריגשת אותי מאד עם הסיפור, ובעיקר עם האמת שלך, זה מצא אותי בניסיון דומה שהמנהלים שלי מבקשים להכניס וואצאפ עד כדי פיטורים אם לא. ונתת לי כח עם הסיפור הזה
***

כל הכבוד לך אלופה!!! חיזקת ועוררת מאד לקרוא את הסיפור שלך, עשה לי מה שלא עשו לי 10 שיעורי יהדות אי פעם בשנות הסמינר.. מדהים! ומרגש! ובעיקר- מחייב. תודה לך ששיתפת
***

מרגש מרגש ועוד פעם מרגש!! המדהים הוא שלפעמים דווקא הדברים ה"פשוטים" הם אלה שחודרים אל הלב… לא נראה לי שרבי אלתר ציפה לכאלו זכויות… אשרייך והרבה כוח!

***

מאוד כואב.. אבל כל הכבוד שאת שמה לב.. וביושר פנימי ועוז מפגישה עצמך עם העניין. כבר 50% בידיים שלך, זכית לחזק אחרות מראש כמה להימנע, ולפתח זהירות..

***

את גיבורה, כל הכבוד! אבל החכמה היא למצוא מהר דרך אחרת שבה תוכלי להביא לידי ביטוי את כשרונותיך. (נגן וכד') שיהיה כשר כמובן. היצר מחכה בפינה… בהצלחה רבה!

***

פשוט מדהים!!!!! מרגששששששש!!! במקום שבעלי תשובה עומדים…..!!! הלואי ונזכה כולנו להתקדם, אפילו במשהו, לקראת יום הדין.
***

סיפור מאד מרגש ומלא עוצמה! אבל סתם מעניין אותי, הרי היא הייתה צריכה את המכשיר ושברה אותו, אז לקנות חדש? לעזוב את העבודה? הניסיון עדיין עומד..

***

מדהים!!! כל הכבוד!!! אשריך!!! נראה לי, כי צריכים לקום לכבודך באוטובוס ולנגן לך את השיר:" ימים על ימי מלך תוסיף זכויות"….

***

מחכה לחיבור מילים לשיר (כל אחד יבחר את המנגינה), לתחושות החזקות והטובות שהרגשת, כדי לתת כח לכולם. בהצלחה!

***

רציתי לשמוע שהיה גיבוי לשירים!! אם לא, זו מסירות נפש ברגע אחד שהיא מיוחדת. המון אור יפתח לך מתוקה! ‫

***

וואו התרגשתי עד דמעות. כל היהודים. לחזור בתשובה. כמה פשוט וטהור בלי יומרות ודיבורים סחור סחור. תודה!

***

כל הכבוד לבעלת הסיפור, מרגש מאוד! מדהים לראות איך בקלות כל כך ובאילוץ רב נכנסים הדברים האלו הביתה…

***

ריגשת אותי עד דמעות!!!!!!!!!!!!!!!!!! איזה זכויות עצומות יש לך ליום הדין!!! מי שלעולם לא היה קשור לזה, לא יוכל להבין כמה זה קשה להתנתק מזה, זה כמו לקרוע חלק מהגוף…

***

גדולה! גדולה! גדולה!! אשרייך!! מנסיון אני יודעת כמה זה קשה- ואת עמדת בזה! תזכי לרב נחת ודורות ישרים מבורכים. אמן

גיבורה! ממש מרגש! צלילי השבירה של המכשיר בטוח התחברו לשיר קסום שעלה עד כסא הכבוד כמו מנחה לה', ושמח אותו מאוד! אשרייך!

***

היה לך נס. שאחרי שהצלחתם לפרוץ, עדיין היה לך ברור שאת צריכה לזרוק אותו. את א ל ו פ ה!!!!!

***

מרגשת צמרמוררררת!!! תודה על השיתוף, הלוואי ולי יהיה את הכוח!! תתפללי עלי..
***

מדהים!! מרגש ממש! את באמת גדולה מהחיים!!!
***

וואווו, גדולה מהחיים!! אשרייך! אולי תשתפי אותנו בלחן?!

***

וואו. דמעות בעיניים. איזו גיבורה שאת!!! תודה על השיתוף!

***

מרגש מאוד! גיבורה וחזקה. אהבתי את המשפטים האחרונים.. תמשיכי להצליח, וכולנו!
***

ואווו איזה מרגש!!! ממש דמעות בעיניים! כל הכבוד! ממש חיזקת אותי ‫

***

איזה מרגש!!! כל הכבוד.. מחדד עד כמה זה התמכרות שאם מתחילים איתה, הופכים כמעט ממנהל למנוהל..

***

שיתופים יפים מאוד, העריכה של נעמי מוסיפה פשוט המון המון. מעולה ומחזק!!! תודה!!

***

מקסים ומרגש! תראי נחת בעז"ה מהילד הזה ומשאר הילדים! ושנה טובה ומתוקה!!

***

איזה מתיקות יהודית. לא רק של השיר, אלא של הלב הפתוח ששמע את השיר!

***

את גיבורה גיבורה גיבורה!!! מצדיעה לך. בזכות נשים צדקניות נזכה לגאולה!

***

אשרייך!!!! אלופה!!!!!! חיזקת המון… בעז"ה שתזכי לקרבת ה' חזקה תמיד.

***

ואווו! צדיקה! מרגש ממש!!! ואיך הסתדרת עם ביה"ס? הרי בטח עדיין היית צריכה וואטסאפ…? מה עשית?

***

אלופה!!! אשריך שזכית… מחזקת את כל אלו שבדרך. תזכי למצוות!

***

ענקית מהחיים!! גיבורה וצדיקה. מאד אהבתי את זה שלא דחית- אלא החלטת ומיד! אשריך
***

ואוו גיבורה אמיתית, סליחה גיבורים אמיתיים!!! תודה!! נותן לנו המון כחחחחח!!
***

מאד מאד מרגש!!! עמדת בגבורה בניסיון הק-ש-ה!!!!

***

מחזק מאוד!!! איזו גבורה מדהימה, ותודה על התזכורת-כל היהודים לחזור בתשובה…
***

מדהים!!!!! מחזק ומרגש!!! כך הכבוד!!! כמה כח את נותנת

***

אשרייך בת ישראל איזו גבורה! הלוואי אצלי…

***

מרגש מאד מאד!!! נהניתי מכל שורה!!

***

וואוו! מרגש! הלוואי ונהיה אנחנו שייכות לשמורה שלך! ‫

***

וואו, כל הכבוד!!! אשרייך!! עשית מעשה עצום

***

פשוט דמעות בעיניים ובגרון…. ‫

***

את גיבורה!!! תודה, זה מחזק ביותר, אשריך

***

וואו!!! את גבורה!!!!!! מקנאה בזכויות שלך!!!! —
***

פשוט גאה בך!!!!
***

אוהוווו צדיקה!!!
***

אוהווווווו מרגש!
***

את מדהימה!!! כל הכבוד!!!!!

***

יואו! ריגשת. מעניין למה יש לי דמעות בעיניים…

***

תודה! מיוחד! ‫

‫