הכל התחיל בסוף.
סוף השנה נראה באופק, וכמידי שנה ואמצע שנה אני זו שהתנדבתי לאסוף כסף למתנה לגננת. אני אוהבת לעטוף ולעצב, להוסיף שוקולדים ולסלסל סרטים. עם החרוזים פחות זורם לי, וכבר למדתי למי מבין האימהות האחרות מתאים לפנות בנושא.
הפעם היה לי רעיון שונה.
אקדים ואומר, שהסיפור שלי לא קשור ממש לענייני עבודה, אולי ענייני עבודה של הגננת, אבל ראיתי שהעליתן את נושא הAI והחלטתי שאני חייבת לשתף.
כבר הרבה זמן אני שומעת חלקיקי ידיעות על המהפך הטכנולוגי הגדול שקורה פה בעולם. אצלינו בעבודה זה לא נכנס, אבל אני מבינה שזה שטח שהולך וכובש יותר ויותר מקומות ותחומים.
באיזשהו תא במח היה זכור לי ששמעתי משהו שגדולי ישראל אסרו את השימוש בבינה מלאכותית, אבל העדפתי להדחיק את הידיעה המעורפלת. תירצתי לעצמי שזה משהו חד פעמי, ולא בטוח שהשמועה הזאת ממש נכונה, ואולי היא לא נכונה להיום. האמת שבעיקר בערה הסקרנות בי לחזות במו עיני בפלאי הדבר המדהים הזה, והחלטתי לבקש ממנו לכתוב לי ברכה לגננת.
מה יש, סך הכל ברכה.
חברות, לא יאומן איזה הרס אדיר טמון ביכולת המפליאה הזאת.
גילוי נאות: לא עליתי על זה מיד. בהתחלה התלהבתי ממש! וואו, מדהים! איזו ברכה יפה. ביקשתי גם תיקונים והתאמות אישיות, והרובוט ענה כל כך בחביבות, זרם עם כל מה שרציתי, וגם הוסיף לי מידע מפורט כששאלתי אותו על מושג שכתב ולא הכרתי.
על הדרך גם התייעצתי על כמה דברים שהיו לי, ונהניתי מתשובותיו החכמות.
בהמשך התלהבתי גם, הדפסתי את כל התכתובת והראיתי לבעלי. תיארתי לו בקווים כלליים איך עובד הכלי, ואילו תוצרים מדהימים הוא מצליח להגיש תוך כדי שיחה קולחת וידידותית.
במקום להיות שותף לריגושים שלי, הוא הזדעזע.
את בעצם באה לומר לי, הוא סיכם את הידע ששמע ממני וניתח את הדברים, שמערכות בינה מלאכותית לומדות כל הזמן מנתונים שמוזנים אליהן, מסיקות מכך מסקנות, ומבססות את ההגיון לפיהם. אם נחשוב רגע על משמעות הדברים – מענה ממערכת הבינה מושתת על דעות של כל האנשים שהזינו תוכן לרשת האינטרנט בכל העולם!
ובמילים אחרות – כל דעה שתחווה המערכת מושפעת מדעות זרות, והיא הפך דעת תורה.
הוא נטל לידיו מרקר, והדגיש לי משפטים שהיו זרועים בדעות זרות. האמת שזה היה בעיקר דברים דקים שלא שמתי לב אליהם, אבל פתאום ראיתי שהוא צודק! הכל כתוב במתק לשון ובחלקלקות, שום דעה הוא לא כופה ואת הכל הוא מציע כאפשרויות. כמה פעמים חזר על עצמו הנוסח של 'חשוב לזכור שיש דעות נוספות', גם בדברים שהם ערכים מוחלטים אצלינו.
לא נעים לי בכלל לשתף בווידוי האישי הזה, אפילו בחסות האנונימיות, אבל בגלל שהעליתן את הנושא חשוב לי לצעוק: חברות, זה אסור! בשיחה תמימה אפשר להגיע לדברים נוראיים, ולערער את ההשקפה הטהורה שאנו חיים לפיה.
ולא היתה שם אף מילה לא צנועה או לא ראויה. הכל עבר חלק את הסינון הטוב ביותר.
לא הנושאים היו בעייתיים ולא המילים, אלא תוכן הדברים עצמם. התשובות – חלקן היו תמימות וישרות, וחלקן האחר היה דעות מסולפות. כל השיח התנהל בלשון נחמדה ונעימה, מכילה ומבינה, מה שגורם לחושים להירדם, ולשיבוש הדעות להחליק אלינו פנימה בלי שנשים לב.
למדתי על בשרי כמה טעות זה להתעלם מאזהרות, וללכת לנסות ולבדוק שטחים חדשים שלא אושרו בצורה ברורה.
מה שמחמיר את הבעיה, שהשימוש הזה ממש ממכר. אם לא שבעלי היה מזהה מיד את הבעיה, הייתי ממשיכה בהתלהבות להנות מהידע והבינה המפליאים האלו. כשנמצאים עמוק בפנים הרבה יותר קשה לעזוב.
החכמה היא לא להיכנס לזה בכלל, מהתחלה.
ומי שכבר שם, קשה לעזוב! אני יודעת, אבל הסכנה כל כך חמורה, שחייבים לשים לזה סוף.
