ברשותכן, רוצה להגיב לסיפור 'נוכחות' מנקודת המבט שלי, כאחת שמנהלת מאד עובדים תחתי. לא מצדיקה את הצעד שעשיתי, אבל אולי לפחות הנסיון המר שלי יציל בנות אחרות:
נאלצתי לפני 8 שנים להכניס סמארטפון לחיי.
הסכנות בו כל כך גדולות וההתמכרות אליו כל כך קלה,
שהיום אני אומרת,
הלוואי ולא הייתי מוכנה להכניס אותו לחיי אז לפני כ8 שנים.
לצערי, בשלב הזה של העשייה שלי אין דרך חזור… זו ממש מלחמה תמידית,
וגדרות וסייגים שלפעמים נפרצים,
ואז שוב מעמידים את הגבולות…
קשה ולא פשוט.
ברמה כזאת שלפעמים אני פשוט מרגישה שמתחשק לי להעיף אותו מהמרפסת. אמיתי.
כשנשים שואלות אותי מה אני אומרת,
אני מתחננת אליהן,
רק אל תעשו את השטות הזאת ותיכנעו ללחצים.
תשמרו על עצמכן ועל הבית שלכן.
לפני מספר חודשים התחברתי לכמה פורומים מקצועיים ולקבוצות וואצאפ לבעלי עסקים מהתחום בו אני עוסקת. הידע ששאבתי משם תרם לי רבות, ואין ספק שהשיתופיות הזאת הקפיצה את היכולות המקצועיות שלי באופן משמעותי.
הייתי מסונוורת מהקידום המקצועי שקיבלתי משם, ולא שמתי לב לאיזה עולם נורא אני מכניסה את עצמי. לא התעמקתי מי אלו האנשים מאחורי המסכים שמעלים שאלות ועונים תשובות ומערבים את השקפת חייהם בין הדברים, לא הרתיע אותי שמדובר בשותפות חברית לכל דבר מעורבת גברים ונשים, הגם שהיא לצורך עסקי, פשוט נרדמתי על המשמר והתפתיתי ליהנות מהיכולות המקצועיות שקיבלתי.
יום אחד נידונה שם שאלה, האם מותר לומר לשון הרע על בעל עסק כדי להציל לקוחות שלא יפסידו מקניה אצלו? זו בהחלט שאלה במקומה, שהייתי מצפה לקרוא תשובות מצוטטות ממרחבי החפץ חיים בעניין גדרות ותנאים במקרים אלו. תחת זאת קראתי שם תגובות מזלזלות בפסקי הלכה ומילים בוטות על דברי חכמים…
לא יודעת אם מדבר רע יכול לצאת טוב, אבל דווקא המענה המחוצף הזה הציל אותי.
פתאום תפסתי את עצמי: באיזו חברה אני נמצאת! מי האנשים שאיתם אני מתקשרת ומהם אני שומעת דעות והשקפות, ליצנות ומושגי רחוב… בדיוק על זה נאמר 'הרחק מחבר רע'.
הסיטואציה החדה הזאת, בה הבנתי שאין מקומי שם, נתנה לי כח רב לחתוך ולהתנתק מכל הפורומים והקבוצות. כן, על אף שהכל היה עם תוכן מקצועי, הם נעשו לחברה שלי. והכל תחת מטריית גג של 'קבוצה חרדית'…
רק אחרי שיצאתי והרגשתי בחסר, פתאום קלטתי שבמשך כמה חודשים היו לי חברים! גברים!!!
זה מזעזע… הרס הדת וחורבן הבתים!
חברות שם גם נשים צדיקות, צנועות ויראות שמים, שרק באו לקבל תוכן מקצועי, אבל הן שם. בדיוק כמו שהייתי אני עד לא מזמן.
אני כותבת 'גם', כי יש שם גם הרבה אחרות שרק נקראות חרדיות, אך רחוקות מרחק שנות אור מאורח חיי ושאיפותיי, וכל אדם באשר הוא נברא כיצור מושפע. חד משמעית זה השפיע עלי.
עכשיו, כשאני כותבת את הדברים מבחוץ, זה נשמע נורא ולא מתקבל על הדעת איך הייתי מסוגלת להיות בכזה מקום, אבל כשהייתי בפנים לא קלטתי את המשמעות וההשלכות…
לא מספיק להיצמד לכלל של 'צורכי עבודה' או להסתפק בכותרת של 'חרדי'. ההשפעה הסביבתית היא משמעותית מאד! וטווה את סגנון החיים שלנו, הלך הרוח וההשקפות. חלק ניכר מיראת השמים של כל אחד הוא נגזרת חברתית. בין אם נהיה מודעות לכך ובין אם לא. זה נכון תמיד, גם לקבוצות שיתופיות, בהן ההשפעה כמעט בלתי נראית, אבל היא קיימת ועוד איך.
התירוץ של 'תוכן מקצועי' אינו הכשר להצטרפות לקבוצה כזו או אחרת. אם לא נשמור על רף גבוה של זהירות לאורך כל הדרך, שמירה על הפרדה בין גברים לנשים, ויצירת קשר רק עם חברה ערכית – נמצא את עצמינו אולי 'מקצועיות' אבל חסרות 'תוכן'…
