הסיפור של היום הוא לא דרמטי כמו הסיפור של שבוע שעבר.
אין בו סצינה של עזיבת עבודה, והוא לא טומן בחובו הפסד כלכלי מרובה,
וזה מעולה.
כי אחרי הכל, זה לא מה שאמור לקרות…
אבל … יש בו מימד מופלא של משהי שהצליחה להקדים תרופה למכה…
שלום לכן,
שמי רות. הייתי מוסיפה גם שם משפחה, רק שאני מקווה להתארס בקרוב ולשנות אותו, כך שמילא הוא לא רלוונטי:)
הסיפור שלי הוא לא דרמטי כמו ההוא משבוע שעבר, ולא דרמטי בכלל. אין בו נסיון קורע, ואפילו על שקל לא נאלצתי לוותר בגללו.
מה כן יש בו? זה סך הכל מעשה קטן, מינורי ממש, לא הייתי חושבת לשלוח אותו, ובכלל לא הייתי מגדירה אותו כסיפור, אלמלא ההלם שאחז בי, כשגיליתי איזו עוצמה טמונה בו, ואילו גלים הוא מכה.
אבל למה לי לדבר ארוך כשהסיפור עצמו ממש קצר? הנה-
רות – כבר אמרתי, סביבת העבודה שלי אינה קבועה, ומשתנה בהתאם לימות השבוע. באחד מהמקומות אני עובדת מול גברים, חרדים אמנם, אבל אין פה סיבה להרגיש בנח, כי הם גורמים להרגיש י ו ת ר מ י ד י ב נ ח לידם. חרדים בהגדרה ו… שכל אחת תשלים את המשפט לבד:(
לא היו בעיות כלשהן בשוטף, אבל החוש השישי שלי יעץ לי להגיע ביום ההוא דווקא בשיער אסוף. לא ידעתי להסביר לעצמי למה, והיו רגעים שהתלבטתי אם אין במעשה הזה שביבים של צדקות יתר או עודף חששות, אבל התפרסמו כאן במשך השנים כל מיני סיפורים על סיטואציות מביכות ופלונטרים סבוכים שגרמו לי לדבוק בהחלטה כהקדמת רפואה למכה.
בין הגברים לנשים נשמר איזה דיסטנס כלשהוא, ולכן הופתעתי מאד לשמוע ביום מן הימים את אחד הגברים, שקשור טכנית לעבודה, נכנס לחדר ומפטפט בלבביות יתר שיחה חברית עם זאת שישבה לידי. אמנם ההפרדה בין גברים לנשים לא היתה ערך עליון, אך סגנון כזה של שיחה זה לא דבר מקובל שם. הייתי ממש בהלם! אני זוכרת שפעם משהי הראתה לי קובץ שהתפרסם בזמנו (השומרות על הגבולות, לטובת המתעניינות והמצטרפות: הנה הלינק) ודובר שם מאד על 'פורמליות' מול גברים, יחסי עבודה רשמיים ותו לא… כשראיתי לאן אפשר להגיע כש'לא שומרים על הגבולות' זה באמת הכניס אותי ל'הם'…
ניסיתי לחשוב – שתינו על תקן נשים, ושתינו נכללות ב"דיסטנס" שנשמר, ומבחינת עבודה – אני עוד פחות עמוסה ממנה, ובכל זאת – בכל התקופה הארוכה בה אני עובדת שם – מעולם לא הגיע גבר לפטפט איתי ולא לדבר איתי ככה.
לרגע רציתי להעניק את מדליית השמירה לשערי האסוף, אך ברגע הבא חלחלה בי ההבנה שזה לא רק זה. זה הרבה מעבר… המעשה הקטן של שיער אסוף גורם לי להתנהג אחרת, ולא להרגיש זורמת וטבעית. הרבה מעבר לתפיסה שלו בעיני אחרים – הוא קודם כל תופס אותי, הופך אותי לרישמית, מזכיר לי להיות עניינית. וכך, בלי מילים, בלי הצהרות וללא הכרזות –
כל ההתנהלות שלי משדרת על גל אחר. ושומרת עלי.
תגובות הקוראות לסיפור בשידור חי
בכדי לראות את התגובה לחצי על הכותרת.
נ
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.