לתגובות הקוראות
הקישוט הכי יפה
אולי כולכן מוצלחות, מלאות אנרגיות וחדורות מוטיבציה תמידית,
אבל אני לפני כשנתיים ידעתי, כי המקצוע שלי כמתכנתת – גדול עלי.
ראשית, הלוחמה היומיומית המתישה מול השמש- על המפציע המקדים יותר. שלושת-רבעי-תריסר השעות הבלתי אוזלות. המפגש הקצר והעייף עם הילדים (ואף זאת כדי להתכונן כבר ליום המחרת) וכן, גם סוג העבודה הצחיח אותי לגמרי וגרם לי לחוסר חשק וסיפוק.
במשך זמן רב חיפשתי לעשות הסבת מקצוע. אך מגוון רחב מאוד של אפס רעיונות עמד לי…
איך אישה בת 38 יכולה להתחיל עם מילויי מקום בביה"ס או להוסיף לימודי מקצוע חדש באמצען של חיים?
חיכיתי וציפיתי לישועת ה'.
באיזשהו שלב, כשהרגשתי קושי אמיתי מאוד, עלה בי לפתע רעיון מלהיב ביותר. וידעתי כי אני הולכת לפתוח מעון בפריפריתנו הצנועה שבדרום.
הביקוש הרב לכך, הגמישות מבחינת השעות, ההתאמה לאופיי ולכישוריי ו- כן, גם המשכורת הבלתי מבוטלת, היוו כר פורה, מדליק ומתסיס…
הריח המשכר של העצמאות ושל אופי העבודה כבר החל לתפוס בי חזק מאוד.
דמיוני הלך רחוק מאוד ואפילו ידעתי איך האיורים על הקירות הולכים לשטוף את העין ואילו פליימובילים יירכשו באהבה לדרדקים הנכבדים.
המשוב שסביבי חיזק אותי מאוד, מצאתי אף מבנה קסום והכל היה נראה ורוד בוהק המתחיל על הצד הנפלא ביותר. אפילו ביתי בת ה12 סיפרה לחברה שה"למעלה מ20" (:)) של גילה של אמא התברר כטעות, והיא באמת צעירה כעת מכך בכמה וכמה שנים….
איכשהו, באחת השיחות על כך עם בעלי, הוא אמר לי משהו בנוגע לאיזשוהי פגישה עם רואת חשבון.
רגע לאחר מכן נפלו לי בזה אחר זה פירורי סיטואציות עתידיות בלתי נמנעות עבורו- פגישות ארוכות עם גורמים בעירייה. שיחות מעמיקות עם מנהלי חשבונות וביטוחים. תכנון רחב ויסודי בכל. בירורים מבירורים שונים ומשונים וזאת כדי לגרום לניצול מקסימלי בקשת הרחבה של הנושאים וכו' וכו' וכל כיוצ"ב.
ומה יקרה במצבים של פיצוץ קריטי בצנרת או שבר בחלון שלא סובל דיחוי? הוא לא יזעיק את עצמו בלית ברירה אחרת מהכולל, כדי לטפל דחוף בכל מה שדורש עסק פרטי המכיל אובייקטים רכים כל כך ופרטים רבים כל כך?
באותו הרגע היה לי כבר ברור. עם כל הכוונות הטובות, אין מצב שאוכל לקחת בלעדיות על הפרויקט. בעלי ודאי ובטוח ואין בכך ספק, יאלץ לנטול חלק פעיל ביותר, ובאופן מיוחד לאור העובדה שהוא ניחן בכתפיים רחבות יותר משלי וביכולות ובכישורים הממולחים המתאימים יותר ממני…
לא היה קל לדחות את החלום המנצנץ בשתי ידיים, אבל כשקלטתי שבעלי יהיה מעורבב פה חזק בעסק, על חשבון יכולת הלימוד שלו – קיבלתי רגליים קרות.
עוד ימים רבים לאחר מכן הייתי אמונה על כך שיבוא היום ואני איוושע. הקב"ה ודאי רואה את הכח ואת המח.. אין לי ספק שאזכה לשערי אורה וישועה.
החלק הזניח היה, שבסופו של דבר, בסייעתא דשמייא גדולה מצאתי משרה שאי אפשר להאמין לה.
נישה אחרת לגמרי בייעוץ בתחום כל שהוא, המסבה לי הנאה וקורת רוח פשוטה וטובה. שעות עבודה נוחות המתאימות לבית שלי אישית ומשכורת טובה יותר משמעותית…
כן, באמת שהיה לי קל הבוקר להזכיר לשעון כבר לצלצל…
אבל החלק המרכזי יותר, והמשמעותי הרבה הרבה יותר, הוא לראות את בעלי חוזר, במנוחת הנפש אמיתית מהכולל וביכולת לשריון כל המשאבים והאנרגיות לשם כך.
אפס עול של חשבונות ובירוקרטיה ופגישות ותשלומים וסיכונים וחובות….
תדיר עולות בי הדמעות. איך שבסייעתא דשמייא נוראה, במחשבה כנה ופשוטה אחת, קניתי את עולמי.
והאיורים הדמיוניים על הקירות ששום עין לא שזפה – הם הקישוט הכי יפה של הבית שלי.
תגובות השמורות לסיפור
ממש הערכתי את היכולת שלך להקשיב לרחשי לבך הכי עמוקים, לא לפחד לחשוב מחדש שוב, למרות שאת באמצע תהליך שהתחיל מרצון טוב ואמיתי! ומה שהכי אהבתי זה את ההרפיה מהאחיזה במושכות!! בטחון מוחלט בבורא העולם בלי לדאוג, בלי לתכנן מסלולים חלופיים, ובלי "לתת לו רעיונות". מומלץ לכל אחת לנסות!
בצורה כזאת אנחנו לא מגבילים את עצמנו לתחומים וכיוונים מסוימים שמהם תבוא הישועה. בצורה כזאת של הרפיה ואמונה מוחלטת שה' כבר יסדר את ענייננו על הצד הטוב ביותר, מתגלה שאכן, זה מה שקורה וטוב שלא הגבלנו את עצמנו, כי ה' יכול לתת הרבה הרבה יותר ממה שאנחנו מדמיינים!
זו אכן, העבודה של החיים: לדעת שאנחנו לא מנהלים כלום, רק בוחרים כל פעם בטוב ע"פ רצונו, בלי שום שליטה על התוצאות!! והוא כבר יעשה בשבילנו את הכי טוב עבורנו! אשרייך!
תודה עצומה לשמורה על הסיפורים הגבוהים והמרוממים, שמזכירים לנו לאן לשאוף!
זה סיפור שיכול להתאים לכ"כ הרבה נשים בדורנו, באמת כולנו עמלות כ"כ קשה ומלא פעמים שצפה בי המחשבה אולי אעשה משהו אחר, המותשות היום יומית, והאמת היא שצריך לזכור שבכל עבודה יש קושי, ואולי יותר מדויק לומר שזה הזמן והשנים בעבודה עושות את שלהן.. לפעמים הזמן שוחק!
צריך לזכור שאנחנו פשוט בגלות ולכן זהו המצב של העבודה הקשה, העייפות שלא נגמרת, ובעיקר בדור שלנו שכביכול הכל משווק כ"כ יפה ותמיד מכניסים לנו למודע כמה שתפקיד אחר הוא מנצנץ, וזה מצחיק כי תמיד כשמסתכלים על מישהו אחר מהצד אז אומרים לעצמנו (אני לפחות לעצמי אומרת..) וואי אולי הסוג עבודה הזה יותר קל וגם מרווחים שם יותר אולי שווה לעבור לתחום אחר..
ואז פתאום את נפגשת עם מישהי בדיוק מאותו עולם שעליו הסתכלת בערגה ואת מבינה שגם בעולם הזה שלה יש מותשות ועייפות ותסכולים,
אז בואו לא נשכח שאנחנו בגלות והשם רוצה מאיתנו עבודה אחרת והסתכלות פנימית יותר.. וזה באמת קשה..! ישר כח לך שאת משקיעה זמן לחשוב ולשנות כדי באמת לנסות להיות יותר במטרה שלשמה יצאנו לעבוד ולא לשכוח זאת..!
סיפור מעניין ביותר! מחזק ומרטיט. איזו תושיה ועירנות היו לך טרם קבלת ההחלטה.
אני מכירה מישהי שעזבה את עבודתה והחליטה להיות עצמאית, הקימה עסק לבגדי נשים ובעלה שהיה אברך כולל כמדרשו, יצא אט אט מלימודו ע"מ לסייע בהקמת העסק ובמשך הזמן נשאב לענייני העסק ויצא לגמרי מהלימוד. זה היה מאוד עצוב לראות זאת בחוש ויתכן שהכל מראש היה במטרה לבניית בית של תורה אך למעשה התוצאות היו הפוכות.
אשרייך שזכית לחזות מראש את ההשלכות הגורליות, ובשביל זה יש לנו את דעת תורה, בעצמי הייתי כמה פעמים בפרשת דרכים אם לבחור במימוש כישרון שחנני הבורא ולהקים עסק כלשהו ורק דעת תורה ניתבה אותנו לכיוון הנכון והצילה אותנו.
כל הכבוד לך, אין ספק שהויתור הזה יעמוד לך ותראי נחת מכל עמלך בבית של תורה וקדושה.
וואוו.. מחזק מאוד.. כל הכבוד על האמונה הפשוטה.. לפעמים זה נראה כאילו אנחנו יכולים לעקוף את כל המכשולים האלה ושזה מחיר זעום ושזה לא כזה נורא ולא כזה ישפיע.. אבל המחשבה הפשוטה והישרה על הפסד אפילו מינימלי מלימוד התורה של הבעל… משהו שצריך המון יושרה פנימית וחוזק כדי לדעת לעמוד על העיקרון הזה בלי להתפשר..
תודה על השיתוף.. מחזק ומתזכר מה חשוב באמת ואיך ה' מפנק את המחזיקים בו.. אגב הסיפור כתוב בצורה נעימה מאוד לקריאה!
הסיפור ממש מחזק באמונה בהשי"ת פשוט קיימת במוחש מה שכתוב בחובות הלבבות בשער הבטחון, ההשתדלות היא לא מעלה ולא מורידה במאומה ולכן אדם צריך לבחור אומנות קלה ונקיה שלא תפריע לו בעבודת ה' וברגע שמצאת משהו שעלול להפריע בעבודת ה'- זה לא ההשתדלות שה' מבקש!
הרי הוא יכול להביא את הפרנסה בכל דרך שירצה וקיימת את זה בגבורה!! זה לא קל אבל כפי שראית את הישועה אחר כך ראית שזה שווה ומשתלם. אשרינו שאלו נשות ישראל!!!
סיפור כנה ויפה אהבתי מעריכה אותך ואת המחשבה שלך לא על הלימוד בלבד של בעלך, אלא על הפניות שלו ללימוד.
אני לא אשכח את זה, שכשעוד הייתי בלימודי מקצוע יחד עם בעל, בית וילדים ב"ה הייתי חושבת לעצמי שללמוד יכול להיות כל כך כיף כשאין בראש עול אחר. ואז הגעתי לתובנה שהלימוד של הבעל לא אותו לימוד כשיש לו עוד עול.
אשרייך שאת מיישמת את זה!!!
מעניין לדעת מה היה רב פוסק במקרה הזה…
קצת קשה לי לקרוא שאישה שהיא שליחה להבאת פרנסה כדי שבעלה ישב וילמד ברוגע בלי עול פרנסה, צריכה לוותר על חלום או במובן הפרקטי להתחיל לעבוד בעבודה שהיא תאהב בגלל מקרים פה ושם של בירוקרטיה שבעלה יצטרך לטפל…
רק מציעה בתיאוריה, יתכן שאפשר למצוא פתרון מחוץ לקופסה, כמו ללמוד לנהל את הבירוקרטיה או להביא מישהו מבחוץ שיעשה זאת. וכמובן להתייעץ עם דעת גדולים.
כשאני מקבלת מיילים כאלו אני תמיד נזכרת במשהו שפעם לאה ראם כתבה (לא זוכרת את המילים המדויקות;)): בעולם של ימינו מאוד מקובל ויפה לקבל את כולם, לקבל גם את מי שנחות ממנו ואת מי שחלש ממנו, אבל מה עם לקבל את מי שגבוהה ממנו?- פה לא צריך לקבל ולתת לו מקום??
זה נתן לי מבט אחר להסתכלות על מי שנקודת הבחירה שלה גבוהה משלי לימד אותי להעריך יותר ולא לנסות לתרץ לעצמי ש "זה סתם מוגזם" אם אני לא עומדת שם….
אז תודה על הסיפור, מאוד מחזק! ונותן מקומות לשאוף אליהם… מעריכה מאוד מאוד!
וואו מדהים! היכולת של אדם לעשות שיקול דעת אלוקי למול רצון אנושי. אני בטוחה שזה היה רצון ה’, אשרייך! הזדהתי איתך מאוד כי גם אני משתמשת באפליקציה רק של מייל ולינקים לא נפתחים לי וכו’, זה נסיון, כי זה הרבה פחות נח בחומר, אך אני בטוחה שלנשמה שלי נח עם זה יותר!
***
הקב"ה נתן לנו גם את החוש השישי לגלות את הדברים שהוא רוצה מאיתנו, נהניתי שהיא השתמשה בו! אני בטוחה שאם היו שואלים את ר' גרשון זצוק"ל- הוא היה מורה לה גם לעשות כן, ועל כן זו אכן ההשתתפות האמיתית בלוייתו- ללכת לאורו! ישר כח על שחיזקת את כולנו!!!
***
את חזקה כל הכבוד לך! זכית לעשות את מה שצריך באמת ברגע שתמשיכי ככה את פשוט תאהבי את זה!! את תרגישי מחוברת יותר להקב"ה ותהני מכל רגע שאת זוכה לקדש את עצמך בסוף עוד תחכי בכול פעם לניסיון הבא להראות לעצמך ולכולם שאפשר אחרת
***
כ"כ נכון, אינטרנט הותר בעיקר לצרכי פרנסה (שאר הדברים – כל אחד לפי רבותיה…), ולא לצפיה גם אם זה לויה או ארוע תורני כזה ואחר, חשוב לזכור את זה. צריך לחשוב על זה גם בהקשר של קניות מקוונות וכו', זה לא פשוט, מה דעתכן?
***
היי ניסיתי לשמוע את הלימוד משותף בספר 'חובת הלבבות' בענייני בין אדם לחברו טיילתי בכל השלוחות ללא הצלחה, אשמח להכוונה איפה זה נמצא תודה
תגובת שמורה: זה נמצא כעת בקו בשלוחה 4
***
מרגש. באמת!!! "טוב ארך אפיים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר" איזה עוצמה של שליטה עצמית והכי- מודעות עצמית ליכולת הבחירה… מדהים איך שהסיפורים בשמורה יוצרים מעגלים שלא נגמרים:)
***
וואו וואו וואו את גדולה מהחיים, כמה זה קשה שכולם שם- בהלוויה, ואת פה- במשרד משתוקקת להגיע וללוות את הרב… בעז"ה שהזכות הזו תעמוד לך ותחזק את על עמ"י.
***
"הסרטה אחת שווה אלף תמונות, אבל בחירה נכונה שווה מיליון, ולא רק בתמונה…בחיי נצח!" נכון ואמיתי כל כך! הלוואי שנזכור תמיד ובכל מצב…
***
פעמים רבות אנחנו מתבלבלים ורוצים לעלות רוחנית באופן שגורם דווקא ליפול… אשרייך ששבחרת להשתתף בטלפון וכך רק עלית ולא ירדת!!
***
שלום אפשר אולי את הפרטים של כותבת הסיפור? גם אני עובדת במקום בו ניתן לחסום או הכל או כלום… וממש קשה לי בלי מייל
***
אואווי התרגשתי עד דמעות… מעריכה אותך על הבחירה הנכונה ועל הכח שיש בך לקחת את החיים במימד הנכון הגבוה והאמיתי שבהם.
***
מרגש עד דמעות!!!! איזה גבורה יהודית!!!! כל הכבוד!!! מעריכה מאוד
***
זה בדיוק אמורה להיות התוצאה של הסיפורים הללו חיזוק לעמידה בנסיון דומה עכשיו יש לי חיזוק כפול
***
מדהים, כי במקומות האלה הכי קל להתבלבל. תהיי רוחנית עם טכנולוגיה… ככה זה עובד היום.
***
תודה רבה על התוכן רב הערך שהינכם שולחים, האם אפשר לקבל אותו בקובץ pdf? יישר כח
***
גם אני נזכרתי בסיפור הזה ושמעתי בזכותו "רק" בטלפון.
***
ריגשת אותי… שתזכי תמיד לעשות נחת רוח לד' כל הברכות
***
וואו את אלופה כל הכבוד לך תמשיכי להיות חזקה!!!!!!!!
***
אלופה שאת!!! כל כך מעריכה אותך… ממש!
***
וואווו, ענקית!!!! אשרייך!!
***
ואווו כל כך מחזק!!! תודה!
***
מדהים!!! איזה כוחות!!
***
מה שנכון, נכון…
***
את חזקה!! אשרייך!!
***
מרגש ביותר
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
שלום וברכה, ראשית אודה על הדיוורים המחזקים, זה ממש חשוב ומחבר, וזה שאני מקבלת את זה במייל בין כל מיני מיילים אחרים שלפעמים מנסים לגרור בדיוק לצד השני- זה ממש "ויגזול את החנית מיד המצרי":)
בנוגע לנשים שכואבות את העובדה שהבעל עובד, מנסה להבין כמה נקודות- בתור אחת שבעלה עובד…:
- כשהייתי זו"צית, ובעלי יצא לעבוד, שמעה את זה חברה שלי, לא נשואה, ושאלה אותי "באמת? הרשית לו?" אני זוכרת איך השאלה הזו היתה מופרכת בשבילי. הוא אדם בוגר ויש לו בחירה… אישה לא נותנת לבעלה הוראות.
- צריך לבדוק ולעשות עבודה פנימית, מה כואב לאישה בעובדה שבעלה לא אברך. האם ייתכן שבחלק מהמקרים זה נובע מחיפוש בעל שהיא תוכל להתגאות בו- כלומר זה לא נאה לכבודה לומר שבעלה עובד? במקרים אחרים זה עלול לנבוע מרצון לשליטה בבעל או שליטה במצב בכלל…
- עבודת ה' היא אישית לכל אדם… וכמו שאני לא מעוניינת שמישהו אחר יגיד לי אילו קבלות לקבל על עצמי, כך גם בעלי לא ייהנה לגלות שיש לי ציפיות ודרישות לגבי המקום הרוחני שלו. זה עבודה שלו עם עצמו.
- מי שמרגישה שבית שבו הבעל אברך הוא באווירה אחרת, רוחנית יותר, וזו הסיבה שזה חסר לה- אין לי מושג… אבל אווירה רוחנית בבית מורכבת מהמון דברים, מדיבורי אמונה, מחסד פשוט, מאמון ומוויתור ועוד.
לא כל אדם מתאים ללמוד יום שלם, ממגוון סיבות, וודאי לא נגזר דינו של אדם זה ואשתו מאת בורא עולם להיזרק אל הצד השני…
כלומר, המחשבה שהדרך היחידה של האדם להגיע אל האווירה שבה חפץ ה' היא דרך לימוד יום שלם בכולל בלבד, ואין דרך אחרת, היא מחשבה קצת מקובעת. ה' ברא דרכים שונות לעבוד אותו, ואוי לו לעריק שבועט בגדוד שבו הניח אותו המלך והולך לשרת בגדוד אחר – גם אם הגדוד האחר בכיר יותר.
"לא תחמוד אשת רעך… וכל אשר לרעך" – לעניות דעתי עשוי לכלול גם את עבודת ה' של רעך.
קל לדבר וקשה לבצע… זה ברור בלי ספק, ואני מדברת בראש ובראשונה לעצמי:) תודה וברכה
לטובת נשים שביקשו חיזוקים על חלום ושאיפה לבעל מתמיד יום וליל ועל מציאות שלא עונה לציפיות:
בקו למען אמהות בשבוע של שבועות היה שבוע שדיבר ממש על הנושא הזה, הרב שלמה לוינשטיין דיבר חזק! כל מי שבסירה הזאת צריכה לשמוע את ההרצאה שלו פעמיים לפחות וגם בכל זמן של חולשה חוזרת, הוא מחזק מאוד!! גם שאר ההרצאות היו ממש ממש טובות, כולל פאנל רבנים על הנושא הזה בדיוק.
מומלץ מאוד 025796551 בשביל לחזור לשיחות קודמות- שלוחה 2- > 9- >2- > 9- > מומלץ לשמוע את כל מה שהיה סביב שבועות, אני חושבת ששלוחה 1 ממוקדת יותר לנושא ובפרט שלוחה 5 (מתוך 1) של הרב לוינשטיין. באהבה ובהצלחה.
"אני חושבת, בגלל ההבנה שיש עוד נשים שהקב”ה ייעד להן כזה מסלול, שיהיה חכם שמישהי תרים את היוזמה, ליצור איזו פלטפורמת חיזוק, לנשים שהן אברכיות בנשמה, שמעריכות את הבעל על התורה שבו, גם אם היא לא תופסת את כל היום כמו שהן היו רוצות. להבין מה זה בית של תורה אמיתי, ומה האחריות שלה בסיפור הזה."
רוצה להגיב על התגובה הזו: יש קו למען אמהות, למי שלא מכירה זה קו שיש בו הרצאות ותכנים שונים מדי יום, כל שבוע נושא משותף, ובערב שבועות הנושא היה תורה- היה שיחות גם מצד האישה שהשאיפה שלה לבעל שלומד לא התגשמה במלואה וגם מצד האשה שבעלה כן לומד, וזה קשה לפעמים וכו'
אני חושבת ששם יש ממש מענה למה שביקשו פה. [את השיחות של שבועות קודמים אפשר לשמוע בשלוחה 2] ממש ממליצה להתחבר לקו הזה גם בלי קשר!! המספר: 02-5796551
תגובה למי שהגיבה על הסיפור "בקומה זקופה", וכתבה שלצערה רוב משפחתה מחזיקה מכשיר פסול. הפריע לי מאוד מאוד שהיא כתבה: "הם מיוחדים ומקסימים ועובדים את השם בדרך שלהם." אולי הגישה הזאת שהם מיוחדים ועובדים את ה' בדרכם וכו', היא בעיה? איך אפשר לקרוא לזה דרך אחרת בעבודת ה' כאשר ברור שזה ירידה ובעיה חמורה?
יש מצווה לאהוב כל אחד, את הנשמה שלו, את הצלם אלוקים שבו, אבל זה לא כולל להצדיק את הדרך שלו!
צריך לא לפחד להגיד ברור לעצמנו: המעשה הזה המסוים הוא פסול ולא נכון, וה' לא אוהב/ מרשה את זה. ואחרי זה, ובפרט אם יש צורך משפחתי, לכבד את האדם, לא את הנפילה או הדרך שלו!!!
גם לגבי הילדים צריך לחשוב איך לנהוג כאן למען חינוכם- אנחנו לא מחלקים ציונים לאנשים אבל למעשים בהחלט כן! ומותר (וצריך!) גם לדעת איך להציב גבולות ולא להיות מושפעים ממי שמעשיו לא ראויים לדעתנו, ולומר לעצמינו ולילדינו באופן ברור שאנחנו לא מקבלים את ההנהגה/ מעשה/ התנהגות כי ה' לא מרשה.
לחברה שכתבה שצרם לה ": "נכון שאני שונה, אבל שווה יותר!… עם זאת, האם זה הופך אותי בכללותי לאדם איכותי וטוב יותר מאחרים?? בכלל לא בטוח….."
קראתי כמה פעמים מה שכתבת, נראה היה שיש כאב מסוים שמתחבא… נכון יש מושג של "עליונים למטה ותחתונים למעלה" בעולם הבא. אבל אין מצב בעולם שמי שמחזיק מכשיר שדעת גדו"י באופן גורף לאסור- מדגישה- ולא קיבל הנחיה ספציפית אחרת מהרב– אין מצב שהקב"ה שמח יותר בבחירה הזאת שלו מאשר בבחירה שלי להחזיק כשר!!!
כשכתוב בגמרא על מי ששימח אחרים או מי שהיה מושלם בכיבוד הורים, הגמרא לא אומרת חלילה "וזה למרות שלא שמע בקול גדו"י בנושאים שהיוו ניסיון בזמנו" נכון? החברה כתבה "בלהחליט, על סמך מעשה מסוים, שאני שווה יותר מאחרים" מבחינתי לשמוע בקול דברי חכמים זה אלף בית לפני הכל, זה לא "מעשה מסוים…" כלומר לא על כיבוד הורים או הידור במצוה זו או אחרת אני שווה יותר, אלא לשמוע בקול חכמים זה אלף בית וזה בסיס להכל.
וחוץ מזה לכל הבנות שהפריע להן שכותבת הסיפור כותבת כביכול בזלזול ובביקורת חלילה על חברותיה ש"מתוקשרות בוואטסאפ, מחוברות לקבוצות שונות, מקבלות עדכונים וחדשות," היא לא כתבה שהן משתמשות לצרכי עבודה במכשיר אלא הרחיבה ותיארה כמה המכשיר שימושי לכייף והווי גם אם קיבלו היתר מרב להחזיק לצורך העבודה, לא בטוח שההיתר כולל לצרכי בילוי ופנאי…
התרגשתי מהסיפור של מי שעובדת במקום שרובן מחזיקות סמארטפונים ולה רכשו פלאפון כשר- התרגשתי מהגאוות יחידה שהצליחה להקנות לעצמה ומאיך שהקרין החוצה, והתחזקתי!!! אמן שארש גם לי לעולם— בתפילה על כל נשות ישראל ובתודה ענקית על המיילים המחזקים והקו עמוס התוכן (שהוא פשוט המסגרת הרוחנית שלי…)
***
לגבי התגובה של לראות בחוש והחיבור לאינטרנט באוטובוס- חשוב מאוד לדאוג באמת שהחסימה תהיה על המחשב עצמו ולא רק על האינטרנט שבבית, כי אחרת המחשב לא בדיוק מסונן… כנ"ל לגבי מצלמות עם wifi זה אינטרנט פרוץ לגמרי ובאוטובוס ובכל מקום עם גישה אפשר להתחבר לאינטרנט הכי פרוץ שיש לתשומת לבכם
***
שלום וברכה, קצת מתפלאה איך העלתם על הכתב את התגובות הללו, כל גדולי ישראל אסרו את המכשירים האלה. יוצאי הדופן שקיבלו הנחיה שונה עם אפשרות להחזיק אותם היא לצורכי עבודה בלבד!
