היא לא היתה מאלו שאוהבים פרסומת, אבל הטרגדיה קורעת הלב בה הסתלקה לבית עולמה, יחד עם תינוקה הרך, לא השאירה עין יבשה.
איילי דוידזון.
מי שלא הכירה את איילי, לא יודעת איך היא היתה נראית.
אז הנה התמונה שלה: האישה הכי רגילה ונורמלית.
כזאת שאת רואה ברחוב ולא מדמיינת שהיא עובדת הייטק מוכשרת ביותר,
כזאת שאת יכולה לפגוש בעמדת המחשבים, מסדרת כמה דברים באינטרנט לצורך פרטי,
תמיד עם האצילות, החיוך החם, והיחס האכפתי לסביבה,
בענווה ובצניעות, לא מתפארת בכשרונות הרבים שבורכה,
וגם לא במאמצים הרבים שמקדישה למען לימוד התורה של בעלה.
מבין עשרות רבות של מנחמים שגדשו את הבית, בלטו שני מנהלי חברת ההייטק בה עבדה איילי. בעוד הסיפורים המפעימים טוו קווים לדמותה האצילית, נסובו סביב מסירותה הרבה לתורה, וסיפרו על מעשיה המיוחדים, באו שני אלו ודיברו על הכשרונות הנדירים של איילי והצלחתה הרבה בעבודה.
כשהזכירו את המוצר הייחודי שפיתחה במסגרת התחרות של AWS מטעם רשות הטבע והגנים, התפלאו מאד שאביה לא ידע במה מדובר. היא זכתה במקום הראשון! איך לא שמעת על זה?
מנהלי החברה לא האמינו שהמשפחה לא מודעת לדבר, והלכו לברר בעזרת הנשים. אבל גם אמא של איילי לא הכירה ולא ידעה.
כזאת היתה איילי, לא עשתה עסק מהעבודה ומההצלחות שלה בה. עשתה מה שצריך, השתמשה בכשרונות הרבים שבורכה, אבל לא זה היה הנושא. התורה – עיקר חייה, בעבורה יצאה לעבודה, ולא חיפשה סיפוק מדומה בשום עולם אחר.
כשביקשו ממנה לעלות לבמה ולהציג את הפיתוח שלה, ביקשה בפשטות שמישהו אחר מטעם העבודה יעשה זאת. היא לא רצתה לעמוד באור הזרקורים, אבל שום דבר מהסירוב הזה לא היה בנימה של "מסירות נפש" או "ויתור מיוחד" למען הצניעות, היא בחרה בזה בכזאת טבעיות. כמה אופייני לה.
איילי היתה מוצלחת מאד ועשתה מלאכתה נאמנה, הצעת קידום מפתה מטעם ההנהלה לא אחרה לבוא. אך איילי סירבה. היא ידעה שהמשרה תדרוש ממנה שעות נוספות ותטיל עליה עול ומחוייבות, דבר שיפגע בלימוד של בעלה.
איילי חיה עם כזאת בהירות מה עיקר ומה טפל, לא ביקשה לקטוף הצלחות והישגים בעבודה, את כל הכוחות שלה ניתבה לאפשר לבעלה ללמוד בשקט ובשלווה.
בחג השבועות תשפ"ו השיבה איילי את נשמתה למרום,
עם האוצרות הרבים שזכתה לאסוף ב33 שנות חייה.
סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם.
יהיו הדברים לעילוי נשמתה הטהורה, אילה בת ר' אהרון לפידות.
