שלום, דבר ראשון- אם כבר…- תודה ענקית על הזכות להיות שותפה בקהילה כזו תומכת וחמה!!!! הזכויות שלכם גדולות. המון שפע וס"ד בהכל. דבר שני, אני יועצת מס במקצועי, עובדת בבאר שבע. לצורך השלמת מסמך התקשרתי לחברת בניה והנדסה במודיעין- להנה"ח שלהם ודברתי עם פקידה. שמעתי את השמות בתקליט וזה היה נראה לי קבוצה של חרדיות…. אך מה שהיה לי כיף יותר לשמוע, וממש הרגשתי חיבור:) זה השירים ברקע אצלם…- דלקמו שם שירים של ערב חג שבוועת- שתתן לנו אהבת תורה ויר"ש וכו זה היה משהו פיצי אבל עשה לי הרגשה טובה ומחוברת לעם נפלא אז תודה לכם על ההאזנה:)

אני גרה ברמת שלמה בירושלים. ומה שקרה לא יכולתי להשאיר לעצמי ומעניין אותי מאוד אם גם בשכונות אחרות וערים נוספות, זה ככה??

אתמול היתה הכנסת ס"ת בשכונה

כל האזור לבש חג

המראה היה מלבב במיוחד

חשבתי שרק לי זה מזיז משהו בלב

אבל אז ראיתי עוד אחת ועוד ועוד

לא רק אמהות לילדים קטנים שהיה להם את מי לדובב

גם נשים כבודות, מבוגרות כצעירות, מכל הזרמים והקהילות

עם ברק זכוכית בעיניים ולא אחת גם מלחשות בשפתיים, דולקות

ושיר להם בלב שאם רק יכל היה בכל עוז מרקד

ואוטובוס של סופרבוס עם נהג ומבקר ערבים

נתקע בכביש בין עשרות ילדים ולפידים בוערים

ובתנועה מורגלת הוציאו תנייד כמו בכל רגע פנוי

הפעם לא בשביל לשקוע עמוק בו- רק להתחבא ולהתפלא, מאחורי המצלמה המתעדת

מראה ייחודי של שכונה שלמה ששובתת ובאה לחגוג- להעלות ישר והופ- להפיץ ברשת

אז נכון שיש ירידת הדורות, והכל יותר חלש, יותר מנותק, יותר מבולבל

והרבה מנהגים כבר לא כמו פעם- פשטו ולבשו צורה אחרת, כביכול 'מעודכנת'

אבל א"א להתבלבל לגבי שייכות כשככה ברוב עם כמו לפני עשור ויותר

הרחוב לובש חג, ואף לא אחד מוותר-מנשים טף וגברים- לפזז ולכרכר

השירים הם אותם שירים כמיטב המסורת, וכל כך למה ועבור מה??

התורה שהיא אותה תורה, הכבוד והעוז וההדר והחיבור- שלא במהרה יינתקו…

אשרי העם שככה לו. אשרי העם שה' אלוקיו.

תגובה לגבי ה"שולי":

אני מאד מתפלאת שפרסמתם את התגובה הזו, ודי בטוחה ששוב יבוא גל של תגובות שותתות דם כמו שהיה לפני שבועיים.

אז לכל מי שלא כל כך מבינה:

מי שכתבה את ההערה הראשונה בקשה לחזק את כל הנשים היקרות שבעליהן יצאו לעבוד למרות שאיפתן הטהורה, והן בחרו לכבד אותו, והן בחרו להשלים עם זה ולהקים בית שמח, וזה כ-ו-א-ב להן ששוב מחזירים אותן לנקודת ההתחלה.

היא בסה"כ רצתה להסביר שאין סתירה בין אשה צדיקה וצנועה לאשה שבעלה איננו אברך, שבית של תורה הוא לא רק פונקציה של אברך או לא. (ל-2 הכיוונים!) שלכל אחת ואחת, בסטטוס שלה, יש את הזכות והחובה להתחזק ולהתעלות עם כל הנתונים שסובב הבורא.

סליחה אם הכאבתי או פגעתי שנזכה כולנו להגדיל תורה ולהאדירה.

תגובה:

גם אנחנו הבנו את משמעות המילה 'שולית' כדברייך – ולכן פרסמנו.
כאשר הגיעה התגובה שהשתמע כאילו נושא לימוד תורה הוא חלילה 'שולי' – החלטנו לפרסם כדי לחדד את הנקודה שעדיין, גם בתים שאבי המשפחה אין 'תורתו אומנותו' – עדיין, תורתו – אמונתו ומרכז חייו…
אנחנו מפרסמות עכשיו את דברייך – המחדדות את העניין
ובזה תם הדיון בנושא:)

המסר מהסיפור ליהנות מכל העולמות מאד יפה ומחזק!

חבל שהבאתם גם תגובות שחולקות על המסקנה – לא חכמה להביא דוגמא של מנהלת חרדית שפגעה וכו' כי אף אחד לא אמר שכל שומרי המצוות מושלמים, אלא דובר כאן בגדול – לתורה יש כח לתת דרך חיים מרוממת לשומריה (כמו שנכתב כל כך יפה בסיפור) וכן – צריך לומר זאת בפרט לנו היוצאות לשוק העבודה המעורב.

זה לא נקרא יחסי ציבור לתורה, זה נקרא להזכיר לנו את המעמד הגבוה שזכינו לו זה גם משמח וגם מחייב. אז לבוא ולומר 'לא נכון, אני מכירה חרדים שאין להם מעצור בלשון הרע או הלבנת פנים' זו סטיה מהנושא. כי תמיד יש מקרים אחרים, אבל אי אפשר להתעלם מההסתכלות הכללית שבקרב שומרי המצוות יש איכות חיים אחרת (גם) בכל הנוגע ליחסי בין אדם לחברו. לא ממקום של ללעוג לאחרים, אלא ממקום של להבין את גודל הזכות שיש לנו!

וגם זאת שכתבה – חבל שהקטינה את האחרים בשביל להרגיע את עצמה, יכלה להתחזק באמונה – זה גם נכון שמבט אמוני מרפא ומשקיט את הפגיעה, אבל לא סותר שאפשר להתנחם ולהתחזק גם בזה שאצלינו זה לא יקרה. התורה היא לא עוד פרט בחיים שלנו – היא מעצבת לנו את החיים כולם! ולכן להבחין בהבדל התהומי שבין שומרי המצוות לשאינם – הוא הכרה בגודל מעלת התורה.