לע"נ רבקה חגית ברכה בת הרב ישראל ע"ה
הלב עדיין ממאן להאמין…
הבשורה המרה ששמענו במוצאי שבת קודש, על הילקחה בחטף של חגית וקסלר ע"ה לשמי מרומים – עדיין מהדהדת באוויר.
חגית חברתנו היקרה, אחות בקהילת "שמורה", רק בת 30, אשת ת"ח, בעלת משרד אדריכלות משגשג.
בשיא חייה ובשיא פעילותה.
ביום שלישי לפני שבועיים עוד קיבלה לקוחות אחרונים, וכבר איננה. מותירה שתי בנות ופגית מתוקה בפגיה.
אני שבה כעת מבית האבלים, הסיפורים שלא יאמנו עוד מהדהדים באוזניי. סיפורים נדירים על אישה נדירה, שבשלושים שנותיה הקצרות הספיקה חיים שלמים ומושלמים.
תכננה דירות ופרוייקטים, בנתה מגדלים של פה, אך פי כמה וכמה השכילה לבנות לעצמה ארמונות מפוארים בעולם הנצח.
הסיפורים המדהימים עוד ודאי יסופרו, אך כעת כשנשמתה עדיין בינינו, חייבת לשתף איתכן סיפור "קטן" על קצה המזלג ששמעתי על הסף, וליווה אותי הביתה.
חגית זכתה ללתמוך בתורת בעלה בצורה מושלמת. בעלה היה קודש לתורה מבוקר עד לילה, את כל עול החיים היא נטלה על עצמה כולל הכל!
מלבד הכנת נרות שבת על פי ההלכה, לא התירה לו חגית בבית לעשות דבר….
בכשרונותיה הברוכים עסקה באדריכלות לפרנסת הבית.
המשרד של חגית- "וקסלר אדריכלות" היה לשם דבר, והצליח בתחומו מעל ומעבר למקובל בשוק.
חגית העסיקה תחתיה חמש עובדות על מנת להתמודד עם עומס העבודה. כדי לקבל מושג, נציין כי המשרד נותר כעת מיותם עם 200 תיקים פתוחים…
חגית שהתחילה את דרכה בסגירת מרפסות והוספת חדרים, הגיעה עד לפסגה של פרוייקטים גדולים ונחשבים עם יזמים מפורסמים וחברות ענק,
אך נשארה כתמיד – צנועה, ענווה, בעלת חסד בצורה מפליגה ובעלת סדר עדיפויות ברור. הבית מעל הכל!
לשתי בנותיה היתה אמא מדהימה במאת האחוזים, והן היו קשורות אליה בקשר בלתי מצוי..
(בנות משפחתה הקרובות מספרות בכנות- כלל לא ידענו על ההצלחה הגדולה שלה! מעולם לא סיפרה על עצמה, לא שיתפה בשום הישג מקצועי, זה לא היה נושא כלל..)
לא מזמן הגיעה לשולחנה הצעה מפתה מאד: עיריית ירושלים ששמעה הגיעה עד אליה, ביקשה לשכור את שרותיה עבור כל מבני הציבור הקיימים בירושלים!
כמובן מדובר בהזדמנות עסקית עצומה שעשויה להזניק אותה קילומטרים קדימה..
חגית חשבה על ההצעה והחליטה להגיב בשלילה. "איך אני יכולה לעבוד עבור מוסדות שחלקם מחללים שבת?"
הענין עבר לבירור רב, שפסק בנתונים הקיימים כי אין בכך בעיה.
הנושא חזר לשולחן הדיונים, וחגית באחריות וביסודיות המאפיינת אותה, הגיעה למסקנה כי מדובר בסדר גודל של 200 תיקים נוספים.
כדי לעמוד בפרוייקט החדש תצטרך בעצם להכפיל את המשרד ולגייס חמש עובדות נוספות… אין ספק שזה ודאי יבוא במשהו על חשבון הבית ועל חשבון התורה!
זו אמנם קפיצה עסקית ענקית, אך לאן היא מובילה? האם זו המטרה?
חגית עמדה גם בניסיון הזה. ההצעה ירדה מסדר היום, והיא הספיקה לקנות בימיה הקצרים עוד יהלום, עוד אבן דרך שיכולה להיות קניין גם לנו, חברותיה.
נשמתה של חגית כבר מתענגת בשמי רום, אפופה באוצרות הנצח של בחירות טובות שיצרה לה.
אך גם אנו חברותיה זכינו לקחת אל כלינו משהו. משהו לקחת הביתה.