קודם כל אני חייבת לציין שזה המדור האהוב עלי ביותר ואני מחכה לו בקוצר רוח כל שבוע מחדש! הסיפורים מלמדים אותי כ"כ הרבה ונותנים הרבה כח! ותודה בכלל על הארגון המדהים הזה!

אני חייבת להגיב כשזה עוד טרי, בעקבות הסיפור ששלחתן היום, אני כבר הרבה זמן עם חסימה לא 100% על המחשב, ורוצה הרבה זמן לעבור ולא מצאתי מספיק אומץ עד עכשיו.. בין השאר היה לי גם חשבון פייסבוק בשם בדוי לא פעיל, בשביל מידע שקיים רק בכל מיני קבוצות בפייסבוק והרגשתי שאני חייבת להשאיר את זה. (וזו לא היתה הבעיה היחידה בחסימה הלא חסומה הזו)

הסיפור של היום הדליק לי נורה אדומה והחלטתי שדי כבר לדחות את זה ואני חייבת לטפל בעניין. ב"ה סופסוף אזרתי אומץ והתקנתי ממש מקודם חסימה ראויה, כמובן שפייסבוק חסום לחלוטין, אבל ממש לא רק זה אלא כל מה שלא אמור להיות פתוח, סופסוף המחשב שלי מוגן כמו שצריך..

אז תודה על הסיפור של אורית שהניע אותי לפעולה! בזכותכן יש עוד מחשב מוגן. הלוואי שגם לי יהיה הפי-אנד לספר לכן עליו בקרוב… (אני זקוקה לכמה ישועות המון זמן וכל פעם תוהה לעצמי אם אחסום את המחשב שלי כראוי אולי תשתחרר לי החסימה בשמים… אשמח לעדכן בעז"ה בתוצאות)

ותודה בכלל על כל הסיפורים והדיבורים סביב הנושא! זה השפיע עלי הרבה והיום זה היה פשוט המכה בפטיש..

התגובה שלי שונה מאוד מהתגובות עד כה,
ואני לא בטוחה בכלל שהיא בסגנון של שמורה ולכן אם תתפרסם בכלל,
אבל בניגוד לכל הסיפורים –
אני, גדלתי עם מחשב בבית מגיל צעיר,
ואינטרנט לא לגמרי חסום מכיתה ו'.
והאמת?
אין לי סיפורי זוועה,
בחיים לא חיפשתי תכנים באינטרנט,
כן  היו תקופות שהייתי יכולה לשבת ולשחק שעות (אבל זה לא מנע ממני להיות גם תולעת ספרים, או בקיצור – לא הייתי ממש מכורה),
אבל במשחקים באמת לא בעייתיים (סגנון חווה שצריך להאכיל את כל החיות בזמן ולמכור תוצרת).
וגם היום –
אין לי שום, אבל שום משיכה לחפש תכנים בעיתיים באינטרנט.
אני לא יודעת אם זה נובע סתם מאופי של "ילדה טובה ירושלים",
או שאולי זה שהיתה לי חשיפה כל החיים ולא הוגבלתי גרם לי להציב גבולות לעצמי.
האמת שאני נוטה לחשוב שהאפשרות הראשונה היא הנכונה,
ולא חושבת שאעז (ושזה נכון בכלל) לתת לילדי לגעת במחשב עם אינטרנט בלי השגחה,
אבל אני גם לא יודעת אם לא לתת להם לראות מחשב כל חייהם היא הדרך הנכונה,
אם זה לא יגרום להם לחפש את זה בהיחבא….
באמת תוהה מה היא הדרך הנכונה…

תודה רבה על התגובות המחזקות
דבר שחזר על עצמו בהרבה תגובות וגם בתגובת מנחת ההורים-
באופן כללי להאמין בילדים ולהסביר להם את חומרת הדבר
אבל 'להסביר' לא מכניס לי מילים בפה איך להסביר במילים פשוטות לילדים מגיל8-12 גם כשהולכים לחברים או יותר קשה להסבר כשהולכים לקרובי משפחה 'משלנו' מה רע בלראות דברים במחשב ומה להזהיר אותם בצורה שלא תיצור אנטי?? ויחפשו את ההזדמנות הראשונה לעקוף אותי? אודה לכם מאד מאד מאד אם תסבירו את זה בשפה של ילדים
ובאותו ענין הילדים חוזרים מהחיידר הכי שמור בירושלים עם שמות של זמרים ושירים שאפילו לא הכרתי את השם שלהם
ועד עכשיו לא ברור לי אם הם בכלל דתיים ביום יום או רק מוכרים שירים עם דיבור על אמונה כול השירים המגויירים שמחליפים שמות בנשמה או אלוקים ומכשירים את השרץ..
הבעיה שגם זמרים 'רגילים' מכניסים שירים בעברית
אז אמרתי להם שהכי טוב רק שירים עם פסוקים ושגם אברהם פריד לא האדמור שלנו וכו'..
אבל אשמח לקבל הדרכה מופרטת בשפה של ילדים
תודה מראש

אני ממש מבינה אותך.
קרה לי מקרה דומה אבל לא רק עם תמונות
בעיקר שיעורים שאני שומרת אצלי של אבא שלי.
אבא שלי מלמד בישיבה וכל השיעורים שלו היו אצלי
ביום בהיר הכל נמחק-ברור שגם תמונות, היה שם את התמונות המשפחתיות שהיו רק אצלי,
הייתי בחורה בת 18 ומאוד כאב לי. כשאמרתי לאבא שלי שהכל הלך
הוא אמר בכזו אמונה וביטחון: "כנראה ה' לא רוצה שהעולם ישמע את השיעורים ההם"
הוא עשה הכל מחדש ובנוסף הצלחתי להשיג חומר מתלמידים שלו.

חמוד ממש, אבל קצת מקרר את האמבטיה הרותחת לדעתי

פייסבוק הוא אתר נוראי – אסור להכנס אליו!!! אם זאת העבודה שלך יש מקום לשאלת רב אם מותר לעבוד בעבודה כזאת, בטח שאם זאת לא חובת העבודה שלך אסור!!! להכנס לאתר הזה (שבנטפרי הוא חסום יש חסימה שכן פותחת אותו?)

עכשיו את נרגשת מהספור ומבטיחה לעצמך לא עוד! אבל כמה זמן התרגשות מחזיקה מעמד? מי יבטיח לך שבעוד שבוע חודש חודשיים ענני השגרה ושר השכחה והשטן הגדול בהמון פיתויו הקטנים לא ישכיחו ויעמעמו את רושמה של ההבטחה והחשבון שנסגר,

המלצתי מנסיון כואב "אם תעירו … את האהבה עד שתחפץ" כאשר אנו חווים מסר מה' ברגש יש למהר לעשות ממנו חפץ – משהו מעשי כי רגש טיבו להתמוסס

אז אם את לא רוצה שהחשבון שנסגר – יפתח כדאי לסגור את החשבון לתמיד ולחסום את האתר

בתפילה שה' יעזור לכולנו

חיזקת חיזקת והמשיכי להתחזק!

חברות, טיפה הציק לי מה שכתבה חברה "הלוואי שנתמכר רק לאנשי קשר". זה לא ממש נכון. בעצם סטינו מהדרך היותר אמיתית, ואסביר את עצמי.

גם סמסונג אברכים שפתוח 3000 דק' זמן אויר בחודש הוא בעצם מקשר אותנו כל הזמן. קווים כשרים/ הרצאות/ חברות/ועוד. אבל מה סבתא ואמא עשו בכל ה3000 דקות יקרות האלו? או חשבו לעצמן, או שוחחו עם הילדים והמשפחה, וודאי שחלק מהזמן שוחחו עם מי שתמיד תמיד איתנו.

הכיף הזה שאפשר לתקשר, לשלוח, להצחיק, לצ'אטט בלי גבול, הכיף הזה יש לו מחיר.

בעל כורחנו אנחנו דור ששוכח (מפחיד אותי לכתוב את המילים האלו) את יוצרנו ובוראנו. מתעסקים עם מי שבארץ ללא הרף ושוכחים את מי שמעל הארץ!

לא הלוואי שנתמכר לאנשי קשר, אלא שנהיה בקשר עם אבא מלך העולם.  תחשבו, זה א ל פ י דקות בחודש, זה מאות אלפי דקות מצטברות. שנזכה לנצל את מתנת החיים שלנו להתקרב ולהתענג על…

וכמובן נושא השמירה על עצמנו ועל הילדים קריטי וחשוב

סה זה לא בידיים שלנו..
בשבוע שעבר באזור חרדי מובהק נתפס אדם שהראה לילדי חיידר תמימים סרטים שה' ישמרנו. (אם לא ברור עד כמה זה חמור אז העובדה שעצרו אותו מעידה שהוא עשה מעשה פלילי)
לצערי הבן שלי הצדיק (כיתה ה') "זכה" להתעדכן מהחברים שלו מה בדיוק ראו שם.
למזלנו הוא היה מספיק תמים בשביל לספר לנו את זה. כך שיכולנו להגיב בהתאם.
מה יש לנו לעשות בדור שבו יציאה לרחוב היא סכנה, וקל וחומר נסיעה באוטובוס.
רק תפילות שילכו בדרך ה'.

ויש סטיקים ועוד הרבה אפשרויות חיבור לאינטנרנט, והרבה חוסמים את המחשב וזהו

בעבודתי (מקום חרדי לחלוטין) נתקלנו בבחור שהיה יושב שעות בקרבת מקום למשרד, יום ועוד אחד, ומוצ"ש ועוד,

כשהגיע איש דתי של חברה שהתעסקנו איתה וראה את הבחור פעם ופעמיים הוא הסביר שהוא פשוט מקבל מאיתנו קליטה אלחוטית, את המודם לא ניתן היה לחסום מכיון שהוא משמש למכשירים שונים שאינם מחשבים אבל סיסמא לאינטרנט אלחוטי הותקנה מיד והבחור נעלם מהאזור,

שימו לב: כל סים שאינו כשר שמותקן במודם או בסטיק או כל דבר אחר עלול ליצור אופציה של אנשים (וילדים!) שונים מסביב לקליטה אלחוטית לאינטרנט,

הזהירות נדרשת גם מאלה שמתקינים מכשיר כלשהו כולל מודם לשיחות הוט וכד' לבדוק היטב שאין שום אפשרות לגלישה (היום כל סים שאינו כשר מכיל גלישה, אין תוכניות בלי) ואם א"א לנתק את הגילשה לחלוטין לפחות לעשות סיסמא מורכבת במיוחד ולשים לב גם בתוכנית מידי פעם שאין עליה גלישה

וגם תשומת לב כהורים אין לאף אחד מושג מאיפה הילד ימצא את האפשרות להתחבר לאינטרנט, אפילו אם הבית נקי לגמרי אם הילד מחפש איפה להתחבר יש לו תמיד איך למצוא את זה, השמירה לא כוללת רק את ההתרחקות מהאינטרנט בבית אלא גם ובעיקר הסבר זהיר על המיאוס שבדבר (זהירות לא לעורר מידי את הנושא כדי לא לעורר ענין וסקרנות שעלולים להוביל הפוך)

בתקוה ובתפילה שלא נכשל לעולם

רציתי לעורר נקודה נוספת שהרבה זמן מפריעה לי, באחת התגובות כאן רשמה מישהי: (וזה לא אישית עליה, כי כמוה כמוני ועוד רבות וטובות.. אז אל תיקחי אישית בכלל!!!!)

מרוב לחץ, שמי יודע מה היא תראה שם (ומספיק סרטונים "מהמצחיקים" ששולחים למייל מדי יום ביומו' ואני מורידה בשביל לראות… – עם תכנים שלא הייתי רוצה שילדה בת ארבע תראה

אולי נגדל קצת גם אנחנו, הנשים הבוגרות, ונלמד לומר "לא" לחברות ששולחות לנו סרטונים "מצחיקים" וכל מיני תמונות/ צילומי מסך מסמרטפונים של אנשים, שאם האנשים האלו היו עומדים מולך ומספרים לך את הבדיחה שהם הריצו בפייסבוק שלהם עכשיו, היית בורחת מהם כמו מאש……

באו נאמר דיייייי לכל הבדיחות הזולות שרצות במיילים של המשרדים הכי שמורים, ובמיילים של הצעירות שבסמינר היו שמורות מאד (והן עדיין שמורות, רק לפעמים קצת תמימות), ועכשיו יצאו לשוק העבודה, ונחשפות לכלי הזה ששמו "מייל" (שנראה תמים כ"כ) אבל מסוגל להעביר ארס- שהוא הרס לנפש!!!

סגנון בדיחות שתיצלנה האוזניים משמוע… תמונות "מעניינות" שמקורן באשפתות, וברב תמימות מעבירות הלאה, ומתלהבות להכיר את העולם הגדול…

למה לנו לקלקל את הנשמה הטהורה שלנו? מי הם האנשים האלו שאנו קוראים את שטויותיהם בשקיקה שכזו, ועוד מפרגנים להם חיוך של הנאה?

ואיזו זכות יש לנו, לדרוש בעזרת ד' מילדינו הקטנים שגדלים מהר מידי, לא לצפות בדברים כאלו, אם על עצמינו אנחנו לא מספיק שומרות/ מתגברות, ומסתקרנות לפתוח מיילים / סרטונים/ קבצים ששולחים לנו בידיעה שזה "לא משהו"…?!?!

יש היום כ"כ הרבה חומר טהור, נקי, מרתק וממלא את הנפש, שאפשר לקבל דרך המייל (ואני חושבת ששמורה לבד- מספיקה להעסיק את כל הזמן הפנוי שיכול להיות לעובדות משרד +++)

איש לרעהו יעזורו, ולאחיו יאמר חזק!!!

בתגובות השבוע, היתה תגובה שהזכירה את הנושא של השמרטפות,

רציתי להוסיף:

אם את אמא לבת שהולכת לשמור אצל שכנים, גם אם אין שם מחשב יכול להיות שם ספרים יותר פתוחים ובעיתיים

(אולי זה ארכאי ביחס לדור שלנו אבל זה גם בעיה – עדיין יש כאלו שקוראים מספרים מודפסים…😉)

מנסיון שלי שעשיתי המון ביביסיטר ונחשפתי לדברים בעיתיים אפילו במשפחות טובות, לפעמים היו אלו ספרי עלילה בעיתיים, לא הרבה,

אבל היו גם ספרי פסיכולוגיה או היסטוריה ממחברים לא חרדיים שלא היו נקיים שממש לא מותאמים לקריאה של בחורה חרדית צעירה ומסוקרנת שמחפשת דווקא את זה…

ואם את זו שמזמינה את הבחורה לשמור ומסיבות כאלו ואחרות את מחזיקה בספרים כאלו,

מחובתך לשים ספרים אלו במקום שבטוח לא ימצא על ידה, כי גם בספרים שבשידה שלך היא יכולה להיתקל.

וואי
מדהים!
ממש השגחה פרטית!
יפה איך שמיד עשית חשבון נפש למצוא מה לא עשית בסדר,
במקום לברוח מהמקום הזה..
חיזק אותי מאד.

יישר כח על על הסיפורים המחזקים!

רציתי לשתף שהרבה בזכותכן, הצלחתי לחסום לי במחשב אתר (פתוח בכל הסינונים!) אבל שלא הייתי באמת צריכה אותו.

תזכו למצוות!

מקסים ומרגש,
אבל טיפ קטן:
הכי כדאי לשמור את כל התמונות בגוגל דרייב (לכל מי שיש ג'מייל יש גם גוגל דרייב)
הכי בטוח שיש בינתיים (כל עוד גוגל מחזיקה מעמד ולא קורסת…)

מדהים,
הסיפור שלך בעצם נגמר בזה שסגרת לעצמך את הגישה והחלטת שאת לא נכנסת לשם
איזה אומץ!
לא יודעת אם הייתי עומדת בזה
כל אחת מהמקום שלה והגבולות שלה, פשוט חיזקת אותי, את הגבול שאני קצת שכחת
שתמשיכי עם האומץ ועם הכוח ועם המון סיעתא דשמיא
את ענקית!!!!
והסוף המרגש, לא נשמתי עד שקראתי אותו…

ואואו, איזה סיפור!

אשרייך! יכולה להבין את הנסיון שלך…..

—

וואי, יישר כח, מרגש!

—

אורית

חיזקת אותי

כמה מדהים הסיפורים היפים האלה!!!!!!

—

כל הכבוד אורית!!

שתמיד תראי ותנציחי רק רגעים יפים בחייך!!!

—

וואו!

איזה יופי!

ב"ה!

כל הכבוד על האמיצות, הנחישות וההתגברות!

הנה ד' שלח לך מיד – נשיקה…!

—

התרגשתי מהסיפור שלך

מדהים איך שמצאת בתוך ליבך מה את צריכה לתקן  ואכן ישועת ד' כהרף עין

—

יווווווווו

מדהים!!!!!!!!!

הלוואי עלי כאלה הארות בעז"ה!!!!!