אחת מל"ט מלאכות היא מלאכת קושר יש קשרים שאיסורם הוא מן התורה, ורבנן הוסיפו לאסור עוד קשרים, ולמעשה כדי שיהא מותר לקשור קשר בשבת צריך שיהא בו שני תנאים.
א. שאינו קשר של אומן. ב. שהוא לזמן קצר דהיינו שעומד להתירו בתוך 24 שעות, ויש מקילים אם דעתו להתירו בתוך שבעה ימים, ובמקום הצורך או צער או מצווה, אפשר להקל. ודעת הגר"ע יוסף שאפשר לכתחילה להקל כך והמחמיר תע"ב
כל קשר שאסור לקושרו אסור להתירו, וכן להפך שקשר שמותר לקושרו אפשר להתירו.
קשר אחד שקושרים שני חוטים והרגילות היא שיכול להפתח מעצמו כגון הקשר התחתון שבנעלים אינו נחשב קשר כלל ומותר לקושרו אפ' לזמן מרובה, וכן בד"כ שקושרים שני דברים, אבל חוט אחד שקושרים אותו על עצמו נחשב לקשר כי בד"כ לא ניתר מעצמו, ואם לא עומד להתיר אותו בתוך 24 שעות אין לקושרו.
ולכן מי שרוצה לקשור אוכל בשקית ולהכניסו להקפאה, אם קשר שתי קצוות השקית בקשר אחד מותר לקשור, אבל אם מלפף את השקית כמו חוט ואז קושר אותה קשר אחד כיון שקשר כזה בד"כ לא ניתר מעצמו לכן אין לקשור אלא א"כ דעתו להתירו בתוך 24 שעות.
וכן מי שהוציא שקית מההקפאה אם היא קשורה בקשר אחד שלא נפתח מעצמו, וכל שכן אם היא קשורה בקשר על קשר בד"כ אסור לפתוח את הקשר, ולכן יקרע את השקית בצורת קלקול ויוציא את תוכנה, [וי"א שלא יעשה כן בפני עם הארץ]
ואם יודע שקשר זה נעשה על דעת להתירו בתוך 24 שעות (ובשעת הצורך בתוך שבעה ימים, ולגרע"י אפ' לכתחילה) אז מותר לפתוח.
______________________________________
המקור: גמ' שבת פ' אלו קשרים. טוש"ע סי' שי"ז סע' א', ה'. משנ"ב ואחרונים. לכמה זמן אסור לקשור, בראשונים יש כמה דיעות ולהלכה הרמ"א הביא שתי דיעות, ואחרונים כתבו להחמיר ובמקום צורך צער או מצווה יש להקל, וגם לבני ספרד כך פסקו הבא"ח וכה"ח. והגר"ע יוסף. קשר אחד וקשר בחוט אחד כ"כ הראשונים בשבת שם, והובא ברמ"א בסע' א' וכן בשו"ע בסעיף ה' ובביה"ל, ובשלטי גיבורים כתב שה"ה באמצע החוט ולא דווקא בראשו. והוסיף שהכל לפי הענין. ניתוק וקריעת הקשר. במשנ"ב ס"ק ז' כתב שקשר שאינו יכול להתירו מותר לנתקו אבל לא בפני עם הארץ, והאחרונים כתבו שאם יקרע בצורת קלקול מותר אפ' בפני עם הארץ, אבל בשולחן שלמה כתב שמהחזו"א נראה שגם בדרך קלקוללא יעשה בפני עם הארץ. עדיף לפתוח מאשר לקרוע כן משמע מהמשנ"ב ס"ק ז שאם אינו יכול להתירו אז ינתקו ומיירי ביכול להתירו, ולשיטת החזו"א אפ' בדרך קלקול אסור בפני ע"ה, ומ"מ בקשר העומד להתירו בתוך שבעה ימים עדיף לקרוע מאשר לפתוח.
לשאלות/הערות/הארות- hilchotshabatn@gmail.com
אחת מל"ט מלאכות היא מלאכת קושר יש קשרים שאיסורם הוא מן התורה, ורבנן הוסיפו לאסור עוד קשרים, ולמעשה כדי שיהא מותר לקשור קשר בשבת צריך שיהא בו שני תנאים.
א. שאינו קשר של אומן. ב. שהוא לזמן קצר דהיינו שעומד להתירו בתוך 24 שעות, ויש מקילים אם דעתו להתירו בתוך שבעה ימים, ובמקום הצורך או צער או מצווה, אפשר להקל. ודעת הגר"ע יוסף שאפשר לכתחילה להקל כך והמחמיר תע"ב
כל קשר שאסור לקושרו אסור להתירו, וכן להפך שקשר שמותר לקושרו אפשר להתירו.
קשר אחד שקושרים שני חוטים והרגילות היא שיכול להפתח מעצמו כגון הקשר התחתון שבנעלים אינו נחשב קשר כלל ומותר לקושרו אפ' לזמן מרובה, וכן בד"כ שקושרים שני דברים, אבל חוט אחד שקושרים אותו על עצמו נחשב לקשר כי בד"כ לא ניתר מעצמו, ואם לא עומד להתיר אותו בתוך 24 שעות אין לקושרו.
ולכן מי שרוצה לקשור אוכל בשקית ולהכניסו להקפאה, אם קשר שתי קצוות השקית בקשר אחד מותר לקשור, אבל אם מלפף את השקית כמו חוט ואז קושר אותה קשר אחד כיון שקשר כזה בד"כ לא ניתר מעצמו לכן אין לקשור אלא א"כ דעתו להתירו בתוך 24 שעות.
וכן מי שהוציא שקית מההקפאה אם היא קשורה בקשר אחד שלא נפתח מעצמו, וכל שכן אם היא קשורה בקשר על קשר בד"כ אסור לפתוח את הקשר, ולכן יקרע את השקית בצורת קלקול ויוציא את תוכנה, [וי"א שלא יעשה כן בפני עם הארץ]
ואם יודע שקשר זה נעשה על דעת להתירו בתוך 24 שעות (ובשעת הצורך בתוך שבעה ימים, ולגרע"י אפ' לכתחילה) אז מותר לפתוח.
______________________________________
המקור: גמ' שבת פ' אלו קשרים. טוש"ע סי' שי"ז סע' א', ה'. משנ"ב ואחרונים. לכמה זמן אסור לקשור, בראשונים יש כמה דיעות ולהלכה הרמ"א הביא שתי דיעות, ואחרונים כתבו להחמיר ובמקום צורך צער או מצווה יש להקל, וגם לבני ספרד כך פסקו הבא"ח וכה"ח. והגר"ע יוסף. קשר אחד וקשר בחוט אחד כ"כ הראשונים בשבת שם, והובא ברמ"א בסע' א' וכן בשו"ע בסעיף ה' ובביה"ל, ובשלטי גיבורים כתב שה"ה באמצע החוט ולא דווקא בראשו. והוסיף שהכל לפי הענין. ניתוק וקריעת הקשר. במשנ"ב ס"ק ז' כתב שקשר שאינו יכול להתירו מותר לנתקו אבל לא בפני עם הארץ, והאחרונים כתבו שאם יקרע בצורת קלקול מותר אפ' בפני עם הארץ, אבל בשולחן שלמה כתב שמהחזו"א נראה שגם בדרך קלקוללא יעשה בפני עם הארץ. עדיף לפתוח מאשר לקרוע כן משמע מהמשנ"ב ס"ק ז שאם אינו יכול להתירו אז ינתקו ומיירי ביכול להתירו, ולשיטת החזו"א אפ' בדרך קלקול אסור בפני ע"ה, ומ"מ בקשר העומד להתירו בתוך שבעה ימים עדיף לקרוע מאשר לפתוח.
לשאלות/הערות/הארות- hilchotshabatn@gmail.com
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.