ידועה השאלה ששואלים המפרשים, מדוע הקב"ה היה צריך במעמד הר סיני לכפות על עם ישראל את התורה כגיגית, כמו שכתוב בגמרא –"אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם" (מסכת שבת פח.) , הרי עם ישראל קיבלו את התורה מרצון והכריזו "נעשה ונשמע" מרצונם, אם כן, מדוע נדרש גם לחייב אותם אחר כך בעל כרחם?

אחת התשובות היא, שיש כאן לימוד בשבילנו, שלא די במידת האהבה כדי לקבל את התורה, נדרשת גם מידת היראה, כפי שמבואר בספר 'אורח לחיים' : ''ושמעתי בשם הרב הגדול בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער הטעם שכפה עליהם ההר כגיגית, ללמד להם דרך עבודתו, שלא יאמר האדם בשעת נפילת המוחין שאי אפשר לו לעבוד השי"ת וימתין עד שיהיה לו מוחין, רק הוא מוכרח תמיד בעבדה כמו שיוכל ואינו פטור מן העבודה בשום אופן". 

הקב"ה יודע שכעת עם ישראל ב"אורות", ומהמקום הזה הם מכריזים "נעשה ונשמע", אבל מה יקרה כשהאורות יתעמעמו ויכבו? מה יקרה אז עם התורה שהם קיבלו על עצמם? אם הם יקבלו את התורה רק מרצון, אז כשיחלש הרצון ויפלו המוחין, וכשיגיעו קשיים, הם לא יעמדו בקיום התורה. לא מספיק שהם רוצים לקבל את התורה, הם צריכים גם להיות מחוייבים לקיים אותה, כדי שיהיה להם את הכח לקיים אותה בכל מצב ובכל תנאי!

כשיש לנו עת רצון, ואנחנו רוצות לקבל על עצמנו שינוי, לא די ברצון לבדו כדי להצליח להחזיק מעמד בשינוי, אנחנו צריכות ליצור לעצמנו "גיגית" ולמצוא לעצמנו "מחייב" שיעזור לנו לעמוד בקבלה שאותה אנחנו מעוניינות לקבל על עצמנו. הרצון הוא רגש תנודתי. כעת אנחנו מרגישות את הרצון כשהוא חזק, אבל הוא לא ישאר כל הזמן באותה עוצמה. יחלוף קצת זמן, והוא יתחיל לרדת, ואז נמצא את עצמנו מתמודדות עם קשיים שונים מבפנים ומבחוץ שיגרמו לנו לוותר על מה שרצינו.

לכן העצה היעוצה היא בזמן שהרצון מתעורר, לנצל את העת הזו  שבה הדעת מאירה לנו והרצון דולק, להבין שה"אורות" האלה הם זמניים, ולמצוא את הדרך לחייב את עצמנו לעמוד בשינוי גם כשהאורות יכבו והחושך ישתרר בחזרה.

יש כל מיני דרכים לייצר 'מחייב'.

יש את הכח של הקביעות. לייצר קביעות של שעה מסויימת כל יום, או ביום מסויים בשבוע. לקביעות יש כח חזק כשמתמידים בה. אפשר גם לייצר קביעות ע"י שמצמידים פעילות חדשה לפעילות שאני כבר עושה. אני מחליטה "שאחרי שאני עושה X אני אבצע Y ", וכך קל לי יותר לזכור ולבצע את הקבלה החדשה.

יש גם סוג של החלטות חד פעמיות שמבצעים אותן פעם אחת והן מייצרות השפעה ארוכת טווח. את הפעולה הזאת חשוב לבצע בזמן שבו מתעורר הרצון, כדי שהוא לא ירד לטמיון.

אם לדוגמא את מתחברת לסינון מסויים באינטרנט, ואת מצמידה את ביצוע הפעולה לזמן של התעוררות הרצון, הסינון הזה ישפיע עליך לאורך זמן, גם כשההתלהבות תרד, בלי שתידרשי לבצע אחר כך פעולות נוספות.

כח נוסף שניתן לנצל אותו הוא הכח של ה"ביחד". כל דבר שעושים אותו ביחד, יש לו יותר כח.

מסופר על הרב דסלר שכאשר הוא רצה להפסיק לעשן, הוא אמר באותו יום בשיעור לכל התלמידים שהוא החליט להפסיק לעשן. למה הוא סיפר את זה? כדי ליצור לעצמו "מחייב".  אחרי שהוא הצהיר על כוונתו להפסיק לעשן, לא יהיה לו נעים מהתלמידים בישיבה שיראו אותו חוזר ומעשן…

ה"שמורה" שאנחנו מחוברות אליה היא דוגמא לקבוצה שנותנת לנו את הכח להתמודד מול הנסיונות שיש לנו במקומות עבודה חילוניים. הקבוצה שומרת ונותנת כח, אבל לא רק קבוצה, זה יכול להיות גם רק חברה או בן זוג ששותף להחלטה ועוזר לנו לבצע אותה, או מבצע איתנו ביחד, לדוגמא לימוד קבוע בכל יום.

***********

לקראת חג השבועות הבא עלינו לטובה, משתפת אתכן בהרגשה נוספת שלי שמיועדת לכל מי מאיתנו שעובדת במקומות חילוניים. כל מי שצריכה לראות ולשמוע כל השנה, מראות ודיבורים שהם לא לרוחה, והיא נאלצת להיתקל בהם בלית ברירה. נכון, יש לנו התמודדות במקום הזה, ובוודאי שלא היינו בוחרות במצב הזה לכתחילה. זה מצב שהוא חלק מהגלות שאנחנו חיים בה, אבל יש לנו במצב הזה גם יתרון שאין אותו למי שלא נאלץ כמונו לשהות לצד יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות. אנחנו יודעות מקרוב כמה צריך לרחם על אותם יהודים! כמה ריקנות יש אצלם, וכמה אין מה לקנא בהם בכלל, לא רק בעולם הבא אלא גם בעולם הזה!!!

אנחנו יודעות לשמוח ולהרגיש בחוש עד כמה "אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו" שיש לנו תורת אמת שמנחה אותנו ושומרת עלינו, יש לנו חגים ושבתות, יש לנו חיי משפחה ושמחות, ויש לנו חוויות שממלאות את הנפש באמת, בשונה מאחינו התועים, שחיים בחלל הפנוי!

קל לנו הרבה יותר לקראת מתן תורה להעריך את המתנה היקרה שקיבלנו ביום הזה, ולהודות ולהלל ש"לא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם", ולא נותר לנו אלא להתפלל על אחינו שלא זכו להכיר חיי תורה ולא נולדו לתוכם כמונו, שהקב"ה ירחם עליהם ויעזור להם לשוב אליו הביתה ולקבל עליהם את התורה במהרה בימינו אמן.

משפט שכדאי לזכור: כדי לחולל שינוי לא די ברצון, יש לקבע את השינוי ע"י יצירת מחייבים!

לתגובות: sf5744138@gmail.com