מי שאכל גבינה: מותר לאכול בשר לאחריה, רק צריך לעשות ג' דברים. א. לקנח את פיו ב. להדיחו ג. לרחוץ ידיו (או לבדוק היטב שהם נקיות).

לקנח את הפה הכוונה שיאכל כל דבר חוץ מתמר, קמח, או ירקות, (ראשי תיבות תקי) שהם לא מעבירים את האוכל אלא נדבקים בשינים, וחוץ מזה צריך גם להדיח דהיינו לרחוץ פיו ע"י כל משקה שישתה.

אם אוכל רק בשר עוף לא צריך לעשות כלום אלא יכול לאכול מיד ואם רואה שידיו או פיו מלוכלכים ירחצם,

אם יודע שנשאר בין שיניו שאריות חלב – צריך להוציאם לפני שיאכל בשרי.

בגבינות קשות (שיישנו אותם כמה חודשים או מתולעות) בני אשכנז נוהגים להמתין שש שעות*, ובני ספרד יש שהחמירו כך, אבל מעיקר הדין לא צריכים להמתין, ויש נוהגים להמתין שעה על כל חודש ישון עד שש שעות.

וגבינה צהובה שלנו רבו הדיעות אם נחשבת לקשה או לא, (הגריש"א והרב ואזנר והגרנ"ק החמירו מאידך האגרו"מ והגר"א קוטלר והאורל"צ ועוד הקלו) ויש מחמירים בה שעה. בנוסף לכך בגבינה קשה צריך לברך ברכה אחרונה ורק אז לאכול את הבשרי.

יש לדעת שכתוב בזוהר דברים חמורים על מי שאוכל בסעודה אחת או בשעה אחת בשר וחלב, והבית יוסף כתב שנכון להחמיר בזה אפ' בבשר עוף, ולכן המחמיר שלא לאכול בתוך שעה או עכ"פ חצי שעה** בשר לאחר חלב תבוא עליו ברכה,

וכן מי שנטל ידיו לסעודה בשרית ובנתיים עד שיביאו את האוכל רוצה לטעום קצת חלבי בתחילת הסעודה, ועד שיאכל את הבשר יעבור שעה, לפי הזוהר יש להמנע מכך, כיון שזה בסעודה אחת, והמחמיר תבוא עליו ברכה.

חג שמח ושבת שלום!

המקור: חולין פ'"ח יו"ד ס' פ"ט בב"י שו"ע ואחרונים. וכן בס' קע"ג בב"י. ובס' תצ"ד במשנ"ב ושעה"צ.

* שעה"צ ס' תצד ס"ק טז.

** משום שי"א ששעה אחת לאו דווקא אלא זמן אחד וחצי שעה מספיק (והפר"ת החמיר שש שעות ולא נוהגים כן)

לשאלות/הערות/הארות- hilchotshabatn@gmail.com