"וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר…וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכׇּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " (במדבר ט',ט"ו-ט"ז)

מבאר ה"נתיבות שלום": "ויש לבאר שיום הקים את המשכן מרמז על המשכן הפרטי אהל שיכן באדם, כמו דכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם… וביום הקים את המשכן כיסה הענן את המשכן, כאשר יהודי מקים את משכנו מיד קמים עליו נסיונות בבחינת ענן המורה על הסתר וחשכות… ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל, שיהודי ידע שכל אלו הנסיונות מוליכים אותו לקראת הטוב, שכאשר תסתלק החשכות, בעת העלות הענן , אחרי כן יסעו בני ישראל, אז יסע ויעלה ממדרגה למדרגה , החשכות מביאה אחר כך לאור גדול. וכמו שאמרו חז"ל עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולן, שלכל השגותיו ומדרגותיו הגיע אברהם אבינו ע"י הנסיונות שעברו עליו… וזאת מלמדת התורה בפרשה זו, שכן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה, זהו סדר החיים של יהודי, חיים הרצופים ניסיון אחרי ניסיון, אך כל זה מביא "נתת ליראיך נס להתנוסס", שלפי העלות הענן מעל המשכן, כאשר מסתלק החושך, יסעו בני ישראל, או אז מתחיל הוא לנסוע ולהתעלות למדרגות גבוהות".

אין עליה בלי ירידה לפניה – זהו כלל ידוע בבריאה. מה שאנחנו לא יודעות זה שהירידה היא תמיד עד לתחתית.

אנחנו מתקדמות במסע החיים מדרגה לדרגה. מה שעובר עלינו מקדם אותנו גם כשאנחנו לא מרגישות, וכאשר נבחר לעצור ולהסתכל אחורה במסע, נראה שהנקודה שאנחנו נמצאות בה היום גבוהה הרבה יותר מהנקודה שבה היינו פעם.

אבל ההתקדמות היא לא בקו ישר וגם לא בקו הדרגתי.

כדי לעלות מקומה אפס , אנחנו צריכות לטפס לקומה אחת ואז לרדת חזרה לקומה אפס, ואז לטפס לקומה שתיים, וליפול שוב לקומה אפס, ואז לטפס לקומה שלוש ולצנוח שוב לקומה אפס וכן הלאה… לפני כל עליה אנחנו יורדות עד לתחתית ממש, כי זהו הטבע של הניסיון. בזמן הניסיון הדעת מסתלקת. כל מה שידעתי והבנתי והשגתי נעלם, ולכן הנפילה היא עד למטה למטה למטה.

בזמן הנפילה, היצר הרע מיד מסתער עלינו ומנסה לייאש אותנו. הוא מוכיח לנו שכל העבודה שעשינו וההתקדמות שחשבנו שהתקדמנו ירדו לטמיון, ואם כן, הוא אומר לנו: "מה העבודה הזאת לכם?" בשביל מה את עובדת ומנסה ומשתדלת, אם בסוף בזמן שמגיע לך ניסיון את נופלת וחוזרת לנקודת ההתחלה? מה הועלת? בשביל מי ובשביל מה את מתאמצת?

הדיבורים האלה אינם משוללים מן האמת, כי אכן הוא תופס אותך כשאת למטה בתחתית ולכאורה אכן חזרת לנקודת האפס, אז איך בכל זאת תתמודדי מולו ולא תישברי ותתיאשי מלנסות להתחיל מחדש?

הקו הראשון במלחמה הוא לזהות את הצליל של הדיבורים שלו. לא משנה התוכן, תמיד הצליל של הדיבורים של היצר הרע יהיה מחליש ומייאש. כשאת שומעת את המנגינה הזו את יכולה מיד לזהות אותו לפי הצליל והטון ופשוט לא להקשיב לו. את יודעת שכל מה שהוא רוצה זה שתתייאשי מעצמך! זאת המטרה שלו ולא אחרת! הוא מנסה לנצל את הנפילה שלך כדי לייאש אותך, וכשאת מזהה את המטרה שלו את יכולה כבר להשיב לו מלחמה ולהתחזק כנגדו. זהו הקו הראשוני – לא לתת לו לייאש אותך!!!

בשלב הבא, את יכולה גם להתחזק בכך שאמנם כרגע נפלת ואת אי שם למטה… אבל זאת רק הדרך להגיע לקומה הבאה שלך, כי אחרי החושך הנוכחי יבוא האור ותבוא הבהירות שתראה לך מה את יכולה ללמוד מהנפילה הזו, ואיך את יכולה להמשיך הלאה מהמקום הזה שנפלת אליו ולהגיע גבוה יותר מהמקום שהיית בו לפני כן.

הנפילה היא תמיד קשה ומתסכלת. אבל לא ניתן ליצר לנצל את רגעי החולשה שלנו, נהדוף אותו מיד כשאנחנו מזהות את דיבורי הארס הרעילים שלו, ונתחזק – "שיהודי ידע שכל אלו הנסיונות מוליכים אותו לקראת הטוב, שכאשר תסתלק החשכות, בעת העלות הענן , אחרי כן יסעו בני ישראל, אז יסע ויעלה ממדרגה למדרגה , החשכות מביאה אחר כך לאור גדול"!

משפט שכדאי לזכור: כל עליה מגיעה אחרי ירידה עד התחתית!

לתגובות: sf5744138@gmail.com