שלום לכן,
נכון כשאנחנו מזהות שמשהו חדש מתחיל, זה מלהיב?
זה ריגוש כזה שקשה להסביר… כאלה אנחנו, אוהבות חידושים!
זה מרענן, זה מזרים אנרגיות וזה מציף מתחושות של עונג.
נכון?
אז זה מה שה' הטוב רוצה עבורינו-
שכל יום יהיה עבורינו יום כזה!
מרגש, רענן, מלא באנרגיות ומוצף בתחושות של עונג….
הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה ה' אֱלֹקיךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃ (דברים כ"ו כ"ז)
רש"י: בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים כְּאִלּוּ בוֹ בַיּוֹם נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶם
אני לא תמימה לחשוב שזה קורה לנו ככה 'בטבעי'-
אבל, כן, לשם אנחנו מכוונות.
להתרגש בכל יום מחדש
לשמור ולעשות בכל הלב והנפש…
ואם זה הציווי שלנו, אז צריך לעשות משהו בשביל שזה יקרה.
אם רכב צריך טיפול עשרת-אלפים ותחזוקה קבועה,
אם הגוף שלנו דורש את זה,
אז הנפש –
אוי כמה שהיא צריכה את ההתחדשות וההתרעננות
ואם הנפש,
אז הנשמה על אחת כמה וכמה.
אלול, זה הזמן שלנו להסיר אבק דרכים
ולחדש את עצמנו!
ונצליח, נצליח לעשות זאת – לו רק נרצה!
ואם כבר אלול:
כמו שרמזנו לכן,
יש לנו המון בלגן עם כל מה שתכננו והתכוננו לעשות לכן.
גם האירוע ההוא שחשבנו במיני ישראל – לא יוצא לפועל
למרות הרישום היפה (וכיף לראות את הד"שים והרצון…:)! )
טכנית, זה לא הזמן למגה-אירועים.
בכל זאת…
משהו, אנחנו מרגישות, חייב להיות
ואני מקווה שאת זה בעזרת ה' נצליח.
לא אירוע ענק,
אבל כן ערב של חיבור
אחד, מצומצם,
וכזה שנותן לנשמה מקום לחוש את הגעגוע…
אם כזה דבר מעניין אותך,
תעקבי אחרינו בתחילת שבוע הבא
משום שגם אם נצליח לעשות משהו-
אז מספר המקומות בו יהיה מאד מאד מצומצם!
אני יודעת שלא חידשתי היום כלום,
אבל זה מה שיפה ביהדות שלנו
שגם הישן והמוכר –
יכול תמיד להיות –
חדש ומחדש
שבת שלום,
לאה
שלום לכן,
נכון כשאנחנו מזהות שמשהו חדש מתחיל, זה מלהיב?
זה ריגוש כזה שקשה להסביר… כאלה אנחנו, אוהבות חידושים!
זה מרענן, זה מזרים אנרגיות וזה מציף מתחושות של עונג.
נכון?
אז זה מה שה' הטוב רוצה עבורינו-
שכל יום יהיה עבורינו יום כזה!
מרגש, רענן, מלא באנרגיות ומוצף בתחושות של עונג….
הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה ה' אֱלֹקיךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃ (דברים כ"ו כ"ז)
רש"י: בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים כְּאִלּוּ בוֹ בַיּוֹם נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶם
אני לא תמימה לחשוב שזה קורה לנו ככה 'בטבעי'-
אבל, כן, לשם אנחנו מכוונות.
להתרגש בכל יום מחדש
לשמור ולעשות בכל הלב והנפש…
ואם זה הציווי שלנו, אז צריך לעשות משהו בשביל שזה יקרה.
אם רכב צריך טיפול עשרת-אלפים ותחזוקה קבועה,
אם הגוף שלנו דורש את זה,
אז הנפש –
אוי כמה שהיא צריכה את ההתחדשות וההתרעננות
ואם הנפש,
אז הנשמה על אחת כמה וכמה.
אלול, זה הזמן שלנו להסיר אבק דרכים
ולחדש את עצמנו!
ונצליח, נצליח לעשות זאת – לו רק נרצה!
ואם כבר אלול:
כמו שרמזנו לכן,
יש לנו המון בלגן עם כל מה שתכננו והתכוננו לעשות לכן.
גם האירוע ההוא שחשבנו במיני ישראל – לא יוצא לפועל
למרות הרישום היפה (וכיף לראות את הד"שים והרצון…:)! )
טכנית, זה לא הזמן למגה-אירועים.
בכל זאת…
משהו, אנחנו מרגישות, חייב להיות
ואני מקווה שאת זה בעזרת ה' נצליח.
לא אירוע ענק,
אבל כן ערב של חיבור
אחד, מצומצם,
וכזה שנותן לנשמה מקום לחוש את הגעגוע…
אם כזה דבר מעניין אותך,
תעקבי אחרינו בתחילת שבוע הבא
משום שגם אם נצליח לעשות משהו-
אז מספר המקומות בו יהיה מאד מאד מצומצם!
אני יודעת שלא חידשתי היום כלום,
אבל זה מה שיפה ביהדות שלנו
שגם הישן והמוכר –
יכול תמיד להיות –
חדש ומחדש
שבת שלום,
לאה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.