שתהא עולה מאיליה
| שוב אנחנו עומדים, דור שלם, בפני שעת שבר וכאב גדול. מאה שנות תורה והנהגה הסתיימו ברגע אחד קשה, רגע של סילוקו של צדיק לגנזי מרומים. אין די מילים ותחושות לקטני העם להביע במילים ולכתוב על הגדלות, על עמל התורה, על גאונות בתורה, על ישרות הלב, על דרגות צדיקות,על טוהר ועל יראת שמים… איך אפשר להתיימר ולכתוב במבט של עיני ננס קטן מול ענק שבענקים, שגם אם נרים גבוה את הראש – לא נוכל לראות בקושי את שולי הגלימה…? ובכל זאת, משהו כן אנחנו חייבות – מהמקום האישי שלנו – לתפוס בשולי אותה גלימה ולאחוז בניצוצות מהנשמה הגבוהה… לשאוף לקרבנו את הגדלות ולספוג לתוכינו מקרני השלהבת האדירה. שלהבת. זאת המילה. עד שתהא השלהבת עולה מאליה… רש"י הקדוש בפרשה שלנו מתאר את עבודת הכהן הגדול בהדליקו את המנורה, שיהא מדליק ומייטיב את הנרות – עד שתהא שלהבת עולה מאיליה… שלהבת עולה מאיליה – זה בדיוק כך: שגם כאשר יעלה העמוד – תשאר לנו האבוקה מאירה… וודאי שגם אנחנו יכולים להזין עיננו וללמוד ממורשתו הרוחנית הכבירה של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי ירחמיאל גרשון ב"ר צבי יהודה אידלשטיין זצוללה"ה. בהזדמנויות רבות כל כך הורה מרן ראש הישיבה זצוק"ל וסלל דרך חיים – היאך לשמר את חום האש היהודי הפנימי שלנו. מדריך אותנו מרן זצוק"ל בשתי נקודות חשובות: והשניה – חיבור לנושא שהלב חפץ בו… דברים לכאורה פשוטים, אבל כל כך עוצמתיים באמת הפנימית שלהם. בואו ונראה שוב את הדברים המצמררים מתוך ההספד למרן הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל, שכל כך נכונים לרגעי היתמות הללו גם: |
|
| בספרי מוסר בדברים מעניינים, בדבר שמעניין ומשפיע, זה העצה היחידה, שאנחנו חייבים נגד היצה"ר ואין בזה סוף, עין לא ראתה אלוקים זולתך. אנחנו חייבים לתת את הזכויות האלו כשאנחנו מתעוררים… זה זכות בשבילו אנחנו חייבים בשבילו וזה הדבר היחיד שאנחנו יכולים להחזיר לו. להתעורר להתעורר להתעורר ולהוסיף זכויות, להוסיף זכויות. בשבילנו זו הצלה רוחנית לחיי הנצח, וגם זה חסד גדול וחיוב גדול, חסד עם המתים… כל הציבור, כל אדם חייב לו. חיי מוסר עושה אדם מאושר, מוסר עושה חיים מאושרים בבית… זה בשבילנו זה תענוגים רוחניים אשריך בעולם הזה… | |
| שלחנו ביום שלישי בשמורה וביקשנו לדעת האם יש רצון בלימוד משותף שכזה.
כמובן שהיתה היענות מיוחדת… מחזק ממש! (מצורף) ועכשיו, כדי להתקדם יותר שולחות לכן גליון עם שאלון מסודר כדי שנוכל לעבד את התשובות ולהתקדם יחדיו ללימוד פורה ומועיל שיהא לעילוי נשמתו של מרן ראש הישיבה זצוקללה"ה לעילוי נשמת עצמנו… ולהארת נשמתינו – בשלהבת שתהא בעז"ה עולה מאיליה…
חותמת בתפילה עמוקה לבורא עולם שישים די לצרותינו ונזכה במהרה בימינו לגאולה השלמה בקרוב… לאה |
| שוב אנחנו עומדים, דור שלם, בפני שעת שבר וכאב גדול. מאה שנות תורה והנהגה הסתיימו ברגע אחד קשה, רגע של סילוקו של צדיק לגנזי מרומים. אין די מילים ותחושות לקטני העם להביע במילים ולכתוב על הגדלות, על עמל התורה, על גאונות בתורה, על ישרות הלב, על דרגות צדיקות,על טוהר ועל יראת שמים… איך אפשר להתיימר ולכתוב במבט של עיני ננס קטן מול ענק שבענקים, שגם אם נרים גבוה את הראש – לא נוכל לראות בקושי את שולי הגלימה…? ובכל זאת, משהו כן אנחנו חייבות – מהמקום האישי שלנו – לתפוס בשולי אותה גלימה ולאחוז בניצוצות מהנשמה הגבוהה… לשאוף לקרבנו את הגדלות ולספוג לתוכינו מקרני השלהבת האדירה. שלהבת. זאת המילה. עד שתהא השלהבת עולה מאליה… רש"י הקדוש בפרשה שלנו מתאר את עבודת הכהן הגדול בהדליקו את המנורה, שיהא מדליק ומייטיב את הנרות – עד שתהא שלהבת עולה מאיליה… שלהבת עולה מאיליה – זה בדיוק כך: שגם כאשר יעלה העמוד – תשאר לנו האבוקה מאירה… וודאי שגם אנחנו יכולים להזין עיננו וללמוד ממורשתו הרוחנית הכבירה של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי ירחמיאל גרשון ב"ר צבי יהודה אידלשטיין זצוללה"ה. בהזדמנויות רבות כל כך הורה מרן ראש הישיבה זצוק"ל וסלל דרך חיים – היאך לשמר את חום האש היהודי הפנימי שלנו. מדריך אותנו מרן זצוק"ל בשתי נקודות חשובות: והשניה – חיבור לנושא שהלב חפץ בו… דברים לכאורה פשוטים, אבל כל כך עוצמתיים באמת הפנימית שלהם. בואו ונראה שוב את הדברים המצמררים מתוך ההספד למרן הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל, שכל כך נכונים לרגעי היתמות הללו גם: |
|
| בספרי מוסר בדברים מעניינים, בדבר שמעניין ומשפיע, זה העצה היחידה, שאנחנו חייבים נגד היצה"ר ואין בזה סוף, עין לא ראתה אלוקים זולתך. אנחנו חייבים לתת את הזכויות האלו כשאנחנו מתעוררים… זה זכות בשבילו אנחנו חייבים בשבילו וזה הדבר היחיד שאנחנו יכולים להחזיר לו. להתעורר להתעורר להתעורר ולהוסיף זכויות, להוסיף זכויות. בשבילנו זו הצלה רוחנית לחיי הנצח, וגם זה חסד גדול וחיוב גדול, חסד עם המתים… כל הציבור, כל אדם חייב לו. חיי מוסר עושה אדם מאושר, מוסר עושה חיים מאושרים בבית… זה בשבילנו זה תענוגים רוחניים אשריך בעולם הזה… | |
| שלחנו ביום שלישי בשמורה וביקשנו לדעת האם יש רצון בלימוד משותף שכזה.
כמובן שהיתה היענות מיוחדת… מחזק ממש! (מצורף) ועכשיו, כדי להתקדם יותר שולחות לכן גליון עם שאלון מסודר כדי שנוכל לעבד את התשובות ולהתקדם יחדיו ללימוד פורה ומועיל שיהא לעילוי נשמתו של מרן ראש הישיבה זצוקללה"ה לעילוי נשמת עצמנו… ולהארת נשמתינו – בשלהבת שתהא בעז"ה עולה מאיליה…
חותמת בתפילה עמוקה לבורא עולם שישים די לצרותינו ונזכה במהרה בימינו לגאולה השלמה בקרוב… לאה |
