תיבת 'חלקינו' מקבלת תגובות, בהחלט. אבל הצפה כמו שהיתה בשבוע האחרון לא קורה הרבה. הנושא הזה בוער בעצמותינו כולן, וטוב שכך…

אני צריכה למצוא בעז"ה את הבמה לשתף את כל התובנות היפות שעלו וגם את השאלות וההשגות, אבל מעניין שהיה דבר שחזר על עצמו שוב ושוב – הציטוט מפי מרן הסטייפלר זצ"ל שאמר שכשיש לאדם כמות טרחה או צער שהוא אמור לחוות, מוטב יהיה לו אם זה יהיה בגין "צער גידול בנים"

ובאמת בשבת עברתי קצת על מפרשי הפרשה וב"ה כיוון אותי ה' יתברך לפירוש מסויים של הגאון מוילנא, שיש בו ממש מן האמירה הזאת.

אני לא מצטטת במדויק משום שראיתי את זה בספר פניני – הגר"א, ליקוטים מפרושי הגאון, אבל הרעיון עצמו מופלא ממש:

שואל הגר"א מדוע התקצרה הגלות במקום 400 שנה ל210 שנה,

ועונה:

שמאחר וילדו 6 בכרס אחת – והיה ריבוי גדול במיוחד של ילדים

ממילא יותר חוו את הצער ולכן הגאולה היתה יכולה להיות מוקדם יותר.

אז ראשית, כל נשמה יהודית נוספת – מחישה את הגאולה (וזה כמובן מצטרף לעוד משהו שהרבה כתבו "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף")

ויש כאן מסר נוסף חזק ומשיב נפש – אין צער שהולך לאיבוד

כל אחד שסובל, כל קמצוץ צער: הכל נספר ומחושב ומדוייק אצל בורא העולם!-

ומקצר את סאת הצער שנקבעה בדרך לגאולה.

****************

טוב שהייתי מוכנה עם הדברים כבר משבת שעברה, משום שאני לא בטוחה שברגעים הללו הייתי מצליחה להתרכז ולמצוא רעיוןן מחזק מהפרשה.

ואני מנצלת ברשותכן את הבמה החשובה הזאת לבקשת טובה אישית:

יש לי בן בן 22 שהיה במירון בשבת האחרונה.

ביום שני הוא התקשר וסיפר לי שהכיר שם, ב'הכנסת אורחים' משהו שהמליץ לו על ישיבה ביבניאל שממש כדאי לו להגיע אליה.

אמרתי לו שיבוא הביתה ונדבר על זה, והוא אמר לי שאין לו עוד כסף ברב – קו, ושממש סוער ומאד מאד קשה לחזור ככה בכל זאת ביקש שאברר לו זמני אוטובוסים לירושלים, אחרי כמה דקות הוא התקשר ואמר שהפסיד את האוטובוס ויראה כבר מה לעשות

הוא חזר למי ש'תיווך' לו את הישיבה ביבניאל ואמר שההורים רוצים שיחזור לירושלים לכן לא יסע ליבניאל,

החבר ראה שהוא רטוב עד לשד עצמותיו (הסערה האדירה של יום שני) והציע לו להוריד את הכובע והחליפה, ללבוש פוטר עם קפוצ'ון שלו ולהיכנס לנוח.

למרבה הצער, כשהוריד את החליפה השאיר שם בטעות גם את הנייד שלו!

לכאורה הוא לא נכנס לנוח, אלא יצא בכ"ז במזג האויר הסוער – לאנשהו…

הקשר איתו ניתק ולכן אחרי עשרות שיחות שניסינו אליו, (כמובן… הנייד בכלל לא איתו) החלטנו ביום שלישי בבוקר לסוע אליו למירון

בכל זאת, בשיחה איתו הוא אמר שממש קר לו ואין לו מעיל…

אנחנו כאן במירון מיום שלישי מנסים לאתר אותו (גם ביבניאל, או בטבריה
בישיבת הרב קוק שהיה אוהב להגיע לשם) ובמקומות נוספים

כשכמובן, מרחף כל הזמן החשש הגדול אולי בכל זאת הוא החליט לצאת
להתבודדות קלה או לחפש מחסה באיזה יער או ואדי…. ומצבו מסכן חיים…

בבקשה, אם אתן יכולות להתפלל לשלומו שיחזור הביתה לשלום:

אפרים נחום בן לאה

אנחנו כאן טרופי דאגה….

ולצפוניות שביננו: אני מצרפת תמונה, אם במקרה ראיתם אתם או בני המשפחה בחור בן 22, גובה 185, רזה, זקן קצר.

הלוואי שהוא פשוט חבר לאיזה חבורה ולא מעלה בדעתו כמה אנחנו דואגים… האמת שמתאים לו:(

מאחר ואני לא זמינה לענות לתשובות, אני רק מציינת שיש חפ"ק במירון' ולפניות מעשיות אפשר לפנות לכתובת: chaniau@gmail.com. למסירת כל מידע – מוקד 100 של המשטרה

*****

ואם כבר כתבנו מה שכתבנו בתחילת המייל,

אז הנה לי שוב הוכחה שלהקב"ה יש את הדרכים שלו הרחומות והחסודות לגרום
לכל אחד מאיתנו מדוע לא לישון בלילה…

במקרה הזה, תינוקות בוכים מכאב אוזניים לילה שלם,
זה משהו שאני יכולה רק לחלום עליו….

ושוב, אני מבקשת ממי שמוכנה להתפלל עבורינו

אני מאמינה גדולה בכח שלכן בשמים!

בשורות טובות

ושבת שלום,

לאה