ם A=B ו-B=C אז A=C, נכון? גם בלי להיות טובות במתימטיקה או גאוניות בלוגיקה, זה פשוט שזה כך.

ואם פלונית מנסה להידמות לגויי הארצות, ואנחנו … מתדמות לה… אז למה אנחנו דומות?

פעם, חוקות הגויים היו נראות לנו כל כך מנותקות. באמת, מי כבר קושרת את המגפיים ב'איקסים' בשרוכים על הרגל כמו הרומאים ההם?… אף לא אחת!

אבל לאט לאט… מטשטשין הגבולות, בהינף מקלדת אנחנו עלולות לבקר בכל מקום – ותודו שאין כמעט אחת שרוכשת בגדים הנתפרים במיוחד עבורינו, בנות ישראל, מהחל ועד כלה.

מה עוד? כמובן… לצערינו הרב… היציאה לעבודה. כמה מאיתנו זוכות לעבוד בחברה 'סטרילית'. כזאת המנותקת מהעולם המערבי, או מכאלו המנסים להתבולל בה?

לא הרבה…

ולכן, שוב ושוב ושוב עלינו להזכיר לעצמינו, עד כמה חשוב לשמור על הגבולות, לדעת שהיציאה שלנו היא טכנית בלבד ולא חלילה מהותית, ולדאוג, מידי יום מחדש, לפתיחת הדלת כדי סדק צר, יציאה למה שצריך וניעור כל הכיעור לפני החזרה הביתה.

הנה עוד חיזוק מרגש מפרשת השבוע:

הפסוק מתאר את התרחבותם של בני ישראל:

"ובני ישראל פרו וישרצו… ותמלא הארץ אותם" (שמות א' ז')

שואל הנצי"ב מוולוזין, מדוע הפסוק הזה הוא הפסוק המקדים את כל תיאור גלות ישראל במצרים. ועונה דברים נפלאים, שכוחם יפה עד עצם היום הזה:

ובא הכתוב להקדים בזה סיבת שנאת מצרים וגזרת המלכות…כל זה בא משום שבקשו לצאת מרצון יעקב אביהם שישבו דוקא בארץ גושן כדי שיהיו בדד ונבדל ממצרים כמש״כ בפ׳ ויגש. אבל הם לא רצו כן. ובש״ר איתא עוד שפסקו למול מזה הטעם שאמרו נהיה כמצרים. דאחר שקבעו דירתם בקרבם מצאו טוב להם להשתוות למצרים ולא יהיו ניכרים שהמה יהודים. ומשום זה ביאר המדרש שהפך ה׳ לבם לשנוא עמו. וכבר ביארנו בס׳ בראשית עה״פ כי גר יהיה זרעך וגו׳ אשר היא הסבה שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו בשביל שאין אנו רוצים להיות כגרים ונבדלים מן האומות:

אומות העולם שונאים אותנו? זה לא חייב להיות!

לו היינו הולכים בדרך ישראל סבא ושומרים על מרחק ובידול זה לא היה קורה. הקב"ה הופך ליבם לשנוא אותנו רק בגלל שאנחנו מנסים להידמות אליהם…

נכון שאנחנו בדרך כלל לא מזדמנות לעבוד עם 'אומות העולם', אבל כן עם כאלו שפתחו שער לעולם הרחב… ואם לא נדע לעשות חיץ ביננו לבינם, לא יהיה לנו כל חומה גם לא מול העולם המערבי כולו…

ככל שנשדר התבדלות ושמירה על ערכינו, נוערך וזכויותינו ישמרו. כשננסה לזרום ולהיות 'שוות בין שווים' – פתאום אז נתחיל להרגיש את הרוח העויינת המשוגרת לעברינו.

זה לא אשמתם… כך טבע הקב"ה – כדי להגן עלינו

הפך ליבם לשנוא עמו – להתנכל לעבדיו

מאחלת לכולנו שתמיד נצליח לשמור על עצמנו בתוך חומה,

גם בשעת יציאה מאולצת…

שבת שלום,

לאה