את הדברים הנפלאים הבאים אני נוצרת בליבי בסוף שנה שעברה.

היתה זאת הפעם האחרונה שזכיתי לבקר את חמי זצ"ל בבית החולים.

זאת אומרת, הפעם האחרונה שהוא היה עדיין עם כח לדבר.

ושהיה לו כח לדבר, זה אומר – "להגיד ווארטים" ולדבר בדברי תורה…

הגענו אליו, הוא שכב בגופו המצומק והחלוש והיה נראה כמי שלא מסוגל לכלום.

הוא זיהה שנכנסנו ומיד אורו עיניו, והוא התחיל להגיד לנו כך:

"ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה" (שמות ט"ו כ"א)

רש"י הקדוש מביא את המדרש שמכאן שמשה רבינו שר לגברים ומרים – לנשים:

'משה אמר שירה לאנשים הוא או' והם עונין אחריו ומרים אמרה שירה לנשים'

אם כך… מדוע נאמר כאן בלשון זכר "להם" היה צריך לכאורה להיות כתוב "ותען להן…"?

אלא:

"ותען להם" – מרים פונה לנשים וגם לעוברים שבמעי אימן,

ואז יחד הם 'להם'.

נפלא ממש!

מרים הנביאה לא מזניחה את החלק הזה של העם… היא פונה גם 'להם'!

וכמובן,

החיזוק הגדול עבורינו, אמהות של עם ישראל, אלו הזוכות לשאת את הנשמות הגדולות

של הדור הבא במשך כל כך הרבה חודשים לא פשוטים…

ידוע נדע-שהתקופה הזאת היא לא רק 'טכנית'

יש לה משמעות מאד חשובה על מצבו של התינוק

כן, גם על שפת הים, ידעה מרים הנביאה שיש צורך לפנות גם אל אותם אלו

הנמצאים עמוק בפנים, אבל חיים גם את מה שבחוץ…

האמת שרציתי להוסיף על זה סיפור שזכיתי לו שמונה חודשים

לפני שאפרים היקר שלנו נולד,

ושאני מרגישה שהוא היווה עבורי תפנית משמעותית בכל החיים שלי.

רק מה, אני עובדת קשה על כנסי התעלות לעילו נשמתו ונשמותינו –

ולכן אני משאירה את הסיפור לאז…

מתפללת לה' שנצליח,

תתפללו גם אתם-

ראינו כבר בחוש איך התפילות שלכן עזרו

מציאתו של אפרים וביותר העובדה שהוא התגלה שלם לגמרי שלא כדרך הטבע

ובאופן ניסי לגמרי… זה ודאי זכות של כח הציבור!

שתהיה לכולנו שבת שלום,

שבת של מנוחת אהבה,

לאה