| שלום כולן,
איך משמרים רגעים גדולים לשנה שלמה? לחיים שלמים? כל כך הרבה פעמים אנחנו זוכים לרגעים של הארה, של קרבה, של הרגשה וידיעה והכרה באור האמת. נראה לנו אז, שלא ייתכן אחרת, אין מצב שמהיום הזה ואילך לא נהיה ונחיה בהכרה הזאת, בדרגה הזאת… לפעמים, ב"ה, זה באמת עובד! אבל… לפעמים זה לא כך:( לפעמים התמודדויות שהיינו בטוחות מליון אחוז שהן מאחורינו – פתאום מופיעות לנו מול הפנים – ובעוצמה… למה? למה זה כך?… ה', מה כבר ביקשנו? רק להיות יותר טובות… למה זה כל כך מאתגר לפעמים? התשובה כתובה לנו היום בפרשה (דברים ל') … ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע זוהי הדרך שבורא עולם ברא את העולם. עולם של בחירה. מה הבשורה בכל זאת? הבשורה הגדולה היא מילותיו הראשונות של הפסוק: כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא כי קרוב אליך הדבר הזה בפיך ובלבבך לעשותו לא בשמים היא… ולא מעבר לים… כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו… הקב"ה טבע בנו בתוכינו את החיישן הפנימי להרגיש, לדעת ולכסוף לטוב. כל המפריעים – הם בחוץ… השבוע עברנו יחד, אלפי חברות, חווית מסע מעצימה. מסע אמיתי ונוקב לתוככי עצמנו. חלקינו יעברו אותו בעז"ה הערב , איך משמרים את ההרגשה? איך מקיימים את הידיעה? איך גורמים לכך שהיומיום שלי יהיה קרוב יותר למה שאני רוצה באמת, מאשר למה שטף החיים החיצוני מוביל אותי? יש הרבה דרכים לעבודת ה', אבל כאן בשמורה יש דרך נפלאה שסללו לנו מאות חברות, בוגרות 'יקיר לי'. ב'יקיר לי' אנחנו נפגשות בתמהיל יחודי של קבוצות קטנות ואישיות, מחד, ומידי כמה שבועות התאספות אזורית ל'ועידת תוכן' שמאפשרת לכולנו להיות מחוברות, לנושא עמוק ויסודי – שעליו מושתת הליבון והדיבור בקבוצות, שהן במתכונת 'סדנה' מה כל כך מיוחד בקבוצות הללו? האמת, אני עצמי גם צופה בהן, לא חלק ממש… אבל האור והעוצמות שהן מקרינות מספרות יותר מכל – שקורים שם דברים מדהימים. עכשיו, בימים הללו בהם השי"ת ברוב רחמיו הביא לנו את המתנה הזאת של 'אוברול כללי' של כל המערכות שלנו, זה הזמן לחשוב צעד אחד קדימה… מה יהיה מחר? מה יהיה כשקדושת הימים הללו תתמזג עם חיי חולין בעוצמה גבוהה? כמה מאות מתוכינו ימשיכו להרגיש ב'היי' שנה שלמה בעז"ה! רק דמייני לעצמך את המהלך המדהים שהיה השנה בכנס, נפרס על פני ועידת תוכן שמקיפה את הנושא מכל צדדיו + אחר כך סדרת מפגשים עם פעילות ושיח שעוזר לך להגיע אל המקום האישי שלך, ו… לשמר אותו בעז"ה… רוצה לדעת יותר? להבין יותר? להרגיש יותר? יקיר לי יוצא לסבב של פעם בחיים… אם אתן קבוצת 'שמורות' המתעניינות ביקיר לי ויש לכן מקום להתכנס בו במהלך הימים הקרובים- אתן מוזמנות לסבב 'להכיר לך את יקיר לי' אתן קובעות את המקום והזמן, ומנחת יקיר לי מגיע עד אליכן כדי שתכירו מקרוב, והיא מביאה איתה מתנה מיוחדת: הסרטה מלאה של הכנס 'בי נשמתי'!!!! כמו שהפסוק אומר: לא בשמים היא… ולא מעבר לים… לא לכל אחת מתאים להקדיש השנה את המשאבים הללו לסדרת יקיר לי, אם מתאים לך – את מוזמנת בחום!! ובכל מקרה, אני מאחלת לכל אחת ואחת בכל דרך שהיא בוחרת להגיע ל: הלוואי ונזכה להרגיש את זה כל יום מחדש!! ובהזדמנות הזאת אני מבקשת לאחל מכל הלב שנה טובה ומתוקה לכל אחת ואחת שנה שנזכה שיתקיימו בנו מילותיו האחרונות של הפרשה המרגשת הזו: "לאהבה את ה' לשמוע בקולו ולדבקה בו – כי היא חייך ואורך ימיך" שבת שלום, לאה |
|
| שלום כולן,
איך משמרים רגעים גדולים לשנה שלמה? לחיים שלמים? כל כך הרבה פעמים אנחנו זוכים לרגעים של הארה, של קרבה, של הרגשה וידיעה והכרה באור האמת. נראה לנו אז, שלא ייתכן אחרת, אין מצב שמהיום הזה ואילך לא נהיה ונחיה בהכרה הזאת, בדרגה הזאת… לפעמים, ב"ה, זה באמת עובד! אבל… לפעמים זה לא כך:( לפעמים התמודדויות שהיינו בטוחות מליון אחוז שהן מאחורינו – פתאום מופיעות לנו מול הפנים – ובעוצמה… למה? למה זה כך?… ה', מה כבר ביקשנו? רק להיות יותר טובות… למה זה כל כך מאתגר לפעמים? התשובה כתובה לנו היום בפרשה (דברים ל') … ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע זוהי הדרך שבורא עולם ברא את העולם. עולם של בחירה. מה הבשורה בכל זאת? הבשורה הגדולה היא מילותיו הראשונות של הפסוק: כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא כי קרוב אליך הדבר הזה בפיך ובלבבך לעשותו לא בשמים היא… ולא מעבר לים… כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו… הקב"ה טבע בנו בתוכינו את החיישן הפנימי להרגיש, לדעת ולכסוף לטוב. כל המפריעים – הם בחוץ… השבוע עברנו יחד, אלפי חברות, חווית מסע מעצימה. מסע אמיתי ונוקב לתוככי עצמנו. חלקינו יעברו אותו בעז"ה הערב , איך משמרים את ההרגשה? איך מקיימים את הידיעה? איך גורמים לכך שהיומיום שלי יהיה קרוב יותר למה שאני רוצה באמת, מאשר למה שטף החיים החיצוני מוביל אותי? יש הרבה דרכים לעבודת ה', אבל כאן בשמורה יש דרך נפלאה שסללו לנו מאות חברות, בוגרות 'יקיר לי'. ב'יקיר לי' אנחנו נפגשות בתמהיל יחודי של קבוצות קטנות ואישיות, מחד, ומידי כמה שבועות התאספות אזורית ל'ועידת תוכן' שמאפשרת לכולנו להיות מחוברות, לנושא עמוק ויסודי – שעליו מושתת הליבון והדיבור בקבוצות, שהן במתכונת 'סדנה' מה כל כך מיוחד בקבוצות הללו? האמת, אני עצמי גם צופה בהן, לא חלק ממש… אבל האור והעוצמות שהן מקרינות מספרות יותר מכל – שקורים שם דברים מדהימים. עכשיו, בימים הללו בהם השי"ת ברוב רחמיו הביא לנו את המתנה הזאת של 'אוברול כללי' של כל המערכות שלנו, זה הזמן לחשוב צעד אחד קדימה… מה יהיה מחר? מה יהיה כשקדושת הימים הללו תתמזג עם חיי חולין בעוצמה גבוהה? כמה מאות מתוכינו ימשיכו להרגיש ב'היי' שנה שלמה בעז"ה! רק דמייני לעצמך את המהלך המדהים שהיה השנה בכנס, נפרס על פני ועידת תוכן שמקיפה את הנושא מכל צדדיו + אחר כך סדרת מפגשים עם פעילות ושיח שעוזר לך להגיע אל המקום האישי שלך, ו… לשמר אותו בעז"ה… רוצה לדעת יותר? להבין יותר? להרגיש יותר? יקיר לי יוצא לסבב של פעם בחיים… אם אתן קבוצת 'שמורות' המתעניינות ביקיר לי ויש לכן מקום להתכנס בו במהלך הימים הקרובים- אתן מוזמנות לסבב 'להכיר לך את יקיר לי' אתן קובעות את המקום והזמן, ומנחת יקיר לי מגיע עד אליכן כדי שתכירו מקרוב, והיא מביאה איתה מתנה מיוחדת: הסרטה מלאה של הכנס 'בי נשמתי'!!!! כמו שהפסוק אומר: לא בשמים היא… ולא מעבר לים… לא לכל אחת מתאים להקדיש השנה את המשאבים הללו לסדרת יקיר לי, אם מתאים לך – את מוזמנת בחום!! ובכל מקרה, אני מאחלת לכל אחת ואחת בכל דרך שהיא בוחרת להגיע ל: הלוואי ונזכה להרגיש את זה כל יום מחדש!! ובהזדמנות הזאת אני מבקשת לאחל מכל הלב שנה טובה ומתוקה לכל אחת ואחת שנה שנזכה שיתקיימו בנו מילותיו האחרונות של הפרשה המרגשת הזו: "לאהבה את ה' לשמוע בקולו ולדבקה בו – כי היא חייך ואורך ימיך" שבת שלום, לאה |
|
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.