שלום כולן,
נכון שהכנס מדגיש לי את זה ביתר עוצמה,
הישיבה המשותפת עם מאות בנות שמורה שמחשמלות את האויר,
השירה ההרמונית,
התפילות מעמקי הנשמה
והדמעות הזכות שמטהרות את כל החולין שהצטבר…
זאת בהחלט חוויה שמדגישה לי את ההרגשה,
אבל האמת שזאת האמת:
כמה מאושר להיות בנות לעם היהודי…
נהרות של מילים נשפכות היום במרחבי הרשת
ומשווקות כל פיסת מוצר בדרמטיות כזאת,
שבאמת, איך נוכל לשווק את הדברים האמיתיים שלנו?
מאתגר בהחלט…
והנה לנו רש"י שריגש אותי,
מקווה שגם אתכן.
משה רבינו עליו השלום,
הרועה הנאמן שמסר את כל כולו על העם –
מגיע ליומו האחרון.
מה הוא עושה ביום הזה?
"אתם ניצבים היום כולכם" (דברים כ"ט, ט')
"מלמד שכינסם משה לפני הקדוש ברוך הוא לפני מותו להכניסם בברית"
משה רבינו עליו השלום,
שנשא אותנו על כתפיו במשך כל השנים הקשות הללו,
לא עוזב את העולם מבלי להכניס אותנו בברית-
רישום ב'טאבו' מתוקף כהלכה…
קשר בל יינתק…
האין זה נפלא להיות מונהגים בהנהגה מסורה כל כך?
ואם זה מה שמשה רבינו מקדיש לו את רגעי החיים האחרונים-
ודאי שעניין הברית הוא ענין גדול עד מאד.
ואכן,
הפסוקים הללו הם פסוקים יסודיים ומשמעותיים ביותר עבורנו – כבנים לעם היהודי
ואיך מסכם הפסוק את הכל (דברים ל', כ')
"העידותי בכם היום… לאהבה את ה' אלוקיך ולדבקה בו כי היא חייך ואורך ימיך…"
באותו מעמד אנחנו שומעים ומקבלים את כל המתנות הגדולות של החיים,
מתנת אהבת הבורא אלינו,
מתנת אהבתינו אליו.
נעצום עיניים לרגע ונזכר ברגע כזה,
היש מתיקות גדולה מזאת?…
בעזרת ה' בעוד ארבעה ימים אנחנו מחדשות שוב את מעמד ההכתרה של הבורא יתברך עלינו,
אימת הדין גדולה,
'עשה מיראה שאין הירא מבעט'
אבל בואו נצמח את היראה על מצע גדול של אהבת ה'.
בואו נצא 'לבית קפה' עם הנשמה שלנו,
כמו שהביאה הגב' דיסלדורף בדבריה המרגשים,
נתחבר אל הבורא יתברך מהמקום המענג,
האוהב,
האהוב-
זה שמרגיש באמת לא רק את השנה הטובה המורעפת עלינו,
אלא גם את המתיקות הטמונה בה!
שבת שלום,
שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה,
לאה
שלום כולן,
נכון שהכנס מדגיש לי את זה ביתר עוצמה,
הישיבה המשותפת עם מאות בנות שמורה שמחשמלות את האויר,
השירה ההרמונית,
התפילות מעמקי הנשמה
והדמעות הזכות שמטהרות את כל החולין שהצטבר…
זאת בהחלט חוויה שמדגישה לי את ההרגשה,
אבל האמת שזאת האמת:
כמה מאושר להיות בנות לעם היהודי…
נהרות של מילים נשפכות היום במרחבי הרשת
ומשווקות כל פיסת מוצר בדרמטיות כזאת,
שבאמת, איך נוכל לשווק את הדברים האמיתיים שלנו?
מאתגר בהחלט…
והנה לנו רש"י שריגש אותי,
מקווה שגם אתכן.
משה רבינו עליו השלום,
הרועה הנאמן שמסר את כל כולו על העם –
מגיע ליומו האחרון.
מה הוא עושה ביום הזה?
"אתם ניצבים היום כולכם" (דברים כ"ט, ט')
"מלמד שכינסם משה לפני הקדוש ברוך הוא לפני מותו להכניסם בברית"
משה רבינו עליו השלום,
שנשא אותנו על כתפיו במשך כל השנים הקשות הללו,
לא עוזב את העולם מבלי להכניס אותנו בברית-
רישום ב'טאבו' מתוקף כהלכה…
קשר בל יינתק…
האין זה נפלא להיות מונהגים בהנהגה מסורה כל כך?
ואם זה מה שמשה רבינו מקדיש לו את רגעי החיים האחרונים-
ודאי שעניין הברית הוא ענין גדול עד מאד.
ואכן,
הפסוקים הללו הם פסוקים יסודיים ומשמעותיים ביותר עבורנו – כבנים לעם היהודי
ואיך מסכם הפסוק את הכל (דברים ל', כ')
"העידותי בכם היום… לאהבה את ה' אלוקיך ולדבקה בו כי היא חייך ואורך ימיך…"
באותו מעמד אנחנו שומעים ומקבלים את כל המתנות הגדולות של החיים,
מתנת אהבת הבורא אלינו,
מתנת אהבתינו אליו.
נעצום עיניים לרגע ונזכר ברגע כזה,
היש מתיקות גדולה מזאת?…
בעזרת ה' בעוד ארבעה ימים אנחנו מחדשות שוב את מעמד ההכתרה של הבורא יתברך עלינו,
אימת הדין גדולה,
'עשה מיראה שאין הירא מבעט'
אבל בואו נצמח את היראה על מצע גדול של אהבת ה'.
בואו נצא 'לבית קפה' עם הנשמה שלנו,
כמו שהביאה הגב' דיסלדורף בדבריה המרגשים,
נתחבר אל הבורא יתברך מהמקום המענג,
האוהב,
האהוב-
זה שמרגיש באמת לא רק את השנה הטובה המורעפת עלינו,
אלא גם את המתיקות הטמונה בה!
שבת שלום,
שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה,
לאה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.