הרעיון הנפלא של הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל שהקב"ה זיכה אותי בו עכשיו, הגיע אלי ממש ברגע מתאים, והיה לי למשיב נפש.
ביום שלישי נפטרה לבית עולמה חברה יקרה מאד של הרבה מאיתנו, ו'אחת מתוך החבורה' של כולנו, חיה מיטל רזניק ע"ה. הלב מסרב להאמין… גדלות והשגות של נפש גבוהה שלא מעלמא הדין – כפשוטו. סולם מוצב ארצה, רגליה בחיי היומיום הרגילים של כולנו, מנתחת מערכות במשרד ממשלתי… וראשה… ראשה מגיע גבוה גבוה גבוה השמימה.
הזמן קצר והגליון חייב להיסגר, איני יכולה להספיק לתאר ולו במשהו את גדלותה… הלוואי ויעזור ה' הטוב ואצליח לכתוב מעט בגליון הקרוב, אבל שווה לקרוא ולנצור בלב את הדברים היפים הללו, ולו בשביל מי שתקרא על מיטל הצדקת ע"ה ותרגיש חלישות הדעת כמוני…
"ויקח קרח" (במדבר ט"ז א')
רש"י: … הלבישן טליתות שכולן תכלת באו ועמדו לפני משה אמרו לו טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה אמר להם חייבת, התחילו לשחק עליו: אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה?
אומר הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל: "לכאורה טענת קרח גדולה" – לכאורה יש הגיון בדברים הללו…
והתשובה מוסברת על רקע תמיהה גדולה אחרת: איך יתכן שדור המדבר חטאו כל כך הרבה פעמים? הרי הם היו בדרגות גבוהות כל כך שראו את קול ה' מדבר מתוך הענן כפשוטו…. ואיך יכול להיות שכל כך מהר אבדו את הדרגה הזאת והגיעו למדרגות של חטאי דור המדבר?
והתשובה, שדור המדבר חטאו בגלל שהדרגה הגבוהה שלהם היתה דרגה גבוהה של 'מתנה' שקיבלו מה' ולא דרגה שעבדו עליה בעמל ויגיעה. וזה בדיוק עניין ה'חוט אחד תכלת' בציצית. יהודי צריך שיהיה לו התחלות מדברים קטנים, שילכו ויתפתחו אמנם לדבר גדול בעז"ה, אבל לא בלי להיות קודם – בדרגה המתחילה.
"וזהו הטעם לזכור שבגד שכולו תכלת אין תועלת כל כך, אלא דווקא מלמוד מעט מעט מחוט אחד של תכלת שדומה לים, במדרגות מדרגות יבין ויאמין באמת ובתמים, ולא מהבנה גדולה פתאום בלי עמל בלימוד.
***
הרבה פעמים אנחנו נתקלות באנשים סביבנו בדרגות גבוהות. לפעמים אפילו גבוהות מאד.
הטבע האנושי זה להרגיש – חלישות הדעת… איפה אנחנו ואיפה הם???…
אבל הדברים האלו מזכירים לנו – את כוחה הגדול של העבודה.
נכון, אנחנו לא בדרגות הגבוהות של 'ההיא', אבל יש לנו הבטחה ברקע… יש לנו את היכולת להגיע להשגות גבוהות ממש, דווקא מהמקומות הפחות גבוהים. הקטנים… החוט התכלת היחיד…
ואין לי אלא לסיים בדברים מרגשים שזכינו להגיע אליהם השבוע ב'מפגש יקיר לי', מדבריו של הרש"ר הירש זצ"ל:
אשרי המלאכים המשלימים את עבודתם לפני כיסא הכבוד ללא חטא ופשע, בטהרה ובבהירות נצחית. מאושרים עוד יותר הם בני האדם המתעלים מתוך החטא אל האור והטוהר, שנלחמו למען האור ונאבקו למען הטהרה, שהתגברו על כוח החושך והחטא, שאבדה להם ידיעת אביהם שבשמיים, אך דווקא במרחק ובעת הקרב, הכירו כי בניו הם לעולם, בני אהבתו וחמלתו העולמית, ועתה מצאו שוב את אשר איבדו, ושוב מרגישים הם כיצד א-ל חייהם נושא אותם" (במעגלי שנה כרך ב' רש"ר הירש], פרשת החודש).
מאחלת לכולנו שבת שלום
שבת של גאולה ושל די לכל צרותינו…
לאה
הרעיון הנפלא של הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל שהקב"ה זיכה אותי בו עכשיו, הגיע אלי ממש ברגע מתאים, והיה לי למשיב נפש.
ביום שלישי נפטרה לבית עולמה חברה יקרה מאד של הרבה מאיתנו, ו'אחת מתוך החבורה' של כולנו, חיה מיטל רזניק ע"ה. הלב מסרב להאמין… גדלות והשגות של נפש גבוהה שלא מעלמא הדין – כפשוטו. סולם מוצב ארצה, רגליה בחיי היומיום הרגילים של כולנו, מנתחת מערכות במשרד ממשלתי… וראשה… ראשה מגיע גבוה גבוה גבוה השמימה.
הזמן קצר והגליון חייב להיסגר, איני יכולה להספיק לתאר ולו במשהו את גדלותה… הלוואי ויעזור ה' הטוב ואצליח לכתוב מעט בגליון הקרוב, אבל שווה לקרוא ולנצור בלב את הדברים היפים הללו, ולו בשביל מי שתקרא על מיטל הצדקת ע"ה ותרגיש חלישות הדעת כמוני…
"ויקח קרח" (במדבר ט"ז א')
רש"י: … הלבישן טליתות שכולן תכלת באו ועמדו לפני משה אמרו לו טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה אמר להם חייבת, התחילו לשחק עליו: אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה?
אומר הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל: "לכאורה טענת קרח גדולה" – לכאורה יש הגיון בדברים הללו…
והתשובה מוסברת על רקע תמיהה גדולה אחרת: איך יתכן שדור המדבר חטאו כל כך הרבה פעמים? הרי הם היו בדרגות גבוהות כל כך שראו את קול ה' מדבר מתוך הענן כפשוטו…. ואיך יכול להיות שכל כך מהר אבדו את הדרגה הזאת והגיעו למדרגות של חטאי דור המדבר?
והתשובה, שדור המדבר חטאו בגלל שהדרגה הגבוהה שלהם היתה דרגה גבוהה של 'מתנה' שקיבלו מה' ולא דרגה שעבדו עליה בעמל ויגיעה. וזה בדיוק עניין ה'חוט אחד תכלת' בציצית. יהודי צריך שיהיה לו התחלות מדברים קטנים, שילכו ויתפתחו אמנם לדבר גדול בעז"ה, אבל לא בלי להיות קודם – בדרגה המתחילה.
"וזהו הטעם לזכור שבגד שכולו תכלת אין תועלת כל כך, אלא דווקא מלמוד מעט מעט מחוט אחד של תכלת שדומה לים, במדרגות מדרגות יבין ויאמין באמת ובתמים, ולא מהבנה גדולה פתאום בלי עמל בלימוד.
***
הרבה פעמים אנחנו נתקלות באנשים סביבנו בדרגות גבוהות. לפעמים אפילו גבוהות מאד.
הטבע האנושי זה להרגיש – חלישות הדעת… איפה אנחנו ואיפה הם???…
אבל הדברים האלו מזכירים לנו – את כוחה הגדול של העבודה.
נכון, אנחנו לא בדרגות הגבוהות של 'ההיא', אבל יש לנו הבטחה ברקע… יש לנו את היכולת להגיע להשגות גבוהות ממש, דווקא מהמקומות הפחות גבוהים. הקטנים… החוט התכלת היחיד…
ואין לי אלא לסיים בדברים מרגשים שזכינו להגיע אליהם השבוע ב'מפגש יקיר לי', מדבריו של הרש"ר הירש זצ"ל:
אשרי המלאכים המשלימים את עבודתם לפני כיסא הכבוד ללא חטא ופשע, בטהרה ובבהירות נצחית. מאושרים עוד יותר הם בני האדם המתעלים מתוך החטא אל האור והטוהר, שנלחמו למען האור ונאבקו למען הטהרה, שהתגברו על כוח החושך והחטא, שאבדה להם ידיעת אביהם שבשמיים, אך דווקא במרחק ובעת הקרב, הכירו כי בניו הם לעולם, בני אהבתו וחמלתו העולמית, ועתה מצאו שוב את אשר איבדו, ושוב מרגישים הם כיצד א-ל חייהם נושא אותם" (במעגלי שנה כרך ב' רש"ר הירש], פרשת החודש).
מאחלת לכולנו שבת שלום
שבת של גאולה ושל די לכל צרותינו…
לאה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.