מוצאי היום הקדוש, עדיין מרחפות אי שם גבוה מעל גבוה…
כמה טוב שיש עוד כמה ימים של שהייה בתוך ענני הכבוד,חבוקים ודבוקים בסוכה הקדושה.
אנחנו היום ביום של נחיתה לעולם המעשה, מתוך המסע המופלא שלנו
במחוזות החגים המרגשים,
ומרגיש לי מתאים מאד להביא דברים שראיתי בספרו של 'רבי מילר זצ"ל' –
רבי ומורי מגיטסהד הבלתי נשכחת… (עולת שבת בשבתו)
הרעיון מובא על המילים
"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (דברים מ"ג, א')
ואני מתמצתת את הרעיון בכמה מילים –
בטוחה שרובכן עסוקות מכדי להתעמק מידי עכשיו
(ושמרתי עוד חצי מדהים של הרעיון לפרשת בראשית…)
הרעיון הוא כזה:
בישעיהו (א'ב) הפסוק אומר: "שמעו שמים והאזינו ארץ"
ובספרי יש על זה הסבר, שמשה רבינו היה קרוב יותר לשמים
ולכן דיבר לשון "האזנה" לשמים, ו"שמיעה" לארץ. ישעיהו שהיה קרוב יותר לארץ
– הופך בין הלשונות.
המשמעות: האזנה – היא לשון קרובה יותר.
ישעיהו 'ריכך' את הדברים בכך שהיה קרוב יותר לארץ.
אומר על זה הגאון מוילנא שיש שתי בחינות באדם,
גוף -שיסודו בארץ ונפש (נשמה) – יסודו בשמים
כנגדם יש שני חלקים בתורה – התורה – החלק השמימי, והמצוות – החלק המעשי
החלק של התורה – זה החלק של השכל. המצוות – העשייה והלב שלנו.
ישעיהו יותר קירב את הדברים אל הלב שלנו – היה יותר קרוב לארץ,
משה רבינו לפני מותו אמר את התוכחה – דיבור את השכל שלנו כעם.
והרעיון ממשיך:
יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי (דברים מ"ג, ב')
יש חלק בתורה שהוא קשה כמטר, ויש רך כטל.
החלק הקשה – הדיבור אל השכל, ההבנה,
הרגש – הלב – זה החלק שאנחנו צריכים להתחבר אליו בעבודת חיים
"וידעת היום והשבות אל לבבך".
אנחנו עכשיו בימים כאלו שהנשמה נוסקת אל על…
כל כך היינו רוצים להיות תמיד שם – גבוה בעולמות עליונים,
אבל זה לא תמיד כך…
מגיע ימי חולין ושגרה שמקשה עלינו את ההליכה במסלול שהשכל
(וגם הלב -בימים הטובים…) מתחבר אליהם.
איך עושים את החיבור?
אומר על זה 'מי השילוח':
המח מקבל גם דברים קשים – דברי תורה שקשים כגידים, אבל הלב מתקשה עם זה.
מה הפתרון?
כאשר האדם מקבל עליו בשכל את הדבר הקשה "נותן למטר לרדת עליו"-
הוא זוכה לסייעתא דשמיא מיוחדת – והדברים נוזלים עליו כטל…
יש את רגע ההחלטה הקשה… אבל אח"כ – הדברים נעשים קלים יותר.
עכשיו זה הזמן שלנו,
להביא עצמנו להחלטות גדולות
שאחר כך, בסייעתא דשמיא, הם ילוו אותנו לאורך השנה כולה,
בטוב ובנעימות
הכנו לכן כאן שני דברים שיעזרו לנו להישאר כמה שיותר גבוהים
שבת שלום,
לאה
מוצאי היום הקדוש, עדיין מרחפות אי שם גבוה מעל גבוה…
כמה טוב שיש עוד כמה ימים של שהייה בתוך ענני הכבוד,חבוקים ודבוקים בסוכה הקדושה.
אנחנו היום ביום של נחיתה לעולם המעשה, מתוך המסע המופלא שלנו
במחוזות החגים המרגשים,
ומרגיש לי מתאים מאד להביא דברים שראיתי בספרו של 'רבי מילר זצ"ל' –
רבי ומורי מגיטסהד הבלתי נשכחת… (עולת שבת בשבתו)
הרעיון מובא על המילים
"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (דברים מ"ג, א')
ואני מתמצתת את הרעיון בכמה מילים –
בטוחה שרובכן עסוקות מכדי להתעמק מידי עכשיו
(ושמרתי עוד חצי מדהים של הרעיון לפרשת בראשית…)
הרעיון הוא כזה:
בישעיהו (א'ב) הפסוק אומר: "שמעו שמים והאזינו ארץ"
ובספרי יש על זה הסבר, שמשה רבינו היה קרוב יותר לשמים
ולכן דיבר לשון "האזנה" לשמים, ו"שמיעה" לארץ. ישעיהו שהיה קרוב יותר לארץ
– הופך בין הלשונות.
המשמעות: האזנה – היא לשון קרובה יותר.
ישעיהו 'ריכך' את הדברים בכך שהיה קרוב יותר לארץ.
אומר על זה הגאון מוילנא שיש שתי בחינות באדם,
גוף -שיסודו בארץ ונפש (נשמה) – יסודו בשמים
כנגדם יש שני חלקים בתורה – התורה – החלק השמימי, והמצוות – החלק המעשי
החלק של התורה – זה החלק של השכל. המצוות – העשייה והלב שלנו.
ישעיהו יותר קירב את הדברים אל הלב שלנו – היה יותר קרוב לארץ,
משה רבינו לפני מותו אמר את התוכחה – דיבור את השכל שלנו כעם.
והרעיון ממשיך:
יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי (דברים מ"ג, ב')
יש חלק בתורה שהוא קשה כמטר, ויש רך כטל.
החלק הקשה – הדיבור אל השכל, ההבנה,
הרגש – הלב – זה החלק שאנחנו צריכים להתחבר אליו בעבודת חיים
"וידעת היום והשבות אל לבבך".
אנחנו עכשיו בימים כאלו שהנשמה נוסקת אל על…
כל כך היינו רוצים להיות תמיד שם – גבוה בעולמות עליונים,
אבל זה לא תמיד כך…
מגיע ימי חולין ושגרה שמקשה עלינו את ההליכה במסלול שהשכל
(וגם הלב -בימים הטובים…) מתחבר אליהם.
איך עושים את החיבור?
אומר על זה 'מי השילוח':
המח מקבל גם דברים קשים – דברי תורה שקשים כגידים, אבל הלב מתקשה עם זה.
מה הפתרון?
כאשר האדם מקבל עליו בשכל את הדבר הקשה "נותן למטר לרדת עליו"-
הוא זוכה לסייעתא דשמיא מיוחדת – והדברים נוזלים עליו כטל…
יש את רגע ההחלטה הקשה… אבל אח"כ – הדברים נעשים קלים יותר.
עכשיו זה הזמן שלנו,
להביא עצמנו להחלטות גדולות
שאחר כך, בסייעתא דשמיא, הם ילוו אותנו לאורך השנה כולה,
בטוב ובנעימות
הכנו לכן כאן שני דברים שיעזרו לנו להישאר כמה שיותר גבוהים
שבת שלום,
לאה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.