סיפור מאד כואב
אני רוצה להגיב על משפט אחד מהסיפור: (ואני שולחת את זה רק היום כי התלבטתי רבות אם לשלוח את המייל הזה או לא) "מלבד זאת, לא צריך להרחיק לסיפור דרמטי וכואב שכזה, גם גיסה קצת מידי נחמדה, שכנה שיותר מידי מתלבשת, או כל מיני נשים אחרות שגברים נפגשים איתן, והן, במתכוון או שלא, מהוות מכשול – זה ניסיונות קיימים שאי אפשר להתכחש אליהם" כשהמסר היה שהתפקיד שלנו כנשים לשמור על הבעלים שלנו.
יצא לי לשמוע בהזדמנות כלשהיא ממשהי שחוותה על בשרה תוצאות של חוסר צניעות בסביבת משפחתה, וד"ל.
פתאום כל חלקי הפאזל של הלכות צניעות הסתדרו לי להדגמה חיה וכואבת, והבנתי שהרבנים והמקורות שלנו בחז"ל על צניעות אסרו את מה שבעייתי ולא כל אשה יכולה להבין את זה (בעיקר כשלבעלה כרגע זה לא מפריע), ואם אשה גורמת למכשול ע"י דבר שהוא לא כפי התקנון שהורו חכמי ישראל ודאי תיתבע על זה בבי"ד של מעלה גם אם היא לא התכוונה בכלל – ואין לה דרך לדעת למי יש ניסיון בדברים האלו בסביבתה, שכנים וגיסים וקל וחומר בעבודה שנמצאים הרבה יותר זמן ביחד בפרט אלו שעובדות עם גברים חרדים.
הבעיה העיקרית היא, שהרבה מאיתנו פיתחו נוגדנים (עד חיסון מוחלט…) נגד התקנונים וההלכות של הצניעות עם הרבה טיעונים או סתם כי לא נח להם. הצניעות ועוד יותר דיבור ולימוד על צניעות הפכו לדבר מאוס שמי שמדברת עליו באופן אוטומטי מקבלת תואר של רבנית.
אז אני לא רבנית אני אשה רגילה לחלוטין שמתמזגת לגמרי בכנסי שמורה, ויש לי עוד הרבה מה להתקדם בעניני צניעות, אבל מאז השיחה הזאת השתנה לי לגמרי המבט על צניעות – שלא מדובר כאן על כללים והצנעה פרטית שלי אלא מדובר במכשול הרבים ממש (אני ממשיכה ללבוש פאה אבל בלב מאד כבד ובפחד מהפקפוק שבדבר וכן שמחה ללבוש מטפחת מתי שזה אפשרי).
ואני חושבת שמישהו צריך לטלטל את הנשים של הציבור שלנו, כל אשה צריכה ללמוד ולחזק את נושא הצניעות מחדש ולא להישאר עם מה ששכלה הבין בסמינר בגיל 15, בשביל העולם הבא של עצמה והאחרים. הבעיה היא שאין מי שיעשה את זה, המקום היחיד שמעורר הוא העלונים והשלטים ברחוב שא"א לדעת מי כותב אותם ובכל מקרה כולם מתעלמים מהם.
לכן אני פונה אליכם- שמורה: אנא תעלו את זה כנושא חשוב אם לא את המייל הזה תעלו אותו בכל צורה שתראו לנכון. אמנם אני רואה ששמורה משתדלת לא לחרוג מהמהות שלה ולא להיכנס לכל מיני פינות, אבל כאן זה חלק מהמהות ולא פינה כי אם חלק מרכזי!
גלישה שלא לצורך עבודה כמו לקניות בנקסט שאכן צריך חיזוק או בעיית הפורומים הקשה עדיין הרבה הרבה פחות גרועים מהלכות צניעות חמורות שכל כך הרבה (או אולי כולנו?) צריכות חיזוק בזה, וזה קשור באופן ישיר למהות של הקהילה של שמורה – נשים שיוצאות לעבוד – מהדברים החשובים ביותר שצריך לחזק בהם, זה הצניעות.
אני בטוחה ששמורה כמו המהפיכה שהיא עשתה על דיבור והתחזקות רוחנית (שגם פעם היה דבר "רבני" למדי) יכולה למצוא את הדרך לשנות את ההסתכלות על נושא הצניעות (ובאמת אולי כדאי ע"י כינוי אחר ולא "צניעות" כדי להגיע ממקום חדש ומקבל. ואולי דרך ערוץ שיהיה מיוחד לצניעות כמו "חלקינו בתורתך" רק לאלו שרוצות ומעונינות. )
יש כאן כח עצום של אלפי נשים מהציבור שלנו שכל אחת שמתחזקת מחזקת את האחרות שרואות אותה, ולהיפך גם ח"ו. ולכל הפחות שנימנע יחד כשלים נוספים, כמו לדוגמא להתאגד יחד נגד הפאות החדשות עם הלייס שזה יהיה אסון אם הם יכנסו לציבור שלנו וכבר עכשיו רואים טיפין טיפין של כאלו שמוסיפות את זה ב3 ס"מ הראשונים של הפאה.
אנא ארגון שמורה תשקלו את זה ותשאלו דעת תורה כי אפשר יחד לחזק את הצניעות שלנו או לפחות לעצור את ההידרדרות שאנחנו נשות שמורה נהיה שמורות באמת גם ברחוב וגם בעבודה, ואולי זה לא זכות כי אם חובה של ארגון כזה בעל יכולת השפעה.
תגובה:
יש רשימת תפוצה מקסימה בשם משבצות זהב שנשלחת ע"י עפרה ויסברגר, זה מייל יומי קצר ובו ציטוט מהספר עוז והדר/הלבוש כהלכתו, לסירוגין. ככה לאורך זמן אפשר לעבור על הספר המקסים עוז והדר במלואו. זה נותן המון מושגים ומחדד המון רגישויות, וכמובן גם הלכות שלא תמיד ידועות במלואן.
מומלץ מאד להירשם לשם וזה בהחלט יכול לתת מענה מסויים לנקודות שהעלית.
להצטרפות לרשימת התפוצה, שלחו מייל ל mishbezot-zahav+subscribe@googlegroups.com
כדקה אחרי שליחת המייל תקבלו הודעה אוטומטית. פתחו את ההודעה, לחצו השב ושלחו ואז תקבלו הודעה נוספת שצורפתם לקבוצה
