לא מבינה מה הקשר של הסיפור לבין המטרה של הקבוצה. הקבוצה קמה בשביל לדבר על הנושאים שלנו בעבודה במקומות מעורבים על אינטרנט, בית עבודה וכו' הכיון הולך ונהיה שונה וממש לא מתאים לרוב הבנות שבקבוצה.

מי שבמדרגה כזאת בהצלחה אבל רוב הבנות לא שם (גם אם אין להם וויז ובלי או עם מצלמה) לא מרגש אותי הסיפור וגם אם היתה מצלמת ומחוקת או משתמשת פעם אחת? זה לא אינטרנט שלא לפתוח אפילו פעם אחת…

תגובה:

את צודקת שהקבוצה קמה בשביל חיזוק במקומות עבודה.

התלבטנו על פרסום התגובה, והחלטנו לפרסם משתי סיבות:

האחת, עצם העובדה שחברתינו שיצאה לטיול וחשה דילמה ערכית – אנחנו בשמורה עומדות לה 'בלב' והיא משתפת אותנו, זה היופי של הקהילה המדהימה הזאת. לא קבוצת מיילים אחת מיני, אלא באמת אלפי נשים שיחד מנסות להשיג את המירב, בחייהן הרוחניים.

השניה, כדי לחדד שכח ההתגברות מלווה אותנו בחיי היומיום, ולא רק בין כותלי המשרד.

לא משנה אם יש לנו מכשיר ברמת הקפדה זו או אחרת, או שזכינו ואין לנו אותו, מה שחשוב זה שאנחנו, כל אחת ואחת מאיתנו, עושה כל שביכולה במסגרת תנאי החיים שלה להתקדם, כל יום מחדש, בעוד פסיעה אחת למעלה…

ניסיון מאוד קשה, מעריכה שהצלחת.

אני בטוחה שהרבה חשבו שזו הגזמה, כלומר: מילא הילד איתה, אז ודאי שלהשתמש בזה זה יצור בלבול אצל ילד שלא מבדיל, אבל כשהיא לבד?

גם אני תהיתי את זה, אבל במחשבה שניה חשבתי שאנחנו צריכים את ההבדלות האלו גם בשבילנו. לא לפתוח פתח. גם אנחנו ילדים מבולבלים שצריכים להבדיל לעצמנו, אם נקפיד בדברים הקטנים, יהיה לנו קל בדברים הגדולים. ושוב, אומרת את זה ממקום של הבנה, כשממש לא בטוח שהייתי עומדת בזה.

זה המקום להודות לשמורה המדהימה לצוות ולמתנדבות. שתדעו לכם שהייתי יכולה להיות במקום אחר לגמרי, השמורה הגיעה לי בזמן הנכון! בזכותכם, אני לא עם מחשב פתוח כל היום, רק בקרים ולילות, ורב היום ב"ה מוקדש למשפחה שלי, בזכותכם פורומים למיניהם שהיו ממש ברמת ברמת התמכרות-היום הם מעבר לתחום חיי! בזכותכם אני בתפקיד הסנובית בעבודה… האנשים לא הבינו איך יום אחד מתפקיד המתנחמדת, הפכתי לסנובית שעונה רשמי וללא חיוכים, הבוס החילוני כבר מדבר איתי ב"אתם"….

לפני חצי שנה לא הייתי מאמינה שהגן עדן הזה יכול להיות. הייתי ראשי ורובי במחשב, וממש לא רק לעבודה, ניסיתי להתמודד ללא גרם של הצלחה, עד היום שחברה יקרה רשמה אותי לכאן. קיבלתי גן עדן בעוה"ז. השמורה הזאת… שד' ישמור עליה, כמו שהיא שומרת עלינו….מצילה נפשות, מעריכה אותה מאוד!

בדיוק יצא לי לפני פסח להתנגש בקונפליקט הזה. חברה טובה שיש לה מכשיר וייז שמשמש גם למייל ומצלמה פגשה אותי באופטיקה. היא מדדה משקפיים ודחפה לידי את המכשיר כדי שאצלם אותה והיא תוכל לשלוח את התמונה לחברה שתחווה את דעתה. התביישתי מאוד!! החנות היתה מלאה באנשים "משלנו" ולעמוד עם מכשיר כזה ולצלם מושך תשומת לב שממש לא החמיאה לי. אבל הבושה לסרב גברה…. אז לקחתי, הסמקתי וצילמתי:(

המכשיר כשר, אני יודעת שגם הכנסת האופציה של מייל היתה לצורך חיוני ובאישור רב, אין בו אופציות נוספות כלל ובהחלט אינני באה ממקום של שיפוט למי שזה הדבר הנכון לו לעשות. אבל… משהו ברגישות כנראה בכל אופן מיטשטש, ואני רוצה להזכיר שאין דרך לאנשים ברדיוס לדעת שמדובר בוויז בלבד ולא במשהו אחר – זה נראה אותו דבר כשעומדים ומצלמים…

אז שימו לב לפחות לא לדחוף את זה לאנשים אחרים – להבין שיש כאלו שרוצים להימנע משימוש פומבי במכשיר, אפילו בדברים כשרים – כדי לא לקרר את הסביבה(כמובן שיכולתי להתחמק – תולה בעצמי את האשמה, אבל זה היה מאודדד לא נעים, במיוחד כשחברתי מרגישה שהיא 100% בעניין הזה. מקווה שבפעם הבאה יהיה לי אומץ….) וגם בשימוש האישי – אם הילדים רואים, הסביבה רואה וזה נהיה רגיל בעיניים, יש לזה מחיר ויש טשטוש רגשות כללי שצריך לחשוב עליו פעמיים (או יותר:))…

לא יודעת כל כך מה לומר על הסיפור יש משפט שקצת הציק לי, שכתוב "מוקצה מחמת מיאוס" משפט קצת חריף, במיוחד לאור העובדה שיש מכשירים מוגנים שמגובים בדעת גדולי ישראל לאלו הזקוקים לכך לצורך עסקי.

(אני באופן אישי לא רציתי ולא שאלתי אפילו, כי באמת לא רציתי להיכנס לזה, גם לא לצורך פרנסה.) אז להגיד שזה מוקצה מחמת מיאוס? איך אפשר? אפשר להגיד שאינטרנט פרוץ זה מוקצה מחמת מיאוס. לא מכשיר מסוים.

תגובה:

מן הסתם גם אלו המשתמשים במכשירים מוגנים מכורח המציאות–, מודעים ומכירים בסכנות הטמונות במכשיר הבעייתי הזה.

אחרי הכל, ההתמכרות ההזויה של מליארדי משתמשים ברחבי העולם שמכרו נשמתם למכשיר, אכן מעוררים תחושת מיאוס.

"אוהו" איזה ניסיון !! כל הכבוד לך ! ממש מצדיעה ! זה לא קל בכלל ! אבל ממש הזדהיתי עם הרגשות.

גם לנו היה ניסיון לקנות וייז כשר – ולא קנינו משום מראית עין, וגם שאפשר לפתוח בו רק מצלמה, ואח"כ זה רק מייל…ואפליקציה לבנק להפקיד שיקים…ואין לזה סוף… (ביררנו לעומק וגם באייז כשר בלבד ללא שום דבר נוסף ניתן אח"כ למישהו שמבין להוסיף דברים) בסוף קנינו מכשיר ניווט – כמו של פעם, כן, עדיין מייצרים את זה. זה לא קל, בכלל. לפעמים נתקע הקליטה… אין עדכונים על פקקים. צריך מדי כמה שנים לעדכן את המפות. בקיצור "זה לא זה" אבל עושה את העבודה ב"ה אבל עדיין עם כל הקושי – ואנחנו משתמשים בו די הרבה.

זה שווה ! מעריכה מאד ! וברור לי שיש כאלו שאפילו לא מבינים/ות מה הבעיה… הלוואי שתמיד תהיה לנו רגישות של זכות וטוהר לעשות כל אחת מה שנכון בשבילה ע"מ לשמר את היידישקייט.

תודה רבה! תמשיכו בבקשה להביא כאלו סיפורים מדהימים שנותנים כח לעשות את מה שנכון. אגב, בדורנו אנחנו נוטים להתקשות ליהנות מהחוויה ולחיות בתוך ההווה ופשוט ליהנות ממנו… הכל מיד חייב להיות מוסרט, מצולם, מתועד, מרגישים צורך לשתף אחרים בדברים שניהננו מהם. וצריך ללמוד לפעמים לא, פשוט ליהנות בעצמנו וזה מספיק, לשמור בזכרון, בלי לזכור בדיוק איפה היינו וכו'. זה בריא! הרווחתם.

הסיפור שלך עזר לי להגדיר לעצמי נקודה שהסתובבתי סביבה ורק לא הצלחתי להניח את האצבע במקום המדויק. המקום הזה של הדברים שהם כאילו לגמרי בסדר, ומה הקשר שאת ממציאה חומרות חדשות? ולמה שזה יהיה אסור? וזה לא בעיה ואף רב לא אמר אז למה לחפש צרות אם אפשר ראש קטן…

לפעמים, אולי בדרך כלל, השכל שלנו לא מספיק עוזר. לא מספיק בכלל. רק הרגש הקטן וחסר המנוחה מבפנים מצליח להנחות אותי בדרך ישרה יותר, נבונה יותר… נראה לי שרוב הסיפורים והשיתופים ב"שמורה", במיוחד החזקים שבהם:), מגיעים דווקא מהמקום של המעשה הכל כך גלאט, לכאורה, והלב שבפנים מנדנד לי בלי הפוגה. הלב שלי יודע למה לא רגוע לו, אחרי הכל הוא קיבל חינוך טוב… ומדהים איך ברגע שאחרי מרגישים הקלה גדולה ששמענו בקולו. יש לנו לב יהודי.

אהבתי מאוד את המשפט האחרון שציינת "הוויז יראה לנו רק את הדרך,ולא דרך חיים" אשרייך!!! אשריך שזכית לעמוד בניסיון כזה בגבורה ואם מישהו יבוא ויאמר "ניסיון קטן …לא ביג דיל.."

אז אני פה באה לומר שאני מעריכה דווקא את הניסיונות הקטנים-גדולים אלה ולמה??? כי עליהם הכי קל להתפשר מתוקף היותם "קטנים" מעריכה אותך מאוד שוויתרת על התמונות ומזכירה לך שלמעלה מחכים לך פילים בכמויות….

מהתגובות על נושא הציפייה לשידוך ולילדים אני רואה כי כל כך הרבה מהתגובות מתארות הנשים ש"מבחוץ הן נראות רגועות ושלוות, אך מבפנים הן מפורקות", ואף אחד לא יודע, וכו'. וזה לא מפתיע אותי- בכלל לא. כי גם אני יודעת בדיוק על מה הן מדברות.יש ימי אהבה ימי שנאה, ימים של חוסר אנרגיה לעשות את כל מה שצריך… וצריכה להמשיך להגיע לעבודה (ב"ה!) ולפעמים לענות לטלפון או להרים שיחה, וכמובן להשמע מצוין- כי אין לי עניין שידעו מה עובר עלי. וזה גם בסדר גמור שאני מרגישה ככה לפעמים למרות שזה קשה.

אבל מה שתמיד עומד לי בראש זה ה"אידיאל"- יש לי בדמיון את האישה האידיאלית, שהכל בבית 'דופק' כמו שצריך- בכיור יש רק מספר כלים, ואף פעם לא נגמרות הכפיות הנקיות… בסל הכביסה כמה כבסים והשאר מקופלים בארונות, האוכל תמיד מוכן בזמן ומזין כמובן… היא מספיקה לבשל מוקדם לשבת ונשאר לה רק דבר-שניים ליום שישי, אך כמובן היא גם מזמינה בשמחה את הגיסה, האחות, אורחים וכו', וגם שולחת כמה דברים לחברה שילדה במזל טוב… לבושה טוב, מסודרת, רגועה ושמחה. יוצאת עם הילדים לגינה אחה"צ- איך שכחתי? אך גם עובדת במשרה מלאה כדי לפרנס בית של תורה, בסייעתא דשמייא הקב"ה מברך אותה בילדים ואת כל הנ"ל היא עושה תוך כדי הריון ואחרי לידה… וכמובן- תמיד מחייכת ורגועה. הולכת לישון בלילה בחיוך וקמה בחיוך…

אני כל הזמן משווה את עצמי לדמיון הזה ומאוכזבת מעצמי שלא הגעתי לשם… ופתאום היום תפסתי שזה לא הגיוני… אישה כזו לא קיימת… רק נראה שהיא קיימת. גם אני הייתי נראית אישה כזו- שהזמינה גיס נשוי טרי ואשתו, ועוד גיסה עם בעלה ושני ילדיה לארוחת חוה"מ חגיגית ומושקעת ביום חמישי של חוה"מ (יום לפני שביעי של פסח שגם היה שבת…) ובישלתי המון אוכל במהלך הבוקר, נוסף על הבישולים לקראת החג… בטוחה שזה היה נראה טבעי והגיוני שיהיה לי את הכח לכך. רק שלאחר שנסגרה הדלת אחריהם קרסתי על הספה ואמרתי שאין לי כח לבשל כבר… (כי ביום הקודם אירחתי גם…).

אבל אולי בשנה הבאה גיסה חמודה שלי לא תבין למה היא מרגישה שאין לה כח לעשות כמוני, הרי אני הצלחתי והייתי נראית כל כך רגועה וזה היה נראה כל כך טבעי… למה היא לא מסוגלת…? כי-

די! צריך כבר לקלוט שכלפי חוץ כל אחת עוטה על פניה מסיכה!!!!! ומה שאנחנו רואות זה את המסיכה הזו, ובדרך כלל המסיכה רגועה ושלווה גם אם המצב האמיתי רחוק מכך. אז די לנו להרגיש חלישות הדעת מהמסיכות של האחרות. נתחיל להבין שלכל אחת יש מסיכה בתיק, וכל אחת מסירה את המסיכה כשהיא מגיעה הביתה, או בערב… מתישהו. ומתחת למסיכה יכול להתחבא המון המון כאב ומצוקה לצערנו, או רק מעט כאב לפעמים.

ומה ההבנה הזו נותנת לנו? המון! היא נותנת לנו להפסיק להתאכזב מעצמנו על שאנחנו לא האישה המושלמת הזו שלא קיימת. היא נותנת לנו להבין את עצמנו והיא נותנת לנו להבין את האחרות, להתחשב. להיזהר בלשוננו שחלילה לא נפגע באף אחת במצב רגיש. אין לנו שום דרך לדעת אם החברה לעבודה שעקצנו אותה על משהו- בחיוך, אבל עקיצה, שרויה בדיכאון קל וכל מילה עלולה להפיל אותה למטה, או אם החברה לצוות שקצת הפעלנו עליה לחץ שתחליף יום חופשי – אולי עוברת תקופה קשה… מודאגת ממצב בריאותי, טרודה בשל מצב כלכלי, היתה ערה עם התינוק במהלך הלילה הרבה פעמים וכו' וכו' וכו'.

לא צריך להכביר בדוגמאות, רק צריך להבין שלכל אחת יש קשיים בחיים, גם אם היא מסתירה אותם היטב. וזה מצוין- הנסיונות באו להרים אותנו ולקרב אותנו אליו יתברך, לא זה הנושא. אנחנו יכולות להפסיק "לאכול את עצמנו"! ולהתחיל לפקוח עיניים לסביבה…

אשמח אם תוכלו להציף את הנושא… עקב השעה והעייפות אני לא יודעת עד כמה מה שכתבתי יצא שוטף וברור, אבל חשוב לי להעביר את המסר! תודה רבה!

תגובות לחיזוק "בת חורין". אולי זה קצת מאוחר להגיב… אבל גם אם התגובה תגיע לכותבת עצמה בלבד – זה שווה לי לכתוב כאן משהו…!

אני מצטרפת בלב רותח לכל התגובות שנשלחו על המכתב הזה! אין לי פשוט מה להוסיף! בעלי ואני קראנו את המכתב והתרגשנו והתחזקנו מאוד! עוד יותר מזה התפעמנו מהכותבת המדהימה!

אנחנו בעצמנו גם כן מחכים כמה שנים להיפקד ולכן זה כל כך נגע לליבנו!  ב"ה בעלי ואני טיפוסים שמאוד אוהבים ילדים ועוד יותר ב"ה שאנחנו משוגעים על אחיינים שלנו. כבר אמרו לנו כמה פעמים בני משפחה שאנחנו סמל ודוגמא לשמחה ואיך שתמיד אנחנו מתייחסים לילדים ואוהבים אותם. :)

וכמו שהכותבת כתבה שזה ממש קידוש השם שרואים אישה שמחכה לילדים והיא לבושה צנוע ושמחה – זה ממש כך! :)

תודה רבה רבה!!!

שלום לכן, קראתי לאחרונה את הסיפורים ליום שלישי – סיפורים מרגשים מאוד ומעוררים הזדהות עם השמורות היקרות (אלה שזקוקות וממתינות לזרש"ק וגם לזיווג) רציתי להעלות רעיון למדור – תפילה אחת על השניה השמורות הן נשים שרוצות לשמור על עצמן ועושות מסירות נפש כל אחת בהתמודדותה, ולכן חשבתי שאפשר לנתב את כל הכח הזה לתפילה. יש כמה אפשרויות: 1. רשימות של שמות – לזרש"ק, לזיווג, לפרנסה, לרפואה וכד' וכל אחת תתפלל על איזו רשימה שתרצה 2. כל אחת שרוצה שיתפללו עליה על משהו תכתוב על מה ומישהי מהשמורה תצוות לה מישהי אחרת לתפילה 40 יום אחת על השניה אפשר להעלות עוד רעיונות אחרים וחדשים – העיקר שנתפלל אחת על השניה (אהבתי את המחוייבות של 40 יום תהילים שעשינו מ-י' בטבת על כלל ישראל ואני ממשיכה בלי נדר לומר את הפרקים האלה לאותה מטרה). בברכת קיץ בריא וטוב

תגובה,

בעזרת ה', בערב ראש חודש סיוון אנחנו מקיימות בשמורה נסיעה לקברי צדיקים.
במסגרת הנסיעה נקיים גם תפילה על חברותינו,

שלום וערב טוב יש לי מיזם של "המתפלל על חברו", בו שולחים מייל על עם שם+שם האם והישועה הרצויה, ומקבלים שם של שם מישהו אחר, שגם נזקק לאותה ישועה. פתחתי לצורך זה כתובת מייל ייעודית בעקבות הדיונים על ממתינות לזש"ק לזווג וכו'. חשבתי לבקשכם לפרסם את הגמ"ח הזה ב"שמורה" אם כן – אני מודה לכן מאד! -פשוט לשלוח את הטקסט שבצבע בורדו* אבין גם תשובה שלילית . אשמח לקבל תשובה ולא להישאר "תלויה באויר" תודה

נ.ב. גילוי נאות- ניסיתי לפרסמו דרך כמה רשימות תפוצה של נשים, עד עכשיו הצטרפו כמעט 140 נשיםבנות לתפילה בזוגות זו על זו ובס"ד חלק כבר סיפרו שנושעו ב"ה – גם אני נושעתי במה שביקשתי :)

נפתח גמ"ח חדש "כל המתפלל על חברו", בו שולחים מייל על עם שם+שם האם והישועה הרצויה, ומקבלים שם של שם מישהו אחר,  שגם נזקק לאותה ישועה. וכן ע"פ עצה ששמעתי בשם גדולים- המצפים לזש"ק יקבלו שם לתפילה לזיווג, ולהפך (במידת האפשר שמסתדר)  מתפללים על השם שמקבלים, ובעזרת ד' , כל המתפלל על חברו, והוא צריך לאותו > דבר, הוא נענה תחילה.  וכמובן – לא לשכוח לעדכן בעת הישועה… > > > >

למסירת שם וקבלת שם לענות על הטופס כאן 

או לשלוח מייל לכתובת: naana.techila1@gmail.com

מיותר לציין שלא יעשה שום שימוש שהוא בכתובות המייל, למעט אם נתבשר בבשורות > טובות על השם שעליו את מתפללת וכדו', בל"נ > > כמובן- דיסקרטיות מלאה מובטחת בל"נ! > רק מתנדבות הגמ"ח חשופות לכתובות המייל > המתפללת בעצמה מקבלת רק שם + שם האם, בלי פרטים מזהים נוספים >

רציתי דווקא להגיב לתגובה שהתפרסמה בשבוע שעבר, "משתפת אתכן בהרגשה ממגילת אסתר, זה לא עזב אותי עד עכשיו (הרגשה אישית, אין לזה מקור..) נכון היהודים באו לסעודת אחשוורוש למרות שאסור? למרות שגדול הדור אסר זאת. זה לא היה בסדר מצידם!!! הם ידעו שמכניסים עצמם למקום של חברה גרועה ומלך גוי טמא!

הרעיון של אחשורוש וושתי להביא את ושתי בכתר מלכות (בחוסר צניעות), היה מתוכנן לכל פרטיו – בשביל להחטיא את בני ישראל! (מובא במפרשים). היה צריך נס גלוי בשביל לקטוע את התכנית הזאת. אבינו שבשמים שומר עלינו ועל טהרת עם ישראל יותר ממש שאנחנו שומרים על עצמנו והציל אותנו מהגזירה בנס גלוי!!! (קרן זנב כידוע) כמה ה' אוהב אותנו !!!

סתם הערה בקשה למה להגיד בעבודה – לפעמים להפטיר ב"אדישות" אה אני לא בקטע… (כשמבקשים תמונה) יכול לעזור יותר מאשר ניסוח מסביר ומפורט"

אני רוצה להביע הסתייגות מסויימת מהרעיון הזה, (גם כן ברמה של הרגשה אישית בלי מקור) מכיוון שכאשר ה' מציל אותנו מסכנות גופניות, מובן שזה נס אבל כשה' מציל אותנו מסכנות רוחניות, זה מעיד על בעיה…

משל לילד שגדל ואימא החליטה לשלוח אותו פעם ראשונה בחיים למכולת אבל בגלל שלא ידעה אם הוא יעמוד במשימה, הלכה מאחוריו בלי ששם לב והנה כשהגיע לכביש, לא התבונן ברמזור האדום והוריד רגל אחת לכביש בלי לשים לב למכונית המתקרבת כמובן שהאימא תפסה אותו מייד והוא ניצל… אבל הבינה שהוא עדיין לא מספיק בוגר ללכת למכולת לבד….

כך גם בסעודת אחשוורוש, זה שה' הציל אותנו מעיד על חולשתנו. זו לא חוכמה להינצל מסכנה רוחנית ע"י נס. אז ברור שאי אפשר לדון את היהודים שהיו אז בשושן, כי לא היינו שם, אבל את הניסיונות מעין אלו שמזדמנים אלינו היום, צריך לקבל ולהתמודד בכל הכוח ולא לחשוב על ניסים כעל אופציה רלוונטית…

וואו התחזקתי ממש, ואיזה כיף זה שהקב"ה החזיר לך נשיקה במקום… וזה מזכיר לי משהו שאשה חכמה אמרה לי בנוגע להנהגה בכל הדברים האלה: כי כולם אומרים שבסוף זה יכנס,.. וכבר לכל הציבור יש…, ואם כבר יש אז למה לא להשתמש… והיא אמרה לי נכון, זה אולי יכנס, אבל למה שלא ננסה להיות *האחרונים *שהנגע מגיע לבית שלהם??

***

כמה שזה נכון!! בדיוק השבוע הגיע לידינו ממש עניין שכזה וגם לנו היה מאוד מאוד לא קל- כי הרי בוויז אין בעיה, אז אם המכשיר יכיל עוד כמה אפליקציות מוגדרות מראש, מה לא בסדר? אבל הרגיש לי אכן לא בסדר, שמחה לשמוע את הדיוק בהגדרות לנושא הזה

***

סיפור מתוק ומרענן מאד אהבתי חידד שוב את העובדה שגיל חשוב להמשיך לשמור על עצמינו ק"ו שאנו משמשים דוגמא לילדים שלא מבינים בדקויות

***

אני חושבת שמי שחשוב לו השמירה על הכללים קונה מכשיר עם וויז בלבד למה להכניס את המלחמה היומיומית -כן להשתמש עם המצלמה/איזושהי אפליקציה כזו או אחרת או לא?

***

גאה בך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

***

ואוא כ"כ מעריכה!!!! איזה זכות!! ככה לזכות להיתגבר ולקדש שם שמים בסתר!! אשרייך!!!!! ותודה ששיתפת אותנו!

***

כל כך התחברתי. תודה לבעלת הסיפור! אני גם בדרך לקנות מכשיר וויז לאחר תקופה ארוכה שבה הלוותי מגמ"ח לפני הצורך. אני כ"כ מזדהה עם מה שכתבת.. מה שמונע ממני לקנות מכשיר וויז מייל זה לדמיין שהילדים שלי הסתובבו ויצלמו עם זה, או שאני אסתובב עם המכשיר לכל מקום כדי לצלם. מצלמה זה מצלמה ווויז הוא טוב כשהוא לעצמו — *המשך יום טוב….:)* *חני*

***

וואו, בדיוק קיבלתי מתנה כזה מכשיר והיה לי רגע של התלבטות לגבי המצלמה ועברה לי מחשבה, בדיוק כמו המתוארת והנה קיבלתי חיזוק אפילו לא לבדוק איך פותחים שם את המצלמה. המכשיר יישאר באוטו לניווטים בלבד.

***

וואו מסר מיוחד! איזו זכות להישמר ולהחזיק מעמד בדבר שלכאורה הוא באמת לא איסור מעריכה אותך מאד! וכיף שגם זכה במצלמה, ממש ד"ש משמים…

***

תקשיבי איזה כוח אדיר זה יכול לתפוס אותנו על השנייה להחליט שרק עכשיו וזהו…….. וזה מדהים אותי איזה כוח זההה…… שה' ישפיע עלייך רק טוב מזה אמן.

***

איזה יפה! ממש מחזק זה נותן כח, כי היום בכל משפחה מורחבת כמעט יש את האילה שמכותבים ביניהם עם המכשיר וזה לא תמיד קל להיות מחוץ לעניינים, הרי אנו לא מזוהים עם המכשיר אז יישר כח על החיזוק תודה רבה!

***

כמה שסיפורך מחנך ומרגש! דווקא הסיפורים האלו, בשטח האפור- לבן הם אלו שמחזקים ונותנים כח לנצח בשחור. דמיינתי את עצמי במקום שלך, טיול! לצפון! לעיתים נדירות…. ובטח את גם אוהבת תמונות. לי יהיה ממש קשה לעמוד בזה, אבל לאחר שקראתי את סיפורך, אני בטוחה שאצליח. (למרות שאני באמת באמת לא מבינה , לנסוע לטיול *בלי מצלמה*?!…)

***

התגובה הראשונית שלי היא קצת כעס: מה את כזאת קיצונית? אבל האמת מבצבצת… אולי אני קצת מקנאה? כל הכבוד לך, על כלל הברזל שלך והשליטה העצמית. אין לי ספק שאני לא במקום כזה וצריכה לעבוד על עצמי אפילו כדי להעריך את המשמעת שלך. אשרייך.

***

ממש התרגשתי… ויתור שבכלל לא ברור מאליו!!!! אשריך!!! והאפי אנד משלים הכל…. מויתור לא מפסידים!!!!

***

ואוו, מדהים! כמה רגישות צריך בשביל לשים לב לדברים הקטנים…

***

פיתוי !!! מוכר לי מאוד, כשאני קוראת על ההצלחה אני מקבלת כוח להצליח!

***

אני ממש מעריכה ומבינה את הכותבת אבל נראה לי שבעוד כמה שנים המכשירים האלו יהיה בכל בית ובית בהכשרים שונים ומשונים… הטכנולוגיה רק מתפתחת ולא יוותרו על לקוח כל-כך יקר כמו הציבור החרדי…
***

זה עשה לי צמרמורת… אמיתי כמה נדיררררררררררר לצערינו גם במשפחות הכי טובות… אשריכם ישראל!!! עוד לא השתגענו לגמרי ב"ה תודה לך על השיתוף המחזק!! -נשלח ממחשב חסום כפי הוראת הרבנים-

***

יישר כח. אני גם חושבת כך למרות שאני בטוחה שיש שתתגדנה.

***

כמה נכון!!!!!!! לא אסור או מותר פשוט: רגישות! אשרייך חיזקת אותי!

***

זה בדיוק הנושא של היוונים להשכיחם לאט לאט עם כל מיני טענות מה הבעיה וזה הרי כשר עם תעודה כל הכבוד ממש רגשות יהודיים חמים

***

כל סיפור שנשלח מחזק יותר ויותר כי התחושה היא שאנחנו לא לבד במערכה, יש עוד נשים חזקות והידיעה הזו לכשעצמה מחזקת. תמשיכו להיות שליחים לדברים ברומו של עולם ולרומם את בנות ישראל!

***

איזו רמה ! אלופה !
***

וואו!!!!!!!!! כמה נכון כמה חשוב….

***

נהנתי מאד מהמעשה זו גבורה אמיתית לשם שמירה על קדושה במקום שלכאורה היה אפשר להחליק בקלות מעריצה אותך! שנזכה שם שמיים יקודש על ידינו תמיד!

***

גבורה אמיתית, מעשה שנראה קטן כביכול מחזיק את כל העתיד הרוחני שלנו ושל ילדינו.

***

מסכימה מאד עם התובנה הזו, ויחד עם זה – מרגישה שזה ניסיון כל פעם מחדש. לא רק במכשיר הוויז, אלא גם באינטרנט- לזכור שהוא רק לצרכי עבודה…

***

מהממת!!!!! איזה כוח שליטה אדיר!!! נתת לנו המון כוחות וראיה אמיתית לחיים!!! יישר כח וישלם השם הטוב שכרך בכפל כפליים.

***

עוצמתי מאוד, מדהים לקרוא את נקודת המבט המדויקת, של הבחירה ברגע של ניסיון מתוך "הבנה"!!!!! לא מתכחשת ולא מובלת למציאות החיים נח או פאנטי וכו' אלא בוחרת!!!!

***

עזרת לי מאד! יש לי סמרטפון שאני משאירה בעבודה וכל פעם זו התגברות לא לקחת אותו אפילו חד פעמי כדי לצלם לשמוע שיעורים וכו'..

***

כאחת שעבדה מהבית בתקופה האחרונה, עקב הקורונה, אני חושבת שכדאי לשים לב לעשות הפרדה: האם אני משתמשת באינטרנט לצורך העבודה ובשעות העבודה או שפתאום אני מוצאת את עצמי מסדרת ובודקת עוד הרבה דברים באינטרנט, כי במילא יש לי בבית… אם הייתי בעבודה, לא הייתי חוזרת אחרי צהריים לבדוק זאת…

***

אשרייך!!! אני מצדיעה לך ! כמה קשה לשים את האצבע ולדעת לעשות סטופ להשתמש בשביל הצורך ולא עם כל מה שמעבר. חיזקת אותי! תזכי למצוות

***

מקסים!!! מרגש ביותר! התחזקתי!!- תודה!! ‫

מדהים! מדהים! ומחזק! תודה ענקית על הכתבה! חיזקת אותי מאד, מרגש לראות כמה אמונה וביטחון יש בך,

בתור אחת שממתינה לשידוך נתת לי הסתכלות חדשה על ההמתנה ועל התפילה, ישר כח גדול!

***

אשריך! אשריך! אשריך! אשריך!

פשוט קטנתי, אני מלאה מלאה הערכה אליך!! ומקנאה במקום שלך בגן עדן!!! חיזקת אותי מאאד!

***

תודה רבה על החיזוק!! יעמוד לך לזכות.

אני בטוחה שבעז"ה תספרי לנו גם בשורות טובות, ישועות ונחמות.