יתכן שאת התגובה ניסחה אשתו, כך נראה לי יותר מתקבל על הדעת… בכל אופן זו נקודה יפה לחיזוק שמזדמנת הרבה בשיחות או במיילים עם לקוחות או להיפך – נותני שירות. גם כשאני רוצה להודות לאיש שנתן לי שירות, צריך לדעת לעשות זאת בצורה הנכונה. תודה!
***
כל הכבוד על הערנות! אני מרגישה שהסיפור ליום שלישי הוא בדיוק השומר שלי לא להרדם. אני עובדת בתכנות בצוות נכון שבדרך כלל אין לי יותר מדי קונפליקטיםו ובגדול בסדר – אנשים שמכבדים. אבל בסופו של דבר השגרה בנויה יום ועוד יום משפט כזה או אחר… תודה רבה לכם!!!
***
תודה על הסיפור…המסר הזה כ"כ חזק שתמיד טוב לשמוע אותו, ולעשות הכל כדי לא להקהות את הרגש זה הדבר הכי מבורך שיש…. אולי תבדקי…סתם מעניין, יתכן שאותו אדם ראה שמדובר בפידבוק, וידע שזה לא התחום שלו, אז נתן לאשתו לנסח?? כי זה באמת מוזר….!!
***
נהנתי מהאמיתיות, מהזהירות! גם שהשיחות הקודמות התנהלו בצורה מתאימה, לא נתת 'לשבור' את זה ולהגיד "זה חד פעמי", כי בדור שלנו גם ל"חד פעמי" יש מחיר יקר… כל הכבוד!!!!!!!!! המשיכי לעשות חיל ולעמוד מול ניסיונות דורוינו!
***
יפה מאד! מסר חזק כל הכבוד על הערנות!!!! אולי נכון יותר להבא כשמדובר בלקוח ולא לקוחה לשלוח מייל שהכותרת שלו קצת יותר מרוחקת… אמת שבעיני נושא המייל מזמין מילה אישית. הרבה הצלחה והמשך עשיה מועילה וטהורה!!!
***
וואו! מצמרר, מחזק ומדהים! סיפור ממש חזק לדעתי, על איך שבאמת תמיד צריך להיות עם יד על הדופק ושום דבר לא בטוח… וכמו שההיא מהסיפור כתבה: להיזהר תמיד, אף פעם לא להירדם בשמירה.
***
שלום . … יתכן וכמעט בטוח שביקש ממשהי אחרת לכתוב את ההמלצה סתם נקודה של לדון לכף זכות במיוחד שאת מציינת שהתקשורת היתה מאוד עניינית
***
נראה לי שהוא לא רשם את זה אישית אלא רק רצה לעזור, ככה היה נראה לו שרושמים מכתב המלצה, לא יודעת עם כל דבר צריך לקחת קשוח,
***
ווואווו כמה צריך לשים לב ולהיזהר! ולצערינו גם אנשים יר"ש לפעמים לא יודעים איך לתקשר נכון.. יישר כח שעצרת בזמן הנכון
***
מאוד מחזק! אבל לי יש תחושה שהבנאדם ביקש מאשתו לבצע עבורו את המטלה הזאת וזה יכול להסביר את ההשתפכות
***
יפה מאד מוכר מאד מאד.. ככה זה, בסוף הם נסחפים. וטוב שאת ערנית ועומדת על המשמר. אני מצדיעה לך|!
***
אני חושבת שיש כאן מקום לדון לכף זכות. יש מצב שאשתו ניסחה ואפילו גם שלחה עבורו את ההמלצה הנ"ל?
***
באמת המלצה! כאחת שעובדת עצמאית ושכירה-(עם אנשים רבים) אני גם הייתי מופתעת מהסוף..
בקצרצרה
בקצרצרה
פשוט גיבורה!!! לפעמים שומעים סיפורים שמסתיימים בצורה אחרת וזה ממש חבל :(
***
וואו, חזק באמת תמיד צריך להיות עם היד על הדופק….
***
כל הכבוד! מדהים כמה צריך לשמור ולהזהר כל הזמן!!
***
נראה שאשתו של הלקוח כתבה את המייל החנופה הזה
***
וואו, כל כך חשוב לזכור לשים לב תמיד. ממש פחד!
***
ואאוו זהו, אין לי מה להוסיף….
***
כמו אין אומרים שבחו של אדם בפניו
***
מדהימה יישר כח זה באמת מבלבל
***
מטלטל ומעצים
***
חיזקת אותי!!
***
מחזק מאוד!
תגובות השמורות לסיפור לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
למה לקנות סוודר לילד ב- 40 שקלים ממה שנשאר במדפים אם אפשר למצוא סוודרים יפים ב-3 שקלים
אני אם ל-7 ילדים מתוקים. ב"ה מרוויחה משכורת נחמדה. השנים הראשונות אחרי החתונה עברו על מי מנוחות והפרנסה היתה ברווח. לאט לאט גדלה המשפחה והצרכים התרבו ואנחנו מוצאים את עצמינו מגדילים מסגרת אשראי, מחלקים לכמה שיותר תשלומים, בקיצור – המשכורת כבר לא מספיקה.
בהמשך לקחנו הלוואות מהבנק ואז היינו צריכים כל חודש לשלם את התשלומים הקודמים ואת ההלוואות ועוד ההוצאות השוטפות. ניסיתי לחסוך כמה שאפשר, עברתי לקנות בחנויות הכי זולות, העברתי בגדים מילד לילד וניסיתי לתקן בגדים שנקרעו, אבל זה לא ממש עזר למצב הכספי שלנו.
חודש אחד יצא באשראי שלי 11,000 שקלים שזה כבר היה נשמע לי חריג, חשבתי שבטח יש איזו הוצאה לא צפויה, אבל להפתעתי גיליתי שהרוב מורכב מעשרות עסקאות קטנות שהצטברו לסכום כזה. עשיתי חשבון נפש עם עצמי ועם הפרוט והגעתי למסקנה שבאמת אם צריך להלביש 9 אנשים מכף רגל ועד ראש, הילדים ב"ה גדלים, צריכים נעליים ובגדים, מזון ומוסדות, מה אפשר לעשות?
פתאום נזכרתי לפני שנים רבות מישהי אמרה לי שהיא קונה בגדים בגמ"חים ויש שם דברים יפהפיים. גמ"חים??? לי זה מוכר רק מערב פסח, שהיינו מניחים שם שקיות של דברים שכבר לא בשימוש. החלטתי שאין לי מה להפסיד ואני רק מנסה.
פתחתי ספר טלפונים ומצאתי שם רשימה מכובדת של גמחים לבגדים. הלכתי כמעט לכל הגמ"חים בירושלים, נדהמתי לגלות איזה בגדים יפים אפשר למצוא שם, לפעמים מחנויות שאני לא מעיזה להיכנס אליהם. בשקלים בודדים ביגוד מכף רגל ועד ראש, כולל אביזרים שלא חלמתי לקנות – תיקים, קשתות, משחקים ועוד דברים יפים.
אני מודה שלפעמים אני הולכת ולא מוצאת כלום, לפעמים אני קונה דברים ובבית אני מגלה שזה מידי משומש או עם דפקט וכו'. אבל בינינו – כמה פעמים אנחנו חוזרות מסבב קניות ולא מצאנו כלום, או שבזבזנו מאות שקלים ובסוף זה מונח בארון מכל מיני סיבות?
זהו, אני כבר כמה חודשים כמעט לא נכנסת לחנויות, סוף עונה לא מעניין אותי בכלל, כי למה לקנות סוודר לילד ב- 40 שקלים ממה שנשאר במדפים אם אפשר למצוא סוודרים יפים ב-3 שקלים?
ומעל במה חשובה ומכובדת זו אודה לנשים היקרות שטורחות ממיינות ומסדרות, נותנות לנו את מיטב הבגדים ודואגות לתת הרגשה נפלאה. (וטיפ קטן – בבית אני לא קוראת לזה גמחים אלא מכירות – קניתי במכירה)
