היה חם מאד אצלינו, ולא כי התקלקל המזגן. הימים היו ימי טבת הקרים, וכולם התכרבלו עמוק במעילים. אולי אם היו יודעים על עומס החום הקיצוני שיביא בכנפיו הקיץ – זה היה מחמם קצת, אבל אצלינו בכל מקרה היה חם. אש.
אני עובדת במשרה ציבורית ומועסקת באמצעות חברת כח אדם. פעם בחמש שנים נערך מכרז, וחברות העונות על הקריטריונים מגישות מועמדות. עד היום המעבר בין החברות נעשה בצורה חלקה, בלי שהרגשנו בו כמעט. השינוי העיקרי מבחינתנו היה שם של מעסיק אחר בתלוש המשכורת, ואת השי לחג קיבלנו עם לוגו של החברה הזכיינית התורנית.
הפעם זה היה שונה.
החברה החדשה הגיעה עם כללי העסקה שונים, ובתיאום עם ההנהלה העובדים היו צריכים לבחור את צורת העסקה שלהם: או כפרילנסרים המקבלים משכורת גבוהה יותר בחודשים העמוסים של השנה או כשכירים המקבלים שכר נמוך יותר, אך קבוע – ללא קשר לכמות העבודה.
לא אלאה אתכן בכל פרטי ההבדלים בין ההצעות, מי שמעוניינת יכולה לסור למשרדי עו"ד קניגסברג ושות' ולעיין היטב בכל סעיפי החוזה, רק אגיד לכן שורה אחרונה: הרבה יותר קרץ לי לגשת למשרת הפרילנסר. זו היתה ההצעה שקסמה לכולם, זכות קדימה לוותיקים ולעובדים הטובים. אני עניתי על שתי ההגדרות.
אבל בעלי העדיף אחרת.
נח לו המשכורת הקבועה והמסודרת, נותן לו ראש שקט ולב רגוע. בעלי אדם חכם ומחושבן. הוא שקל היטב על כל הצדדים, בדק וחשב, והעדיף שאבחר באופציה השניה, להיות שכירה.
לי היה נראה משתלם יותר ללכת על המשרה הפרילנסרית, בפרט שרק למועסקים בצורה הזו יש סיכוי להתקדם לדרגים גבוהים יותר בהמשך. אבל אחרי שהדיינו הרבה על העניין, אמרתי את דעתי ופרסתי את שיקולי – אחרי הכל, בעלי החליט שנח לו יותר הקבוע והמסודר.
התאכזבתי קצת, אבל קיבלתי את דעתו. בכל הצמתים בחיים בעלי אומר את המילה האחרונה. מתחשב תמיד בדעתי, בצרכים וברצונות שלי, ודואג שיהיה לי טוב, אבל הוא המנווט.
בעבודה די התפלאו שבחרתי באפשרות הזאת, שיתפלאו. אני עושה את רצון בעלי. המשכתי לקבל את המשכורת החודשית הקבועה, בלי להיות קשורה לתמריצים העונתיים שקיבלו אנשי הפרילנס.
לפני תקופה קצרה החלו דיבורים על כמה קידומים באופק. קידום פירושו תוספת משמעותית למשכורת. כולם רצו מאד, אבל אני הייתי מחוץ לתמונה, הקידום שמור לפרילנסרים בלבד, כמסוכם מראש.
בישיבת סטטוס אחת, אחרי שכולם הגיעו מועמדות, המנהל שאל אותי בדרך אגב: למה לא ניגשת למשרת הקידום? הזכרתי לו שאני מועסקת כשכירה ואין לי אפשרות לגשת.
על המקום הוא אמר לי: את? עם כזה וותק ועבודה מצויינת – אני דואג להכניס אותך למשרת הקידום! בלי מכרז. תישארי עם תנאי השכירה ותקבלי את התוספת.
הייתי בהלם. זה דבר שלא קורה. תמיד הכל ביורוקרטי כל כך, אין קיצורי דרך. הוא עשה פה גם מיקס מענין בין שני המסלולים, דבר שלא אמור להיות בכלל.
והנה – תוך זמן קצר הוא דיבר עם כל הגורמים הרלוונטיים, הריץ חתימות ואישורים, וקיבלתי את הקידום!
קיבלתי גם חיזוק גדול ב"אישה כשרה העושה רצון בעלה",
לא מפסידים מהתנהלות תקינה של שלום בית,
ורצון ה' הוא שאפעל כרצונו של בעלי.
וזה היה הקידום הגדול.
