שלום כולן,
את הרעיון הנפלא הזה קראתי עם שחר ב'עשרה בטבת'
חשבתי להוסיף אותו בכמה מילים לסיפור של יום שלישי,
אבל זה נפל לי בדיוק בשבוע שהחלטנו לתזמן דיוורים כבר יום מראש ויהי מה,
אז גם אם חשבתי שאקח איתי את המחשב ואתחבר ממרפאה בהדסה, שהוצרכתי לבקר בה,
איכשהו דברים נתקעו והמייל נשלח בלי שום אזכור על היום המיוחד.
ככה ה' רצה.
ונס שהמאמר של רבי חיים שמואלביץ זצ"ל "גלות השכינה" מתבסס על המילים המרגשות של יעקב אבינו ליוסף בנו, בדברי הפרידה לפני מותו, וזה מתוך הפרשה שלנו – כי הדברים יפים מידי בשביל לוותר עליהם:)
"ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך… ואקברה שם" (בראשית מ"ח ז')
יעקב אבינו מבקש מיוסף שיעשה מאמץ ויעלה את עצמותיו ממצריים לארץ ישראל.
רש"י הק' מפרט את דבריו של יעקב:
שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך שהרי מתה סמוך לבית לחם…
וכי תחשוב שזה בגלל שהיה מרחק גדול ללכת? לא!
מדת ארץ והם אלפים אמה כמדת תחום שבת
ולא תאמר שעכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקברה בחברון עת הגריד היה שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה
לא נמנעתי לקבור אותה במערת המכפלה בגלל מרחק, או תנאי מזג אויר
אלא:
"ואקברה שם" – ולא הולכתיה אפי' לבית לחם להכניסה לארץ וידעתי שיש בלבך עלי אבל דע לך שע"פ הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנא' (ירמיהו לא) קול ברמה נשמע וגו' והקב"ה משיבה יש שכר לפעולתך נאם ה' וגו' ושבו בנים לגבולם
ושואל על כך רבי חיים שמואלביץ, מה משמעות האריכות בהסברים? וכי לא יכול יעקב אבינו לומר פשוט: ה' ציווה עלי לקבור אותה שם. נקודה. הרי זה לבד ודאי היה מספק את יוסף הצדיק.
וממשיך בביאור עניין גדול בנפש האדם: (שיחות מוסר מאמר כ"ו "גלות השכינה")
אלא העניין כך הוא אימתי ניתן לשמוע את דבר ה' רק בשעה שמנערים את כל האפר הדבוק מסביב, רק אז מתגלה דבר ה' כמו שהוא. כל זמן שמצוי פירור כלשהו מאבק הטבעים במקום, אין דבר ה' יכול להישמע. ולכן רק אחרי שסילק יעקב כל נגיעה וסיבה טבעית בעניין… אז יכול היה לשמוע את דבר ה'"
יש שם הרחבה נפלאה שאכמ"ל… אבל ליבת הרעיון-ודאי כל אחת ואחת יכולה להרגיש עמוק בליבה.
נקודת הטוהר, הזיכוך, האמת והאור – נמצאת שם
רק צריך להסיר מחיצות. כל עוד יש 'רעשים' מסביב – אין אפשרות לשמוע את צלילות קול ה' המדבר אלינו… ולהגיע לאותה נקודת חום המתפשטת וממלאת באושר את כל הישות…
ולמרות שפספסתי את התזמון של 'עשרה בטבת, להוותינו, הגלות עדיין כאן, ולמרות שעניין גלות השכינה הוא מן הדברים העומדים ברומו של עולם, ואין לנו כל השגה בו, מ"מ נבאר את הניתן לביאור על פי השגתינו (שם)
אמר לו הקב"ה דוד בני אפילו את מקימני כמה פעמים איני קם ואימתי אני קם?…
אלא לכשיגיע אותו היום שכתוב בו (ישעיה נב, ב): "התנערי מעפר קומי שבי ירושלים"…
א"ר אחא כהדא תרנגולתא דמנענה גרמה (נ"א דמנערה אגפה) מן קיטמא. כתרנגולת המנערת עצמה מן האפר
אנחנו נמצאים בעולם מלא באתגרים, מבקשים את הגאולה ומחפשים את השלמות בעבודת ה'
כל כך קשה לנו לראות את מציאות ה' כשהכל מלא בלבול וכיסוי
קשה? כמעט בלתי אפשרי…
איך אפשר לשמוע 'קול ה' ' כשהעולם כולו מצווח רעשי רקע אחרים?
הדברים יכולים אפילו קצת לייאש… :
כל זמן שחוקי הטבע שורדים ביקום "אפילו אתה מקימיני כמה פעמים איני קם" כי חוקי הטבע המה האפר המכסה את כבוד השכינה. ובבוא היום, כשנזכה לראות את הנהגת הקב"ה בעולמו… אז יתגלה כבוד ה'. לא ייתכן לראות את כבוד ה' שהכל מסביב טבע ועפר, והוא הוא הקרוי "גלות השכינה"
אז מה בכל זאת?
מה התקווה שלנו?
מה אנחנו בכל זאת אמורות לעשות?
…אולם יש לדעת, שהחושך המסתיר מעיני האדם את כבוד ה' והטבע המעורב בדבר ה', אף הם תכלית גדולה להם, והיא: לאפשר לאדם את ה"בחירה"…
אשרי המתבונן ושומע את קול ה' בטרם יבוא היום שעליו נאמר "התנערי מעפר קומי שבי ירושלים" דבר ה' הולך ובוקע בלא הפסק, והבוחר בטוב תבחין אוזנו בקול ה' למרות היותו מוכפש באפר הטבע מסביב. (שם)
אין צורך להרחיב…
כל אחת יודעת מהו האפר והעפר המכסה את האופק אצלה…
אבל ודאי ייקל עלינו ללכת בדרכים הללו כשנבין שזאת בדיוק המטרה
לתת לנו את ההזדמנות לגלות את ה' דווקא מתוך הגלות
***
אני מרשה לעצמי לנצל את הבמה החשובה הזאת
רגע לפני השבת של היארצייט של אפריים נחום בן ר"ח חיים זאב היקר זצ"ל
נכון
הוא שם, וודאי רואה רק את האור הגדול
אבל-
אין לו את הזכות העצומה שיש לנו כאן בעולם העשייה – לבחור ולהתקדם…
בזמן בו הנשמה עומדת לדין מחדש ואוספת את כל הדברים הנפלאים שאנשים טובים עשו לעילוי נשמתה, כדי לעלות מעלה מעלה בעולמות עליונים,
אני מרשה לעצמי לבקש ממי שיכולה – פשוט להוסיף דברים ל'פעקאלע' כמו שאמר לנו הרב שטיין שליט"א…
בהנהגה טובה, בהתקרבות לה', בהסרת עפר ואפר…
השנה ארגן בן דוד יקר לימוד סדר משניות לע"נ
מה לנו ניתן לעשות? אפילו משנה אחת בפרקי אבות – דבר גדול עבורו עד מאד…
מודה לכולכן,
ומאחלת שכל אחת תראה בעוד אזור חיים עוד גאולה ופחות גלות….
עד שנזכה כולנו בעז"ה בקרוב בב"א
…ובבוא היום יתקדש ויטהר קול ה'
"ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר"
שבת שלום ומבורך,
לאה
