שלום כולן,
שמעתי סיפור נפלא שסיפר הגאון רבי מאיר קסלר שליט"א בדרשה,
ואף על פי שהוא מדבר על ראש השנה, כוחו גם לימים הגדולים של השבוע הקרוב.
לקרוא ולהאמין.
סיפר אברך שהיה לו בן שסבל קשות מאלרגיה מציקה מאד – מתפוחי אדמה.
בראש השנה לפני 3 שנים, חיזק האברך את בני הבית (ואולי בדיוק אשתו ו/או ביתו קוראת הדברים ותוכל לדייק לנו:) שביום זה כולנו נעשים בריות חדשות, והקב"ה יכול לגזור על כל השנה שתהייה שנה חדשה וכל הדברים שהטרידו אותנו – ה' יכול פשוט להעלים ולשנות גזרה לטובה…
הילד בן ה-3 שמע, ושאל: "אבא, ה' יכול גם לעשות שתפוחי אדמה לא יגרמו לי לסבל הגדול הזה?"
"בודאי! " ענה האב "ה' יכול לעשות הכל!"
למחרת, הגישה האמא תפוחי אדמה, והילד הושיט ידו כדי לקחת גם… קפצו כולם והזהירו אותו: "תזהר… זה תפוחי אדמה"!
והילד המתוק… רק הסתכל עליהם ואמר:
"למה שלא אקח? התפללתי לה' שכבר לא אסבול מתפוחי אדמה"…
ההורים לא רצו לקלקל את האמונה התמימה של הילד הצדיק, והרשו לו לנגוס…
והוא אכל עוד ביס, ועוד…
ואין כלום!
אין סבל!
אין נפיחות, אין אדמומיות ופריחה…
ה' ריפא אותו מהאלרגיה המאד קשה שסבל ממנה מרורות שנים!!!…
ומעיד האב שכבר שלוש שנים מאותו מעשה, ממצב של סבל קשה מאד אטופיק רציני – הילד בריא לגמרי…
ללמדינו, מה גדולה כוחה של אמונה תמימה וטהורה!
תפילה מתוך אמונה מושלמת שכן! ה' יכול לעשות הכל!…
***
אנחנו נכנסות עכשיו לשבוע האחרון של הימים הגדולים
או כפי שקראה להם ידידתי אביגיל פראגר במגזין (הנפלא!) – "השוויץ הרוחני שלי"
ואם כל הימים הם שוויץ,
אז עכשיו אנחנו ממש במסע מרהיב לעבר הפסגה הכי הכי מרהיבה שלו…
יום הכיפורים.
מהסיפור על הילד המתוק הזה, למדתי שכן,
צריך להאמין שהקב"ה באמת מטהר אותנו מחטאינו!
זה נשמע כל כך לא הגיוני, לא אפשרי, לא טבעי…
אבל לה' יש דרך אחרת איתנו
רש"י בפרשה הקודמת כתב מילים שאותי ממש 'הבהילו" אותי
על המילים "והוא יהיה לך לאלוקים" (דברים כ"ט י"ב)
לפי שדיבר לך ונשבע לאבותיך שלא להחליף את זרעם באומה אחרת לכך הוא אוסר אתכם בשבועות הללו שלא תקניטוהו אחר שהוא אינו יכול להבדל מכם
הקב"ה, אבינו הרחמן, כרך את שמו בנו – עמו הנבחר
והוא מזהיר אותנו שלא נפנה לאלוהי האומות (או לכל קרבה באומות ובדרכיהם…)
מדוע?
משום שהוא לא יכול להחליף אותנו באומה אחרת…
כך גזרה החוכמה העליונה שזאת דרך העולם-ששם ה' נקרא עלינו
שלא תקניטוהו אחר שהוא אינו יכול להבדל מכם!
ולכן יש הנהגה שהיא לא טבעית,
אבל מתרחשת כל שנה מחדש:
זמן כפרה!
הקב"ה נותן לנו פתח תשובה, מחכה לנו שנשוב אליו…
איך אמרה רחלי רפאלי המקסימה ב"מכל מקום" (בכנס, ובעז"ה נעלה את זה גם לקו)
"מתחת כל הרצונות… יש לנו רצון בסיסי "לעשות את רצון ה'"
"אני יודעת שזה נשמע 'יאכנע…' אבל זאת האמת…"
אז גם אני מרגישה לעצמי קצת… נדושה… כשאני כותבת את המשפטים האלו
אבל אם נקרא אותם בשימת לב…
אז כן:
הקב"ה פשוט מחכה לנו לתשובה!
יש לנו שבוע שלם לעשות את זה הכי טוב שאפשר…
עזיבת החטא, חרטה, וידוי, קבלה לעתיד…
אולי כל השנה זה מסובך
אבל השבוע זה פשוט… יש טונות של סיוע באויר…
מתאים גם לאמהות עסוקות, או בחורות עמוסות
לחשוב על משהו אחד שאותו פשוט לעזוב
להתחרט – מתוך צער פנימי ונוקב
והתוודות עליו בפה
ולקבל משהו מעשי, אפילו קטנטן… – לעתיד טוב יותר…
***
אני מסתכלת על המקלדת, על המסך, על החומש…
בוהה…
ותוהה…
זה באמת כל כך קל?
אולי כבר עברנו את גיל 3… ואין לנו תקנה?
אז מי שמצליחה להגיע בעצמה לאמונה התמימה, לחרטה, לקבלה לעתיד –
נפלא!!
אשריה…
והיא פטורה מלקרוא את השורות הבאות
כי אחרי שכתבתי כמה זה קל וכמה הימים האלו פשוט מזמינים את התשובה…
ניסיתי 'לדוג' בעצמי משהו אחד
וראיתי שאולי… אולי זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה?
ואיך בכל זאת אפשר כן להגיע מזוככים יותר שנה הבאה?
והאמת,
שיש תשובה!
נכון… קבוצות יקיר לי…
המקום שמאות חברות משתפות שזה הדבר ששינה להן את החיים
עכשיו, בפתחה של השנה החדשה – זאת הזדמנות חד שנתית להצטרף למערך הנפלא הזה!!!
בעז"ה היום נפתח הרישום
מי שרוצה לזכות השנה בשנה של קרבה גדולה לה'
דרך קבוצות העצמה על בסיס תעסוקה…
עכשיו הזמן!
שימו לב למערך החדש
פתחנו השנה פתח גם למי שאין באזור שלה קבוצה!!!
מאחלת לכל אחת ואחת שנה טובה ומתוקה
גמר חתימה טובה
שמתחיל בשבוע של עליה וקרבת ה'!!!
שבת שלום,
לאה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.