אסור לעשות מלאכה בערב פסח מחצות היום,[1] וכל העושה מלאכה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם.
והטעם הוא משום שבזמן שבית המקדש קיים היו מקריבים קרבן פסח אחר חצות, ויום שאדם מקריב בו קרבן הוא כיו"ט אצלו ואסור בעשית מלאכה, ואפ' שבזמנינו אין בית המקדש לא בטל האיסור,
וי"א טעם אחר כדי שלא יהיו טרודים במלאכה וישכחו לעסוק במצוות היום של ביעור חמץ והכנת המצות,[2]
ולכן אסור לכבס, ואפ' במכונת כביסה, או להסתפר[3] או לתפור בגד, לאחר חצות.
ומ"מ מותר להפעיל מכונת כביסה לפני חצות ותמשיך לעבוד גם לאחר חצות.
חצות הוא בשעה 12:43 בערך.
קציצת ציפורנים. לבני ספרד מותר אחר חצות, ולבני אשכנז לכתחילה יעשו קודם חצות ואם שכח יכול לקצוץ בין ע"י עצמו ובין ע"י אחר בחינם דווקא.
כל דבר שאינו מלאכה גמורה והוא לצורך החג, כגון גיהוץ בגדים, תפירת כפתור או מכפלת, צחצוח נעלים, מותר.
כל מלאכה שמותרת בחול המועד מותרת גם בערב פסח.
קודם חצות. במקום שנהגו לעשות מלאכה עושים ובמקום שנהגו שלא לעשות אסור לעשות, וברוב המקומות נהגו לעשות מלאכה.
בירושלים לרוב הפוסקים נחשב כמקום שעושים מלאכה ומותר, אבל יש מי שאומר[4] שנחשבת כמקום שאין עושים מלאכה והמחמיר תע"ב.
גם במקום שעושים מלאכה קודם חצות, לדעת השו"ע אסור להתחיל מלאכה חדשה (לדוגמא הרכבת רהיט חדש וכדו') אבל כביסה, תספורת, ותפירה, מותר דהקלו בהם כי העם צריכים אותם, ולדעת הרמ"א הכל מותר ובלבד שיסיים עד חצות.
פסח כשר ושמח.
המקור: שו"ע תס"ח. ומשנ"ב ואחרונים שם.
[1] ואמרו בגמ' שהעושה מלאכה מחצות מנדים אותו.
[2] ולפי רוב הראשונים האיסור הוא מדרבנן אבל יש דיעות שהאיסור הוא דאו'.
[3] ונחלקו האחרונים אם מותר להסתפר ע"י עצמו אחר חצות ובשעת הדחק יש להתיר, וגילוח הזקן הוא יותר קל מתספורת.
וע"י יהודי אחר אפ' בחינם נחלקו הפוסקים יש שאסרו ויש שהתירו, והרב ואזנר החמיר אך הגר"ע יוסף התיר בשעת הדחק.
[4] הפרי חדש עפ"י התוס', ועוד אחרונים .
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.