נחלקו המשנ"ב והגר"ז האם מותר להוסיף ריח על בגד שיש בו כבר את אותו ריח, לדעת המשנ"ב אסור להוסיף, ורק אם אינו מוסיף יותר אלא משמר את הקיים מותר, ולדעת הגר"ז (בעל התניא) מותר לחזק ולהוסיף על הריח אם הוא אותו סוג.
ולכן לשיטת הגר"ז מי שכבר שם בושם בערב שבת יכול לשים מאותו הבושם בשבת שוב אפ' על הבגד, אבל המשנ"ב מחמיר שאסור כיון שמוסיף ריח.
וכן מפיץ ריח שיש בתוכו מקלות מבמבוק לדעת המשנ"ב אם יש בהם ריח חזק ורוצה להפוך אותם רק בשביל שיפיץ את הריח בחדר מותר, ואם הריח נחלש אסור להפוך אותם ולהכניס אותם לנוזל, (והגר"ז מתיר בכל אופן).
וכן בסבוני ריח ששמים בארון בגדים, לדעת המשנ"ב אפ' אם היו בארון כבר ביום שישי, בדרך כלל אסור בשבת להניח אותם על הבגדים  כי על פי רוב מוסיף להם ריח, יותר ממה שהיה בהם, [ואם באמת לא יוסיף מותר] (ואילו לדעת הגר"ז מותר).
לשים שמן בושם או שמן אקליפטוס בתוך מים כדי שיהיה למים ריח טוב, המשנ"ב אסר, ויש מתירים.  ונכון להחמיר.
להוסיף שמן ריחני לדפיוזר, אם כבר יש ריח חזק במים ולא מוסיף להם ריח מותר, אבל יש חשש שמבשל את המים כשמאדה אותם ולכן יש לבדוק לפי הענין.
מותר לרסס ריח טוב באויר החדר כיון שלא מתקיים ומתנדף, אבל לרסס על בגדים או חפצים שנתפס בהם הריח אסור.  
______________________________________
המקור: מחלוקת המשנ"ב והגר"ז היא בהבנת דברי המג"א בסי'   ולהוליד ריח במים כך סתם המשנ"ב לאיסור בסי' תקיא ס"ק כח,  וקשה שסותר עצמו בסי' קכח שם הביא מחלוקת בזה והביא את הא"ר וחכ"צ שהתירו כיון שהשמן עצמו נכנס במים, וי"ל שבמים לרחיצת ידים לא מתכווין שהמים יריחו שהרי הם הולכים לאיבוד  אלא שידיו יריחו וכיון שהשמן נכנס לתוך המים נמצא שידיו מריחות מכח השמן ואין בעיה, אבל במים שדעתו שיריחו אסור כי זה תכליתו ולזה לא מועיל מה שמעורב עמם הבושם עצמו,  ולפ"ז יש לדון מה כוונת האדם כששם ריח במים, ודע שיש גם את דעת החכ"צ שס"ל שבכל אוכלים אין איסור גם אם אינם לשתיה.  ובהוספת שמן לדפיוזר יש מקום לדון עוד מצד זורה כדברי הרמ"א אבל כבר כתבו רוב הפוסקים שאין בזה חשש.