שלום יקרות
התלוננו עלי שהיה ארוך מדי שבוע שעבר…:(
אז הנה, אני מתקנת את זה היום
אשתדל בעז"ה ממש לקצר:)
בסוף הפרשה, אחרי שהתורה הקדושה מצווה אותנו בהרבה מהדינים וההלכות, מובאת פרשת הברית בהר סיני והעליה של משה רבינו ע"ה להר. ואז יש פסוק שהמפרשים הקדושים מסבירים אותו בכל מיני אופנים.
(במאמר מוסגר: מדהים הדבר. שלושה פרקים בסך הכל בתורה שבכתב וים אין סופי של לימוד תורה שבעל פה בעקבותיה… והם עוד לא מבינים למה צריך את לומדי התורה בהיכלי הישיבות והכוללים…:( )
אז כך אומר הפסוק:
"ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו" (שמות כ"ד י"א)
יש הרבה אופנים לבאר את הפסוק,
אבל אביא כאן מדבריו של הרב הירש זצ"ל-
שיש בו מן היופי דווקא למקום שלנו…
הוא מסביר שהיו שתי קבוצות בעם. אלו שעלו והתעלו לדרגה הגבוהה והשמימית של ראיית כבוד ה' – דהיינו רמה נעלה יותר של השגה. ואת שאר העם, שהיו בדרגה פחותה יותר. דרגה של 'ויאכלו וישתו' – חיי המעשה היותר פשוטים. ולכן עליהם נאמר 'וייחזו' – "חזו את ה' בעיני רוחם" נשאו עינהם מרחוק לעבר גילוי כבוד ה' ('חזה' – הבטה מרחוק או על ראייה בעיני הלב והרוח מכאן 'חזה' מקום משכן הלב)
אותם אלה שאחזה בהם רוח הנבואה נתרוממו ונתעלו אל קרבת ה'. בעוד שבני ישראל, שלא התעלו לאותה מדרגה, היו קרובים אל ה' בליבם וברוחם. כאשר הם אכלו מזבחי השלמים חשו בקרבת ה', הם נהנו מהאושר של תחושת קרבת ה' בתוך החיים הארציים, שהיא ההשגה הגדולה ביותר של חיים ייהודיים בפריחתם. השגת מטרה כזו יום יום היא מטרת ישראל ושאיפתם אל ה'…
דומה שאין מי שהמילים הללו לא נוגעות בה עמוק. זה בדיוק מה שרוצה מאיתנו בורא עולם-
לצאת לחיי היום-יום, אך עם זאת להזדכך ולהגיע לדרגות כאלו בהם 'נחזה בקרבת ה' ברוחינו ובליבנו'…
תחושת האושר המגיע בעקבות חיים כאלו היא משהו שלא ניתן להסביר במילים…
טעמו וראו כי טוב ה'…
***
השבוע בס"ד סגרנו רישום לקבוצת מנחות של קבוצות יקיר לי ואשמורת בסמינרים – ההולכות ומתרחבות.
השיר 'מאושרים' שגם הוא ציטוט מדברי רשר"ה הוא אכן השיר המתאר בדיוק את מה שהקבוצות האלו עושות בלבבות של כולנו. חיי אושר מתוך חיי החולין והיום יום…
ב"ה התגבשה קבוצה ענקית – פי ארבעה ממה שחשבנו בתחילה…
אבל איך אפשר שלא לתת לכל כך הרבה 'מבקשות ה' את ההזדמנות להשפיע את אור האושר היהודי בעוד ועוד מקומות???
הלוואי בעז"ה חפץ ה' בידינו יצליח
ונזכה לעוד ועוד דרגות של
"ליהנות מהאושר של תחושת קרבת ה' בתוך החיים הארציים"…
שבת שלום,
לאה
