שלום כולן,
טוב, אז חוץ מזה שאני מתכוונת אישית לכל אחת ואחת שיאה עבורה המחמאה הזאת,
התכוונתי שמי שחמודה זאת "המצווה".
וליתר דיוק, לא אני התכוונתי, אלא הרמב"ן…
כל כך הרבה יסודות אמונה יש לנו בתורה הקדושה,
כל כך הרבה מהם בספר שמות,
כל כך הרבה מהם בפרשת 'בא'
וכל כך הרבה מהם נמצאים ברמב"ן היסודי האחרון של פרשת בא
שאפילו שכתבתי על זה פעם – אני מרגישה רצון חזק להיזכר שוב בדבר הזה,
ומזוית טיפה אחרת…
תארו לעצמכם עולם ללא תקשורת 'זרה'
עולם בו מותר להתבטא בחופשיות,
מותר להביע געגוע ורצון להתקרב לה' ולהשיח בנפלאותיו
ואפילו… אפילו מותר להגיד דברים כמו:
"ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלקי אבותם, (דברים כט, יג) שיתפרסם הדבר לכל האומות שהוא מאת ה' בעונשם.." (רמב"ן שמות י"ג ט"ז)
אתן יכולות לדמיין מצב בו ניתנת במה פומבית לכל מיני סיפורים בהם רואים את יד ה' במוחש, ניסים שמראים איך הקב"ה שומר לעושי מצוותיו ומעניש את עוברי העברה וכו' ?
ביננו, אנחנו לא ממש מעיזות, לא רק בגלל שהיום זה עולם 'נעלם' וצדיק ורע לו וכו'
אלא בעיקר בגלל שיש כל כך הרבה קריאות 'נו נו נו' לכל מי שמעז להגיד דברים כאלו, קצת יותר 'בקול', שגם בפורומים יותר סגורים – חושבים עשר פעמים לפני כל משפט…
אבל מה כן אפשר לומר תמיד, בלי שום צנזורה?
אפשר לדבר 'במשפוחה'…
נשארה לנו המסורת! נשארו לנו להעביר דברים אותם דיבורי חיזוק ואמונה שעוברים אצלנו 'מדור לדור', אותם סיפורים שינקנו עם חלב אמנו, ואנחנו מעבירים אותם הלאה…
הזרם האדיר הזה שעובר לנו בחוליות הזהב, הוא תחנת כח חזקה מעין כמוה, המאפשרת לנו לצלוח עוד דור ועוד דור של קשיים ונסיונות.
ואז:
ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים, שהם יסוד התורה כלה. שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו, עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים. אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות – יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם – יכריתנו ענשו. הכל בגזרת עליון
גם בימינו אנו, קורים 'ניסים גדולים ומפורסמים'
לא הכל אנחנו מכריזים בקול גדול… אחרי הכל – אנחנו בגלות
אבל במסורת העוברת 'במשפחה' מותר וחשוב – להעביר סיפורי גבורה וכח…
גם כאלו של תשפ"ד! ויש הרבה…
ואני לא יכולה בלי לסיים ב'ווארט' יפה שראיתי במחברתי בשם הרב הראשון של גיטסהד
"ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'"
שואל הרב זצ"ל מדוע "וידעתם" בלשון רבים, "אתם תדעו", ולא "הם ידעו"?
מדוע לא כתוב: "למען תספר באזני בינך ובן בנך… וידעו כי אני ה'?
ועונה: שכשאדם טורח ומעביר את מסורת האמונה מדור לדור, בעצם העובדה שהוא עושה זאת – הוא עצמו מתגדל באמונה ובידיעת ה'!!!
וזה דבר שמי שחושבת עליו, זה פשוט ואמיתי כל כך… כשאנחנו מחזקים סביבנו – אנחנו מתחזקות בעצמנו!!!
ואם כך, ממש מתבקש לי להוסיף עוד שורה אחת של תודה,
לכל מי שקוראת את מה שאני כותבת…
וכמובן מי ששואלת, מעירה וכל סוג של תגובה,
תודה גדולה שבזכותכן אני זוכה – לחזק את עצמי:)
כל טוב ושבת שלום ומבורך!!
לאה
